הדיור ביגור – נחן לזר

לחברים, למועמדים ולתושבים שלום,

הנושא אותו אני מעוניין להעלות הוא נושא הדיור ביגור.
עם תחילת ההפרטה נוצר מצב שדיור קבע דורש השקעה גבוהה מאוד שלפעמים מגיעה עד ל-1.5 מיליון ש״ח ואף יותר, סכום שלא כל המשפחות יכולות או רוצות להשקיע ולהיכנס לחובות לזמן ארוך.

עד היום עדיין לא נעשה דיון רציני בעניין הדיור ביגור שלאחר ההפרטה, ומתן פתרונות המתאימים לרוח הקהילה של יגור. יבואו ויגידו שבחוברת השינוי יש התייחסות לעניין הדיור, אך ההתייחסות הינה רק לדיור קבע. איפה הפתרון למי שידו אינה משגת השקעה גבוהה בדיור קבע, או שבגלל מיקומו ברשימה הוא נדחק כל פעם לתחתית הרשימה וצריך להתפלל שעם הגיעו לתור לא יכנס לפניו איזה בלת״ם?

אני חושב שיש מספר נקודות שיכולות לתרום לדיור ע״י מתן ״תמריצים״ לשיפוץ הנכסים הקיימים, הן ע״י הקיבוץ והן ע״י החברים, ותוך כדי ניצול הכוח של יגור כקיבוץ.

דוגמא בפועל שניתן לראות שהקיבוץ החל בכיוון הינה בניית הממ"דים בשכונת הלול שבימים אלו כבר עומדת לפני סיום. אך ניתן לראות בתוכנית המון בעיות תכנוניות שלא נלקחו בחשבון. למשל, אם כבר מושקע כסף עבור תכנון הממ"דים, מדוע לא לבצע תכנון והוצאת אישור עבור מרפסת? לא כל הדיירים היו מבצעים את התוכנית אבל הקיבוץ היה יכול באותה הזדמנות לבצע תכנון כולל של מרפסת לכל דירה, ולתת לדייר את האפשרות לבחור האם לבצע את הפרויקט או לא (אני מתייחס רק לעניין המרפסת). הרי עם הבאת הקבלן הקיבוץ היה יכול להשיג הנחה משמעותית לפרויקט שכזה, מאשר עכשיו החבר יאלץ בעתיד לעמוד לבד, הן אל מול הבירוקרטיה בהוצאת האישור והן אל מול קבלן בהשגת מחיר. צריך לנצל את כוח הקיבוץ ולהוציא אישור עבור כל המבנים להרחבה של הנכס והוספת מרפסת.

נושא נוסף שבו יגור יכולה לעזור לחבר עם כוח הקניה שלה הינו בהשגת הנחה אצל ספקים. למשל לסגור מחירים אצל ספק קרמיקה וכלים סניטרים, דוגמת טופולסקי, אלוני וכדו', שייתן מחירים עבור מה שנקרא סטנדרט קבלן – חבילה שכוללת ריצופים, חיפויים וכלים סניטריים. כיום חבילות כאלו הינן בין 30 – 50 אלף ₪ ואף יותר, תלוי בסטנדרט שאותו בוחרים לבניה. החבר יבצע את הקניה ויהיה מחויב בתקציב, וכך בנוסף להנחה שיגור תשיג אל מול הספק, הרווח של החבר יהיה שהוא יחויב בתקציב רק כנגד חשבונית שיוצאת ליגור וגם בתנאי התשלום שיגור עובדת אל מול הספק, וזה כנגד משיכה בפועל של הפריטים ולא כסָל כולל. כלומר החבר ביצע הזמנה על סך של 30 אלף ₪ למשל , לא כל הפריטים נמשכים במכה אחת בתחום הזה. חשבונית יוצאת רק כנגד תעודת משלוח עבור הפריט שסופק בפועל. בתהליך בניה לא כל הפריטים מסופקים בבת אחת מתחילת הבניה אלא מבוצעת במקטעים עפ"י קצב התקדמות הבניה. אז תחשבו שבמקום לשלם במכה את הסכום החבר יחויב רק כנגד מה שנמשך בפועל. (מקווה שההסבר שנתתי עזר למי שאיננו מהתחום).

לדוגמא, קיבוץ רמת יוחנן עובד ככה בבניה החדשה אל מול "שיש אלוני", וכך החבר מחויב כל פעם רק עבור מה שנמשך בפועל, כאשר יוצאת חשבונית והחיוב נעשה בתקציב האישי, ובהסתמך על תנאי התשלום שהקיבוץ השיג אל מול הספק ולא כנגד כל ההזמנה בבת אחת.

יגור יכולה גם לספֵק קבלנים לעבודות, ושוב – ניתן לחייב את החבר בתקציב ולא בכסף מזומן שאותו רוב הקבלנים דורשים עבור העבודה. (הכוונה בעבודות שאינן בתחום הבניין).

אנחנו לקראת תחילת בניית שכונת הבלוקונים, שזאת הבניה השלישית מאז ההפרטה, ועדיין אנחנו עם אותו תכנון, אותם בתים, ללא כל מעוף בתכנון וללא התייחסות לבניה ירוקה. מדוע לא לתת את תכנון השכונה לבוגרי פקולטה לאדריכלות בטכניון או בכל מוסד מוכר כפרויקט גמר או כתחרות עבור הפקולטה, ולהביא מספר אופציות לבחירה? (אין בכוונתי לבחירה אישית של הדייר לבית עצמו אלא לבחירה כוללת של שכונה). אנחנו כבר בשנת 2021 ועדין כל הבתים נראים אותו דבר. התחום הזה מתקדם בכל העולם וגם בארץ, בעיקר נושא של בניה קלה, אשר מקצר משמעותית את משך הבניה. הוא קצת יקר יותר, אך זה בא על חשבון זה שהמבנים ירוקים יותר בצריכת אנרגיה וגם בכמות האשפה שנוצרת במהלך הבניה.

נושא אחרון שברצוני להעלות הינו סבסוד עבור בניה חדשה. הכוונה לסכום אותו החבר מקבל מהקיבוץ עבור הבניה, שאם אינני טועה בשכונת הבלוקונים הסכום אמור להגיע ל-200 אלף ש״ח ובהמשך אף יקטן. לפי דעתי, גם למי שמשפץ דירת קבע יד 1 או יד 2 , מגיע איזשהו סכום עבור השיפוץ. חבר לא צריך ״להיענש״ בגלל שאין ביכולתו לבנות בית חדש.

טיפול בנושא הזה של הדיור ביגור יכריע האם הקיבוץ עם פניו להמשך חיזוק הקהילתיות והשמירה על החבר ודאגה לחבר, או אל עתיד של לאט לאט להתפרק מערכי הקיבוץ ויצירת מצב של הטוב בעיניו יעשה, ויצירת מעמדות של חברים שיש להם כסף וכאלו שאין להם. ידוע לי שהנושא מצריך חשיבה מחוץ לקופסה והתעסקות שלא תהיה נוחה כאשר יש החלטה (ככה נאמר לי) שכרגע לאור ההפרטה מהלכי יגור הם לכיוון של פחות ופחות התערבות ציבורית בחיי הפרט ושיקוליו. אך במה שאני מעלה אין התערבות בשיקולי הפרט אלא יותר מתן תמריצים לשיפור המבנים, דבר שרק יועיל הן ליגור והן לחבר.

כל הנאמר ברשימה מתייחס לכל הדירות ביגור, גם לדירות מעבר.
זאת דעתי .

נֵחַן לזר
(בן זוגה של נעמה ארגוב)