צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר: אמנון מאירי
קבלת מועמדים לחברות
מיכל שמיר (ועדת קליטה) ממליצה על מוריה שחר ועל שושן ויוסי לוי.
אילון דורפמן (ועדת בנים) ממליץ על אייל ברנשטיין, תמר שריג, גלי הלפרן, מיקה רבן, דני גורליק, עומר ברנע, גדי שניידר, שקד פונדיק.
עודד עוז ממליץ מטעם ענף המזון על תמר שריג. מקווה שתמשיך לתרום לענף גם בזמן הלימודים.
הארכת מועמדות בשנה נוספת לתמיר שנער (על פי תקנון הקליטה)
בועז אוחנה: מציג את הבקשה מטעם המזכירות וועדת בנים.
בחירת מרכז צריכה ושירותים
בועז אוחנה: סיון הודיעה על רצונה שלא להמשיך לקדנציה נוספת במזכירות. אנו מודים לה על השנים שהשקיעה גם כמנהלת צריכה ושירותים וגם כחברת מזכירות. למכרז נרשמו שישה. ארבעה נשלחו לאבחון חיצוני. צוות האיתור מעלה שלושה להצבעה. אילי כספי, ענר גינדין, עידי גרשמן. כולם ראויים. הציבור יחליט.
עידי גרשמן: בן 38 נשוי למירב ואבא לאלון ליאן ואלמוג. אני מתמודד לתפקיד מרכז צריכה ושירותים. בהשכלתי יש לי תואר ראשון במנהל עסקים. את צעדיי הראשונים כמנהל צעדתי בלגין, כאשר ניהלתי את מחלקת המכבשים במשך 5 שנים, כשתחת ניהולי הישיר 40 עובדים. לאחר מכן המשכתי למשרת מנהל ייצור מפעל קרמי ב״גמל שריד״. שם ניהלתי 3 מחלקות של 60 עובדים. במקביל כיהנתי כחבר בדריקטריון אחי״ג. במהלך עבודתי צברתי ידע בתחום הניהול ובעבודה מול גורמים רבים. תחום יחסי האנוש תפס מקום מרכזי בתפקידים הניהוליים בהם כיהנתי, ולכן אני דוגל בדלת פתוחה ותמיד אשמח להקשיב ולנסות למצוא פיתרון.
אני תומך ב״שינוי״ ורואה ערך עליון בשמירה על מתן שירות טוב לחבר לאחר ״השינוי״. חשוב בעיני להעביר את ״השינוי״ במינימום פגיעה בענפים ובמקסימום מתן שירות לחברים. זאת תוך כדי שמירה על מחירים נוחים לחברים ושימור השירותים ואיכותם גם אחרי ״השינוי״.
כמוני, כמוכם, גם אני נהנה מענפי צריכה טובים ביגור, ואפעל כדי לשמר ולשפר את הענפים ואת השירותים שהם נותנים.
אני חדור מוטבציה לבצע את התפקיד ואשמח שתינתן לי ההזדמנות לעשות זאת על הצד הטוב ביותר.
אילי כספי: אני איש של עשייה עם מעט דיבורים. בן 39. בא מתחום מערכות מידע ושירות. למדתי הנדסאי תעשייה וניהול התמחות במערכות מידע. כן למדתי ניהול חנויות ורכש. ב-12 השנים האחרונות עבדתי ביגור בתפקידים שונים. בכולם קידמתי את השירות. הציבור מכיר אותי מהשירות והעשייה בכלבו. את הידע שצברתי במחשוב ובניהול אני רוצה להטמיע גם במקומות אחרים דרך תפקיד ריכוז צריכה ושירותים, בין היתר במטרה להפוך את ענפי השירות, במידת האפשר, לענפים עסקיים. בעדיפות גבוהה נמצאת אצלי הבנייה מחדש של ענף הבניין, להביא שיטות ניהול חדשות, ובאופן כללי הכנה של ענפי השירותים ל״שינוי״.
ענר גינדין: בן 41. נשוי ללימור ואבא לשלושה. גדלתי והתחנכתי ביגור. אחרי הצבא ושנת הבית הלכתי ללמוד תקשורת ובמקביל התחלתי לעבוד ב״אולפני יגור״. בשנים האחרונות אני עובד בחברת צארלטון (ספורט 1), שם אני משמש כבמאי הראשי של הערוץ וכפרויקטור מטעם מול גופים גדולים, כמו מנהלת הליגות וההתאחדות.
