צומת יגור המקום של חברי יגור
אסיפה 23.2.2026
יו”ר: אמיר אלעד
א. אישור תב”ע
סיגל עמיר (מנהלת יישום תהליכים בשיוך): מאז האסיפה הקודמת נפגשנו עם מי שהגישו הסתייגות, ומומחים מטעמם. עשינו פגישה שהשתתפו בה עורכי דין, שמאים ומתכננים. השיחה הזאת הייתה מאוד עניינית, והתנהלה ברוח טובה.
היה מכתב חתום על ידי עשרה אחוז מחברי הקיבוץ, ישנה חשיבות גדולה מאוד למסמך שחותמים עליו כל כך הרבה חברים. אמנם שלושת הבנות שחתמו בשם החברים לא הגישו הסתייגות מסודרת, אבל לנו היה חשוב להתייחס לתוכן הדברים שנכתבו. המסר היה מאוד ברור: בקשה מהצוות לעשות כמיטב יכולתו להגדיל את רמת השוויון בזכויות הבנייה בין המגרשים ביגור. וזה אכן מה שעשינו, כמיטב יכולתנו, תוך זהירות ותשומת לב שלא לחשוף את יגור לסיכונים מיותרים מול רשויות התכנון השונות.
שוהם: כאמור, מצב הפתיחה היה מאוד לא שוויוני. שינינו אותו שיהיה יותר שוויוני.התב"ע תגדיר לראשונה שביגור יש שבע מאות יחידות ועוד מאה יחידות קטנות.
השינוי מהפעם האחרונה: שננסה להכניס יותר זכויות לתחום השטח של מורדות ההר. נבוא עם זה לוועדה מחוזית ונגדיר את אזור המגורים ווהחלוקה. זה המקסימום שלדעתי יכול לעבור באופן קל מול הוועדה המחוזית.
(בתשובה לשאלה) השמורה היא מחוץ לתחום המגורים. אבל יש בתוך תחום המגורים שלכם, כבר היום, קו בניין שמעבר לו אי אפשר לבנות בגלל "מורדות נוף".
התוכנית המוצגת כוללת בתוכה בסך הכול תשעה תאי שטח – אלה מתחמים ענקיים, שכונות גדולות. ניתן להוסיף, בזכות ועדה מקומית (ואנחנו עושים מקומית), חמישים מטר או שבעה אחוזים, הנמוך מביניהם, לכל מגרש. "שנוררנו" כמה שאפשר, כדי להתקדם.
לגבי שטחים עם מבני ציבור, ניתן בסמכות ועדה מקומית לנייד מהן זכויות בנייה עודפות. זה לא תמיד פשוט, כי זה נועד למבני ציבורגם ביישוב הגדל. כשבודקים כמה שטח ציבורי יש אל מול מה שכבר נוצל, רואים שיש יתרות גדולות יחסית, ולכן שאבנו מהם משהו שבהבנתנו אפשרי, פרי של חישוב שהפיתוח יהיה גדול יותר ממה שהוא היום.
אם אוספים את כל השטחים האלה, המורדות, וניוד מבני הציבור, וגם אותם ארבע מאות חמישים מטר שניתן בסמכות מקומית להוסיף הסל שלנו גדל בכמעט שבעת אלפים מטר.
רוב הקיבוץ – שלוש מאות חמישים וחמש יחידות מהקיבוץ – הוגדר עבורן מאה שישים מטר, ועכשיו מאה שמונים. לשכונות המצוקים וכן הלאה – מאתיים. במשתלה – מאתיים ועשר. כל היתר לא משתנה. כעת, כל הקיבוץ מלבד האזורים החדשים יותר, (שכ' המשתלה והבריכה) כולו מוגדר כמאה שמונים מטר, בפועל שישים וחמישה אחוז מהקיבוץ, מהשטח המבונה למעשה – חמש מאות ושתים עשרה יחידות דיור – יהיו במאה שמונים מטר.
היחידות חדשות, למשל בשכונת האזדרכת, מתחם מגרש הטניס היום, או באזור מתחם הרכבת – גם שם יהיו מאה שמונים מטר.
ובאמצעות הדבר הזה, בעצם כולם, לדעתנו, מקבלים משהו שהוא יותר מוסדר ומתוקן.
כל זאת תוצאת שתי "גמישויות" בתב"ע
גמישות ראשונה: ניתן להוסיף קומה במבנים שיש בהם שתי קומות. זה לא מוסיף יחידה, אלא עוד קומה, כך נוספים המון מטרים שמאפשרים להגיע למאה שמונים בקלות.
