צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר: נוקי נויפלד
סיכום שנת 2021 ותכנית 2022 בתאגידים:
בא לגן
אורי זמיר: החברה חוותה אתגר כפול: חזרה לפעילות אחרי שנת קורונה, ויצירה מחדש של הרווחיות. אני נכנסתי לתפקיד במרץ 2020. הפארק היה סגור עד מרץ 2021. בסיכום השנתי אפשר להצביע על השפעות עסקיות חיוביות אבל גם שליליות הקשורות לקורונה. השפיעה לטובה העובדה שאנשים נמנעו מלטוס לחו"ל, ובילו יותר בארץ, דבר שעזר מאוד למלונות ולאתרי הבילוי כאן. החיסרון היה השימוש בתווים הירוקים והסגולים שהפריעו לזרימה חופשית של לקוחות. במובנים האלו זאת היתה שנה מאוד לא רגילה. ראינו השנה עליה גדולה בביקורים של אנשים פרטיים וירידה גדולה בביקור לקוחות מוסדיים. ננקטו פעולות ייעול שונות בתחום הכספים וכוח האדם. בסך הכל הסיכום חיובי בהחלט. תוכנן רווח של 6.8 אלף והביצוע הוא של 1.1 מליון ₪ רווח. ההישג בזכות הצוות המסור והמקצועי והיכולת לעשות שינויים והתאמות "תוך כדי תנועה". למרות כל העליות והמורדות (בזמן "שומר החומות") והקורונה הצלחנו לסיים בכפול מהתכנון ואני מקווה שנמשיך את המומנטום בשנה הבאה. לחברה שתי פעילויות נוספות: הוותיקה – המזנונים ב"ספייס", בעיקר בקיץ, שהשאירה השנה רווח יפה, כ-20% מהרווח של החברה. הפעילות החדשה היא הפעלת הבר ב"החורשה", שנכנסנו אליה במהלך השנה, בהובלת עמיחי בשן, יגור רובינצ'יק ומיקה פוקס-פלויד. גם כאן מהווה הפעילות כ-20% מהרווחיות השנתית של החברה. לשתי הפעילויות האלה מצטרפת גם הפעלת הקפיטריה בבית הספר. היעדים לשנה הבאה, הגדלת המחזור ב-15% מצמיחה טבעית והעלאת מחיר (כמו כולם במשק) של הכניסה לפארק ב-9%, והגדלה של הרווח הנקי ב-20% כדי לסיים את השנה הבאה ברווח של 1.2 מליון לעומת 1.1 השנה.
ביחס ל"יגור פריי טיים" (בעלת הקאנטרי בנשר, לשעבר ה"ספייס"), נתבקשתי לדבר גם עליה הערב, למרות שאני לא היו"ר ולא המנכ"ל,. 2021 היתה שנה מוצלחת מאוד מבחינה כספית בהובלתו של ארנון חגי והיא תסתיים בפלוס של כ-2 מליון ₪, המתחלקים בין יגור והשותף החיצוני. צריך להסתכל על שתי השנים האחרונות כמקשה אחת. כאן השפעת הקורונה עוד יותר משמעותית מאשר בבא לגן, בגלל מענקי המדינה ופעולות שהתקיימו ב-2020 ובאו לידי ביטוי ב-2021. נעשתה עבודה אינטנסיבית בהתייעלות והתחדשות. חברת הניהול החיצונית הביאה ידע, ניסיון, וקשר ל"איגוד חדרי הכושר", הפירות נקטפו השנה ואנחנו מקווים שעוד יגדלו בשנה הבאה. לאחרונה נחתם הסכם עם חברת "גרייט שייפ" שהפך אותה לשותף מלא כשבידה 51 אחוז מהמניות של "יגור פריי טיים" שנרכשו מהמפרקת (של השותף הקודם). החברה לוותה בעבר 3 מליון ₪ מבא לגן. החזר החוב פרוס לעשר שנים. ואנו מקווים שנצליח לקצר ולזרז את התשלום על בסיס התוצאות בעתיד.
