צומת יגור המקום של חברי יגור
בנושא: תוצאות הצבעה – אישור החלטת המזכירות להקצות את דירת פירוז לביא ז"ל ללאה לביא
תשובה מצביעים % מהמצביעים % מבעלי זכות בחירה
1. בעד 297 55.2 36.4
2. נגד 233 43.3 28.5
3. נמנע 8 1.5 1.0
החלטת המזכירות אושרה
הקלפי הממוחשב יפתח לשימוש החברים במועדים הנ"ל:
מיום חמישי 17.5.18, בשעה 08:00 ברציפות, עד סגירת הקלפי ביום שישי 18.5.18 בשעה 20:00.
עמדת הצבעה ותמיכה טכנית תיפתח במועדים הבאים :
יום חמישי 17.5, בין השעות 10:00-12:00 , במזכירות הטכנית.
יום שישי 18.5, בין השעות 09:00-11:00, במטבחון המזכירות הטכנית.
** עמדת הצבעה ממוחשבת , ממוקמת במטבחון המזכירות הטכנית, ותהיה פתוחה לשימוש לאורך כל שעות ההצבעה!
טלפון נייד לתמיכה , עמית שילה 054-6611101
חברים, ההצבעה הזאת היא יום עצוב. אבדה לנו המנהיגות. זה לא היה צריך להגיע לקלפי והיו הצעות כמו להקים צוות אד-הוק לנושא.
המדרון פה חלקלק ומסוכן, מחר יבוא חבר בבעיה אישית אחרת ויגידו לו- נעשה הצבעה בקלפי!
ד"א הדבר הכי מוצדק במקרה זה היה לתת את הדירה לבנים שנמצאים ביגור.
לאנונימי
אני חושב שהצדק עמך אבל לא במקום שאתה מציין אותו
גם לאחר ערעור על חריגה מנוהל החליט אותו גוף שהוציא את הנוהל ללכת לבוררות? בוררות המזכירות צריכה לקחת את החבר עקב חריגה מהנוהל-פה החבר לקח את המזכירות לבוררות על חריגה מהנוהל- קצת התהפכו היוצרות
אם הדירה תאושר צריך לקחת את כל נהלי הקיבוץ ולזרוק אותם לפח !!!
מה כן הייתי מוכן לשמוע – שמביאים אישור לשינוי הנוהל כי הבינו שהנוהל לא מתאים ויש בו בעייתיות
אבל אצלנו מעדיפים תקדימים מאשר לתקן נהלים וכך יוצרים אנרכיה
בנוגע לנושא עצמו שמעתי את הנימוקים עצמם ואין מאחוריהם שום דבר אמתי שמצדיק את הסטייה מהנוהל או שכתוב הנוהל
מה שכואב לצד זה שיש מי שמחמם ומנסה לקחת היום כל דבר אישי ולהפוך אותו למאבק בין דורי ואני מציע להפסיק עם השיטה הנלוזה הזו
לא הבנתי מה אתם אומרים
אני רוצה להזכיר לכולנו שחיים פה אנשים. נהלים לעולם לא יתאימו לכל המצבים ולכל האנשים ובשביל זה תמיד צריך להשאיר מקום לשיקול דעת, תמיד צריך בסוף לראות את החבר הבודד מעבר לסבך הבירוקרטיה. נהלים צרכים להגן עלינו מפני הבירוקרטיה ולא על הממסד מפני החברים.
כל הזמן אנחנו מנסים לרבע את המעגל, חהמציא עוד ועוד נהלים מסובכים בשביל להפוך לרובוטים ולא להפעיל שיקול דעת.
רק ביומן האחרונות קראתי שרוצים לעשות נוהל לתורנות עובדי חוץ ונוהל לשימוש אומנים באטליה ועוד. ואצטט מגדולים:
המקום שבו אנו צודקים/יהודה עמיחי
מן המקום שבו אנו צודקים
לא יצמחו לעולם
פרחים באביב.
המקום שבו אנו צודקים
הוא קשה ורמוס
כמו חצר.
אבל ספקות ואהבות עושים
את העולם לתחוח
כמו חפרפרת,כמו חריש.
ולחישה תשמע במקום
שבו היה הבית
אשר נחרב.
אתה בהחלט צודק אך זהו אינו מקרה יחיד. לאחרונה היו מספר מקרים כאלו.
רק לפני מספר שבועות נאמר בדרך אגב במהלך אסיפה (לא כהודעה מסודרת) שיו"ר לגין ממשיך לכהן שנה נוספת בניגוד לכל נוהל קיים. לשאלה מדוע (שוב) לא נבחר עפ"י הנוהל bענה שלא תמיד צריך לדקדק בנהלים. הבנת? אם מישהו מרים דגל אדום זה נעצר. אם כולם שותקים זה מצליח.