גמישות שנייה, החלוקה הזאת בעצם תייצר לראשונה מגרשים יותר קטנים מתאי השטח הגדולים והשכונתיים ואפשר יהיה להעביר בין השותפים זכויות בהסכמה, לתת לאחד מאתיים, והשני לוקח רק מאה ארבעים, ואיכשהו זה מתכנס בחזרה בהסכמה. השינוי מהותי והוא תוצר של ההסתייגויות. אני חושב שיצא כאן משהו יותר מוצלח אבל חברים יצטרכו לשלם יותר עבור הזכויות האלה. באופן כולל, זה מייצר שוויון. ראינו שגם הממוצע יושב ממש קרוב לשם. וזה בעיניי נראה יותר נכון ויותר הגון, וזו תוצאה של מה שהחברים דרשו.
יש כאן גם די הרבה מצע גם לנקלטים, ויש עתודה.
התוכנית מאפשרת שבע מאות יחידות לשיוך. היא לא יכולה לאפשר שבע מאות שמונים ואחת. זאת אומרת, אותם שמונים ואחד עודף יהיו, אם תחליטו על זה, בסיפור אחר. כדי לעלות מעל השבע מאות, צריך לקרות תהליך שעוד לא הבשיל לצערנו. כשזה יקרה, תבוטל המכסה הזאת ותוחלף במכסה גבוהה בהרבה – מדברים על אלף ויותר.
אלון חגי: כל הכבוד למתכננים על הקשבה והשיתוף פעולה מול ההסתייגויות והורדת רמת האי-שוויון בתוכנית. מציע לאשר אותה. זאת התוכנית הכי מוסכמת שיכולנו להגיע אליה. עם אישורה והגשתה למתן תוקף – כל הקבוצות שעד היום לא יכלו לבחור, יכולות להתחיל לעשות זאת. אפשר עכשיו לשייך לכולם, קודם לא יכולנו. בשוליים יש חלקה בצד (עם זכויות בנייה נמוכות יותר), מיועדת לקליטה שהוקפאה, שנאחר את התוכנית הגדולה, נוכל לאשר גם את השכונה הזאת אישור התוכנית מאפשר גם פתיחת שערי קליטה , לצד המשך הליך השיוך. בנוסף, השומות ברשות מקרקעי ישראל מתייקרות בקצב אדיר.
חייבים להזדרז. עדיין יהיו בעיות, שלא לכולן יש לנו היום פתרון. אבל חייבים להזדרז ולהמשיך.
דובלה ישורון : לקח לנו בטח איזה ארבע שנים להגיע לרגע הזה, ואני שומע כל מיני שאלות שאנשים שואלים, שבעצם כבר דיברנו עליהם וידענו ואפילו קיבלנו החלטות. התב"ע זאת רק ההתחלה. אחר כך יש כמובן חלוקה למגרשים, ואחר כך כל אלמנט השיוך – והדברים האלה לוקחים המון זמן. יש בזה גם קניין וגם תכנון, יש בזה גם אינטרסים אישיים וגם אינטרסים של הקיבוץ. אני מבקש מכולם: מי שיכול – תתעניינו בחומר הזה, תקראו, ותבואו כשאתם באים לדיון כמה שיותר יודעים שאפשר.
הקצב האיטי של ההתקדמות נוגע לחיים הממשיים, ביחוד של מי שרוצים להיקלט, להרחיב, לשפץ, ולשדרג את המגורים. זה לא נכון שכל עיכוב הוא לטובה. לכל עיכוב יש מחיר בחיים של אנשים.
דורון ס"ט: ערב טוב. כולם מברכים, אז גם אני אצטרף לברכות. ראשית, בעצם, היכולת של צוות השיוך ושל האדריכל שוהם, להשתנות בחשיבה, ולקבל את ההערות היא לא טריוויאלית. בדרך כלל בגופים שמובילים תהליכים, יש נטייה להתבצר במה שעשו, בפרט שעבדו על התכנית הזאת הרבה זמן. לעניין עצמו, במפגש עם ״המומחים״ – די מהר הבנו, שהבעיות, הן לא רק תכנוניות, אלא שיקולים חברתיים שאחד המומחים הגדיר ״עבר הווה ועתיד״ והאיזון ביניהם. אני חושב שהצלחנו להגיע לפשרה, שהוא אולי לא מלאה בראייה שלי – אבל אחרי שהצוות עשה שינוי מהותי בתכנית שמאפשר יותר גמישות באחוזי הבניה שניתנים לחברים הוותיקים ויותר שוויון בין השכונות, והייתה פנייה לא פורמלית – בואו ננסה להגיע להסכמות, זה דורש גם מצידי התפשרות. הבעיה שנותרה להבנתי, ואני חושב שיהיה עוד זמן לברר אותה עד אישור התכנית, היא – הגמישות בתוך השכונות פנימה בבנק זכויות נוסף (וניוד) ולא רק בבתים במגרשים משותפים (ששם יש הסכמה לגמישות) עד מגבלה נניח של 200 מטר. להבנתי, יש הסכמה, שגמישות כזאת יותר טובה ונכונה, אבל קיים פחד שזה יגרום עיכובים בתהליך – ואני מודע לתחושה של הלחץ ולזמנים.