לגין – טובופלסט
זאב וורמברנד יו״ר לגין
שנת 2020 היתה שנה קשה במיוחד ללגין טובו עם הפסד תפעולי עמוק. זאת בהמשך לשנים קשות קודמות. קודם לכן. באותה תקופה "לגין אריזות" עשתה ביצעה את התוכניות שלה. במהלך 2021 פיצלנו את לגין ל-2 חברות. מינינו 2 מנכ"לים ושינינו את המבנה הארגוני, כך שכל מנכ"ל מנהל גם את השווק והמכירות. ביצענו תוכניות התיעלות רבות.
שנת 21 היתה שנה של שינויים משמעותיים במחירי חומר גלם. עליה של למעלה מ-100% בפחים. באלומניום ובפלסטיק. ההובלה הימית עלתה פ 4-6. זה חייב עדכון מידי במחירי המכירה שלנו. ביצענו 2 עליות מחיר ב21 ואחת נוספת ב-22. זאת משימה מורכבת. למזלנו שני המנכ"לים אחראים כיום על השיווק והמכירות והם התמודדו למול הלקוחות. עלית המחירים בוצעה גם במחיר של הפסד לקוחות.
שנת 21 נקבעה גם כשנת מבחן לטובו שבמהלכה קיימנו מעקב צמוד האם יש לטובו יכולת קיום.
לסיכום, בשנת 21 נראה שטובו שיפרה את מצבה הגיעה כמעט לאיזון תפעולי. חברת הבת בבולגריה לא עמדה ביעדי הייצור שנקבעו: בשנים 20 ו-21 נקבע יעד יצור של 22 מליון שפופרות ובכל אחת מהשנים הצלחנו לייצר רק 14 מליון שפופרות. התוצאות העסקיות של טובו מושפעות מאוד מכושר היצור בבולגריה. "אריזות" עמדה ביעדי הרווח.
לשנת 22 בנינו תקציב מאוד אתגרי. בשנה זו טובו תעמוד במבחן כמעט אחרון לעליה ביכולות הייצור מ-70 ל-80 מליון שפופרות אלומניום כאשר עיקר הגידול יהיה בבולגריה. "אריזות" עומדת בפני אתגרים חדשים כמו הקטנת המכסים על היבוא בצד עליה של מחירי המכירה כבר בינואר 22. הלקוחות שלנו עומדים מול רשתות שלא מוכנות לעדכן מחירים באופן מלא. התקציב מניח ירידה בכמות הקופסאות אבל שיפור ברווחיות.
שתי החברות זקוקות להשקעות גדולות הקווים מאוד ישנים עלות ההשקעה בכל קו חדש כ-10-15 מליון שקל. זה נכון לאריזות ובעיקר לקווי האלומיניום והפלסטיק.
אנחנו תקצבנו כ-7 מליון שקל להשקעות כדי לעבור את 22. ההשקעה הנכונה לטובו לבד הינה 30-40 מליון במהלך 22-24.
לגין מחוייבת להעביר לבעלים דוידנד בסך של 3 מליון ₪. לפחות כך עשינו בשנים האחרונות וכך נעשה כנראה עבור 21
מספר המועסקים בשתי החברות כ-295 עובדים 2/3 מתוכם בטובו. מספר חברי הקיבוץ מכלל המועסקים כ-59 עובדים.
יואב גרינברג – מנכ"ל טובופלסט
ב 2021 ראינו עליה בביקושים של כל המוצרים
חומרי גלם, מלבד התייקרות וקשיי ההספקה פגעה בנו התחזקות השקל.
לאור הקשיים הגדולים היינו חייבים להתייעל במהלך השנה ולהעלות מחירים. החלפנו ושינינו גם ספקים במהלך השנה. ניסינו להוריד פחת. הצלחנו בתוך הכיאוס של השוק והקורונה, להעביר קווי יצור בתפוקה חלקית לתפוקה מלאה, ולהגדיל את היצור בבולגריה, וקיבלנו אישור זמני להפעלת המפעל השבת שאנחנו מנסים להאריך אותו.
