צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר אמנון מאירי
ערעור חברים בעניין ההצבעה על קבלת גל לוי לחברות
אמנון מאירי: על פי התקנון, חבר יכול ל לערער על החלטות קלפי שנה מיום ההצבעה. ערעור מזכירות לעומת זאת מחזיר את הדיון לאסיפה מיידית. אם נאספות 80 חתימות חברים זה כמו ערעור מזכירות. זה מה שקרה במקרה הזה. לכן זה מובא לאסיפה. דרושות אם כן שתי הצבעות בקלפי, אחת על עצם הערעור והבאת הנושא מחדש. הצבעה זו דורשת רוב רגיל של 51 אחוז מהקולות. אם הערעור יעבור בקלפי תתקיים הצבעה חדשה על החברות של גל, שם יזדקק כמו כל מועמד שעולה להצבעה לרוב שני שליש. ההצבעה על הערעור תתקיים בשבוע הבא.
קורא לחברים לבוא ולהצביע במספרים גדולים כמו בהצבעה הקודמת. למספר המצביעים יש תוקף ומשמעות ערכית מבחינה שהיא משקפת את רוב הציבור ולא מיעוט שהשתתף.
בועז אוחנה: אנחנו בנושא אישי רגיש. על פי בקשת חברים הוגש ערעור על ההצבעה של קבלת גל לוי לחברות ובקשה להצבעה חוזרת. ההצבעה היתה לפני שבועיים. לגל חסרו 14 "בעד" כדי לעמוד בתנאי הקבלה של יגור שדורשים שני שליש מקולות המצביעים. חוזר על שנאמרו על ידי אמנון מאירי לגבי הפרוצדורה.
יעל לוי – ליזרין: כולכם מכירים אותי, אני יעל, אמא לשני ילדים מקסימים, גל ודין. נולדתי ביגור למרים וזאביק זכרונם לברכה וגדלתי פה. הורי הקימו פה משפחה וגידלו שלוש בנות, לתפארת. בני, גל היקר, נולד ביגור, גדל ביגור והתחנך ביגור, בחברה הקיבוצית, שירת בצבא ועבד ביגור כל השנים, במשתלה, באולטראסאונד והיום – ב"ספייס". גל בחר לחיות פה ביגור לצד משפחתו מתוך אהבה למקום. אני מבקשת את תמיכתכם בהצבעה עבורו ועבור משפחתנו בקלפי. חשוב לנו שגל ימשיך ויהיה חלק מיגור, חבר יגור במקום בו נולד, גדל והתחנך בחיק משפחתו. לדברים שלי מצטרפים כמובן, אבא של גל אייל לוי, ודודה שלו, אחותי, עירית לייזרין.
מירה לב: ההצבעה היתה לא מוצדקת. היא מהווה פגיעה אישית בגל ובמשפחה וגם באורחות החיים של כולנו. כל מי שיושב פה ואלו שמקשיבים בבית, רובנו, "בנים של", "נכדים של" ו"הורים של" או סבים וסבתות. יגור היא 6 דורות במקום שכולנו מושקעים בו באופן אישי ובאופן משותף. זה הבית של כולנו וגם של הילדים והנכדים. אנחנו לא יכולים לבנות לילדים בית במקום אחר, רק להציע להם להצטרף אלינו כאן. לא מזמן עשינו דיון נוקב על אורחות חיינו. קיבלנו החלטות על שינוי. למרות שהחלטנו על דיפרנציאציה בשכר, ערכי הליבה נשארו: שיתוף ועזרה הדדית. זאת התרבות שלנו וזה היתרון שלנו. להגיד למישהו "לא" דורש מצב קיצוני ויוצא דופן. זה לא המקרה. מדובר במשהו מהותי של חיינו. ברור לי שכל בן ובת שרוצים להתקבל, אנחנו צריכים לאפשר את זה ולקבל אותם בידיים פתוחות. בני אדם שונים זה מזה אבל הבית הוא של כולנו. לא לקבל מישהו, זה פגיעה בתחושת הביטחון האישי של כל אחד ואחד. בית זה שאתה יכול לפתוח את הדלת. זאת גם פגיעה ביחסים ביננו של אמון בסיסי, "מי בעדי ומי נגדי". אני לא אומרת שאין בחיים חשבונות. אבל זה משהו בסיסי ויסודי. זה היתרון שלנו. אני מציעה ומבקשת לקבל את הערעור ושגל יקבל לחברות. אני מבקשת שהדברים שיאמרו כאן היום יפורסמו בתאי הדואר או ביומן לפני ההצבעה.
אמנון מאירי: בזמנו הוחלט שכל בן מתקבל אוטומטית. ב 1992 זה שונה, בניגוד לדעתי, ומאז כל בן ובת עומדים להצבעה. אם מישהו היה קם באסיפה שהביאו את מועמדותו של גל לקלפי ומדבר, יכול להיות שהמצב היה שונה ולא היינו מגיעים לאסיפה הזאת.
שולה שלו: הרבה מבוגרים לא יכולים להצביע בגלל ההצבעה האלקטרונית, צריך שתיהיה קלפי בחדר האוכל כדי שכולם יוכלו להצביע.
בועז אוחנה: מאז ההצבעה האחרונה ישנה עמדת הצבעה במזכירות בחמישי 16-8 ושישי 12-8 אפשר להצביע. אפשר להצביע עם קרלוג, לא צריך להשתמש בפלאפון.
