צומת יגור המקום של חברי יגור
את חג השבועות השנה ציינו בשלושה אירועים. האחד – הפנינג לכל המשפחה על מדשאות העיגול, השני – טקס הבאת הביכורים ותהלוכת כלים חקלאיים והשלישי – ערב שירה עם גבי ברלין ב״צל כרמל״.
בנקודת המוצא לחג עמד רצון לגוון את אופן ציון החגים. בשנים האחרונות צויין כל חג במה שנקרא ״מסיבת חג״, אבל למעשה היה תמיד ובכל החגים מסכת, אירוע שבו הקהל יושב מול במה שעליה עוברים בסך ריקודים ושירים עם קטעי קישור ביניהם. יפים ככל שיהיו, החגים צריכים להיות מצוינים באופנים שונים ונבדלים זה מזה בהתאם לאופי החג.
לכן החלטנו בצוות שבועות להחזיר את הפעילות לילדים על המדשאות. הפעילות כללה שזירת קישוטי ראש מפרחים חיים, עבודה בקש עם מדריך מ״שומרי הגן״, פעילות בועות סבון, פינת צילום עם אביזרים ברוח החג ונסיעות לרפת בעגלה הרתומה לטרקטור, כשברפת ביקרו את העגלות, קיבלו הסברים ואף הגמיעו את העגלות הקטנות.
הנסיעה בעגלה הרתומה לטרקטור התגלתה כאטרקציה מאוד מושכת. רשמנו לנו להבא לעשות קודם כל תחנה מסודרת עם תור מסודר ומדרגות לעגלה, כמו כן להגדיל את מספר הטרקטורים, כדי לקצר את התורים ולהקטין את המהומה שהיתה סביב העליה לעגלה.
בסך הכול הפעילות כולה היתה מוצלחת ומהנה ונרשמו לקחים לשנה הבאה ואז זה יהיה אפילו עוד יותר מוצלח ומהנה.
טקס הבאת הביכורים התקיים מייד לאחר הפעילות ונערך השנה על מדשאת המזכירות. כמו עם הזיקוקים של יום העצמאות כך גם אני נוהגת עם טקס הביכורים, שנה בשדה – שנה בבית. השנה – בבית. השנה החלטנו לעשות את הטקס רצוף ואת התהלוכה רצופה. אני שלמה עם ההחלטה הזאת מאוד. הטקס עצמו היה קצר והיו בו רגעים מרגשים ויפים, אולם לא הצלחנו להגיע לרמה הגבוהה שיש בדרך כלל בחגים ביגור. היו לנו ריקודים שהתבטלו ברגע האחרון ועוד כל מני ליקוייםץ גם כאן הופקו לקחים.
תהלוכת הכלים החקלאיים היתה גם היא מעט דלה. לא הצלחנו להפיח התלהבות בענפים ולגרום להם להשקיע בקישוט הכלים. המסקנה הכי נחרצת שלנו בצוות היתה, שמיד אחרי פורים צריך להתחיל לעבוד על ביכורים. בכל הענפים ימי ספירת העומר הם עמוסים מאוד ולכן כדאי להתחיל לפני.
החלק האחרון של החג היה ערב שירה עם גבי ברלין ב״צל כרמל״. למעלה מ-100 חברים הגיעו לערב הזה. המקום יפהפה והכיבוד היה ערוך בטוב טעם ובשפע. תודה לגדעון זמיר על היוזמה והביצוע ושיתוף הפעולה. היה ערב חביב ונעים, אם כי נראה לי שלא התרומם כל כך גבוה… עוד הזדמנות להפקת לקחים.
השנה, לצערי, לא התקיים תיקון ליל שבועות מהטעם הפשוט שלא מצאתי מישהו שיקח את הארגון על עצמו ואני לא יכולתי לקחת על עצמי אירוע נוסף באותו חג.
וזה המקום להודות לצוות החג הנהדר: עינב כהן ונעם זעירא, שהובילו ונתנו את הנשמה, דנה חגי, יוגב דגן ויעלי שמשי.
תודה ליותם ברקן ונערי צוות ההגברה, תודה לנערי הבלוקונים ולבנות כיתה ז' על העזרה בדוכני הפעילות, תודה לאלן פדרסון על הפעילות ברפת, לליטל ברקן, ניר בלום ואסא ניתסדייל על הליוי המוזיקלי, לכל השרות והשרים והרוקדים, לדרור יצחקי-רודן על ריקוד האמהות, לנטע-לי ואורי זמיר על ההנחיה ולכל הנהגים והמקשטים של הטרקטורים.
ועוד מילה קטנה בשולי התודות. במשך מספר שנים חג השבועות היה חג של הבלוקונים. השנה התקשיתי לגייס משם אפילו עזרה מועטה. הייתי רוצה לראות יותר מעורבות של הנוער בעשייה התרבותית של יגור ובהחלט חושבת על דרכים להחזיר את המסורת הזאת מתוך שמחה והתלהבות לא מתוך כורח.
אני מאוד אוהבת את חג השבועות, ולכן ביחד עם הצוות נמצא דרכים לעמוד באתגר הזה, שמציב חג שמגיע בקצה שרשרת עמוסה של חגים ואירועים. יש לנו כבר המון רעיונות להמשך ונשמח למצטרפים נוספים לעשיה הזאת.
נתראה בשנה הבאה בשדה!
נורית פארן
