הדיון בשיוך דירות / הלל לויתן

‏01/09/2021
הדיון בשיוך דירות הערות שלי לדיון

התלבטתי אם להשתתף בדיון הזה, כי הרי הדוברים במפגשים שהתקיימו אצלנו, ציינו כי זה תהליך של הרבה שנים, וכנראה לא ישפיע כלל על חיי, בסופו של דבר, החלטתי, כפי שאתם רואים, להביע את דעתי, כשברור לי שקיבוץ יגור הוא של כלל חבריו והוא יקבל את החלטותיו בדרך דמוקרטית, מה שרוב (הרוב הנדרש בתקנון) חברי יגור ירצו, אבל אני איני פוטר את עצמי מלהשתתף בהליך, כי אני חושב שהורינו, ואנחנו בהמשך להם, בנינו כאן חברה מיוחדת שאמנם עוברת שינויים, אבל עד עכשיו, מתקיימים בה עקרונות היסוד. יש לי חשש סביר שההצעה המובאת עכשיו, אם תתקבל משנה אותם בצורה דרסטית.

אני נזכר בספר הילדים הנהדר, מאת לואיס קרול, אליסה בארץ הפלאות, כשאליסה מגיעה לפרשת דרכים, היא שואלת את החתול, באיזו דרך עלי לפנות, עונה לה החתול, תלוי לאן את רוצה להגיע, ואז עונה לו אליסה, איני יודעת.

אני למדתי שלפני שעוסקים ב"איך", יש לברר את ה"למה" וה"מה". בדיון שאנחנו נמצאים בו, רצנו ישר לאיך, למחירים, לכמה זה יעלה לכל אחד מאיתנו וכיו"ב.

רעיון שיוך הבתים נבט בתנועה הקיבוצית, בשלהי המאה הקודמת, כשהיו קיבוצים שעמדו על סף חידלון ופרוק, אז עלתה המחשבה שיש למצוא דרך להגן, שהמבוגרים, בקיבוץ שמתפרק, ישארו עם משהו שיתן להם אפשרות להמשיך לחיות במקום. הנכס שאפשר היה להבטיח להם היו בתיהם. היום ביגור אנחנו לא במצב כזה.

לפני מספר שנים בנו קיבוצים רבים "הרחבות", גם בהמלצות התנועה הקיבוצית, משום מה, היום, אף קיבוץ לא מצטרף לדרך הזאת. האם בררנו לעצמנו למה זה קורה. משום שכנראה, האפשרות של קבוצות בעלות אנטרסים שונים באותו ישוב, יוצרת קונפליקטים מובנים, חלק רואים גם את הצרכים של הקיבוץ, והחלק האחר, רואה כל אחד רק את האנטרס האישי.

למצב כזה אנחנו עלולים להגיע אם וכאשר, תתקבל ההצעה על שיוך. האמירה שיאפשרו הורשה רק למי שהתקבל לחברות, ברור שלא תחזיק מים, כבר עכשיו שקיבוצים מקבלים לחברות, רוכשי דירות, רק משום שהם משלמים טוב, ויש כבר מקרים כאלה בקיבוצים.

המשמעות של שיוך דירות היא הפיכתן לרכוש פרטי, שכמו הרהיטים בדירותינו, התקציב האישי, גם הדירה תהיה רכוש פרטי, שניתן לעשות בו כרצון הבעלים, למכור או להשכיר למרבה במחיר. ברור לי שכשהנושא יגיע לפסיקת בג"צ, הוא יחליט שהשיוך עושה את הבית, ככל רכוש פרטי אחר, ולדעתי אפילו בצדק.

גם לגבי האמירה שהשארת המצב הקיים ימנע מאיתנו לקבל אישורי בנייה, אינה מוחלטת, לאחרונה, שמענו ממזכיר התנועה הקיבוצית וממשנתו, כי יש אפשרות לקבל היתרי בניה. כמו כן שמעתי מחבר שהיה מזכיר קיבוצו והעביר בקיבוצו החלטה לחזור בו מההחלטה על שיוך, ובנו בו עשרות בתים.

הכנסת אנשים למרחב יגור, שאין להם עניין ביגור, אלא רק בעצמם, עלולה לגרום לשני כשלים, מחד, אוכלוסייה שמתעניינת רק באינטרס האישי, מחד, שהדירות המתפנות יעברו לידי שוכרים/רוכשים שישפיעו על החצר הקיבוצית, ומאידך שלבנינו המחליטים להמשיך את דרכם ביגור, לא ישארו די דירות והם ילכו בדרך אחרת, חבל.

המהלך המוצע יהפוך אותנו, גם אם לא מיידית, למשהו אחר. לא תהיה אפשרות לחזור ממנו. ממליץ לחשוב היטב לפני… ולא להצטער אחרי.

ועוד הערה: במהלך הדיון השמיע אחד הדוברים טענה כאילו צוות השינוי, על מנת להביא יותר חברים להצביע בעד, המליץ על השיוך. ובכן, העליתי את זכרוני (הייתי חלק מהצוות), ואף ניערתי את האבק מהחוברת, מצאתי, בנספח לחוברת, איזכור של אפשרות החלטה על שינוי, אבל לחלוטין לא המלצה. מייחס את האמירה בנושא, לטעות.

אני בעד הסדר דיור, שכולל בתוכו משהו דומה לשכר דירה.

הלל לויתן