ספרים בעמותת יגורים

לאחרונה יצאו, בסיוע קרן המלגות של עמותת יגורים, על שם ברל רפטור וסונקה גרובר,

הספרים הבאים:

שינויים בקיבוצים שיתופיים מאת מנחם טופל ודורון נדיב, הוצאת יד טבנקין.

במרכז הספר מחקר משותף בשני קיבוצים שיתופיים אשר השתייכו לפנים לשתי תנועות שונות. הסיכום כאילו שייך לעבר ולהסטוריה של יגור, "אנחנו כבר לא שם" ומשרת את הדיון המתעורר ביגור על מה השתנה ומה לא בשנה האחרונה בעקבות השינוי.

"על רקע השויון והשיתוף המאפיינים את המציאות בקיבוצים הללו, אפשר לציין שבתקופה הנוכחית מנהלי הכלכלה והתעשייה זוכים למעמד מיוחד ביוקרה, בתנאים ובכח. מעמד זה מאפשר להם להוביל בהדרגה לשינוי הניהול מתוך גישה טכנוקרטית של מקצועיות, סמכותיות ויעילות, תוך התרחקות מסויימת מהשוויון ושיתוף חברים בהחלטות. אמנם אין הם מהווים קבוצת לחץ לשינויים מרחיקי לכת אחרים, אך שפת היעילות והפרגמטיזם הכלכלי מקבלת לגיטימציה בשיח הכללי ומעודדת חשיבה אינטרסנטית אינדיבידואליסטית. למעשה, יש כאן לתזה שבמידה והמנהלים והטכנוקרטים מקבלים יוקרה וכח במצב כלכלי טוב, אין הם הדוחפים לשינויים מרחיקי לכת , אלא בתחום הניהולי….התוצאה היא קיבוץ עם תודעה שיתופית משמרת, אך עם מציאות משתנה בהתמדה ובהדרגתיות מתונה, לפעמים אף בקפיצות מדודות. שינוי משמעותי שיש לציין אותו אינו דווקא בהחלטות הפורמאליות, אלא בתהליך מתמשך, זוחל ומשמעותי של חדירה נרחבת של עבודה שכירה בכל תחומי החיים, בעיקר בתפקידים נמוכי סטטוס, בהקשר ובמקביל למכוונות של חברים וחברות לקריירה מקצועית בפנים ובחוץ, לתפקידים ניהוליים וליזמות עסקית.

… למרות הכיוון השונה של כל זרם (בעד ונגד שינוי), מפגש הזרמים אינו בהתנגשות אלא השתלבות מדודה. הבולט במפגש זרמים זה, כאמור, הוא היעדר יד מכוונת, מנהיגות כריזמטית או טקסטים קדושים. המפגש מתנהל כדמוקרטיה מתדיינת במיטבה, בשיח זהיר, מתחשב, בהשתתפות ציבורית רחבה (עמ 142).

כשהחלוצים רצו בית – חברי קיבוץ מול מנהיגיהם בראשית המדינה

מאת אלון פאוקר, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה

הספר בוחן את הפער והמתחים שנוצרו בין חברי הקיבוץ והמנהיגות הקיבוצית בעקבות שקיעת החלוציות התנועתית. משקמה המדינה, היא נטלה לעצמה רבים מתפקידיו של הקיבוץ. יוקרתה של החלוציות התעמעמה ובד בבד חל כרסום במוטיבציה של חברי הקיבוץ להמשיך ולשאת בנטל המשימות הלאומיות. לאחר שנים רבות שבהן עיקר מאמציהם הופנה כלפי חוץ לטובת הכלל, חברי הקיבוץ ביקשו לשפר את איכות החיים בביתם פנימה. הלך רוח זה בקרב החברים מן השורה עמד בניגוד לעמדות של מנהיגי התנועות הקיבוציות ושל דרגי הביניים של ההנהגה. הספר מציג את הפער הזה ואת התהליכים שנלוו לו בעשור הראשון למדינה ופותח פתח להבנת תחושת המשבר בקיבוץ מאז ועד היום.

(באדיבות הלל לויתן)