ההצלחנו לשפר מאוד את שעורי הרווחיות. אנו מניחים שהקשיים בתחום חומרי הגלם, בהובלה הימית, ובשער החליפין ימשיכו גם בשנה הבאה אבל כיוון שכולם סובלים, יכול להיות שזאת הזדמנות בשבילנו. יש סיכוי שייפתחו לנו שווקים חדשים בארה"ב ואירופה בגלל הירידה בהספקה מסין. נוצרות כל הזמן הזדמנויות, באלומיניום עוד יותר מהפלסטיק. אנו סובלים ממיכון מיושן ולכן פועלים בזהירות כדי לא לקרוס מבחינת היקף ההתחייבויות ללקוחות. אתגר חדש לפעילות שלנו הוא הדרישה בעיקר באירופה לעבור לשימוש בחומרים ממוחזרים. המטרה לשנה הבאה: להגדיל את היצור שלנו בבולגריה לשוק האירופי, השבחת השדרה הניהולית שלנו, מחשוב רצפת הייצור, הדפסת הדיגיטל שלנו מצליחה מאוד.
המיקוד הוא כל הזמן על הרווחיות ולא על הכמות. אנחנו לא מנסים לשמח את הלקוחות בכל מחיר. ההשקעות הן בשמירה על הקיים כדי שנעמוד בתוכנית המכירות האתגרית. אנו מותחים את יכולות הייצור שלנו כמה שאפשר. אני מעריך שהשנה נגמור מאוזן ובשנה הבאה נעבור לרווחיות בשלוש החזיתות: בולגריה, אלומיניום וישראל.
לגין אריזות מזון
אורי שפי (מנכ"ל לגין אריזות מזון)
איבדנו לקוח גדול "פריניר" שעבר לקנות תוצרת טורקית בגלל הבדלי מחיר וירידה בשע"ח של הדולר. הלקוח השלישי בגדלו. 9 מליון דולר.
עשינו מאמץ גדול בתחום החדשנות על ידי נתינת דגש ותקציבים לטובת פיתוח וחיפוש מוצרים, וחומרים חדשים.
האיום עלינו הוא לא מצד "קניאל" או טורקיה אלא מקריסה או שינויים מבניים בתעשיה ישראלית שיגרמו שיותר ויותר מוצרים ייובאו מחו"ל. למרות שאיבדנו את "פריניר" הגדלנו את המכירות ואנחנו מצליחים לזנב במתחרים בארץ, בעיקר בשוק הבשר. הרשות הפלסטינית עברה אלינו, "פרי חן" עבר אלינו. יגור היא חברה תעשייתית מסורתית שנסמכת רק על השוק הישראלי. השוק הישראלי לא גדל. אם לא נפתח ונייצר מוצרים חדשים "לגין" לא תחזיק מעמד. אנחנו מחפשים מוצרים חדשים בתחום עיבוד הפח, ומקווים להתחיל ליצא ב-2022. השנה הקרובה תיהיה מאתגרת בכל מקרה. אני מעריך שלא נפסיד שווקים קיימים, אבל זה לא אומר שהם עצמם לא יצמצמו פעילויות, בגלל סיבות שלהם, כמו שנת השמיטה. הנחת העבודה לכן היא ירידה כמותית של 10% במקביל ננסה להכניס יותר אוטומציה כדי להיות יותר יעילים. יחסית למפעלים אחרים בתחום, לגין מבחינה תפעולית חברה טובה. תמיד טוב להתייעל ולהשתפר אבל לא משם תבוא הישועה. אין אצלנו בזבוזים ופחתים גדולים. המאמץ לאוטומציה נובע בעיקר מהקושי לשמר עובדים בתעשייה בישראל. התוכנית לשנה הקרובה אופטימית אבל תלויה, ויש כאן חוסר ודאות גדולה, בהמשך קניית תוצרת ישראלית על ידי חברות השיווק.
לגין מאוחד (אריזות וטובופלסט) תחזית 2022
זאב וורמברנד: צפי לגידול משמעותי במכירות מ-169 מליון ל-194, כנ"ל ברווח הגולמי מ-25 מליון ל-מליון 32, וברווח התפעולי מ-3.5 מליון (כולו מאריזות) ל-8.5 מליון (חצי אריזות, חצי טובו). בשנת 2020 היינו בהפסד 1.5 מליון.
(רווחיות לפני מימון ומיסוי) היתה העליה בשנה האחרונה מ-12 מליון ל-16 מליון. במדד EBITDA.