יש דברים שאני חושב שהם לא מדויקים בלחץ הזמנים ולא קשורים לתב״ע ולהסתייגויות שעלו. זה קשור יותר לצד הקנייני שהתערבב לתוך התכנון, מצבי ״ראש בראש״ ותיקים מול נקלטים, איזונים ועוד. צריך להתחשב בתחושות של אנשים, גם אם זה לא מדויק עובדתית. לכן, אני מוריד את ההסתייגות שלי. אני מבין שגם ניצן וגוני מורידות את ההסתייגות, ומצטרפות להצעה המתוקנת של הצוות.
אנחנו צפויים עוד להרבה מאוד מכשולים, בעיקר בהיבט הקנייני. אני מקווה שהיכולת לדבר ולהגיע להסכמות, ולשפר את התוכניות תישמר.
גבי קרדוש: אני מזכיר ולכולנו שבהרחבה של שכונת המשתלה אני ואביהו עמדנו כאן ואמרנו: רבותיי, אי אפשר להמשיך בצמודי קרקע ביגור בצורה הזאת. צריך את הרחבת שכונת המשתלה מהשלב האחרון לעשות לפחות בשתי קומות או שלושה מבנים, כמו שקיים בשכונת הכביש. זה לא עזר, והיום אנחנו רואים את הבעייתיות של הדבר הזה.
שאלה לסיגל ושוהם: אנחנו הולכים לחתום על מגרש משותף לפני עורכי דין. אבל התוכנית שהוגשה לחלק מהאנשים, לא מדברת על מאה שמונים מטר ליחידה בשטח הבנוי, או משהו כזה. מה המשמעות האמיתית של החתימה של החברים? האם היא מעודכנת על פי השינויים שהצגתם כאן, או שזה נשאר על המאה שישים, למשל בשכונת ההר?
סיגל: אני אחזור ואגיד כאן, כמו שאני חוזרת ואומרת כל הזמן: תהליך שיוך הוא תהליך מורכב, כמו עוגת שכבות. אנחנו מכינים כל אחת בנפרד, מרכיבים אחת על השנייה, בסוף אוכלים הכול ביחד. אבל לבנות צריך שכבה שכבה.
גבי, בשרטוטים מסומנת "בנייה פוטנציאלית" להמחשה תיאורטית איך ייראה הבית אם נגדיל אותו ממצבו הקיים למאה שישים מטר, אבל ניתן לבנות הרבה יותר. בחלק מהמגרשים זה ידרוש פינוי-בינוי חלקי או תוספת קומה שלישית, אבל זה בר ביצוע.
מודי למדן: אני פונה כאן להנהלת הקיבוץ: להגיד לנו מה הצפי ומה הלו"ז של תהליכי המשך. למשל, מה קורה עם הנושא של בתים משותפים? מתי יסבירו לציבור מה זה בית משותף ואיך מתנהגים?
כבר היום ישנן בקשות של חברים לתוספות בנייה בכל מיני מקומות. הן מתייחסות לקו הבניין שקיבלו בתוכניות, ונדרשות הסכמות של השכנים. והסכמות של השכנים.
אני מציע שלא יתחילו להרוס את מגרש הטניס לפני שיקימו מגרש טניס אחר במקומו. זה צריך להיות משולב באיזה מקום.
סיגל: לגבי מגרשים משותפים, מתקיימים במקביל בעצם שני תהליכים. מצד אחד אנחנו בונים טיוטה להסכם מגרש משותף, ומצד שני אנחנו מעדכנים את התקנונים או ההסכמים של בנייה פרטית ביגור. מה שקיים היום בעצם לא נותן מענה מלא לתהליך שאתם הולכים להיכנס אליו.
מכיוון שהדברים האלה חסרים, ואנשים שעוסקים בזה הם פחות או יותר אותם אנשים, לא תמיד אנחנו מצליחים בלוח הזמנים להדביק את הכול וליישר את הכול לאותו קו. אבל בתוכנית העבודה שלנו, אנחנו מתכוונים להקדיש את השנה הקרובה בדיוק למטרה הזאת. אנחנו יודעים שיהיה צריך להיות כאן ה'סכם גנרי, הסכם משפטי, ייתכן שנצטרך לעשות לו איזשהם "בני דודים" בגלל המבנים השונים של השכונות השונות – לא בטוח שמה שנכון בשכונת הלול נכון בשכונת הכביש. נעשה התאמות.
כל מה שהוצג כאן אקטואלי לתהליכי הבנייה היום. ועדת התכנון שמקבלת בקשות האלה מודעת להשפעה על שכנים למעלה ולמטה. לגבי מגרש טניס, צריך להבין שיש ליגור בתב"ע שטחי ספורט שעדיין לא ניצלו אותם, ובהתאם להחלטות שלכם ובהתאם לתקציב שיהיה, אפשר יהיה לבנות מגרש טניס.
