אנחנו על המפיונים / רוחלה סגל

בצהרי י' בטבת, יום העליה על הקרקע, הופתעו האוכלים בחדר האוכל לראות שעל ארבעת הצדדים של המפיונים, המפוזרים על שולחנות, יש תמונות של חברים וילדים. חלקן שחור לבן וחלקן צבעוניות. בתמונות ניתן לראות שהזמן לא עומד מלכת ואנשים השתנו ומשתנים. אלה שפעם היו תינוקות ובני תשחורת, היום הם הורים וסבים. זה שהיום יש לו רכב צמוד, היה מאושר פעם, לקחת סיבוב ליד ההגה. תינוקות טיילו עם המטפלות, האכילו את החיות בפינת החי, או ישבו על הסירים. מלאכת הזיהוי לא תמיד קלה אבל רבים ניסו וגם הצליחו להרכיב את הפאזל ולחבר את השמות לדמויות בתמונות. בקיצור מהתמונות ניתן לראות שפעם היה פה שמח. את הרעיון לפרויקט הנחמד הזה, הביא עמיחי בשן מקיבוץ שער העמקים. "פתאום ראיתי את סבתא שלי, אישה צעירה, על אחד המפיונים וזה היה מרגש. ראיתי מה זה עושה שם לילדים וחשבתי שזה רעיון מאד נחמד". בשלב הבא הוא שיתף את מיכל מלכין "ידעתי מיד שמיכל היא הכתובת" והיא מיד נענתה להצעה. הרעיון היה לקחת ארבע תקופות: תמונות בשחור לבן, שנות השמונים, פינות ביגור ומשהו מהשנים האחרונות. את התוכן והתמונות בחרה מיכל, עיצבה והתאימה אותם למפיון. היא גם בחרה את יום העליה על הקרקע כיום שבו יצא הפרויקט מהכוח אל הפועל ויקשט את היום האפור והשגרתי של העבודה בסממנים של חג. המימון למתנה בא מן המזכירות ועל ידי עסקה, בה הספק נתן לנו מפיונים חדשים תמורת קניית סחורה (המפיות) חצי שנה קדימה. בהזדמנות זו, תודה גדולה מגיעה לנטע מהארכיון, שעזרה והוציאה מהגנזך את התמונות מהעבר. לשושן מדלינגר-לוי ולבועז על עזרתם ותמיכתם ולאיתי רודן על התמונות העכשוויות.

צילום: גדי רביב