כאמור, אפשר להגיד ש2021 היתה שנה טובה. אבל שני המפעלים דורשים השקעות גדולות.
נוקי נויפלד (בתשובה לשאלות) לגין תעביר דיבידנד גם ב-2022. אין לי מטרות לשמור כספים בתאגידים. התאגידים צריכים לעשות כסף והכסף צריך לעבור לקהילה, כמובן חלק נשמר להחזר חובות וחלק לפיתוח.
יגור חקלאות ועסקים
נוקי נויפלד: למרות כל החששות, שנת 2021 היתה מוצלחת מאוד. התוכנית היתה להגיע ל-5.4 מליון ₪ הכנסות והגענו ל-5.6 מליון. שני מקומות שפספסנו היו בגד"ש בנפילה במחירי הבצל, וביבול האבטיחים. סיימנו את השנה ברווח נקי של 2.5 מליון ₪. כרגע מתחוללת מהפיכה בתחום הכותנה והיא תחזור השנה להיות ענף מרכזי, נגדיל את השטח מ-500 ל-2000 דונם. בעבר גידלנו 6000 דונם. מחירי הסיבים גבוהים. הורדנו חלק מהירקות ואנו חוזרים לגדל כותנה.
בענף החממות אנחנו סובלים הפסדים כבדים כמה שנים. הענף נשען על החסה. גילינו שהשוק לא משלם את המחירים שאנחנו שואפים אליהם עבור החסה. עשינו לכן שינויים גדולים וההפסד השנה צפוי להיות 250 אלף לעומת 800 אלף ב-2021. החלפנו את סוגי החסה, הוספנו פעילות מסחרית לניצול המשאיות שלנו, אנו מוכרים היום עגבניות שרי ומוצרים נוספים. הכיוון הוא טוב כיוון שהמוצרים שאנחנו לא מגדלים נקנים ארוזים ומביאים רווח גדול. שינוי נוסף נעשה בתחום המכירה. גילינו שאם אנחנו מסדרים את הסחורה על המדפים בחנות הפחת יורד והמכירות עולות. עברנו בסופרסל להספקה ישירה ל-60 חנויות ואנו מספקים גם לחנויות "מגה". החברים שלנו מסדרים ובודקים את הפחת בחנות, שיורד כתוצאה מכך, בצורה דרמטית. אני מאמין ש-2022 תיהיה שנת מפנה. ועדיין מרכזי רווח שלא יעבירו רווח יסגרו.
במשתלה הגדרנו ל-2021 תוכנית נמוכה בגלל החשש מסגרים ושנת שמיטה. כמו בבא לגן, הקורונה דווקא הגדיל את המכירות והתוצאה יפה מאוד 4 מליון ₪ רווח נקי. הצוות עשה עבודה יפה מאוד.
בחורשה אחרי שנת 2020 עם מעט מאוד פעילות וחצי מליון ₪ הפסד. שאפנו להגיע להתייצבות ולרוח של 150 אלף ₪. אנו מסיימים עם רווח של 200 אלף. נעשה שינוי מהותי בתמהיל. אנו מוכרים היום חבילה מלאה וגוזרים ממנה את התשלום לספקים (מוסיקה, שתיה וכו). בעבר שילמו לנו רק פר כיסא. החורשה סובלת מזה שאין לה קירוי ותקופת הפעילות מוגבלת. עם זאת אנו צופים לשיפור בשנה הבאה ולעבור את 300 אלף ₪ רווח.
הנגריה סיימה את 2020 בהפסד. ל-2021 תכננו 130 אלף ₪ רווח. כנראה שנצליח בכך. הקורונה כנראה מיטיבה איתנו גם כאן. החלפנו ספק חומרי פירזול והוספנו מכירות מוצרי חשמל ומטבחי חוץ (מטבחי גינה). המגמה חיוביות ואנו מתכננים ל-200 אלף ₪ רווח בשנה הבאה.
את ענף התוכים נאלצנו לסגור עקב מחסור גדול בגוזלים.
אנחנו מעריכים שנגיע ב-2021 ל-5.6 מליון ₪ רווח נקי. התוכנית ל-2022 להגיע ל-7 מליון ₪.
