הסדרי קבע לדיור: הדילמה האכזרית בשיוך – צוות הסדרי דיור

בדף הקודם כתבנו על המשמעות האסטרטגית של בחירה בשיוך ביגור. בדף הנוכחי ובדפים הבאים, ננסה לפרוט את המשמעות לתחומי החיים השונים והשפעתם על בתי האב ביגור.

קליטת בנים. כאמור השיוך מציב דילמה חריפה בין קליטת דור ההמשך של בנינו לחברות בקיבוץ לבין קבלת נכס להורשה לכל בית אב. בחירה בשיוך בהכרח תביא לעלייה משמעותית בעלות הקליטה לבנים שירצו לחזור ולהקים את משפחתם בקיבוץ. דמי הקליטה יהיו צמודים לערך הבתים שיימכרו (2-3 מליון ₪ כפי שפורסם על ידי צוות השיוך לא מכבר). חשוב להבין שערך הבתים הופך מיידית לעלות הקליטה של בנינו. עלות זו עלולה לעבור להורים שירצו לסייע לילדיהם בקליטה לקיבוץ. האם יהיה להם כסף? האם רק עשירים יוכלו לשוב ולגור פה? האם נוכל לראות חברה רב-דורית מתקיימת ביגור לאחר השיוך? סביר להניח שלא. וזה בלי להזכיר את פערי הדיור בין מי שידו משגת לבין אלה שפחות. זאת ועוד כאשר ייגמרו מכסת יח"ד ביגור (700 לפי תמ"א 35) מי שירצה לא יוכל להיקלט ביגור, אלא על בסיס דירות שיועברו בירושה. סוגייה זו צריכה להטריד בעיקר הורים לבנים במסלול בנים או כאלה שמסיימים י"ב/צבא.מדוע עלינו לשלם למדינה, עשרות מיליוני שקלים על מה שהוא שלנו ומה שבנינו בעמל כפינו ובכספינו לאורך השנים. אולי יש פה הטבה לטווח הרחוק, וגם זה לא בטוח, הרי נידרש לשלם על הקרקע, על תכנון, ליווי משפטי, על תהליך מגרוש, על הסטת התשתיות, על פיצוי יורשים, על בנייה חדשה או שיפוצים. הוצאות שיגולגלו לקופה הציבורית או לכל בית אב. שלא לדבר על הסדר איזונים פנימי שעלול לגבות מחיר חברתי כבד מהקהילה. אך לטווח הקרוב, מי שלא יהיה בידו להשיג את המימון, מה יעשה? האם יצטרך למשכן את עתידו? עבור הורשה של בלוקים, לנכדיו שעשויים לשלם תשלומים נוספים על הנכס? כבר עדיף לחסוך את התשלום למדינה ולשמור אותו לילדיך או ליהנות ממנו בחייך.
קבלת החלטה על שיוך, משמעותה "הקפאת מצב" בשוק הדירות ביגור לזמן ארוך. לא מכרזים, לא קליטת בנים, לא מעברים של דירות משפחה או קבע ואף לא בניה חדשה, עד קבלת הסדר מפורט לשיוך ומתן זכויות ליורשים. מי שהסתדר, אחלה. מי שלא, מצוקתו תעמיק, ולקיבוץ לא יהיה פתרון בשבילו. האם נחזה בקרבות משפטיים עם יורשים ועם חברים או עם הקיבוץ? האם אנו רוצים לשלם את המחיר החברתי הזה?
לזאת יש להוסיף כי, לפי עמדת רמ"י בתי אב שהיו חברים ביום הקובע (מרץ 2007) זכאים לנכס לשיוך או חלף כספי בגין חברותם. נכון שעמדת התנועה מנוגדת לכך, וטוענת שהיום הקובע הפנימי של הקיבוץ הוא המגדיר מי זכאי לנכס/שווה כסף ומי לא. יחד עם כך הנושא לא הובא להכרעה משפטית, ויש פה סיכון לא מבוטל ליגור. וגם אם היום הקובע של המנהל לא יתפוס, עדיין יש יום קובע ליגור (1.5.2014). גם ליורשים של חברים שהלכו לעולמם ממועד זה, נצטרך לספק דירות/מגרשים (36 בתי אב שזכאים לדירה/פיצוי כספי). כבר היום יש 14 בתי אב ביגור, אשר נקלטו החל מספטמבר 2018, אשר נמצאים מחוץ למגרשים/דירות בחלקת המגורים ויצטרכו לשלם 91% על הקרקע (בהנחה שערך הקרקע שווה מליון ₪ תעשו את החשבון לבד….). כמובן שכל נקלט חדש שאין לו בן/בת זוג חברים ותיקים יותר נמצאים בקטגוריה הזאת.
אז יבואו תומכי השיוך ויגידו, למה שלא נגדיל את "חלקת המגורים" מ-585 ל-691 דירות/מגרשים מוטבים. אבל לצורך זה על החברים הותיקים לוותר על זכויות בנייה קיימות ועתידיות וזה עוד לא קרה כמובן. בנוסף ידוע שלאחר השיוך מחירי הקרקע עולים….
אנו סבורים שטרם מוצה תהליך החשיבה על הסדרים פנימיים במקום שיוך ולכן לא נכון לרוץ בעת הזו ולהצביע שיוך.