ברכה חג מחזור תשע"ט / בועז אוחנה
שבת שלום וחג שמח,
לבנות ובני כיתת צבעוני, להורים, למשפחות ולקיבוץ כולו.
כשהייתי בבה"ד אחד התגלגל לידי ספרו של המינגווי, "למי צלצלו הפעמונים".
בתחילת הספר מופיעים דבריו של ג'ון דאן, משורר בריטי מהמאה ה-17:
"אִישׁ אֵינֶנּוּ אִי,
כֹּל כֻּלּוּ לְבַדּוֹ,
ּכֹּל אָדָם הוּא חֶלְקַת יַבֶּשֶׁת
חֵלֶק מֵעִקָּר.
אִם רֶגֶב נִשְׁטָף אֶל הַיָּם,
אֵירוֹפָּה מִתְמָעֶטֶת,
כְּמוֹ הָיָה זֶה צוּק,
כְּמוֹ הָיְתָה זוֹ אֲחוּזָה שֶׁל רֵעֲךָ,
אוֹ גַּם שֶׁלְּךָ:
כֹּל מָוֶת שֶׁל אָדָם מַפְחִית אוֹתִי,
שֶׁכֵּן חֶלְקִי בָּאֱנוֹשׁוּת,
לָכֵן לְעוֹלָם אַל תִּשְׁאַל – לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים.
לְךָ הֵם צִלְצְלוּ"
אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות נוספת. מערכת בחירות שנייה בתוך פחות מחצי שנה. המערכת הראשונה הייתה בוטה, רדודה ורוויה באלימות וניכור. היא הצטיינה בהיעדר שיח אידיאולוגי וערכי שנוגע בנושאים המרכזיים של חיינו בארץ. במקום לדבר על צביון המדינה שבה היינו רוצים לחיות ולגדל את ילדינו נגררנו לשיח נמוך, משתלח ולא מכבד. אני מקווה שבמערכת הבחירות הנוכחית נדע שיח אחר, ראוי יותר, שתהיה הקשבה וכיבוד של עמדותיו של האחר.
המדינה נמצאת במשבר ערכי, אנו צופים בתהליכי כירסום וקריסה של כל המסגרות הדמוקרטיות אליהן הורגלנו. שלטון החוק, מערכות המשפט והאכיפה, התקשורת, מוסד מבקר המדינה ועוד. נראה שכל שומרי הסף נופלים אחד אחד לנגד עיננו.
נהוג לומר ש"העולם שייך לצעירים", נראה שאכן כך הוא הדבר. אבל השייכות לא מתבטאת רק בבילויים ובפאן, אלא, ולתפיסתי, בעיקר בלקיחת אחריות, בהובלה, בשינוי המוסכמות מחד, ובשמירה על העולם ועל הערכים החשובים לנו מאידך. דמוקרטיה, שיויון, צדק, ערבות הדדית, דאגה לזולת, סובלנות, שיח מכבד, ערכי ונטול אלימות.
אתם יוצאים היום לדרך חדשה, מאתגרת, שונה. נפרדים מהחממה של מערכת החינוך ביגור ומבית ההורים. האחריות לשלומו של העולם והמדינה מוטלת על כתפיכם. קחו אחריות, תובילו, תעשו שירות משמעותי בשנת השירות, בשירות הלאומי או בצבא.
צאו לדרך כשעל כיתפיכם תרמיל הערכים שבו ציידנו אתכם ומילאנו לאורך השנים. צאו לדרך חדשה, תתבגרו, תתנסו, תהנו, תטעמו מהעולם הגדול, אל תפחדו להשתנות ואל תוותרו לעצמכם ולסביבתכם על מה שחשוב לכם.
צאו לדרך חדשה ואל תשכחו שיש מאחוריכם משפחה, בית וקהילה שצופים, מחבקים, מתעניינים, דואגים, תומכים ותמיד אוהבים, לא משנה מה יקרה.
צאו ואל תשכחו לחזור אלינו, מתוך בחירה אמיתית ושלמה, לאחר שבחנתם את כל האפשרויות. אני מאחל לכם ולנו, שתמשיכו לראות ביגור בית, נווה מדבר, שתמיד פתוח וכמה לחזרתכם אליו, לא משנה מה שתחליטו ותבחרו. ואל תשכחו, הפעמונים מצלצלים לכם…..
שאו ברכה ושובו אלינו בשלום.
צילום: גלית חגי והילה קינן