צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר נוקי נויפלד
דו"ח חצי שנתי
(הערת העורך: נועם שפיגלר דיבר אחרי נוקי נויפלד, והרחיב בעזרת נתונים ומידע נוסף לטובת התמונה הכוללת והמגמות הרב שנתיות משנת 2012 ועד 2020. לנוחות הקורא צירפתי את דיווחיו והערותיו לאלה של נוקי)
חוצות יגור
נוקי נויפלד: נפגעו מהקורונה בהיקף 600 אלף ₪. הפכנו את שטרי ההון להלוואות נושאות ריבית ולכן כל רבעון החברה מעבירה לאחי"ג 100 אלף ₪, אנו מעריכים שהרווח השנתי יהיה בין 800 אלף ₪ למליון ₪ דומה לתוכנית. אנו נערכים לאיוש שני המתחמים הפנויים בשוכרים חדשים, יחד עם הפעלת המטרונית אנו מקווים שהמקום יקבל תנופה בשנה הקרובה. אנו משפצים ומשפרים כל הזמן על מנת להפוך את המקום לאטרקטיבי יותר.
נועם שפיגלר: התאגיד יציב. מייצר תזרים חיובי של כ-2-2.5 מיליון ₪ בשנה. הפחת השנתי הוא 1.2 מיליון ₪. רווח שנתי של כ- 1.3-1.5 מיליון ₪ בשנה. עלויות המימון ירדו והם כרגע 120 אלף ₪ ומשולמות ליגור. אין חוב לבנקים. החוב ליגור עומד על 27 מיליון ₪ בצורה של הלוואות ושטרי הון. (בתגובה לשאלה) תשלום החוב ליגור, ייקח למעלה מ- 10 שנים. צריך למלא את המתחם ע"מ להגיע למקסימום הכנסות.
אורות יגור
נוקי נויפלד: החברה קונה מחברת חשמל מתח גבוה ומוכרת ללקוחות מתח נמוך. לא אמור להיות מקור רווח, אני מעריך שנגמור את השנה בצורה מאוזנת. פעילות חשובה שיחד עם פעילות "סולרית" יגור אמורה להכניס כ 250 אלף ₪ בשנה הקרובה ואף יותר בשנים הבאות, הפעילות תגדל ותתרחב.
בא-לגן
נוקי נויפלד: "נחתכו" 87% מההכנסות. המקום נסגר ב 10.3.2020 לא ייפתח כבר השנה ולא ברור מה יהיה בשנה הבאה, מקווים לפתוח אחרי פברואר. קיבלנו 200 אלף ₪ פיצויים מהמדינה, לעומת 3 מליון ₪ הפסד הכנסות.
נועם שפיגלר: באלגן – החברה התנהלה חיצונית ליגור ורק ב 2017 חזרה להשתמש בשרותי המשרד הכלכלי שלנו.
התוצאות לא טובות, 2018-19 נגמרו בהפסד. היה מתוכנן רווח בשנת 2020 אבל הכיוון התהפך לחלוטין בגלל הקורונה. אני מעריך שיהיה הפסד של כ- 2 מיליון ₪.
החברה העבירה בשנת 2017 העבירה שכר דירה ליגור 630 אלף ₪, ושילמה עבור המשק חי העביר 60 אלף ₪.
בשנים 2018/19 העבירה ליגור שכר דירה 830 אלף ₪, בתוספת המשק חי כמו בשנה שלפניה.
בשנת 2018 שילמה יגור כ- 3.2 מיליון ₪ היוון קרקע לבא-לגן.
סה"כ הלוואות בא-לגן ספייס 2.8 מיליון ₪. הן לא נפרעות.
החברה לתפיסתי מתנהגת בצורה לא טובה. תגיע השנה ליתרה שלילית של כ- 5 מיליון ₪. סדרה של השקעות, האחרונה בגרייט שייפ (ספייס), לא מוצלחות בעשר שנים האחרונות, גררו הפסדים ותזרים מאוד שלילי. כל שנה הבאלגן הזרימו לספייס מעל מיליון ₪ לכיסוי
הגרעון- מה שהביא גם את באלגן לפשיטת רגל התלויה בתמיכה של יגור. נדרשת בדיקה רצינית. לא יכולה להמשיך בצורה הזאת.
(בתגובה לשאלה) באפריל הפסקנו לגבות שכר דירה מהחברה לשנת 2020. המקום סגור יגור לא רואה ממנו כלום, במקרה הטוב.
נוקי נויפלד: מיד לאחר ראש השנה תתקיים פגישה מסודרת של שני הדירקטוריונים, עם "ברית פיקוח" מיד אחרי ראש השנה, כדי לעשות יישור קו ביחס לנתונים, ומה לעשות בטווח הקצר והארוך.
נועם שפיגלר: (בתגובה לשאלה) אני מנהל הכספים של באלגן, לא של "גרייט שייפ".
לגין
נוקי נויפלד: היתה לנו תוכנית מאוד שאפתנית ל-2020 של 9 מליון ₪ רווח. "לגין טובופלסט" מסכמים חצי שנה במינוס. לא נגיע למה שתיכננו. כל ירידה בהכנסות ב"לגין" פוגעת דרמטית בהכנסות אחי"ג ש 70% מהכנסותיה אמורות להגיע משם.
נועם שפיגלר: העברות דיבידנד- בין שנת 2013 ל- 2018 – 1.5 מיליון ₪ בשנה. בשנת 2019 העברה של 3 מיליון ₪. התוכנית לשנת 2020 היא להעברה של 3 מיליון ₪.
משכורות חברי יגור- בשנת 2012 עברו כ- 23 מיליון ₪. יש מגמת ירידה במספר החברים העובדים בחברה. בשנת 2020 יעברו כ- 12.5 מיליון ₪- ירידה של 46%. הירידה כאמור היא בעיקר במספר החברים שעובדים במפעלים. כיום בסביבות 60 חברים. בקיבוץ השיתופי זה לעבר ליגור כמובן. כיום זה עובר לחברים והביטוי הוא במיסים. חשוב לראות את המגמה.
לגין מעבירה ליגור שכר דירה של כמיליון ₪ בשנה ושכר דירקטורים 360 אלף ₪.
נוקי נויפלד (בתגובה לשאלה): הדיבידנד 1.5 מליון ש"ח שהועבר בשנים הקודמות מדי שנה שילם את ההלוואה שיגור לקחה לקניית מניות השותף. מבחינה זאת זה לא "דיבידנד אמיתי". לגבי העברת 3 מיליון ₪ אני יושב בדירקטוריון לגין, הסכום הזה הוא ביכולתה של לגין ולא פוגע בה. בתור נציג הבעלים, בענפים או פעילויות אחרות של יגור, אני עומד על זכותנו לדרוש חלק מהרווחים, גם אם הם לא גדולים. אין לנו רצון לפגוע בפעילות לגין, אבל במצבה היום היא יכולה להעביר את הסכום הזה. בשנים הקודמות, לדעתי, ולא הייתי חבר דירקטוריון וגם לא עבדתי ביגור, הבעלים לא דרשו את חלקם בצורה ברורה ונחושה מספיק, היום זה משתנה.
