בית / דעות / לקראת הבחירות הקרבות / הלל לויתן

לקראת הבחירות הקרבות / הלל לויתן

אכן, הבחירות הולכות ומתקרבות, כהרגלי, מנסה, מידי בחירות, להסביר איך צריך להצביע ולמה "עבודה". אני יודע שחלק יראו את שם הכותב או את הנושא, ולא יקראו כלל, חלק מאלה שכן יקראו, יראו את זה כאנכרוניסטי או פתטי. בודדים אולי יקראו ברצינות ויקחו את דברי בחשבון. זה המעט שאני יכול לעשות לטובת מדינת ישראל קצת אחרת.

הבחירות האלה הן גורליות למדינה ! כן, אני יודע שככה אומרים בכל בחירות, ובצדק כי תמיד ההווה הניתן לתיקון חשוב מהעבר שאינו ניתן לתיקון, והעתיד – מי ישורנו. בחירות אלה יקבעות אם המדינה תמשיך להידרדר בסחרחורת השחיתות וביזת הקופה הציבורית שפושה בה בכל חלקה, 1000,30000, 4000, אפי נווה ועודנוסף על כך היא אינה עומדת במחוייבות שלה לאזרחים, באפשרות של צעירים לרכוש דירה, בבריאות, בזכות להזדקן בכבוד, בזכות לקיים את השבת כרצון כל אחד, בהפרדה בריאה של רשויות השלטון תוך ערעור הרשות השופטת, ועוד, לא בערכי שוויון, לא בקיום ייצור, לא בחקלאות, לא בהתיישבות ועוד הרבה לא. ומה שהיא כבר כו מנסה לעשות הרי היא עושה כממשלה ימנית עם ידיים שמאליות.

ולמה דווקא "עבודה", הרי יש עוד כמה אפשרויות. ישנו קשר היסטורי נמשך בין מפלגת העבודה לגלגוליה ובין ההתיישבות ובפרט התנועה הקיבוצית. זה בעוד המפלגות האחרות לא כל כך מתעניינות בנו, יאיר לפיד, למשל, קיבל החלטה בדבר ביטול המכס על יבוא דגים בקופסאות לארץ, ובכך חתך גם את סרקיסט לחלוטין וגם נתח עבודה משמעותי מלגין, מבלי שהוריד את יוקר המחיה, שאת זה הוא לפחות, רצה. חוץ מההיסטוריה והמצע המתאים לנו, ראש המפלגה, אבי גבאי, העומד בראש המפלגה הודיע כי הוא לא ישב בממשלתו של בנימין נתניהו שאין לו טעם לשבת שם, הוא כבר ישב כשר וויתר על התענוג הזה. הודע ה דומה לא הוציא עוד מישהו ממה שנקרא מרכז שמאל, לא יאיר לפיד ולא בני גנץ. מכאן, שהדרך היחידה האפשרית להחליף את הממשלה והעומד בראשה היא להצביע עבודה. לכן הבחירות האלה הן כל כך חשובות.

לכל אחד מאיתנו יש רק קול אחד וראוי לנצל אותו בתבונה.

אבל לפני הבחירות הכלליות יש במפלגת העבדה גם פריימריס, תאריך 11.02 שעות 10:00 – 14:30 מקום: בית בר יהודה. חשוב לשקול נכון בעד מי מצביעים. כאן, רוצה לציין בעיקר את, עומר בר לב, מיכל בירן, איציק שמולי, איתן כבל, שיחד עם איתן ברושי "נשכבו על הגדר" עבורנו, ההתיישבות, התנועה הקיבוצית, יגור. הקיבוצים והקיבוצים, החקלאות, וישנם ההיפך.

וכבר אמר הלל אחד לפני, "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני".

לא מספיק להתעורר למחרת ולמצוא שקיבלנו תוצאה לא טובה, ראוי לעשות את מה שצריך בזמן.

מי שטכניקת ההצבעה לא ברורה לו, או שמבקש להתייעץ אודות המועמדים מוזמן לעשות זאת עם ברק או אסף סלע, או איתי, או כל אחד שייראה לו.

הלל לויתן

הדפסה

אודות בן קול

מלך האנדלים, מנתץ השלשלאות, אם הדרקונים ועורך האתר.