במהלך עבודתי מחוץ ליגור צברתי נסיון משמעותי מאוד בכל מה שקשור בניהול פרויקטים גדולים כקטנים, ניהול משימות והכי חשוב ניהול צוותי עובדים. נדרשתי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר שיש ובדרישות מחמירות של לקוחות מהארץ ומהעולם. לאחר לא מעט שנים במקצוע, אני מרגיש כי מבחינתי הגיע הזמן לשינוי, ובשבילי זה אומר "לחזור הביתה" ולקחת חלק משמעותי בעיצוב פניה המתחדשות של יגור.
מנהל צריכה ושירותים, כפי שאני רואה זאת, הוא תפקיד רב חשיבות ומשמעות בשנים הקרובות ביגור, הן בשביל הקהילה והן בשביל הממסד. אופיה המשתנה של יגור, במעבר מקיבוץ שיתופי לחדש, יטמון בחובו אתגרים רבים הקשורים לעבודה, לשירות ולהתייעלות ואני חושב כי אני מתאים להיות בין מובילי המהלך.
כל חיי עבדתי עם ולמען אנשים. הקהילה היגורית חשובה לי מאין כמותה. אם אבחר, אוביל את מגזר הצריכה והשירותים בצורה נכונה, יעילה, והכי חשוב – אנושית ומתחשבת, כי הרי בסופו של דבר, לתפיסתי, האנשים הם המשאב העיקרי. אני מתחייב בפני כולם, כי תמיד אעשה כל שביכולתי על מנת לעזור לכל אחד, בכל זמן.
אני מקווה שהעובדה שכבר לא מעט שנים אני עובד מחוץ ליגור, לא תפגע בסיכויי להיבחר, אלא להיפך, תעמוד לזכותי.
אמנון מאירי: כל הכבוד לכל השלושה שדיברו והציגו את עצמם. בהנחה שכולם יעברו בקלפי, יזכה זה שיקבל את מירב הקולות ״בעד״. להצבעה על הארכת המועמדות לתמיר שנער מספיק רוב רגיל, לכניסה לחברות צריך רוב של שני שלישים. בהצלחה לכולם.
לכאורה יש משהו מאוד מרענן בכך שאומרים לנו "כולם ראויים תבחרו ביניהם, אנחנו לא ממליצים". הבעיה היא שישב צוות ובדק, שלח לאיבחון. גם שילמו כסף על האיבחון. אבל אנחנו לא מקבלים שום מידע בנושא, לא יודעים מי היה בצוות האיתור ולא יודעים מה כל אחד בצוות האיתור חושב. אני אדם מהיישוב שלא בשכבת הגיל שלהם ולא ממש מכיר את המועמדים. אני לא מבין על סמך מה אני אמור להצביע. כל אחד פה אמר כמה מילים על עצמו, זה מעניין לקרוא אבל גם אם היה אומר שהוא אלוף העולם בניהול מבחינתי זה נכון.
אני חושב שאם עוברים לשיטה חדשה ללא המלצות אז צריך להביא תקציר של חוות דעת על כל מועמד, או להביא ראיון איתם עם שאלות נוקבות ואפשרות לציבור לשאול שאלות. … אילי כספי מביא תוכנית לתפקיד ומביא ניסיון בתחום זה ולכן בידע המועט שיש לי על המועמדים על פניו הוא נראה לי המתאים ביותר. אני מקווה שההצבעה שלי היא נכונה במסגרת המידע המוגבל שקיבלתי.
——————————
הערת המערכת ל"אנונימי", לפרגן ולתמוך במועמדים נראה לנו ראוי וסביר, ההערות והשאלות ביחס לשני המועמדים האחרים לוקחות את הרשימה למקום אישי שלא מתאים לאתר, על פי הכללים בתקנון.
תרגיל במתימטיקה (שלמה מה אתה אומר?) אם יש 3 מועמדים שלכל אחד אפשר להצביע בעד ונגד. נניח שלאף אחד אין יותר מ50 % שבעדו, נניח לאחד 40%, לאחד 35% ולשלישי 25%. אז כל אחד שמצביע בעד המועמד שלו, ונגד 2 המועמדים האחרים, נוצר מצב שלכל אחד יהיה יותר נגד מבעד באופן. מובנה. זו כמובן תוצאה ידועה מראש כאשר לא מביאים מועמד יחיד ומאפשרים להצביע נגד (אם היו 2 מועמדים זה לא היה קורה כנראה, אלא אם כן הייתה התנגדות ל2 המועמדים אבל זה מצב אחר, מעל 2 מועמדים לבחירת נבחר יחיד זה כשל מובנה). מאחר ולא תלכו כנראה לשנות תקנון צריך להביא את המועמד המוביל להצבעה חוזרת וסביר להניח שהוא יעבור. או להגיד שמי שקיבל את הרוב הוא הנבחר. בכל מקרה אסור להביא יותר הצבעות כך כי זה כשל ידוע מראש.
