בית / אסיפות / אסיפה 6.8

אסיפה 6.8

רמי: "ערב טוב לכולם אני רוצה לפתוח את האסיפה, יש לנו ארבעה סעיפים אבל לפני שאנחנו מתחילים אני רוצה לברר באסיפה אם יש התנגדות לעשות רק שינוי בסדר היום כדי להציג את נושא המועמדים גם לצוות תק"א וגם לוועדת תכנון כדי שנוכל לשחרר אותם אם הם רוצים להשתחרר. מקווה שיישארו לאסיפה. אנחנו קצת חוטאים. אז האם יש איזו שהיא התנגדות לשינוי רק של הצגת המועמדים?

אין התנגדות. אוקיי, אז אנחנו נתחיל עם מועמדים לצות תק"א, אודי יסביר קצת מה המבנה של הצוות, קצת על התפקידים שלו, מיהם המועמדים, אחר כך נעבור לוועדת תכנון ואז נמשיך עם הצגת הטב"ע והמשך דיון על נוהל קבורה".

אודי: "ערב טוב. צוות תק"א – אני מזכיר שבחוברת השינוי קבענו שמשפחות אשר עובדות בצורה מלאה ועדיין רמת ההכנסה שלהן נמוכה כי יש להם ילדים, אז יש איזה שהוא מנגנון שהם יכולים לבקש סיוע בהשלמה לשכר בגובה התק"א שלהם, בשביל שהם יהיו זכאים לקבל תק"א כאמור הם צריכים לעבוד משרה מלאה שני בני הזוג, או שאם זה יחיד אז אותו היחיד, והם צריכים גם לחשוף את היתרות הכספיות ואת החסכונות והנכסים, ואם אין להם מקור אחר לממן את זה אז הם יכולים לבקש מצוות התק"א שיבחן את הבקשה ויאשר. באופן כללי אני אגיד שביגור, כשהתחלנו לדבר על השינוי ב – 2016 ועשינו בדיקה אז היה לנו בעצם מעל חצי מיליון שקל של השלמות לתק"א, והיום אנחנו באיזור של חמישים שישים אלף של בחודש, זו ירידה מאוד משמעותית ולשמחתי זה מעט מאוד משפחות ומשפחות הצליחו להסתדר יפה, בכל אופן הצוות שבוחן את הבקשות זו מנהלת מש"א, מנהל הקהילה ושני נציגי ציבור, ובעצם מה שאנחנו מצביעים נצטרך להעביר לקלפי להחלטה בבחירות אישיות זה את שני נציגי הציבור. מש"א הוציאו קול קורא ונרשמו שניים  – אורית אלעד ויוני קינן, ובעצם אנחנו מעבירים את השמות האלו לקלפי והציבור יבחר בהם לפי הבנתו אז אני מאחל להם הצלחה בקלפי וזהו מבחינתי".

רמי: "מישהו בעניין צוות תק"א? לא, אז האסיפה תעביר לקלפי את שמות המועמדים כמו שאודי אמר, אנחנו נצביע בקלפי בעד או נגד, לנושא הבא – מועמדים לוועדת תכנון . אני מזמין את שני זהבי, גם לספר קצת על המבנה והדברים של הוועדה, ואחר כך נדבר על המועמדים".

שני: "שלום וערב טוב, אני אתחיל ואומר שהוועדה עוסקת בכל הקשור בתכנון הסביבה הבנויה והסביבה הפתוחה בקיבוץ. ויש לנו גם ייצוג בצוות התכנון של התב"ע. בתקופה שאנחנו נמצאים בה בימים האלה כל עשייה תכנונית גם אם היא ציבורית וגם אם היא פרטית נבחנת תחת העדשה של השיוך, במטרה אחת – שנתכנן ונבנה נכון היום, בהתאמה לתוכנית האב ולתוכנית השיוך העתידיות. בנוסף הוועדה עוסקת הרבה במתן מענה לממשקים של פרויקטים שונים שקורים ברחבי הקיבוץ ושהם לא קשורים ישירות לוועדה אבל יש להם ממשק עם המרחבים הציבוריים, השטחים הפתוחים וגם שכונות מגורים. כל ממשק שהוא ציבורי המטרה היא לקדם ולשמר אסתטיקה ונראות מיטביים וכמובן לשמור על האינטרס הציבורי. אני רוצה קצת על קצה המזלג לספר שבשנתיים האחרונות קידמנו כוועדה הרבה פרויקטים חשובים  ולצד זה אנחנו גם עובדים על ריענון נהלים ישנים והתאמתם לתקופה שלנו. אז רשימה חלקית של הפרויקטים: יש לנו את השצ"ם של יגור סביב מגרש הכדורגל, שאנחנו יצאנו לריענון והתאמה של התכנון, חילקנו את הפרויקט לשלבים ולשמחתנו זה מתבצע לאט לאט. חידוש גן שרון שבו הייתה הגדרה מחודשת של השטח הציבורי, וכמובן התאמה של המתקנים, ההצללה והגוונים לסביבה שהיא סביבה לשימור. המון עבודה על בטיחות, על תנועה, על תכנון החניות, עדכון של רשימת השימור, בצורה כזו שהיא תכלול גם שטחים פתוחים וגם צמחיה ועצים לשימור, עדכון ומיטוב נהלי עבודה מול הבניין והתשתיות, וכמובן מענה שוטף לבקשות בניה פרטית וחידוד נהלים קודמים כפי שכבר אמרתי, יש לנו גם כמה פרויקטים חשובים שאחד מהם עומד לצאת לפועל ואושר בתוכנית השקעות שזה פרויקט של ועדת תכנון של יציאה והגעה בטיחותיים אל בתי הילדים, אנחנו עובדים על זה ממש עכשיו ועומד לצאת לביצוע. אני אסיים ואגיד שהעבודה היא רבה. הוועדה שלנו יודעת לנהל דיונים טובים, אנשים משכילים ומקצועיים, אני מאוד נהנית לרכז את הוועדה, אני מאוד מעריכה את כל החברים בה, ועם זאת אנחנו התמעטנו, ובגלל שמחכים לנו עוד הרבה אתגרים, ומחכה לנו עוד עבודה רב, אנחנו צריכים לעבות את הוועדה שנוכל לתת מענה מיטבי לעשייה התכנונית התוססת פה בקיבוץ. תודה!"

רמי: "אני אקריא את שמות המועמדים כי אנחנו במקום רשמי שצריך אחר כך להעביר את זה לקלפי, אז יבחרו עד ארבעה נציגים מבין המועמדים הבאים: אמוץ אשר, אשר מרמוס, גבי שנער, הילה גפן, חני אבן רשף ולירון קינן. מתוך ששת המועמדים יבחרו עד ארבעה, מכיוון שיש יותר מועמדים ממקומות אנחנו נצביע על כולם בעד או נגד כולם. האם מישהו רוצה לדבר? לא חייב. אז האסיפה מעבירה לקלפי את שמות ששת המועמדים לעבות את ועדת תכנון, תודה רבה לשני זהבי על הדברים החשובים ואנחנו עוברים לסעיף הבא – הצגת הטב"ע של יגור לשיוך. בבקשה."

________ : " טוב, מזמן לא הייתי באסיפה של יגור ואני מקווה שפרט לפה יש גם מי ששומע אותנו בבית. במסגרת צוות השיוך, לצוות השיוך יש צוות משנה שהוא צוות תכנון. צוות התכנון בעצם רוצה בסוף היום להגיע לפרצלציה כך שיהיה ניתן לשייך לכל משפחה מגרש או מגרש משותף, אבל לפני שעושים את זה צריך לבסס את זה על טב"ע שמתאימה לפרצלציה, אנחנו נציג עכשיו את הטב"ע שהיא הטב"ע שתשמש כבסיס אחרי שנאשר את הטב"ע פה ואחרי שנאשר את הטב"ע בקיבוץ – מי שיאשר אותה בסוף היום זה ועד ההנהלה, והיא תעבור לדיון בועדה המקומית. אחרי שהיא תאושר בוועדה המקומית בהחלט נוכל לעשות את תוכנית החלוקה הנכונה וגם פרצלציה ולקדם את שיוך הדירות. זה אחד התנאים המהותיים ביותר לשיוך דירות. אז שוהם…"

שוהם: "ערב טוב, אני שוהם, אני אציג לכם את התוכנית במצגת של עשרה עמודים לא יותר, אתם כמובן מוזמנים לעצור אותי. אנחנו מדברים על תוכנית מתאר מקומית, בסמכות ועדה מקומית. זה היה הלו"ז המתוכנן, אני חושב שזה הרבה יותר מהר ממה שכתוב פה. התהליך של אישור תוכנית הוא תהליך סדור, לינארי, הוא מתחיל בגיבוש התוכנית. אנחנו נמצאים בשלב של שיתוף התוכנית עם הציבור. אחר כך יש תהליך פורמלי בתוך הועדה המקומית שנמצאת בזבולון ליד אושה, ובסוף התהליך הזה- אני מניח חצי שנה עד תשעה חודשים בתקווה לאשר תוכנית שתחליף את התוכנית הקיימת בקטעים מסוימים ותאפשר את החלוקה כמו שאמר עופר. תוכנית כזו כוללת סדרה של מסמכים, כוללת מפה וכוללת הוראות שבהן בעצם מוגדר מה מותר לעשות בכל חלק בקיבוץ . המפה מראה צבעים וכל צבע מקבל בעצם שימושים מותרים. אנחנו למעשה תכף נראה – אנחנו לא משנים את מה שכבר היה, מאחר וזו סמכות מקומית אסור לנו לשנות שימושים, אנחנו רק מארגנים אותם אחרת יותר נוח לחלוקה. אם מסתכלים מה המצב המאושר – זו בעצם תוכנית מאושרת אז אנחנו מדברים על השטח שמוקף פה בשחור, שטח של כ 400 דונם, מרכז הקיבוץ, אזור המגורים הקיים עם לב היישוב, זה בעצם המנדט שלנו בתוך התוכנית ואותו אנחנו מכינים לקראת אותה חלוקה, מכאן אנחנו מתחילים. אם מסתכלים על המצב המאושר אז בעצם בפרט יש בו שני אזורים – אזור מגורים בצבע צהוב, זה רוב השטח, ואזור מגורים שזו שכונת המשתלה שהוא בצבע תכלת. שניה מגורים, הם קצת שונים זה מזה, ועם הדבר הזה אנחנו בעצם מתחילים כשהדרכים פה מופיעות בירוק, המרכז שחור. הגנים בחום. לכל צבע יש תפקיד וזו בצעם התוכנית המוצעת. תכף נראה את ההשוואה בשקף נפרד, אבל בגדול התוכנית המוצעת זה התחום שדיברנו עליו קודם. השטחים הצהובים  זה מגורים, אין יותר הבדל בין כחול לצהוב, זה עניין סמנטי, הדרכים נראות באותם גוונים ירוקים או אדומים במקרה שזו דרך או שביל. החומים זה אותו דבר – לב היישוב, הגנים ומבנה הציבור שלו. כה זה נראה ואם מסתכלים בעצם התחלנו בצד הימני ונסיים בצד השמאלי ואם מנסים להשוות את הצבעים שזה יהיה אותו מקצה הצבעים אז זה נראה ככה. זו ההשוואה הכי קלה הבנה, כמעט ואין שינוי וזה המסר המרכזי פה. השטח משתניה רק במינימום הדרוש, השינוי הוא בהוראות – באותה חוברת מצורפת שמאפשרת לנו להגדיר קווי בנין, גודל מגרשים וכן הלאה. הוראות שיאפשרו את החלוקה. בהיבט של המפה הזאת כמעט אותה מפה, אתם רואים את זה בעצמכם, כמעט אין שינוי. השינויים בכל זאת הם בשטחים מעט, השינוי המרכזי הוא כ 26.5 דונם שהיו עבור מגורים ושטחים פתוחים, הופכים להיות דרכים בתוכנית הזאת כי אין מה לעשות, התוכנית חייבת לאפשר את אותה פרצלציה שתבוא אחריה ותאפשר חניות, דרכים, ואנחנו חייבים ליצור אותן כבר עכשיו כדי שכל תא פתח שייווצר בחלוקה כשנגיע אליה תהיה לו גישה מוסדרת. לכן התוכנית בעצם מפרישה שטחים ממגורים או שטח פרטי והופכת אותו לדרכים. אבל השינוי הוא כמובן אחד מול אחד, הכל עדיין של הקיבוץ, זו בעצם המפה בהגדלה, קצת מסובב, צפון הוא בזווית עכשיו, ככה אתם רגילים לראות את זה, רואים כאן בקו מקווקו את המגרשים שעתידים להיות או סכמה שלהם, זה חייב להיבדק , אני לא ארחיב את זה כרגע אבל בגדול חדי הין רואים שזה תואם לכוונות חלוקה ולכן כוונות השטח, קבענו מתחמים לחלוקה. ברע של כל הדבר הזה, נעשו בדיקות, חלקן הצגנו בפורום הזה באספות אחרות, על מה אנחנו בעצם מבססים את החלוקה, אז החלוקה הזו קדם לה תהליך ארוך שעורבו בו יועצים מכיוונים שונים, בין היתר נוף ותנועה, תכף נראה גם את נספח התנועה, יש כאן מספח חציי. כל הדברים הם בשביל להבטיח שכשתאושר התוכנית ניתן יהיה לחלק אותה ובמקביל יישמר ככל שאפשר גם צביון היישוב. למשל פה מוצג שקף של נוף, בעינינו חשוב שישמרו ערכים נופיים, שטחים ירוקים ולכן יש כאן ביטוי של נוף, זה חלק ממסמכי התוכנית, באמצעות הדברים האלה אנחנו גם קבענו הגדרות לגבי נחל למשל, הכול נמצא בתוך התוכנית. אם מסתכלים על התנועה למשל זה לקוח מתוך נספח התנועה של התוכנית, אז רואים פה מענה חניה, דרכים, הרחבת דרכים, כדי לאפשר תנועה תקנית ובטוחה לתוך השטחים האלה, לאפשר את החלוקה שלהם, ולכל דירה שתיווצר פה בעצם יהיה לה פתרון קרוב, וגם תהיה פה אפשרות להניע רכבים שהם לא רק פרטיים, למשל משאית זבל או רכב פינוי או רכב שבא לשפוך פה בטון, הכול ניתן יהיה אחרי החלוקה כדי להבטיח את זה. נעשה פה סקר עצים די מסיבי, רואים פה בגדול את הכתמים שבהם עשינו את הסקר כדי לקבוע את אותן דרים, את אותם מתחמים צהובים שראיתם היינו חייבים לוודא שאנחנו לא מקלקלים את הנוף היפה שלכם והעצים הם חלק אינטגרלי מזה. גם את זה עשינו וזהו, זה בעצם כל הסיפור, התוכנית היא מאוד פשוטה, אני חוזר לשקף ההשוואתי, אני יכול להרחיב אבל אתם רואים שסך הכול אין שינוי. לא אמרתי וחשוב שאני אגיד – יש פה אזורים בצהוב עם פסים כאלה. זה עדיין מגורים, פשוט זו הוראה שמאפשרת לקיבוץ יחידות קטנות, וזה חלק מהתהליך, אנחנו מצפים שנוכל לאשר אותן, זאת אומרת שלא מספיק שאנחנו עושים גם יחידות עבור החברים, תהיינה גם אפשרות לקיבוץ להחזיק בתוך הקיבוץ את היחידות הקטנות   וזו הזדמנות ליצור את זה בתוכנית. בגדול אנחנו מחלקים את מה שכבר אושר לכם. הכול בסמכות מקומית. יש לכם שאלות? משהו לא ברור?