בדוק גם

הכר את המתמודדים – עמוס נצר

עמוס בעל נסיון מוכח בארגון ובניהול מערכות ותקציבים גדולים. תוצאות, תוצאות, תוצאות – בכל התפקידים …

4 תגובות

  1. הלל, חבל. כואב הלב לראות את מפח הנפש שרבים בקרבנו חווים ועתידים לחוות בכל מערכת בחירות, בעתיד הנראה לעין. יש אף הלוקחים זאת ללב וחיים במרמור מזה ארבעה עשורים, ואף מקצינים למחוזות אנטי ישראליים (ראה האסיפה המבישה של "שוברים שתיקה" ביגור, 13.10.2016)
    בחרת לצטט את התנא האהוד כל כך מהמסכת החכמה ביותר שלנו וכל האומר דבר בשם אומרו (יש מי שאומר כי) מביא גאולה לעולם. רק עצרת מוקדם מדי. אחרי "אם אין אני לי מי לי?", באה האמירה הלא פחות משמעותית "וכשאני לעצמי, מה אני?". האמירה הזו לא תומכת בסקטוריאליות…
    מציע פתרון אלגנטי לעניין. נפסיק לראות במפלגה אחת, אזוטרית כיום (לצערי) כבית הפוליטי של הקיבוץ (נתחיל בקטן, נעזוב את התנועה לרגע). אם נתייחס לדבריך, יותר מדי אנשים (אף מעבר לתחזית המנדטים הצפויה), נשכבים למעננו שם על הגדרות. אילו גדרות? כאן לא תל-פאח'ר ולא בהכרח צריך שישטיחו עבורנו גדרות, אולי לא כדאי לחצות אותן ובוודאי לא להקים עוד שכמותן. פעם נזקקנו לכרושצ'וב שישחרר אותנו מסטלין. כיום יש את מהפיכת המידע. כדאי בחסותה (להבדיל) להשתחרר מדפוסי הצבעה היסטוריים ולחשב בכל פעם מסלול מחדש באופן כמה שיותר בלתי תלוי ונקי מדעות קדומות. או אז ישתנו דפוסי ההצבעה אצלנו, יהיו פחות הומוגניים ויתקרבו להתפלגות המזכירה במשהו את חכמת ההמון במדינת ישראל. לא לכך התכוונו מחוללי צורת השלטון הדמוקרטי? חצי קיבוץ הצביע "עבודה", כך בבחירות הקודמות). אלה דפוסי הצבעה שמתאימים לבני ברק, סח'נין ויצהר. תוצאות כאלה לא מאששות פתיחות מחשבה.

    • לקראת בחירות

      אופסי…
      אפרופו הנזיפה הקולקטיבית "בושה גדולה לכולנו" (שהקשבנו לעדויות חיילים על מעשיהם במסגרת תחזוק הכיבוש),
      הנה חדשות מהיום:
      ———-
      הפרקליטות חזרה בה: דובר שוברים שתיקה לשעבר לא שיקר כשהעיד שהכה פלסטיני. המשנה לפרקליט המדינה מסרה כי בעקבות בחינה מחדש של ההחלטה לסגור את התיק נגד דין יששכרוף, עלה כי המעצר שתיאר לא הומצא – אך הכוח שהופעל בו נגד פלסטיני היה מוצדק.
      ————
      אני רק שאלה: מותר להפסיק להתבייש?

  2. לא הבנתי את התגובה הזו. על מה אתה מדבר. נא הסבר ואיך זה קשור למפלגת העבודה

  3. לקראת בחירות

    הסבר לפוליטי:
    בפוסט הפותח, חבר המכנה עצמו ״שוברים שתיקה״ נוזף בחברי יגור על שהקשיבו לעדויות של חיילים ששרתו בשטחים הכבושים שהגיעו ליגור להעיד.

    בפוסט המשך (שבינתיים נעלם?) הוצדקה הנזיפה בכך שדין ייששכרוף – דובר התנועה שמביאה עדויות אלו- הורשע בעדות שקר.

    וראה זה פלא – אפילו הנימוק הזה, שהיה די תלוש מתחילתו — הרי שש הביאו ומביאים מאות עדויות שאיש לא חלק עליהן – הופרך כאשר בית המשפט קבע שדים יששכרוף לא שיקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *