בימים אלו שיגור חוגגת 100 שנים היווסדה ,מחזור ט״ו (1960) חוגג, כל אחד ביומו, את חגיגות ה 80 שלו. כשנולדו יגור הייתה בת עשרים והיו כבר בני יגור מבוגרים מאתנו

כתבתי שיר שמשקף הרגשותי בכניסתי לעשור התשיעי של חיי

קצר ימים

קיץ, יובש, סיום האויר מרוקן וחלול
אך מתוך החורב שרביטי חצבים
ישלפו לקרב מנדן הסלע החם משמש אלול
ואתה משתעשע שמא גם אתה באותו מעגל חיים
ומתעורר משרעפיך למציאות בשרך הנבול

אלול ארוך וחם וצעדיך איטיים וכבדים
צמא לגמוע משב אויר רענן
לרקוד ברגל קלה מחול דודים
להריח חלקת שער בשומה
לחבוק אחרון לקרוב שאהבת

יודע אתה כי יאסף קייצך כי לא כטבע אתה
כי אין תקווה לבן אנוש
כי לא יפריח מריח מים ולא יחליף יונקותיו
וכבר פיזרת זרעיך לכל רוח כצמחי קיץ לעת סתיו
והוא לא ישקוט, עוד סתיו וחורף לפניו
וימשיך במעגליו