(שאלה מהקהל)  אוקיי, אם תסתכלו השוואתית בין הצדדים, צד ימין אמרנו זה המצב המאושר, אז מה שמאוד ברור זה שהאזור הזה איפה שנמצא המתחם שבו הנגרייה ותחנת הרכבת הישנה, היה בעבר חום כולו – מלבן חום כזה, ובתוכנית שלנו חלקו נשאר חום, וחלקו מיועד למגורים. עתודה למגורים. בסדר? רואים את זה די בבירור. עוד מה שאפשר לראות זה שבמצב המאושר פה לאורך הקיר האקוסטי דרך 65, עוברת רצועה ירוקה. בפועל יש בתוכה דרך בתוך החניות, ואנחנו מציעים בעצם ליצוק פה  את הדרך הזאת רשמית. אנחנו צופים שזה בעצם ייתן מענה לצורך יותר גדול של הקיבוץ, בהסתכלות רחוקה, הכוונה היא לאפשר תנועה לאזור המשעי שלכם שנמצא בצד הדרומי של הקיבוץ, משם ולא דרך הציר הראשי שהיום נוסעים בו. קצת להסית את תנועה לדופן. התוכנית הזו בעצם מאפשרת את הדרך הזאתי כדי שכל התנועה שעוברת או חוצה את הקיבוץ בעצם מצפון לדרום תאפשר לה גם תנועה אלטרנטיבית שלא תעבור דרך אזור המחנה. זו הצעתו של מתכנן התנועה, זה ניתן ליישום וזה מה שעשינו, זה מאוד בולט פה, ז"א הטוואי שאתם רואים הוא גם לא ממש ישר כי הוא בעצם לפי הקיים, זה טוואי שמאפשר את זה, לאורך הדבר הזה כמובן יהיו הרבה מאוד חניות באותו מיקום כמו היום, וזה ניתן לעשות בתוך השטח הירוק. מה עוד אפשר לראות פה? יש פה שינויים קטנים, קוסמטיים,  למשל אזור המגדל מים והארכיון. יש פה תיקון של כל מיני אנורמליות כאלה  של מבנים שצבועים היו ביעוד של מבני ציבור וגרים בהם אנשים למשל תסתכלו ממש ליד המזכירות יש בעצם שני בתים שגרים בהם אנשים והם מופיעים בתוך יעוד לא מתאים אז אנחנו יצרמו עבורם את יעוד המגורים. ז"א התאמנו כמה שאפשר את השטחים לשימוש בפועל – שטחים שאנחנו יודעים שאנחנו רוצים לשייך אותם למגורים חייבים להיות בייעוד מגורים. יצרנו את הפלטפורמה הזאתי. בגלל שזה בסמכות של רשות מקומית אנחנו לא יכולים לעשות גריעה של שטחים ציבוריים. אנחנו צריכים לנייד אותם ולשמור. זה כמו שמיכה, שמושכים אותה אבל חייבים בסוף לדאוג שהיא תכסה את הכול? אז דאגנו שהשטחים יתאזנו. השטחים הציבוריים לא נגרע מהם כלום, ובעצם יצרנו את השל שמייצר את החלוקה כמו שראיתם קודם, הנחל לא השתנה, הוא אותו אפיק שכבר אושר בדיוק באותו מקום, שלד הדרכים הירוק תואם למה שאתם מכירים,  יש פה איזו שהיא הטוויה חדשה בתוך השכונה שאתם קוראים לה כרם השלום, נכון? זו הטוויה קיימת. רואים פה שהיא לא הייתה והיא בעצם מוסדרת ומבטיחה שבעת חלוק ניתן יהיה להגיע לבתים לאורך הדרך הזו כפי שזה בפועל. בגדול אלו הדברים הגולים, לא נגענו למרות שזה בתוך התוכנית באזור שהיה של טופולסקי, בהיקף השטחים הירוקים, בסך הכול זה נשמר. אז רואים פה שלד תנועה- החום זו התנועה המאושרת והאדום זו התנועה המוצעת המוטורית. השלד הירוק זה גם, זה בעצם תומך תנועה, אבל פנים קיבוץ. שאלו למה לא מציגים פה גם את שכונת המרחב ואת החיבוריות שלה לתוך לב היישוב. יש עוד שכונות מאושרות ביגור שעוד לא נבנו ולא תוכננו. שכונת הבריכה כבר מתוכננת ויש לה תוכנית שלה שאושרה והיא קבעה 46 יחידות עם תוכנית בינוי שמראה איך עושים אותן ואת החניות שלהן. מרחב אנחנו לא משנים, אנחנו לא מראים בתוכנית, אנחנו מראים רק את המינימום הדרוש שלא משתנה. ההיגיון פה הוא לא לפתוח נושאים שכבר מאושרים לכם אלא את המינימום הדרוש למינימום התארכות של התהליך, ואנחנו בעצם לא משנים שם כלום אז אין מה להכניס את זה. בגלל שזה לא בתוכנית זה לא יכול להשתנות. (קריאות בקהל) דפנה אמרה שהתוכנית המאושרת מבחינת המרחק כבר קבעה קביעות שמושים וזכויות שנקבעו ואנחנו לא משנים אותן ולא מתכוונים לשנות אותן, ולכן משאירים אותן כפי שהן והן לא בתוך התוכנית.  