יח"ס
נוקי נויפלד: "יח"ס" מצפים לרווח נקי של 3.5 – 4 מליון ₪.
הנהלת אחי"ג
נוקי נויפלד: אין הכנסות בהנהלת אחי"ג. בגלל המצב הורדנו את התכנון והפעילות בחצי השנה הראשונה, ולכן הדוח מצביע על "רווח" אבל זה מטעה. מבחינת הלוואות, שילמנו את כל ההלוואות לבנקים. יש הלוואה של 4.5 מליון ₪ ל"משקי עמק יזרעאל". התחלנו לפני שנה להוריד את היקף ההלוואות ב 2 מליון ₪ לשנה, אם נעמוד בתכנון קצב החזרת הלוואות שלנו, נסיים גם את תשלום ההלוואה ל"משקי" בסוף 2021.
מי יגור
נוקי נויפלד: החברה מוצגת כאן בפעם הראשונה כחברה ב"אחי"ג לאחר שעברה לפני 4 חודשים מ "הקהילה" (ענפים ביגור מחוץ לאחי"ג) לאחי"ג. התוצאות של החברה יפות מאוד. מכירות יוני-יולי היו גבוהות מהתוכנית, המתקן הסולרי במאגר מתפקד יפה, ויכול להיות שנוכל למהר בקצב תשלום ההלוואות על הפרוייקט הזה.
אחי"ג מצרפי
נוקי נויפלד: התוכנית היתה להכנסות של 13 מליון ₪, לאור המצב ב"לגין" אנו מקווים להגיע ל 7.5 מליון ש"ל גם לאחר הפגיעה בהכנסות זה יהיה יותר ממה שהעבירו התאגידים בעבר. חלק יחזור לתאגידים לפיתוח והשקעות, חלק יישאר באחי"ג לכיסוי הלוואות והשאר יעבור לקהילה.
גד"ש
נוקי נויפלד: לאחר עונה קטסטרופלית בשנה שעברה כנראה שנוכל להזדקף קצת וליישר את הגב עם רווח נקי של 2.5 מליון ₪. השיפור בין היתר הוא תוצאה של מעבר לגידול ירקות (במקום כותנה למשל). אנו מקווים ושואפים להרבה יותר בשנים הבאות.
נועם שפיגלר: בבחינה רב שנתית רואים שחיקה ברווחיות מרווח של כ- 3 מיליון ₪ בשנים 2012 עד 2015 לחצי מזה ואפילו פחות בשנים הבאות. שנת 2019 הסתיימה במינוס של כחצי מיליון ₪. נעשה מאמץ להגדיל את ההכנסות ואת הרווחיות ע"י מעבר לגידולים שתרומתם גבוהה משמעותית מהקיימים. התוכנית לשנת 2020 היא כאמור לרווח שנתי של כ- 2.5 מיליון ₪. התחזית שאני מצפה היא לרווח גבוה יותר של כ- 3 מיליון ₪. נטיעות האבוקדו מלפני כשנתיים והנטיעות העתידיות צפויות להגדיל משמעותית את הרווחים בשנים הבאות. עד היום רק השקענו בהם כסף רב. התוכנית לרווח הענף צפויה לגדול ולהגיע תוך כמה שנים ל- 4-5 מיליון ₪. הענף משלם ליגור שכר דירה של 1.1 מיליון ₪ בשנה. ההשקעות הן בגובה הפחת- כ- מיליון ₪ בשנה על הציוד החקלאי.
חממות חסה
נוקי נויפלד: "חממות חסה" מי שזוכר, לפני שנתיים מכרו ב 800 אלף ₪, השנה זה יגיע ל 8 מליון ₪. 40% מהמכירות מייצור מקומי, והשאר ממסחר. הכל יוצא לרשתות הגדולות ארוז על ידנו עם המותג שלנו. אמור להשאיר רווח של כ 450 אלף ₪. ההרגשה היא שעלינו על המסלול ואנחנו בדרך הנכונה.
נועם שפיגלר: מדובר בענף מתפתח שמקבל זהות לאחר הרבה שנים של חיפוש דרך. לאחר שנים רבות של הפסדים ודריכה במקום בוצעה השקעה גדולה בבניית חממת חסה (שנת 2018). 2018 היתה שנת לימוד שהסתיימה בהפסד של כ- 600 אש"ח. ב- 2019 היתה התפתחות גדולה של מערך הסחר מול הרשתות וקפיצה במחזורים. שנת 2019 הסתיימה באיזון. המשך פיתוח הסחר בירקות במקביל לגידול עצמי בחממה צפוי להתחיל להביא לרווחיות משמעותית בשנת 2020. לצורך המחשה- מכירות חציון ראשון 2020 יהיו 4.3 מיליון ₪ מול 2.1 מיליון ₪ בשנה שעברה. הסחר תופס כיום כ- 60% מהפעילות. היתר כאמור גידול עצמי בחממה. המטרה היא להגיע לרווחיות של 7-8% ממחזור המכירות. במחזור של 8 מיליון ₪ זה כבר להיות משמעותי והכוונה היא להמשיך ולפתח את הענף. התוכנית לשנת 2020 היא לרווח שנתי של כחצי מיליון ₪ והתחזית היא בהחלט להשיג תוצאה גבוהה יותר.
לול
נוקי נויפלד: הענף תלוי לגמרי באינטגרציה ומושפע מחוסר היציבות בענף. משלם שכ"ד גבוה ליגור של כ 450 אלף בשנה. הלולן שלנו מקבל מדי שנה "לולן מצטיין" השנה זכה במקום הראשון בלולי האינטגרציה וקיבל פרס תוספת 15 אגורות לקילו, שזה הרבה מאוד. כל הכבוד לירון.
נועם שפיגלר: הענף כולו עבר שינוי משמעותי מאוד בישראל. היה מאוד רווחי עד 2014. מאז שנת 2015 מרוויח מעט או במינוס. הרפורמה בענף שחקה את מחיר הקילו בשר ב- 50% משקל אחד ל 51 אגורות, התוצאה הסופית תלויה מאוד בחלוקת הרווחים באינטגרציה. בהשוואה לשאר המגדלים באינטגרציה מבוצעת בלול עבודה טובה מאוד. כאשר לוקחים בחשבון את שכר הדירה שהענף משלם כאמור, 450,000 ₪, התוצאות מניחות את הדעת.
משתלה
נוקי נויפלד: כאן אפשר להגיד ש"הקורונה עשתה לנו רק טוב". עונת מכירות מטורפת בסדרי גודל שאנחנו לא מכירים, צפי לרווח נקי שיעבור לראשונה את מחסום 2 מליון ₪. זאת, לאחר בתוכנית צפינו רווח של 1.5 בלבד! הרבה בזכות כושר ההתארגנות של הצוות, הרכישה בזמן והטיפול בצמחים, וההערכות נכונה וטובה לפתיחה מחדש אחרי הסגר. השינויים הפנימיים לכיוון שיפור והרחבת השירות ללקוח מוכיחים את עצמם בגדול. שאפו גדול לצוות שעשה את השינוי נכון. כל הכבוד ותמיד אפשר לשאוף ולכוון ליותר.