אני ממליץ לא לערבב נושא אישי לנושא ציבורי. יור לגין זה נושא ציבורי שנוגע לכולנו ואי אפשר כמובן לפעול כפי שפעלה המזכירות.
הדירה היא נושא אישי, אין לנושא שום השפעה על הציבור למעט הנוגעים בדבר. וברור שאסור שנושא כזה יהיה נתון לאינטרסים אישיים ואיזה משפחה יותר חזקה. אני אגב לא קשור לאף ואחד והצבעתי לפי מצפוני.
– מאז שעברנו לקלפי ממוחשב, קל הרבה יותר לפחות לדור הצעיר להצביע (וטוב שכך). סביר להניח שהיו הצבעות קודם שחברים לא טרחו ללכת במיוחד לחד"א ועכשיו מצביעים בלחיצת מגע. לכן צריכה המזכירות להיות הרבה יותר חכמה ולא להביא להצבעה נושאים אישיים שההכרעה נקבעת לפי איזה משפחה יותר חזקה.
לגבי המקרה הספציפי אז לא המשפחה החזקה נצחה, אלא הצדק הפואטי.
אתה מחמיץ את הנקודה- תתעלם מהמקרה הפרטי הזה. אני מדבר על העובדה שהמזכירות בוחרת להתעלם מנהלים קיימים במידת הצורך וסומכת על העובדה שהציבור לא יערער על ההחלטה. כאשר הוא כן מערער (אפילו מישהו יחיד) אין לה ברירה והיא נאלצת להתמודד בדרכים המקובלות. אתה רושם "אי אפשר כמובן לפעול"- עובדתית זה בדיוק מה שקרה.
גם בנושא השני אתה טועה- במקרה האישי הזה הוא נושא סופר ציבורי למרות הצד האישי והאנושי.
לעובדה של מי מקבל את הדירה, אין שום השפעה עלי ולכן זה לא נושא ציבורי, אלא פרטי. יש הרבה פרטים אישיים שממש לא אמורים להחשף לציבור ואין פה בעיה אתית ולכן לא הקלפי היה אמור להכריע…
צריך לזכור שהמזכירות היום זה one man shows. מצד אחד ומצד שני אנחנו לא רואים התיעלות בתפקידים נושאי משרה.
צריך גם לעשות חושבים לגבי איזה תפקידים צרכים לעבור בקלפי. תפקיד ציבורי שמשפיע על כולנו לדעתי חייב לקבל אישור למינוי בקלפי.
בכל זאת שלום,
הארכת הקדנציה של יו"ר לגין דווחה ביומן דרך פרסום ישיבות אחי"ג. בנושא נאמר גם באסיפה. הדחייה לא באה מתוך רצון "לגנוב" נוהל כלשהו או "לעבוד" על הציבור או לבדוק את עירנותו. המפעלים נמצאים במצב לא פשוט. בשנה שצריך להחליף דירקטוריון, למנות מנכ"ל חדש ולהחליף יו"ר, הוגדר סדר עדיפות לביצוע הנושאים השונים. החלפת היו"ר נדחתה לסוף כדי לייצב את המערכת ולא ליצור משברים נוספים. אנחנו מקפידים על הנהלים, אך המציאות חשובה לא פחות.
בועז
דיווח היה רק מפני שחבר שאל באסיפה. לא כהודעה מסודרת. בכל מקרה זה לא הנוהל ולכן לא יכול לשמש כתחליף לתהליך התקין (גם לא דרך אחי"ג).
לשיטתך-
מי שמביא ל"מצב לא פשוט" (כפי שרשמת) מגדיר גם את סדר העדיפויות ולבסוף גם קובע מתי מקפידים על הנהלים ומתי המציאות (כהגדרתך) גוברת.
מה אומרים? לא אומרים (א. דיין)
הלל כתב ביומן: ״ איני יודע מה להצביע, בהצבעה זו לא אשתתף״. הלל לא הבנתי למה אתה לא יודע, אני מסכים איתך שזה לא היה צריך להגיע לקלפי, אבל מידע יש לא רק באסיפה והרשות נתונה לברר, גם לאה לכבודך כתבה מכתב מאוד יפה שמסביר את השתלשלות העניינים…מעניין אגב איך אתה מחליט למי להצביע לכנסת, הרי נציגי ימין וליכוד לא מגיעים לאסיפת יגור…
ועכשיו בוא ננסה הלל לעזור לך עוד קצת להחליט ולהצביע.
1. דמוקרטיה לא תמיד צודקת ולפעמים הרוב רומס את החלשים והמעטים.
2. ביגור הייתה החלטה עד להפרטה שכל חבר זכאי לדירה, עובדה שהרבה רווקים ורווקות קיבלו דירה זהה לחלוטין לדירות של משפחות.
