חזרו עם מדליה- וחוויה בלתי נשכחת

טל גרודמן ובנימין רביב השתתפו  במשחקי הכדור מים ב"המכביה" במקסיקו.

קבוצת הכדור מים "גוש זבולון–פלרם" חזרה, יחד עם שאר 140 משתתפי המשלחת הישראלית, ממשחקי המכביה ("פאן אמריקה") במקסיקו עם מדליית הארד המכובדת. לאחר שניצחה במשחק על המקום  4-3 את נבחרתה החזקה של ברזיל 16:10. במדליית הזהב זכתה נבחרת הונגריה שניצחה את מקסיקו (שניצחה אותנו 14:12 בחצי הגמר). עזרו במימון ובארגון הנסיעה מחלקת החינוך במועצה וחברת "פלרם".
שני הנציגים היגורים בקבוצה המאמן, טל גרודמן, ובנימין רביב (עולה לכיתה י"ב) מספרים על חוויה גדולה ועמוקה של מפגש עם יהודי העולם. המשלחת הישראלית הגדולה (140 משתתפים) פגשה משלחות גדולות מאוד, 400 מארה"ב, 600 מברזיל, 500 מארגנטינה, כמעט כולם מדברים עברית, כולם מזדהים ומעריצים את מדינת ישראל.
בנימין מספר על התרגשות גדולה בטקס הפתיחה, כש-35,000 צופים באצטדיון שרו "התקווה" בשמחה ובהתרגשות ואחר רקדו לצלילי עומר אדם ו"שבת אחים ואחיות". חוויה מרגשת נוספת הייתה  קבלת השבת ההמונית שכללה ארוחת ערב חגיגית וערב מלא שירה וריקודים. לרגעי השיא הללו נוספו שני ימי טיול בפירמידות ובאתרים של מקסיקו, וכמובן, אין סוף שעות אימונים מפרכים בבריכת השחייה.

נסיעה מדהימה – טל גרודמן
עברתי במהלך הקריירה שלי כשחקן וכמאמן הרבה מאוד נסיעות, מחנות אימונים למיניהם וטורנירים. השתתפתי גם במכביה האחרונה שהתקיימה בארץ לפני שנתיים. הייתי צריך שיעברו כמה שבועות מהחזרה שלנו לארץ ממקסיקו כדי לקבל פרספקטיבה. רק עכשיו אני מתחיל להבין את סדר הגודל של מה שהיה שם.
אף אחד באמת אצלנו, וגם בשאר המשלחת הישראלית לא ידע למה לצפות.
כבר מהמטוס ראינו את הגודל והעוצמה של העיר מקסיקו סיטי (23 מיליון איש). הרושם הזה רק התעצם לאחר הנחיתה מהטיסה הארוכה, ומאז המשיך הראש להסתחרר מהדברים בזה אחר זה, מסידורי האבטחה גדולים ומהליווי המשטרתי ממקום למקום.
מהרגע הראשון התייחסו אלינו כ-vip. בשביל הקהילה המקומית שארגנה והפיקה את האירוע, הייתה המשלחת הישראלית, חשובה ונכבדה במיוחד. תנאי האירוח היו מרשימים ומפנקים, המתחם בו התקיימו  התחרויות (ה-CDI Centro deportivo israelita) הכיל ללא קושי את 4000 הספורטאים היהודים מכל קצות תבל ומשקף את גודלה, כוחה ועושרה של הקהילה המקומית. מרכז הספורט משמש ביום יום את הקהילה היהודית. בשבילנו כל יום היה חוויה בפני עצמה.
האווירה היית מדהימה מהרגע הראשון. טקס הפתיחה היה מרשים ביותר, האיצטדיון הענק היה מלא עד אפס מקום, בספורטאים, משלחות, וצופים רבים שהגיעו לקחת חלק באירוע.
ההמתנה לטקס עם כל שאר הספורטאים מכל המדינות הייתה חוויה בפני עצמה: לפגוש ברזילאים, ארגנטינאים, אמריקנים ועוד המון ספורטאים ולהחליף חוויות.
כשהתחילו התחרויות, נכנסנו לסדר יום קבוע. החבר'ה הבינו שצריך גם לקפוץ למים ולעבוד קשה.
בטורניר הכדור-מים השתתפו 4 נבחרות. אנחנו כקבוצת "פלרם זבולון" ייצגנו את ישראל והתמודדנו מול נבחרות ברזיל, מקסיקו והונגריה החזקה. כולם הגיעו עם קבוצות בוגרים ורק אנחנו עם קבוצת נוער.
המשחקים היו קשוחים וחזקים. חשוב לציין שבימים הראשונים החבר'ה היו צריכים להתרגל לגובה. העיר מקסיקו סיטי נמצאת בגובה 2.400 מ' מעל פני היום. היה חסר להם קצת חמצן בהתחלה.
הבריכה הייתה ממוקמת במרכז המתחם כך שבכל שעת אימון ומשחק היו המון צופים שעצרו לראות ולעודד את השחקנים. אלה הוסיפו אווירה צבעונית ונעימה, במיוחד במשחק מול הנבחרת הביתית.

חשוב לציין שייצגנו במשחקים לא רק את האגודה שלנו אלא גם את מדינת ישראל. קיבלנו לבוש ייצוגי של מדינת ישראל. לפני כל משחק היה טקס הקראת שמות השחקנים (כמו לפני משחקים בינלאומיים). המעמד הזה וסממני הטקס הכניסו התרגשות רבה אצל החבר'ה שמעולם לא חוו את המעמדים האלה.
בין לבין טיילנו קצת והתחברנו לחברי משלחות נוספות שהשתתפו בתחרויות. טקס קבלת השבת היה אירוע יוצא דופן בגודלו ובעוצמתו, בכלל כל דבר שם היה גדול ומרשים.
לסיכום – הרבה מאוד חוויות. בזכות הספורט הגענו עד מקסיקו לייצג את הקבוצה ואת המדינה בכבוד עם הרבה מאוד כיף והנאה.
עוד 4 שנים המשחקים יתקיימו בבואנוס איירס בירת ארגנטינה. אני מאוד מקווה שנוכל לקחת חלק גם במשחקים האלה.