צומת יגור המקום של חברי יגור
הודעה מאת מדריכות מרכז חוויית הילדות:
מחנכים, מנהלי מערכות, הנהלות חינוך, הנהלות קהילה והורים,
"אירועי קצה" מזעזעים שנחשפו במסגרות גיל רך במדינה, הציפו את המערכות בארץ בגל של חשדנות וחרדות.
חשוב להדגיש, כי כל אותם מעונות בהם התרחשו אירועים אלה, הם מוסדות אשר עובדים ללא כל הכשרה ופיקוח ובתקנים בלתי אפשריים. כל אחד יכול היום לפתוח פעוטון ללא רישוי, הכשרה וסטנדרטים מחייבים. זהו מצב בלתי נסבל – כשהמדינה איננה לוקחת עליו אחריות כוללת ומחייבת.
"חוק המצלמות" שמציע לתעד את גני הגיל הרך באופן קבוע – נשמע כמו פתרון קסם. הכל מתועד אין לאן לברוח, האחריות עוברת מהמנהלת, הגננת וההורים למכשיר הטכנולוגי. "האח הגדול – גרסת החיים עצמם".
הורים רוצים להעניק את הטוב ביותר לילדם. התפקיד ההורי מורכב. זהו תפקיד כולל, הנושא באחריות והתמסרות טוטאלית לשנים רבות. במציאות, רוב ההורים מוצאים עצמם במצב פרדוקסאלי – מחד הם זקוקים למערכת חינוכית כדי לאפשר לעצמם להתרחק לצרכי עבודה פרנסה, זוגיות וכו', מאידך – ההורים נתונים לעיתים בחוויית חוסר אמון וביטחון או אשמה על כך שבחרו להשאיר ילדיהם הקטנים לטיפולן של מחנכות. הם נותרים חצויים בין רצונותיהם הסותרים.
בצל האירועים המתפרסמים בתקשורת, חוויית המתח המובנית בין הורים למערכת חינוך מקבלת צבע של חשד, אשמה וחרדה מועצמת, העלולה להשפיע על יחסי הורים, מערכת וילדים.
העברת האחריות לשמירה והגנה על הילדים מהמנהלות והגננות למצלמות, מעלה שאלות אתיות ומקצועיות:
- מה המשמעות הרגשית של ילדים וצוותים להיות חשוף למצלמות במשך כל היום?
- מה מבטאת הנזקקות למצלמות?
- מה עושה הנוכחות של המצלמה להורים, ילדים וצוותים ולהשלכות ההדדיות זה על זה?
להלן רק מעט מההשלכות:
- פולשנות של מצלמות איננה רגעית. זו חוויה מתמשכת של חוסר אינטימיות שמשמעותה איבוד ספונטאניות, אוטנטיות, רגישות והתפתחות של "עצירות רגשית". בנוסף, החוויה של הצוות החינוכי החש שאי אפשר לסמוך עליו, שהוא נשזף ונצפה לעיני המצלמה המתעדת לאורך כל שעות העבודה, יוצרת תחושה של "עציר בחזקת חשוד". זאת פגיעה מתמשכת בחוויית האמון, הביטחון, הסמכות והערך של הצוותים, המשפיעה במקביל גם על היחסים בין כל המעורבים.
- אמון ואיכות חינוכית לא נוצרת עם מצלמה. להפך, מצלמות מורידות מהאחריות והדאגה לשמור על ערנות ורגישות מקצועית. מנהלת העסוקה בצפייה מתמשכת "בשידור הישיר של האח גדול", תוותר על נוכחות מקצועית מפקחת ומדריכה בגנים, ותשאיר צוותים מצולמים אך נטושים.
- הפנִיוּת של הצוות לילדים ולהורים תהייה קטועה, מזדמנת וניזונה משיקולי דעת מזייפים – מה שחשוב זה "איך זה מצטלם" ולא מה נכון לעשות. במצב זה מחנכות יפחדו להציב גבולות בטוחים – מה שעלול לפגוע בהתפתחות הילדים, ואף להגביר את רמת התוקפנות והחרדה אצל כולם.