נועם שפיגלר: המשתלה היא ענף בצמיחה והתפתחות. הרווח שנתי ממוצע (בשנים המוצגות) של כ- 923 אלף ₪. שנת 2019 הסתיימה ברווח של כמעט 1.4 מיליון ₪ וזו גם הייתה התוכנית לשנת 2020. בפועל התחזית גבוהה בהרבה. אני מצפה לרווח שנתי של כשני מיליון ₪ ומעלה. ייבוא מוצרים יבשים תופס מקום משמעותי מאוד החל משנת 2020. נפח הייבוא גדל פי 5 (מ- 3-5 מכולות בשנה ל- 15-20 מכולות בשנה). משפיע בצורה ניכרת על השורה התחתונה. המשתלה משלמת שכ"ד ליגור 80 אלף ₪, ו- 380 אלף ₪ לחוצות יגור.
החורשה
נוקי נויפלד: כל האירועים נדחו, קשה לראות את ספטמבר קורה. חלק מהזוגות עברו למקומות קטנים ובטלו את ההזמנות. השקענו הרבה בהכנה ובשיפוץ המקום ולא נרוויח מזה השנה.
נועם שפיגלר: שנת 2020 היא שנה שלא ניתן להסיק ממנה כלום. הענף סגור כל תקופת הקורונה, וברור שלא צפוי שינוי עד סוף העונה של 2020. השנה המוצלחת האחרונה הייתה ב 2015. חלה שחיקה גדולה של כ- 25% ברווח שלנו לכיסא וגם ירדו מספר האירועים.
2016 ו- 2017 היו מאוזנות 2018 ו 2019 הפסדים של כ- 109 ו- 210 אלף ₪ בהתאמה. הענף מעביר שכר דירה של 185 אלף ₪ ליגור. המשמעות היא שההפסד של הענף גבוה משכר-הדירה ששולם ליגור. שנת 2020 היא השנה האחרונה להסכם הנוכחי בו אנו קשורים כבר מספר רב של שנים. הנהלת יח"ס קבעה שבתנאים האלו אין הצדקה להמשך קיום הענף. בוצעו שינויים והתאמות- החלפת הניהול. צריך להיבחן בשנה הבאה ע"מ לבחון האם מצדיק את המשך הקיום בפורמט זה.
נגריה
נוקי נויפלד: תכננו ל 150 אלף ₪ רווח בחצי שני. כרגע לא נראה טוב. אני עדיין אופטימי. האנשים שנשארו בארץ ולא נסעו לחול ירצו אולי לעשות שיפוצים. נחכה ונראה.
נועם שפיגלר: הנגריה די מדשדשת מאז 2012. ב 2018-2019 היו הפסדים די משמעותיים (137 אלף ש"ח ו- 209 אלף ש"ח בהתאמה). משלמת ליגור 104 אלף ש"ח שכר דירה שנתי. יגור שילמה השנה כ- 720 אלף ₪ עבור "שימוש חורג" למבנה. התוכנית לשנת 2020 עמדה על רווח של 150 אלף ₪. הנהלת יח"ס צריכה לדון בעתיד הענף.
נוקי נויפלד לסיכום: למרות הקורונה, אם לא תיהיה עוד קטסטרופה, נראה שנה ראשונה שהתאגידים מעלים לאחי"ג סדר גודל 7 – 8 ₪ חלק מזה כבר עבר ליגור. מדובר בהערכה מאוד זהירה, וכך משאירה לנו מרחב תמרון להשקעות ועשייה בשנה הבאה.
רפת
נוקי נויפלד: משק החלב נמצא בצומת דרכים, ההשפעה היא בעיקר על רמות המחיר בתקופה הזו אין אפשרות לעשות חיבורים או כל צעד דרמטי אחר אני בהחלט מדברים עם גורמים שונים על מגוון אפשרויות בתחום
נועם שפיגלר: הרווח הממוצע עד 2018 היה כ-1.3 מיליון ₪. 2019 היתה שנה גרועה ונגמרה במינוס קטן. התוכנית לשנת 2020 הייתה רווח של כ- 400 אלף ₪. הציפייה לשנה זו היא לרווח גבוה בהרבה- סביבות 700 אש"ח.
הפחת השנתי ברפת – כ-400 אש"ח. הענף לא מעביר שכר דירה ליגור.
בוצעו פעולות משמעותיות להתייעלות ולשיפור הרווחיות- בכוח-אדם ובהשקעות. אנו מתכננים לעבור בחזרה את רף הרווח של מיליון ₪ כבר בשנה הבאה. בעתיד אפשר להגיע ל- 1.3 מיליון ₪ ואפילו ל- 1.5 מיליון ₪ רווח שנתי.
נדל"ן
נועם שפיגלר: ענף של יגור. הענף מהווה כרבע מהתקציב של יגור. רווח שנתי של 8-9 מיליון ₪ לשנה. פחת שנתי של כ- 2.1 מיליון ₪ בשנה. בין 2018 לשנת 2019 יש ירידה ברווח בשיעור של כ- 700 אש"ח- בין היתר עקב פנוי מבני השכרות בלולים, ועלייה בעלות עבודת חברים.
הפגיעה השנה מהקורונה בענף – בעיקר אצל השוכרים הגדולים, טופולסקי, כרמלה, וגם אצל מספר שוכרים קטנים שפעילותם נעצרה. סה"כ פגיעה עד כה בשיעור של כ-600 אלף ₪.
הודעה אישית של אבישי שורש
אבישי שורש: להלן, הודעה האישית שלי לאסיפת אחי"ג, על פרישתי מדירקטוריון לגין. לא הרגשתי שאני מצליח להכניס לחברה את הדברים שנראים לי בריאים בשבילה. ביחס ל 3 מליון ש"ח דיבידנד, צריך היה לחכות עם בדיקת העברה לסוף השנה כיוון שבחודשיים האחרונים בחרה לגין שני מנכלים חדשים, אחד לאריזות ושני לטובופלאסט. חשבתי שצריך לחכות לתוכניות שלהם ל2021 וכן לראות כיצד מסתיימת השנה ואם נדרשות הוצאות נוספות. מאז שיגור הפכה בעלים מלא ב 2007 של יגור העבירה ליגור דיבידנד 33 מליון ₪ כשהרווח היה חצי מזה. הכסף שעבר לא היה מרווחים. היה לנו ויכוח ב 2007 אם לקנות את המניות או לא. מישהו אמר "4 מליון דולר זה המון כסף!" ובאותה שעה שכבו בקופת החברה 60 מליון ₪. החובה שלי כדירקטור היא קודם כל לחברה, ברור שכחבר יגור אני נהנה מהדיבידנד. אני מוטרד מהדיווח של נועם עוד באסיפה הקודמת, מחוב התאגידים לבנקים בנוסף לחוב שלהם ליגור. אני שמח שיגור המירה את "שטר החוב" של חוצות ל"הלוואות" שמוחזרות באופן סדיר אני מקווה.
