אייל בן דוד
בן 30, נשוי לרוני טנא.
בנם של יהודה ושלומית בן דוד.
נולדתי וגדלתי בקיבוץ אילון, ובכיתות ג-ד עברה המשפחה לקיבוץ יגור. לאחר כשנתיים ביגור עברנו להתגורר בנופית.
בצבא שירתתי בתור לוחם 4 שנים ביחידת מגלן.
לאחר הצבא למדתי תואר ראשון בטכניון בפקולטה להנדסת חשמל. תוך כדי הלימודים עבדתי בחברות אינטל ורפאל, ולאחר סיום התואר המשכתי לתואר שני במסלול ישיר לדוקטורט בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול.
המעבר ליגור היה טבעי ואנחנו מאוד אוהבים לגור כאן, קרוב למשפחותינו.
בעיניי קיבוץ זה המקום הטוב ביותר לחיי משפחה ופה הייתי רוצה לגדל את ילדינו, כמו שרוני ואני התחנכנו.
מושג יגורי- בת"ד זחט
מקום אהוב עליי ביגור- הסכר
מסורת יגורית- פיצות בלוקונים ביום שלישי
מאכל יגורי – בולבוסים
תום וינוקור
נשוי לענבל שחר. במקצועי גיאוגרף ומפעיל מערכות מידע גיאוגרפיות (G.I.S) בחברת החשמל.
נולדתי וגדלתי בחיפה. אמא עובדת ב"צים". אבא עלה מארגנטינה עם המשפחה כשהיה ילד, מהנדס "בפיליפס".
כילד אהבתי מאוד את הים ולכן בחרתי לשרת בחיל הים, שם שימשתי כמכונאי ונגד מחלקה באח"י חץ.
לאחר הצבא יצאתי לטיול בארה"ב שנמשך כ-7 שנים, במהלכם השלמתי את התואר הראשון שלי בלימודי גיאוגרפיה/ קרטוגרפיה.
כחודשיים לאחר חזרתי לארץ הכרתי את ענבל, בזכות חברות משותפות (תודה ג.ש. J).
האהבה לים הובילה אותי גם להשלמת תואר שני בניהול משאבי ים.
מגיל קטן אהבתי ושיחקתי כדורגל, בכל זאת בן של ארגנטינאי, ובשנים האחרונות התחלתי לאמן חוגי כדורגל לילדים, תחילה עם שלומי פה בקיבוץ וכעת מאמן במכבי עתלית.
המעבר לקיבוץ היה לי טבעי, אני מתחבר מאוד למגורים בחיק הטבע ואוהב את הקהילתיות הקיימת בקיבוץ. הקושי העיקרי בהתחלה היה בהפנמת ההבדל בין הכלבו למרכולית, אך כיום ניתן לומר שאני כמעט ולא מתבלבל.
יגור בקיצור:
מסורת שעוד לא הספקתי לחוות בקיבוץ הינה סדר פסח – כולי תקווה שהשנה יתאפשר לי לחוות אותה במלוא הדרתה.
מקום אהוב – "הכתר".