פירוט הרווחים ל-2021:
עבודת חברים 5.4 מליון ₪
דמי שכירות 2.7 מליון ₪,
שכר דירקטורים 180 אלף ₪
דמי ניהול 720 אלף ₪
רווח 5.5 מליון ₪
דיבידנד 2.5 מליון ₪.
תחזית לשנה הבאה דיבידנד 3.5- 4 מליון ₪.
השקעות 2022 סדר גודל דומה ל-2021, גידול יהיה בחממות, בנגריה, בחורשה.
השקעה בפיתוח מטע האבוקדו, לאחר המאמץ הגדול של 2021 1.1 מליון שח, לרדת ל-390 אלף ₪ ב-2022. למרות כל התחזיות הפסימיות, הכיוון הזה יצדיק את עצמו. שתלנו 700 דונם. 350 מהם נשארים בעסקה של גידול משותף עם שער העמקים ולגבי היתר עשינו שינוי ועברנו לגידול עצמאי שלנו. הסיכון לא גבוה. גם אם לא נגיע ל-7000 ₪ רווח לדונם אלא ל-2000 זה עדיין יותר מכל גידול אחר. הכסף יתחיל להיכנס משנה הבאה וזה ישנה דרמטית את הכנסות הגד"ש.
מסגרת 2021 היתה 2.7 מליון ₪ השקעות מסגרת 2022 היא 2.2 מליון ₪.
חוצות יגור – המצב סטטי. משתנה לגבי שתי חנויות שמושכרות או לא. השנה החנויות פעלו כמעט כל הזמן. "טיסן" עזב אחרי כמה שנים טובות, חצי מהשטח בו פעל כבר מושכר. חנות "יגור הום" לא הצליחה ונסגרה. אנו עושים מאמץ לאכלס את המקום. חוצות מעבירה חצי מליון ₪ החזר הלוואות לאחי"ג וחצי מליון ₪ החזר הלוואת ליגור, הכל כולל ריביות. בשנה הבאה אנחנו רוצים להגדיל את ההחזר לאחי"ג ל-750 אלף ₪ וליגור כ-1 מליון ₪. לחוצות נשארו הרבה שנים להחזיר את חובותיה. אם נמשיך ככה יהיה טוב.
ענף הלול – הענף סובל כבר כמה שנים מחוסר תאום בין המגדלים ובין המדינה. המחירים הולכים ויורדים משנה לשנה. יגור היתה מגדל חזק ומצטיין אבל זה הספיק רק עד שלב מסויים. ב-2021 האינטגרציה הפסידה 80 מליון ₪ והודיעה באופן חד צדדי שהם מורידים את המחירים מ-50 אג' לקילו ל-34 אגורות לקילו. אנחנו חייבים לקבל 48-9 אג' ולא ראינו ייתכנות כלכלית לעבוד איתם. יש בלגן מטורף בענף והחלטנו להפסיק את פעילות הענף ביגור. אין לו ייתכנות כלכלית. בשטח נעשה שימושים אחרים.
אני לקראת סיום 4 שנים כמנהל אחי"ג. שאפתי להגיע לרווחים של 10 מליון ₪. צחקו עלי. ב-2018 העברנו 3.4 בשנת 2021 נגיע ל-10 מליון, בשנה הבאה להגיע ל-17 מליון. המטרה היא להעביר כמה שיותר כסף ליגור. לא נסכן אף תאגיד בעודף דיבידנד אבל הם חייבים להעביר כספים ליגור.
לגבי החוב. קיבלתי את אחיג עם 5 מליון ₪ חוב, התחייבתי שבקדנציה שלי תשלם את החובות. אני מעריך שלקראת 2022 אחי"ג לא תיהיה חייבת כספים עוד.
לא כל הכסף עובר באופן ישיר. בנוסף למה שעובר בדיבידנד עוברות גם משכורות והשכרות ובדרכים נוספות.
סה"כ העברות לקהילה ב-2018 אפס, ב-2019 2,3 מליון ₪, ב-2021 6 מליון ש"ח, וב 2022 6.8 מליון ₪.