הציבור צריך לדעת, סה"כ "יתרות שליליות" (מושג יגורי) של התאגידים 11 מליון ₪. חוץ מזה יש 12 מליון ₪ חוב לבנקים, ועוד 6 מליון ₪ הלוואה שלקחנו עבור חוצות יגור, מול חוב של חוצות ליגור של 27 מליון ₪ שאולי יוחזר תוך 10 שנים. אני מאוד מקווה שהתוצאות בלגין בעתיד יהיו טובות ויאפשרו את הדיבידנד.
ביחס לענפים שדווחו כאן. הרפת, החורשה והנגריה, לא רק שהתוצאות לא טובות, הם גם לא מעסיקים חברים. היום 90% אחוז מההכנסות של יגור זה שכר עבודה ופנסיה. אם ענפים לא מעסיקים חברים אין סיבה שנחזיק אותם בהפסד. לרפת לדוגמה, מכסת חלב גדולה ועדר ענק, שבמצב של רווח נמוך בכלל לא מצדיקים את ההתעסקות הגדולה מצידנו ובוודאי לא השקעות. כמו שנצטרך לקבל החלטות כבר באוקטובר על בא לגן נצטרך להחליט גם על המקומות האלה.
נוקי נויפלד: (בתגובה לשאלה), אם רוצים לפתוח את נושא השכירויות, אפשר לדבר גם על ה 40 דונם שלגין יושבת עליהם, שמעבירה עבורם ליגור שכר דירה של מליון ₪ בשנה. אנחנו בוחנים את כל הענפים שאבישי הזכיר. לגבי החורשה, למשל, החלטנו ששנת 2021 תיהיה שנת מבחן. שמנו שם מנהל חיצוני ונחכה לתוצאות. ואם צריך, או שנסגור או שנשכיר. כנ"ל בנגריה. הרפת היא קצת שונה. אם יהיה הסדר ארצי והרפת תתייעל תוכל להביא רווח סביר. כאן אין מה למהר. ועדיין בודקים אופציות של איחוד עם רפתות אחרות והוצאת הרפת מיגור.
לסיכום, למרות החוויות הפחות נעימות שאנו חווים השנה בעקבות משבר הקורונה והשפעתה על העולם העיסקי, זו תהיה השנה הראשונה שתאגידי יגור יעבירו לאחי"ג כ- 7 – 8 מיליון ₪ מדובר בהערכה מאד זעירה אבל אין ספק שבמידה ותצא לפעול תאפשר לעיסקי יגור וכן לקהילה להמשיך לפתח את העסקים ולקהילה להנות מפרותיהם עדיין, מזווית שלי, אנחנו מאוד איטיים בעסקים. לא כמו בעולם סביבנו. קשה לנו להתייעל, ולהכניס שינויים ושיפורים. אנחנו מזרזים את המנהלים אבל הקיבעון המחשבתי וההתנהלות של מה שיודעים זה מה שעושים גורמים לאיטיות והמרצה קדימה של העסקים. ישנה הרגשה שהמנהלים והאחראים בפעילויות העסקיות מנסים להסביר ולשכנע למה אי אפשר במקום לרוץ לעשות ולהראות למה אפשר העברה של 7.5 מליון₪ שאנו מתכננים שיגיעו לאחי"ג זה מעט מדי. אם המנהלים שלנו לא יעשו תפנית, נמשיך לשבת בסוף שנה ולהתפעל מדברים פעוטים. הדוגמה הטובה היא בחסה, שאנשים רצו קדימה והסתערו על המטרות הגדולות שהצבנו, וככה צריך להיות גם בעסקים אחרים. נכון שלכל ענף יש את הבעיות שלו, אבל בסך הכל אנחנו בינוניים ואיטיים. לדוגמה, גילינו שיש לנו 700 מטר לבנות בין "יארד" ו"סמרטשוטר". כמה זמן לוקח לתכנן מבנה של 500 מטר (כי צריך מגרשי חניה) ולהוציא לו אישור? אין לנו איפה לארוז את החסה, אין לנו איפה לארוז את הבצל שיותר משתלם לארוז אותו כאן מאשר למכור לקבלן בשדה. אם נקים בית אריזה הוא ישמש גם את החסה וגם את הירקות האחרים בגד"ש. אי אפשר בשנת 2020 לבנות עסקים כל כך לאט. אנחנו זהירים מדי. צריך לאסוף כסף הרבה ומהר. עוד כמה שנים, אולי ייקחו לנו את השטחים החקלאיים, ולא בטוח שנקבל עבורם הרבה. יש אפשרויות והזדמנויות, צריך לנוע מהר וגם לקחת סיכונים. נגמרו הניסים. לא מגיע כסף מ"תנובה" מהרכבת" ולא ממקומות אחרים. הכסף שיהיה לנו זה מהעסקים והפעילויות שלנו.
נועם שפיגלר: אני קצת יותר אופטימי. יש כאן תהליכים של שינוי ובניה. אולי הם טיפה איטיים אבל הם קורים. יש שינוי תפישה ומגמה חיובית. אפשר וצריך להיות אופטימיים.
אבישי שורש: לגבי האיטיות שנוקי ציין. יגור לא נולדה אתמול. תמיד הרגשנו אחראים ל 400 בתי אב. ותמיד הרגשנו אחראים ומחוייבים. השתנה משהו בחיים. רוב מכריע של ההכנסות באות משכר עבודה ופנסיה ולא מעסקים. אם רוצים לפעול מהר, למה עוד שנה לשלם למנהל שכיר בחורשה? אותו דבר לגבי המנהלים החדשים בלגין. עדיין צריך להיזהר, כי האחריות גדולה מאוד. צריך לדאוג שיותר חברים יביאו שכר, ולא משנה מאיפה. ההצלחות שלנו במסחר, בחממה למשל, יכולים להתברר עוד כמה שנים כקצרות טווח.
אבשלום שוחר: העשור בין 2010 ל 2020 עוברת שינוי דרמטי בכל הענפים. אני לא מפחד מהאמירה של נוקי, "להתחיל לרוץ". המערכת הכלכלית שלנו נפלה לסטגנציה ולקיפאון. היו שתי גיחות, לא מוצלחות בלגין, הכנסת השותף ובלארוס. יכול להיות שאפשר היה לעשות אחרות. אני מפחד שנרדם ושנוותר על מערכות היצור, שניהיה ישוב קהילתי בלי אמצעי יצור. מרגש לראות את ההתלהבות של נוקי. אם לא נרוץ נשקע וניסוג לאחור. צריך לעודד את כל מי שמזנק קדימה.
נוקי נויפלד: ניפגש כאן אחרי החגים עם דיווח על ההחלטות שיפלו לגבי בא-לגן והספייס. ערב טוב ושנה טובה.
האם מי יגור כיום היא תאגיד בת של אחיג?
לפני כארבעה חודשים מי יגור נכנסה תחת כנפיה של אחי"ג
תודה על התשובה נוקי
מה היתה הסיבה להחלטה להעביר את מי יגור לאחיג, ומי קיבל אותה?
לנוקי שלום,
האם ניתן לשאול –
מי הם השוכרים החדשים ל-2 החנויות בחוצות יגור ומה ימכר בחנויות?
מה שכר הדירה שיתקבל מהן?