דורית טלמור שריג: זה מצב נדיר, שמביאים להצבעה חוזרת בן שגר ביגור. הפעם האחרונה שזה קרה היתה מאוד מאוד שונה. אף אחד לא העלה על דעתו שבן יכול לא להתקבל לחברות. זה הדפוס שנקבע כאן, שבנים ובנות מתקבלים בהצבעה כמעט אוטומטית, טוב שכך, ולזה אנו רגילים. כולנו פה קודם כל לתמוך במשפחה: ביעל, בעירית, בגל ובאיל. במעגל השני מדובר בכולנו. אף אחד לא יודע מתי הכאב שלו יפגוש את אורח החיים החדש שלנו. תמכתי בשינוי אבל לא ב"חבר לחבר זאב". לכל אחד יש את השליחות שלו, מי שהיה צריך להתריע ולהזהיר לא עשה את זה. אפשר היה לעשות את זה אחרת. אנחנו עשרים ושתיים שנים בדרך הזאת. כנראה שקרה לנו משהו לא טוב. היום זה הילד של יעל ואיל ומחר זה יהיה הילד או הסבא של מישהו אחר. אני מאוד מקווה שבעיות ייפתרו במקום שבו הן צריכות להיפתר והקלפי יאמר דבר אחד, "כאן הבית של גל". גל, אתה ילד שלנו. גידלנו אותך, עגלה ליד עגלה, וזהו, לכולנו יש בעיות. אני מקווה שכולם בחשבון הנפש, יזכרו שהיום זה משפחה אחת ומחר משפחה אחרת. זאת המשמעות של לחיות יחד בקהילה אני מקווה שבזה ייגמר הסיוט של גל והמשפחה.
רינה תירוש: אני שייכת לדור ששילדים צריכים להתקבל אוטומטית לחברות בחג מחזור. אני פונה לגל ומנסה לומר לך גל שעם כל אהבתי אליך אתה פה לא העיניין. לטעמי הייתה מקריות הקשורה למספר עניינים.
א. תוצאות ההצבעה מלמדים על רוב! היו הרבה יותר בעד מאשר נגד אלא שלא היה הרוב היחסי הנדרש.( חסרו 16 קולות בלבד). זה ממש לא מצב שאומרים לך " לא ".
ב. הייתה בעיה להצביע בגלל הטכנולוגיה וסיבות אחרות, אפילו אני התקשתי להגיע להצבעה.מברכת את המזכירות שנתנה מעתה מענה של קלפי במזכירות.
כואב לי מאוד ואני כמעט מתנצלת בפני המשפחה על מה שאתם עוברים.
גל אין לי ספק שה"לא" הוא לא בגלל מה שאתה אלא בגלל ה"מסביב". מאחלת לכם להיות חזקים ולעבור את זה. תשאר צלקת ופצע אבל יש אמא לוחמת ואבא תומך מאחור ואח מתוק שאני יודעת שהוא שם בשבילך.
ג. אין דבר כזה שלא מקבלים ילד לבית שלו. בוודאי שלא ביגור. אם כחברה נרדמנו והינו שאננים שבן יגור עובר בקלפי בלי בעיה ,קבלנו שיעור. נתעורר ונתארגן כדי שזה לא יקרה שוב.
אם צריך נעשה לובי ונדאג שכוחות אחרים בתוכנו יבואו לידי ביטוי בהצבעה.
חבל לי שנזדקק לשתי הצבעות בקלפי כשהרוב כל כך ברור. הייתי רוצה להקל עליכם יותר.
עמיחי בשן: מעבר לזה שגל חבר טוב וקולגה. הוא אדם מאוד מוכשר. אני נהנה לעבוד איתו. הוא יכול להיות כל דבר בתחום ההפקות. אוהב אותך. בהצלחה.
עירית לייזרין:
בתור "ראש המשפחה" אני עומדת כאן, עם כל הקושי, ומבקשת תמיכה ממשפחת יגור, לאור התוצאה האכזרית של ההצבעה שדחתה את בקשת גל האחיין שלי להיות חבר בבית הזה. החלטה שבעצם אמרה לו "לך מהבית! אתה מגורש! " זורקים אותך!
הורי באו ליגור מהשואה. אבא שלי איבד את כל משפחתו שם והדבר היחידי שהיה חשוב לו כדי לשמור על שפיות היה להקים משפחה ביגור. אבא שלי הכיר את אימא שלי כאן, פההתחתנו ופה הקימו משפחה, 3 בנות ונכדים!
הורי מאד אהבו והאמינו בבית הזה, ואסור היה לנו להגיד עליו מילה אחת רעה.
היום, אני אומרת לעצמי בצער רב "מזל שהורי לא בחיים ולא רואים את מה שחרצה ההצבעה לנכד האהוב שלהם!" (שאמרה לו) עוף מפה!". טוב שהם לא רואים את הימים הקשים שעוברים על הבנות שלהם!
אני מבקשת מכולם לשנות את רוע הגזירה, להצביע על קבלת גל לחברות ולהחזיר החיוך למשפחה, זאת כדי שהורי שמסתכלים מלמעלה יגידו , שחינכו נכון את הבנות נולדו במזל אריה, להילחם כשצריך ולא לוותר! הקישו "כן" בטלפון! ולמי שתהייה בעיה שיפנה לחבר שיעזור לו להצביע!
אני לא מאחלת לאף דודה לעבור בלוח המודעות של יגור ולראות את ההודעה, "גל לוי לא התקבל לחברות!" ולראות את זה אח"כ גם ביומן. כל הבנים הם שלנו! וכך חובה על כולנו לראותם.
תודה לכולם! אמן!תודה לכל מי שבא לתמוך. וגם מי שתומך מהבית. בתור ראש המשפחה (לצערי)