חוב כלל התאגידים, אם לא היינו מעבירים לקהילה ומשקיעים, החוב היה נמוך יותר. בדצמבר 2019 היינו ב-20,7 מליון ₪. השנה נגמור ב-15 מליון ₪ ובשנה הבאה ב-13 מליון ₪.
תוכניות עתידיות
ענף הלול
החווה הדרומית יושבת על קרקע חקלאית. לא יכולים לעשות איתה הרבה אלא אם כן זה חקלאות היי-טק, אנו בודקים בתחום. החווה המזרחית לעומת זאת, כולל בור הבוץ של הרפת, 19 דונם של אדמה פרטית של יגור שמאפשרת לה לעשות כל דבר בלי צורך באישור של רמ"י. אפשר לעשות שינוי יעוד בועדה המחוזית. אפשר להפוך אותה למרכז רווח יותר משמעותי מחוות הלולים. לקראת אמצע מרץ נסיים את המדגר האחרון של הלול ונמכור את הציוד. אנחנו כבר במו"מ עם חברות להשכיר את השטח. בשלב הבא נפתח שם איזור לוגיסטיקה ואכסון.
שינוי הסכם חכירה
לפני 4 חודשים התקבלה ברמ"י החלטה מספר 5152. עד היום, היתה יגור בהסכם חכירה ישן שהקשה מאוד על הפעילות העסקית שלנו. על פי ההסכם הישן בכל עסק יגור צריכה להיות בעלת העסק 51 אחוז מהמניות והשותף ב-49. חברות גדולות לא מוכנות להסדר הזה. ההחלטה החדשה היא שמשקים שבחוזה חכירה חדש, יוכלו עבור שטחים של עד 60 דונם, להסתפק אפילו ב-26 אחוז בעלות והשותף יקבל 74 אחוז. זה מאפשר לבעלי קרקעות לפתח את האדמות שלהם לעסקים חדשים חוץ מחקלאות. בתנאים מסחריים הרבה יותר אטרקטיביים.
ביקשנו להצטרף לחוזה הזה. ייקח זמן אבל אנחנו מקווים שברמ"י יסכימו. כניסתו לעבודה של הנמל הסיני לעבודה והעברת נמל חיפה לידיים פרטיות יגור נמצאת באיזור כלכלי מבוקש ביותר. ראשת עירית חיפה שלא רוצה מחסנים בשטחה מעבירה את כל תחום הפעילות הזאת לשטחים שגובלים בחיפה ובכללם אנחנו. כל החברות הגדולות שעוסקות בלוגיסטיקה ואכסון מגיעות ליגור לשתפ אכסון ולוגיסטיקה. אנחנו מנהלים את הפגישות על סמך החוזה הישן וכפי שציינתי זה מקשה מאד על החברות המתעניינות. מגבלות נוספות ששמנו לעצמינו לא נאפשר, תנועת משאיות ביגור, וכל הסכם חייב להיות מאושר בקלפי של חברי יגור. לא יקרה כאן מה שקרה בגבע שהציבור הפך על פיה החלטת המנהלים הכלכליים, והקיבוץ נתבע על סך 52 מליון ₪ על ידי אותה חברה.
מחסן לוגיסטי הום סנטר
כרגע במו"מ מחסן לוגיסטי של הום סנטר על השטח שבין חוצות ללגין. הטיוטות מוכנות. לא חתמנו עד אישור הקלפי אבל הגשנו את החומר לרמ"י מחוז חיפה לאישור. שיגיע אישור נביא להצבעה. הציבור ישמע ויחליט.
קרקעות המפרץ
העסקה התחילה להתבשל ב-1998. כשאני נכנסתי לתפקיד לפני 4 שנים אמר לי אלון חגי שאם העסקה הזאת תקרה חברי יגור לא יצטרכו לעבוד יותר. זה לא יקרה. ועדיין העסקה קבלה דחיפה מאוד גדולה בשנה האחרונה, הרבה בזכות העבודה של אלון עצמו עם צוות שלם. היא נקראת חלקת 450 ומקביל לצ'ק פוסט. השטח יעבור לעירית נשר, המנהל יפצה את יגור על ההפקעה, ויגור גם תקבל זכות יזום על 60 דונם ללא מכרז. התקדמנו מאוד. ראש עיריית נשר עוזר לנו מאוד וגם המועצה האיזורית. בחרנו יזם מבין כמה אופציות. הוא יבצע את הפרוייקט בשם יגור. היזם הוא "קבוצת יצחקי" שעושה מרכזים לוגיסטיים בכל הארץ. בעלת קשרים פוליטיים טובים ויכולות מקצועיות גבוהות ביותר. אנחנו מחכים לאישורים אחרונים של רמ"י. הכל בכפוף לאישור קלפי חברי יגור.