תודה.
האם המערכת יכולה בבקשה לבקש התייחסות מנוקי?
במתחם חוצות יגור ישנן שתי חנויות שאינן מאוישות כשנתיים , למרות שחברת יפה נוף סיימה את עבודתה והמתחם פתוח לרווחה וכמובן הופעת הקורונה מחודש מרץ לא הצלחנו לאייש את הנ"ל .בחנות האופניים אנחנו במשא ומתן עם גורם המעוניין להקים בר + פאב אירי , בשלב זה עוד מוקדם לברך.
בחנות השנייה ( פראג'ליקו ) נחתם חוזה עם בן משק לפתיחת קופי טו גו וסנדביץ בר .
החתימה היא על מחצית השטח בלבד .
למי שמודאג או חושש , החוזים שנחתמו וייחתמו נוסחו ע"י עו"ד שמלווים אותנו וכמובן באותם תנאי תשלום כשאר השוכרים האחרים במתחם .
לא נתנו הנחות או כל תנאי מקל אחר לשוכר מיגור !!!!!!.
נוקי שלום,
ברשותך כמה שאלות.
מיהו השוכר {חבר יגור} שמקים את העסק?
מהו שכר הדירה שהוא משלם?
האם יגור מממנת את השיפוץ למקום שהוא יקים?
מהו שכר הדירה של המקום?
לכמה זמן חוזה השכירות?
ומהו שכר הדירה לשאר השטח שלא הושכר עדיין?
תודה.
נוקי שלום,
עד היום לא נתנו לאף חבר יגור לפתוח חנות בחוצות יגור.
האם פרסמתם בקיבוץ שניתן להשכיר את השטח לחבר יגור?
מה השתנה?
האם אנחנו {משמע חברי הקיבוץ} ערבים כלכלית במקרה והוא לא יוכל לשלם את שכר הדירה?
ומה מחירי ההשכרה של החללים הפנויים?
תודה
לאנונימי שלום , לא נוקי אך ברשותך אענה היות והנושא באחריותי.
השוכר המיועד לחלק מהחלל שבעבר שימש את הפרנג'ליקו ההוא ניתאי נויפלד שפתח יזמות ומתכוון לפתוח במקום סנדוויצ'יה.
משך החוזה שלוש שנים פלוס שנתיים אופציה.
המשא ומתן נוהל על ידי בשיתוף עם תמר קלוג, כאשר דפנה דורפמן (יו"ר התאגיד) מלווה ומבקרת.
את הסכומים אינני מעוניין לפרסם בפומבי אך ניתן לשוחח עימי בארבע עיניים וארחיב. בכל מקרה אנו משמרים אחידות בניהול משאים ומתנים ולא מפלים לטובה שוכר כזה או אחר.
לגבי ערבויות- יזם מיגור מעמיד את אותן ערבויות כמו כל שוכר אחר ולהערכתי הסיכון נמוך יותר.
לגבי האפשרות של חברי יגור לשכור חללים במתחם חוצות יגור, אני לא מכיר מניעה כזאת ובמידה וחברים נוספים מעוניינים לשכור חלל, מוזמנים לפנות אלי לבחינת האפשרות.
בברכה, רני טנא מנכל חוצות יגור
שלום רני
האם תוכל גם להסביר למה הוחלט להעביר את מי יגור לאחיג, מי החליט ומתי? תודה.
רני שלום,
האם השטח שלא הושכר יכול לאפשר לשוכר אחר לשכור את שארית החלל? ואם לא איך מתגברים על אובדן הכנסות.
ושאלה שניה מה היא הערבות שהשוכר נותן.
תודה.
ומה עם חלק החלל הלא מנוצל האם יוכל להכניס שוכר נוסף או ישאר לא משולם
ללא מקרה שעליו אתה מדבר האם יש תנאים למכירת מקומות על ידי אנשי יגור ומה התנאים. למשל כמה חודשים לא משלמים שכר דירה וכו׳
מחכה לתשובה ופרסום השאלה
רני שלום,
בהצלחה לניתאי קודם כל, מי יתן וזו תהיה בוננזה קולינרית שנהנה ממנה גם.
אך רני…
לא הבנתי איך שכירות של מישהו מיגור מסכנת אותנו פחות מאשר מישהו חיצוני? אשמח לחידוד ביחס לדבריך: "יזם מיגור מעמיד את אותן ערבויות כמו כל שוכר אחר ולהערכתי הסיכון נמוך יותר". במקרה של חבר קיבוץ מיהו הערב? על סמך אילו נתונים הערכת סיכון פחות? כי במידה והערבים אלו חברי יגור.. אז ישנה סתירה לדבריך.
שוב כמובן אין זה אישי נגד ניתאי, אלא בכדי לחדד ולהביא בשקיפות מידע לחברי האגודה שזהו הכסף שלהם.
תודה על המענה
רני שלום,
האם יגור מממנת את השיפוץ למקום שהוא מקים?
תודה.
רני שלום
כמה חודשים שוכר חדש (יהיה ימי שיהיה) לא משלם שכר דירה לחוצות יגור?
תודה.
לאנונימים,
החלל הגובל בסנדוויצ'יה הוא כ-50 עד 60 מ"ר.
אין כל מניעה להשכירו ואנו חותרים לכך.
לגבי תנאים ספציפיים בתוך החוזים שלנו אינני רוצה להרחיב פה באתר, שוב מזמין לפנות אלי אישית.
אין חוזים יעודיים לחברי יגור ואנו מתייחסים ליזם יגורי כשם שאנו מתייחסים לשוכר חיצוני.
בברכה, רני
לאנונימי 24,
בינואר השנה הציג במזכירות אורי קינן (יו"ר התאגיד בזמנו) סיכום כלכלי לשנת 2019 של תאגיד מי יגור וכן יעדי העבודה לשנת 2020.
במהלך הדיון עלתה סוגיית הכפיפות הניהולית של התאגיד.
הוצג שלמעשה בפועל כלל הפעילות העסקית של הקיבוץ למעט תאגיד המים מרוכזת תחת חברת האחזקות בהיבט הניהולי.
הרציונל היה אחידות בניהול וכפיפות לגוף הכלכלי המרכזי (אחי"ג) במקום כפיפות למזכירות.
למיטב זכרוני מרבית חברי המזכירות וכן יו"ר התאגיד חשבו כי נכון יהיה להכפיף ניהולית את התאגיד תחת חברת האחזקות.
מעבר לדיון הנ"ל הנושא לא נידון למיטב ידיעתי.
רני
שלום רני
האם ההכפפה של מי יגור לאחיג היא מבחינה ניהולית בלבד?
ואם כן למה לא להכפיף מבחינה ניהולית גם את הרפת לאחיג?
תודה.
רני שוב שלום.
מבקש את התיחסותך לשאלה
האם יגור מממנת את השיפוץ למקום שניתאי מקים?
ומה עלות השכרת החלל הנותר?
המשך תשובות לשאלות למטה..
לגבי הערבויות- אנו נוהגים לדרוש ערבות בנקאית לפרק זמן של מספר חודשים וכך ננהג גם במקרה זה.