זוית אחרת להסתכל על העניין – השיטה הקיימת בעצם קובעת שאם אין לך רוב של 50% הסיכוי שלך לזכות הוא קטן. מכאן נעשה השלכה כיצד מצביעים בעולם הצבעות שבהן נדרש רוב 50% (גם אם אין בעד ונגד), בכל הצבעות כאלו לנשיאות בארצות אירופה או ללמזכ״ל מפלגת העבודה , תמיד יש סבב ראשון שאם אין בו לאחד המתמודדים רוב מוחלט מעל 50% הולכים לסבב שני שבו השניים עם אחוז ההצבעה הגדול יותר מתמודדים ראש בראש. ברור שזה גם הפתרון לדילמה המתמטית הנדרש גם אצלנו – שלמה ?
משתמש אנונימי יקר
אני מסכים עם המסקנות שלך: כאשר יש לבחור בהצבעה בין מספר מועמדים, הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת היא על ידי שני סבבי הצבעה. כפי שאתה כותב – זהו הנוהל המקובל בעולם, ואין סיבה שלא יאומץ גם בקיבוצנו הקטן.
אני גם מסכים שבמקרה כזה (של מספר מועמדים) עדיף שניתן יהיה להצביע בעד המועמד (או המועמדים) שאתה תומך בהם, אך לא להצביע נגד. זאת משום שבתרחיש כזה, חברים עלולים להצביע נגד מועמד לא משום שהם מתנגדים לו, אלא משום שהם מעדיפים על פניו מועמד אחר.
התרחיש היחידי (לדעתי) בו נכון להצביע "בעד" ו"נגד" הוא כאשר וועדת חיפוש מביאה מועמד אחד לאישור הקלפי, וברצונה לקבל את אישור החברים להמלצתה. לדוגמה, זו לדעתי הדרך הנכונה לבחור יו"ר לתאגידים.
ועוד הערה להשכלה כללית: קיים משפט מפורסם (שמחברו אף זכה בפרס נובל לכלכלה) האומר למעשה שלא קיימת שיטת בחירות דמוקרטית שאין בה פגמים. למעונינים – חפשו משפט ארו (Arrow theorem). ולכן בכל פעם שבוחרים שיטת בחירות אין מנוס מהפעלת השכל הישר.
הדרך הצודקת ביותר,לדעתי,היא שכשישנם כמה מועמדים מצביעים רק בעד אבל כשמגיעים למועמד שזכה מעמידים אותו לבחירה של בעד ונגד
קיים עוד כשל מובנה בשיטה של בחירת 1 מתוך 3, אולי אפילו עקרוני יותר מהכשל שהוזכר למעלה, והוא שלמרות שיש לכאורה מנצח שזכה ברב הקולות, ייתכן מצב שהוא כלל אינו משקף את רצון רוב הבוחרים.
זאת משום שכשיש יותר משני מועמדים, קולות הרוב עלולים להתפצל בין שני מועמדים ויותר, ואז המיעוט לוקח..
בראייה מזוית אחרת ניתן לומר שהבחירה של 1 מתוך 3 בהצבעה אחת לוקחת בחשבון את הבחירה הראשונה של כל מצביע אבל לא את הבחירה השנייה שלו, זו שיצביע עבורה אם המועמד הראשון שלו לא ייבחר.
ניקח מצב בו צריך לבחור בין 3 מועמדים. מועמד מס' 1 הוא ותיק, ומועמדים 2 ו – 3 הם צעירים. יש יותר קולות לצעירים, אבל כל הוותיקים בוחרים בוותיק, ואילו קולות הצעירים מתחלקים בין שני המועמדים הצעירים. למשל תוצאות ההצבעה היו מועמד 1 – 45%, מועמד 2- 35%, ומועמד 3 – 20%. נבחר מועמד 1 .
כאמור יש פה אי-צדק כי אם מצביעי 3 היו יודעים ש – 3 לא יבחר היו מצביעים 2, ואז 2 היה נבחר ולא 1. במילים אחרות הבחירה השנייה של מצביעי 3 היא 2 (ולהפך).
לכן מתבקש לערוך סיבוב שני בין 1 ל – 2., שבו מצביעי 3 יכולים לבחור את 2 ולהביא לבחירתו. 1 יקבל שוב 45% , אבל 2 יקבל גם את קולות 3 ובס'ה 55% (35+20=55).
לסיכום, נכון יותר להביא את שני הראשונים בהצבעה הראשונה להצבעה שנייה ביניהם,
ובא לציון גואל. – שלמה ?