חברת פלסג"ד
החברה ששכרה את מחסן "ל" מאחורי לגין, משכירה מאיתנו עכשיו גם השטח המגודר מול טופולסקי. הכסף, 700 אלף שח בשנה עובר ישירות ליגור.
מבנה המחסנים החדשים אזור סמרטשוטר יארד
מצאנו שיש לנו אפשרות לבניין משרדים של 900 מטר. לא צריך היוון. החלטנו לנצל אותם. הרן ילין תיכנן. בידנו כל האישורים. אנחנו הולכים להקים בניין משרדים מצוד ללובי של סמרטשוטר, בבניין יהיו 3 קומות. כל קומה 300 מטר "סמרטשוטר" בעצמם כבר שכרו שתי קומות. על קומה השלישית מתחרות 5 חברות. יגור תבנה רק את המעטפת. הבניה הפנימית תעשה על ידי השוכרים. אמור לעלות 5.8 מליון ₪. הוא יביא הכנסה חודשים של 62 אלף שח ליגור, 780 אלף שח בשנה. תוך 8 שנים תחזור ההשקעה ויגור תישאר עם הנכס. בשבוע הבא נביא את הפרוייקט לאישור בקלפי. לערכתי תוך שנה הבניין יהיה מאוכלס.
מתחם טופולסקי-סינגל
אנחנו לקראת סיום מו"מ עם חברת טויז אר אס שתשכור את השטח כמחסן. החוזה יהיה ל-5 שנים ההכנסה כ-1.3-1.5 מליון שח בשנה. יגור נדרשת להשקעה של 700 אלף להכנת התשתית. לא הסכמנו שחברת טויז אר אס שנשלטת על ידי הום סנטר תיכנס להשקעות שם. יגור יכולה בעצמה. השכירות תתחיל במרץ הקרוב. תוך כדי המומ עם טויז אר אס הצענו להם לפתוח חנות צעצועים בבא לגן. הם אהבו מאוד. אנחנו בודקים כרגע את האפשרות התכנונית שלו ומעריכים שזה יתן תנופה גדולה לבא לגן.
לסיום, דבלה אמר לי "נדל"ן דורש עצבים ארוכים – זה לא בשבילך. בגלל האופי התזזיתי והקצב המהיר. הוא צדק. צריך הרבה סבלנות. אבל זה מנוע הצמיחה הכי חשוב שלנו היום. יש כרגע ביקושים אדירים. אם נעלה ונתפוס את הגל ניהיה למעלה. זה לא אומר שלא צריך לדחוף ולהתאמץ בכל מהמקומות האחרים. בכל אחד מהם צריך לאתגר ולעודד את המנהלים שיעשו יותר ויתפתחו כל הזמן. אם לא נעשה את זה לא נצליח לשמור על רמת השירותים בחינוך, בבריאות ובתרבות שיגור נותנת לחברים.
זה הזמן להגיד תודה לרני טנא שעבד איתי שנתיים והתוצאות ביח"ס ב-2021 זה הרבה בזכותו. אני מצר מאוד שאין לנו דור ביניים ודור צעיר שמנהלים את העסקים. יגור חייבת להתארגן ולשבץ את הדור הצעיר שלה בעמדות הניהול. כל מי שיכול הולך לעבוד במקומות אחרים. אם לא נעצור את זה. כל התפקידים הניהוליים יהיו בידי אנשים מבחוץ. אני מכיר קיבוץ כזה שאני היו"ר. זה לא בריא לקהילה ולא לעובדים עצמם. אני מאחל הצלחה לרחלי מנהלת הקהילה ומקווה שנעבוד ביחד לשפר את התחום הזה. יש לנו עסקים טוב ומנהלים טובים ושיהיה לנו בהצלחה.