אנו לוקחים צ'קים ל-12 חודשים קדימה מידי שנה.
אנו מחתימים ערב נוסף לחוזה, וכך גם במקרה זה.
בנוסף אני סבור שההידברות מול חבר קיבוץ שהינו חלק מהקהילה שלנו ותקציבו מנוהל על ידינו, היא "נוחה" יותר.
לגבי השיפוץ-קיבוץ יגור או תאגיד חוצות יגור אינן חלק מהשיפוץ בחלל. ניתאי מממן את השיפוץ והעיצוב מכיסו.
בברכה,
לאנונימי 24 ,
עיסקי יגור שלא תואגדו וכוללים את הענפים : רפת, נדלן, בית אחווה וכו' נמצאים תחת אחריותי וכפועל יוצא מכך נושאים כגון:החלטות אסטרטגיות, אישורי תקציבים שוטפים , תוכנית השקעות, השקעות פיתוח וכו' נידונות בהנהלת יח"ס.
יח"ס כפופה לאחי"ג, מכאן שבפועל הענפים הללו כפופים ניהולית לאחיג.
לאנונימי בעניין מי יגור,
במקור כשהוקם תאגיד מי יגור הוא לא הוכפף לאחיג ונותר תחת הקיבוץ ממספר סיבות, המרכזיות שבהן-
מכסת המים שייכת לקיבוץ.
הקיבוץ רצה שגוף מטעמו ינהל את מערכות המים והביוב.
בברכה,
מבין שלגין ממשיכים להפסיד כל הזמן וטובופלסט הקטן מחזיקים אותם מעל למים
אז אולי הגיע הזמן להפריד בין 2 המפעלים ונראה את לגין מסתדרים בלי העזרה של טובופלסט
כמו שיח"ס הוא דירקטוריון אחד שמעל כמה ענפים, ככה זה גם בלגין – רק שבלגין יש מי שחושב שהמפעלים מחויבים לתמוך אחד בשני בניגוד ליח"ס ששם כל ענף לעצמו
אגב- אני מאוד תומך שיבוצע מה שאתה מציע – ולידיעתך המפעלים הופרדו ויש מי שדאג לשים 2 מנכלים חיצוניים כך שבאמת כבר לא נשאר הרבה כדי לממש את הצעתך
אתה טועה עד מינוי שני המנכלים טובו ואריזות היו ישויות נפרדות למרות שהיה לשתיהן אותו מנכל
באשר ליחס שהיא אגודה שיתופית ותחתיה יש ענפים אך התוצאה הסופית היא של יחס ומבחינה זו לגין מופרדת יותר שכן טובו ואריזות כל אחת מהן חברה בע״מ
ומהיכן ממשיכים לעבוד ולהתממן ענפים מפסידים ביח״ס .הרי החשבון משותף לתאגיד
רני שלום,
עדיין לא ענית לי כמה חודשים כל שוכר חוצות יגור ושכירות אחרות זוכה לאי תשלום דמי שכירות.
תודה.
על מנת לענות על שאלה זו אני נאלץ לבקשך לפנות אלי באופן פרטי.
דיסקרטיות מלאה מובטחת.
למתקרא״ עוד אחד שחושב שהוא יודע״. דבריך כאן בפוסט בלשון המעטה אינם מדויקים. על מנת להשיב לך ולהציג בפניך העובדות אני אזדקק לפוסט ארוך מאד.
אך למעשה אין לי כח לכך אך אם תתקשר אלי (ואני לא אגיד מי אתה) אני מבטיח להציג העובדות וכן היכן אתה טועה לחלוטין
כל ענף לעצמו ביחס אך כל אחד תלוי בשני משום שלאף ענף ביחס אין חשבון בנק והחשבון המשותף הוא של התאגיד לכן בניגוד ללגין שטובו ואריזות הן ישויות נפרדות (בע״מ)כאשר לכל אחד חשבון בנק נפרד
"לגין" בכלל זה שם גנרי…
הפוך גוטה, הפוך
מה פירוש ם גנרי ומה הפוך גוטה
בקשה –
ככלל, מעניין להתעדכן מהם תאגידי הבת של אחיג ומהם אלו של יגור.
תודה
לשפופראי גאה
אריזות וטובו מתנהלות כישויות העומדות בפני עצמן מזה לפחות 10 שנים רק החשבון משותף בלגין בע״מ. ולמען האמת בעוד שלגין אריזות מתנדנד בין רווח להפסד הרי טובופלסט צוברת הפסדים מזה שנים(גם בלי בייל רוס ) וואם לא הייתה קיימת היה עובר דיווידנד כפול לאחיג
כבר שנים קיים שיגור עצמה אינה מתואגדת.
תאגידי הבת של אחיג הם:. יח'ס (יגור חקלאות ועסקים), חוצות יגור. לגין , באלגן אורות יגור , ולאחרונה צורפה מי יגור.
תאגידאי אתה לא מעודכן
תאגיד מי יגור היה תאגיד לכל דבר ועניין (היה לו דירקטוריון שהיה אחראי על ניהולו) מאז שהוקם, ולא היה שייך לאחיג.
לא זכור לי שהייתה החלטה להעביראת מי יגור לאחי"ג. מתי היתה החלטה כזו ואיפה? בכלל, בסמכות מי לקבל החלטה כזו?
הערה לסיכום חציון : נפלה טעות בהקלדה :
הפסד ההכנסות בחוצות יגור הוא 60,000 ש"ח ולא כמו שנכתב .
שבת שלום
אז אולי ללא שוכרים כלל מצבה של חוצות יהיה טוב יותר ואת זה רואים מכך שרבע מהחנויות לא מתפקדות ואינן מעבירות דמי שכירות.
אם ניקח את העובדה שרק עכשיו המירו את שטר החוב בהלוואה שנכנסת להוצאות חוצות וכן את העובדה שארבע שנים לא שילמה שכר דירה,
את הערך הזה יש להוסיף להוצאות חוצות והתוצאה האמיתית תהיה הרבה יותר מ-60000, ותתקרב למה שנוקי ביקש לתקן.
כמי שבירר אצל בעלי תפקידים ביגור ולא ניזון משמועות (בנגוד לכתוב בספר משלי ״שמועה טובה תדשן עצם ״) שני דברים שעלו כאן בכל הקשור בשכר דירה לחנות בחוצות. לוקח הרבה מאד חודשים (ורק בגלל הבקשה לא אומר כמה) מהיום שהשוכר מקבל מפתח ועד היום שמתחיל לשלם שכר דירה וכן משקיע מחשבונו ונותן ערבות לחוצות.
באשר לחוב חוצות יגור לקיבוץ הוא 27 מליון שח כאשר מורכב משטר חוב שהפך להלוואה, משטר חוב נוסף שלא הומר באותו שעור של זה שהומר, ומחוב רגיל של ״חוצות״ לקיבוץ.
הי אבישי, תודה על הבירור ובכלל על תבונתך ודברי האמת שאתה חולק איתנו, גם במה שכתבת על שמועות, הצדק איתך. יש מקום לשקיפות ומתן נתונים ברורים ולא ממוסכים במעטפת של מילים רבות ומטאפורות.