אז מה עושים?!
- האינטנסיביות והאתגרים בעבודה בגיל הרך עם הורים, ילדים ומחנכות, מחייבים:
- הכשרת כל הצוות, למידה והעשרה מתמדת
- תקינה התפתחותית העומדת בסטנדרטיים בין לאומיים קרי: מספר אנשי צוות התואם צרכים התפתחותיים ומספר ילדים מוגבל לפי גיל בכל יחידה
- מנהלת המקצועית אמונה על ניהול, והדרכת הצוות בו זמנית.
- קשר היררכי מקצועי ומחייב של הכלה על הכלה בין כל גורמי המערכת שאיננו משאיר אף גורם להתבוסס בקשייו לבדו. תהליכי הדרכה המתקיימים באקלים של אמון, וניתן לעלות בהם דילמות ואירועים, יוצרים מצב של הדרכה ופיקוח הדדיים בתוך הצוותים, ומונעים הסלמה של תגובות קיצון חריגות.
- גננת שזוכה לנוכחות מקצועית של מנהלת שומרת, מפקחת ומדריכה, תוכל להחזיק בסיס בטוח לצוותים שעובדים איתה ולהורים שיוכלו להיות בסיס בטוח לילדיהם.
- תפיסה הרואה בילד ובהורה קליינט לעבודה מקצועית, מחייבת את כל אנשי החינוך. עבודה מקצועית עם "הקול ההורי" משמעותה הבנה ומתן מענה מקצועי לצרכים ההוריים שלא על מנת לרצות בלבד, אלא מתוך עבודה מתמשכת המתבססת על אמון וביטחון. זה הוא תהליך מורכב הדורש התמסרות ויכולת להתמודד גם עם מצבים קונפליקטואליים.
- מתן מענה מקצועי לילדים עם קשיי וויסות וטמפרמנט במצבים של התנגדויות ותוקפנות – מתוך הבנה עמוקה של צרכים התפתחותיים אוניברסאליים ואינדיבידואליים של כל ילד וילד בגן.
- תנאים פיזיים בגן ומחוצה לו המאפשרים קיומה של תוכנית לימודים טובה.
- גישה חינוכית – היוצרת קוד אתי של המותר והאסור ביחסים בין כל הגורמים במערכת
זאת משמעותה של מערכת איכותית. מצלמות מחבלות בתהליך הזה.
במקום תהליכים מקבילים של בניית אמון, התפעלות, הכלה, הדרכה פיקוח והצבת גבולות נקבל פינג פונג מסלים של חשד, חרדה, הסתרה והשלכת אשמה.
שום עין אלקטרונית מדומיינת לא תחליף עין אנושית מקצועית פקוחה.
"מרכז חווית הילדות", על פי הגישה הפסיכופדגוגית, שפותחה על ידי ד"ר רונית פלוטניק, שם לו למטרה להיות בית מקצועי לכל גורמי החינוך הפועלים במערכות הגיל הרך, בית בו יוכלו ללמוד ולהעמיק בגישה ייחודית ומתעדכנת.
אנו מדריכות מערכות חינוך רבות מאוד בארץ ועומדות בקשרי עבודה מתמידים עם גורמי אקדמיה וגורמי מדינה להמשך פיתוח התוכנית הייחודית שלנו.
בימים אלו מתקיימת בסמינר הקיבוצים הרשמה ללימודי תעודה, תוכנית דו שנתית לניהול והדרכה בגיל הרך בגישה הפסיכופדגוגית.
מוזמנים להירשם ללימודים אלו ולפנות אלינו בכל נושא ועניין במערכות הגיל הרך.
מנהלי קהילות, מנהלות חינוך והורים – אנחנו כאן בשבילכם,
להכשיר, לבנות, ללוות להדריך מערכות גיל רך בטוחות ומקצועיות באקולוגיות מגוונות