3. ההחלטה שאם בני זוג נפרדים ובמשפט שלמה אחד מקבל את הדירה ומי שנאלץ לוותר ( והרבה פעמים זה מי שנגרם לו סבל בנישואים ובלית ברירה ויתר על הדירה למען שלמות הנפש) לא יכול לקבל דירה חדשה בניגוד מוחלט להחלטה שכל חבר זכאי לקבל דירה חדשה (למה, כי הרוב מאינטרסים אישיים החליט)
4. כל ההתייחסות ביגור לזוג במקרים נוספים, נוגדת לחלוטין את שוויון האדם ושוויון החבר.
5. המסקנה הברורה דרך אגב, היא שלא כדאי היה להתחתן, כדאי היה לכל אחד לקבל דירה לעצמו ( הרי יש זוגות שמחזיקים כל אחד דירה כך שזה חוקי).
6. זה לא שלאה תופסת 2 דירות, הרי ממילא תתפנה דירה אחת לטובת הציבור ולפי הנאמר היא דירה משופצת וראויה למגורי קבע. אז מה הבעיה?
7. אני מקווה שהציבור יתמוך בלאה ויצביע בעד וגם אתה הלל
8. והיה והאינטרסים האישיים יגברו , טוב יהיה אם המזכירות תעשה שוב חושבים ולמרות זאת תחזיר את ההגיון לקיבוצינו.
חג שמח
הקלפי הולך יותר ויותר לכיוון אישי ואינטרסנטי. עבור מישהו ממשפחה חזקה יותר התוצאות היו יותר חד משמעיות ולהיפך. ממשפחה חלשה – תוצאה הרסנית.
ברכות ללאה ולמשפחה, שתהנו יחד בהרבה שנות יחד ולא תדעו צער.
שאנו חברי יגור לא נהנה מצערם של אחרים ולא נצפה ונאחל לכך.
ובמסגרת השינויים שאנו עוברים, תפנה לאה דירה משופצת שיכולה לשמש בצורה טובה את מי שרצה את דירת פירוז ז״ל.
אני מציע לך לשקול לקחת את הדירה הזאת כדירת קבע שעלותה סבירה ולא צריך לקחת עבורה הלוואות יקרות.
לפתרון מצוקת הדיור צריך לחשוב בצורה יצירתית. אני בטוח שאפשר למצוא הרבה רעיונות טובים. אולי גם תחשבו איך קרה שהמעבר לדירה עלה מסביבות גיל 34 לסביבות גיל 40. האם יש למשל קשר לעובדה שהסטנדרט לדירה עלה והפך לחד קומתי, כך שכל דירה התייקרה בהרבה, וגם משאבי הקרקע נגמרו. האם באותה השקעה לא היה אפשרי לבנות עוד 50% דירות ואז הבעיה הייתה מצומצמת?
העובדה שגיל המעבר לדירת קבע הולך והופך מבוגר יותר קשור בעיקר למשאבים של הקיבוץ שהולכים ומתדלדלים ובמיוחד היום עם השינוי שיותר כסף נמצא ברשות החברים מאשר ברשות הממסד. במצב זה על מנת לשמור המשאבים ולהקצות אותם נכון יש לבנות יחידות חדשות במחיר סביר שלא יעיק על הקיבוץ והחברים הבונים יש להתרכז פנימה במשאבים קיימים ולטפחם ולא להיתפס להרפתקאות נדלניות כפי שיש כאלה שחושבים שהם המזור למצבנו ולא נתחרה במשאבי החוץ בין בניה חדשה לפרויקטים בלתי סבירים כפי שחווינו לא מזמן והציבור בשכלו הישר דחה אותם.
לכודים בבניה הכפרית
אין ספק שהיה ניתן לפתור את מצוקת הדיור ע"י הקמה של מספר בניינים רבי קומות עם מעלית.
הבעיה שלנו שמצד אחד אסור לקחת משכנתא שהיתה מקלה מאוד את האפשרות לבנות דירות חדשות בשל החלטות של המנהל לגבי ישוב כפרי ומצד שני אסור לבנות בניינים גבוהים מאותה סיבה.
במצב הקיים היה נכון לדעתי לתעדף מעבר של זוג צעיר עם ילדים לדירה גדולה על פני כל אפשרות אחרת
ההצבעה האחרונה הראתה שאנחנו לא בכוון הנכון מבחינת סדרי העדיפות .
וגם לא מבחינת הקצאת המקורות המוגבלים שלנו
"לאנונימי – תגובתך "הבעייה היא שבמקרה שצויין.." כתובה בניגוד לכמה וכמה מכללי הכתיבה לאתר כמו למשל כתיבה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, פגיעה בכבודו של אדם, שימוש בשפה בלתי מכובדת ובוטה, שימוש בשמועות והשערות בלתי מבוססות.
לכן לא נוכל לפרסמה ואיתך הסליחה,
המערכת