בגלל שאיני מבין גדול, האם תוכל בבקשה להסביר לי , או רני טנא, או מי שמבין בתחומים אלו,
מה זה אומר חוב שמורכב משטר חוב שהפך להלוואה, משטר חוב נוסף שלא הומר באותו שעור של זה שהומר, ומחוב רגיל של ״חוצות״ לקיבוץ.
מה בפשטות אומרת הפרוצדורה הנ"ל, מה זה אומר לגבי הסטורית חוצות – האם בכלל הרוויחה משהו עד היום ומה זה אומר על עתידה?
תודה מראש לעונים
מסכים עמך בכל הנוגע לשקיפות ולכן כך אני נוהג ולהסברים
שטר חוב הוא התחייבות ללא מועד החזרה של חוב ואינו נושא ריבית בדרך כלל זה חוב שאתה משלם בנייר. למשל חוצות יגור במשך 4 שנים שילמה בשטר חוב כנגד הצורך בתשלום שכר דירה לאחיג. עכשיו הפכו את השטר לחוב ממש שיפרע עד כמה שאני מבין תוך 10 שנים. זו נקראת המרה. השאר לא הומר אבל ברשימת 27 מיליון שח שחוצות חייבת לאחיג (למעשה יגור) השאר הוא חוב רגיל של חוצות לאחיג. אני מניח שחלק על הלוואה. אם תרצה עוד תתקשר אליך ואסביר
החוב 27000000(עשרים ושבע)
——————————–
תוקן.
תודה, המערכת
אתה מבין שהעובדה שחוצות יגור חייבת עד היום עשרים ושבעה מיליון שח לאחיג/יגור כפי שדווח באסיפת אחיג האחרונה. ברור שעשרים שנה לא העבירה רווחים. מה לעתיד? תלוי את מי שואלים.
כל הכבוד לכל הצוותים בענפים השונים. יש לנסות למשוך יותר עובדים צעירים לענפים השונים על מנת להשאיר את הכסף בבית ולראות מיסים מהמשכורות. כל ענף שמעסיק פחות מ 5 חברים לדעתי צריך בדק ולראות איך משכנעים את מנהליו להכניס יותר עובדים חברים. לדוגמא בחסות יש 2 מנהלים ואולי עוד עובד אחד חברי יגור והשאר 10 שכירים/אולפניסטים. אולי בשורת הרווח המיידית חבר יגור לוקח יותר שכר אך בעקיפין עדיף לקהילה על תאילנדי או שכיר אחר שלא מעביר מס ולא מוציא את כספו אח"כ בקניות מקומיות.
ממליץ לחברי הקיבוץ לא לעבוד בענפי הקיבוץ .
מעמדכם כעובדי קבלן . גם אחרי 10 שנות עבודה יוכלו להעיף אותכם בבעיטה ללא פיצוים.
היות ואין יחסי עובד מעביד -הההגנה שאתם תקבלו מהקיבוץ הוא לעג לרש
ההגיון היחיד לעבוד בענפים הוא לקבל ניסיון לרזומה ואחר-כך לעוף לעולם הגדול
מקווה שעזרתי למישהו
יש בזה בטחון תעסוקתי מאוד גדול וחשוב לבריאות הנפשית
לקיבוצניק שלום,
לעניות דעתי המלצתך גורפת וכוללנית. זה תלוי גם בנסיבות וכישורים והעדפה אישית.
צריך לסייג את הדבר.
מכיוון שחברי קיבוץ לא נזקקים להוצאות נסיעה, ניתן לתת להם משכורות גבוהות יותר במקצת, אם חבר הקיבוץ יכול למצוא עבודה בחוץ, זה לא כל כך משנה אם ענף יגורי משלם לו או חברה מבחוץ. אם אותו חבר לא יכול למצוא עבודה בחוץ ותלוי בענף יגורי על מנת לקיים את עצמו, אז כנראה שאותו אדם אינו העובד המתאים ביותר לתפקיד, תרומתו תהיה שולית ואת תוצאות הדבר נראה כולנו בדוחות השונים.
יש לנסות למשוך את העובדים הטובים ביותר. אם הטובים ביותר הם חברי קיבוץ יגור, רווח כפול של כולנו, אם לא, אז עם כל הכבוד, כשמדובר בעסקים שיקולים סוציאליים צריכים להיות במקום משני.
הוצאות נסיעה???
״הקטר הכלכלי״ של יגור בשנים עברו,
נותן היום רכבים לחברי יגור על מנת לשפר את האטרקטיביות בלעבוד במרחק 600 מ׳ מהבית…
על רמת התאמתם וכישוריהם לתפקיד ניתן להתווכח, על הביצועים לא.
כרמלי זו דרך שעברה מן העולם גם השכיר במשכורתו המינימלית וגם שכר החבר הגבוה הם הוצאה לענף במצבנו היום כל אחד מביאת שכר עבודתו לקיבוץ מזה מנוע,בין השאר, המיסים. אתה מוכן לעבוד בחסות בשכר מינימום? בהנחה שיש לך מקום עבודה מעניין ומתגמל יותר האם אתה הולך לשם משק העבודה הוא משק פתוח שכל אחד משתלב בו לפי יכולותיו והשכר שמוענק לו בגין כישוריו. ותחשבו על זה
הפוך גוטה
מה שפחות עובדים(בעיקר בענף מפסיד ויש כאלה לא מעטים) קיצוץ בהוצאות העבודה הוא חיוני
אתה רוצה באים לעבוד?או באים לעבודה?
חוצות יגור #1 – חוב של 27 מיליון ליגור למול רווח של 1.3-1.5 מיליון בשנה. מחישוב פשוט נראה שבמצב בו כל הרווח מופנה ליגור (לא מאמין שזה המצב) ההלוואה תוחזר עוד כ-20. לא ברור למה רשום 10 שנים. להגיד מעל 10 שנים זה פשוט הטעייה. נועם מודה לתגובתך.
חוצות יגור #2 – בהמשך להתכתבות של רני והדיון על תנאי השוכרים והבטחונות. נוצר בחציון הראשון פער של 600 אלף שקל מהתכנית. מחבר את הנקודות בראש האם זה אומר שהצ׳קים שנתנו שנה קדימה לא כובדו? האם זה אומר שהערבות הבנקאית של אותם שוכרים לא חולטה? מקדים את התשובה שתגיד שזה סביב עזרה לעסקים בתקופת הקורונה. אני בעד אך האם הפער נובע משוכר\שוכרים שלא משלמים או מהנחה שניתנה לכלל השוכרים? רני מודה לתגובתך.
חוצות יגור #3 – ניתאי חזק ואמץ על היוזמה. מייחל להצלחתך ומקווה שזה יגרום לעוד חברים ללכת לדרך היזמית אם בראשות עצמם או אם בגיבוי הקיבוץ. בהצלחה.
בא-לגן #1 – המקום סגור מובן. מניח שבשוטף ההוצאות הינן על שכ״ד ותפעול. שניהם לא קיימים כרגע כשמקום סגור. נועם ממה נובעים הפסדים של כ-2 מיליון שאתם צופים?
בא-לגן #2 – נוקי שמח על הגישה. עסקים לא רווחיים בצורה עקבית ושלא משתפרים צריכים ניעור מהיסוד או סגירה. מצפה לראות את המשך ההליך עד סוף שנה.
חממות חסה – נועם האם 7-8% מרווח כמטרה מתבסס על השוואה לעסקים דומים אחרים? אשמח לדוגמאות.
משתלה – כיף גדול לשמוע על עסק שמשתפר ומתקדם בשורת הרווח בצורה משמעותי. כל הכבוד.
החורשה – ממש מעציב לראות מה נהיה מגן האירועים המוביל בצפון באמצע שנות האלפיים ועד לימינו. הכיוון במדרון היה ברור ברגע שנותני שירות תפסו את המקום בטבעת חנק. מודים לכם מאוד ושלום ולא להתראות. מצב בו ניהול המקום קשור לנותני השירות הוא הזוי. נוקיֿֿ/רני מה התוכנית הלאה? האם לא נכון להביא מישהוא חיצוני שלא מחובר לקיבוץ ולנותני השירות החונקים, לתגמל אותו\אותה בעיקר על הצלחה? לתת לזה שנה-שנתיים ואם לא מתרומם לסגור?
רק שיהיה פה רשום לעתיד – לא אופתע אם הגורמים שגרמו לירידת הערך של המקום גם אלו שדוחפים לסגירה ולמכירה. לא אופתע אם הם יהיו הקונים. יאללה להתעורר קיבוץ יגור.
נגריה – כמעט עשור של הפסדים למרות השקעות חדשות. הזוי שזה לא נסגר כבר. מצפים לעדכון עד סוף השנה כפי שנוקי מציע, סגירה או תוכנית הבראה אגרסיבית
נדלן – בדומה לחוצות יגור, האם הפגיעה בהכנסות כתוצאה משוכרים שלא משלמים או מהנחה שניתנה? האם חולטו ערבויות כלשהן?
מצפים בכליון עיניים לעדכונכם אחרי החגים. שנה טובה ומוצלחת ובריאות איתנה לכולנו.
שלום,
חוצות יגור #1 – תזרים ידידי תזרים. התאגיד מייצר רווח שנתי שצריך להיות כ- 1.5 מ' ש"ח. כפי שרשום יש פחת שנתי של כ- 1.2 מ' ש"ח והשקעות נמוכות מאוד. זה אומר שיש תזרים פנוי של 2-2.5 מ' ש"ח בשנה. עיקר התזרים מופנה להחזר הלוואות.
בא-לגן #1 –ההפסד נגרם מהחודשים בהם האתר פעל- אלו חודשי חורף שגוררים הפסדים ללא קשר לקורונה. בהמשך תשלום משכורות עד להשבתה כמעט מלאה.
חממות חסה –יש מדדים מקובלים בענף ומה יותר טוב מדוגמת העסק שלנו שפועל כבר כשנה בפורמט הזה. אנחנו יודעים מה הרווחיות כיום וכפי שרשמתי- המטרה היא רווח של 7-8 אחוז על מחזור המכירות. בנוסף יש להגיע גם לתוצאות תפעוליות טובות בחממה.
נדלן – שוכרים שפעילותם נעצרה חלקית או לחלוטין בגלל משבר הקורונה קיבלו הקלות בתשלומים מתוך תקווה שישרדו את המשבר ויתאוששו.
נעם שפיגלר.
תודה נעם על התגובה והשקיפות.
חוצות יגור #1 – כעת מובן. תודה על הפרט הנוסף. האמת איתך. בוא נקווה שאכן כך יהיה והסכומים יועברו במלואם להחזר ההלוואה. רני איפה אנחנו בדיונים מול הוועדה המחוזית להוספת שימושים מותרים למתחם? מה השימושים המותרים כיום?
בא-לגן #1 – אוקיי תודה. האם קיבלנו מהמדינה איזשהו החזר על המשכורות חלתים האלה?
חסות – אמנם בחברה חקלאית אך לא חקלאי ביום יום. נראה שממחקרים של משרד החקלאות שזמינים ברשת אכן המספרים שרשמת הינם יפים לרווח בתחום. יופי.
נדלן – לגמרי מבין עזרה לעסקים קטנים, קצת פחות לעסקים גדולים שבחלקם (ראה ערך טופולסקי-רצף-וחבריו) ממש אפשר לנצל את ההזדמנות בשביל לגלגל אותם מפה. יש נתונים על % ההנחות בשכ״ד שניתנו? האם התשלומים חזרו לגובה הרגיל או שזו הנחה עד סוף השנה לכלל העסקים?
תודה ושבת שלום
פנסיונר יקר. כנראה שבשנים הקרובות ,אפילו אם כל המשאלות יתגשמו, תצטרך להסתמך על הפנסיה והביטוח לאומי כמקורות התפרנסותך. החכמה אינה מה שמבטיחים אלא מה יהיה בעתיד הקרוב והרחוק ומאחל לך עד120 שתזכה אם הכל יהיה בסדר מפירות ההצלחה המובטחת
הנה הפתרון למצוקת התזרים בנדל״ן.
סעיף 4.
https://yagur.site/2020/08/05/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%98%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%9c-%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9e%d7%a1-30-19-7-2020/
אלופים אתם!!
שלום רני
אתה כותב (אני מצטט):
"אנונימי בעניין מי יגור,
במקור כשהוקם תאגיד מי יגור הוא לא הוכפף לאחיג ונותר תחת הקיבוץ ממספר סיבות, המרכזיות שבהן-
מכסת המים שייכת לקיבוץ.
הקיבוץ רצה שגוף מטעמו ינהל את מערכות המים והביוב."
לא מובן לי: האם לאחר ההעברה של מי יגור לאחיג, מי יגור עדיין תחת יגור?
תודה.
בכל העולם שוכר לא נכנס לדירה או מבנה ששכר לפני ששילם מראש.
למה אצלנו זה אחרת??
לא נכון, תקופת גרייס זה דבר מאוד מקובל בענף ההשכרה הקמעונאית.
אבל השוכר מעמיד ערבויות ועוד התחייבות לזמן שכירות בטרם הוא מקבל את הגרייס הזה
נכון, כמו שרני אמר שקורה גם כאן.
חציון אינו מחצית
נוקי ידידי כשעוסקים בכלכלה צריך לדייק גם במונחים. אתה כותב באחד הפוסטים על ״סיכום חציון״ ומתכוון לסיכום מחצית. ובכן ״חציון״ הוא מושג בסטטיסטיקה ולא ״מחצית״ . זה בעצם המספר האמצעי בשורת מספרים למשל קבוצות שכר. למשל אם יש 11 קבוצות שכר בסדר עולה, אזי קבוצת השכר השישית היא קבוצת החציון ויש חמש קבוצות לפניה וחמש קבוצות אחריה. לדוגמה: קבוצת כדורגל סיימה את המחצית בתוצאה 0-2 . בקבוצה יש 21 שחקנים. השחקן ה 11 בגובה השכר בקבוצה משתכר 13000 שח, אז 13000 שח, זה השכר החציוני של הקבוצה.