שאלו אם יש הטמעה של כל מיני הקלות שיש מטעם הרשות למקרקעין ישראל, אם יש לזה ביטוי בתוך התוכנית, אנחנו כמובן עובדים עם קאבר גדול של יועצים כולל משפטנים ושמאים שמלווים אותנו בתהליך הזה מול רמי, אני מזכיר שהנקודה הסופית שלנו, המטרה הסופית היא חלוקה ורישום המגרשים לחברים. כמובן שעל הדרך גם להסדיר דרכים, וכל מיני דברים שצריך בשביל זה, מבני ציבור וכאלה, ואנחנו מודעים למשמעויות שיש פה. אני לא מכיר הוראות שעה שחלות על אזורי ביקוש כמו יגור, בגלל המלחמה, או הקלות. זה נכון לקו עימות, ליישובים שהם תחת איום, שם באמת רמי שחרר מעט. אם לזו הייתה הכוונה שלך, אבל בהקשר של יגור אין משהו שאנחנו לא מכירים שלא מוטמע פה. אנחנו מסתכלים  קדימה איך אנחנו מממשים עד כמה שנצליח את החלוקה, להעביר אותה חלק ככל האפשר, במינימום פוטנציאל של הסתבכות. לכן אנחנו עושים את זה בסמכות ועדה מקומית, בצורה של מתחמים, של כתמים, לא מראים פה מגרשם – המגרשים הם תוצר של זה, ז"א שעם אישור התב"ע ניתן יהיה לגשת לחלוקה, דבר טכנית פשוט, והכוונה היא שרמי  יראה את זה, יראה שאין שינוי מהותי כפי שאתם יכולים לראות, התוכנית הקיימת, המאושרת שאושרה בזמנו במחוזית חיפה נראית מאוד דומה בתוכנית שלנו, רמי לא אמור להגיב אליה בנוקשות, הוא אמור לאשר אותה. הוא אמור לשאול כל מיני שאלות, אנחנו נענה, ומיד אחרי אישור התוכנית ניתן יהיה לחלק בתקווה שאנחנו נצליח לייצר את תסריט החלוקה כפי שאנחנו נעבור עם כל החברים וכן הלאה, אבל זו הפלטפורמה, זו הכוונה. ז"א, אנחנו בסופו של דבר חושבים שעשינו את זה בהתאם לנהלים של רמי, לא מכיר הוראת שעה או משהו שנחשב הקלה בהקשר של יגור, אנחנו כן מזדרזים כי אנחנו מבינים שככל שנתעקב יהיה לזה מחיר. אנחנו רואים שהמגמה היא גם באליה של דרך הקרקע, וגם בפרוצדורות שהן כבדות ולפעמים גם עולות כסף, אנחנו מנסים לעשות את זה פשוט ומהיר. בסדר? זו המטרה פה. יש עוד שאלות? (שאלה בקהל) ערן שואל אם יש אזורים בקיבוץ שעומדים ריקים או לא מפותחים. התוכנית כביכול אמורה לדעתך להראות גם את אופק הפיתוח של היישוב, אם אני צודק ואמרתי נכון בהסתכלות יותר רחוקה מהשטח שהוגדר פה ככל שאפשר, והשאלה היא בעצם האם יש לזה התייחסות אצלנו בתוכנית. אני אתן לדפנה לענות".

דפנה: "אנינו באמת ניסינו ואני לא יודעת אם זוכרים אבל היינו פה לפני כמה חושים גם עם המתכננים של תוכנית האב ואני מזכירה שזה שני תהליכים שהיו שלובים פה ביגור. הסתכלנו בכל יגור בראייה כוללת כולל פיתוח של הדמוגרפיה, של הצמיחה כולל ניתוח של צרכי החינוך לדורות הבאים ועוד. ליווה אותנו צוות ומה שעשינו היה תהליך שיוך מהבחינה שיועצת תנועה ואדריכל הנוף הם אותם יועצים שמלווים את שוהם גם בתוכנית המפורטת. בתוכנית האב הסתכלנו בזום אאוט על כיווני התפתחות לדוגמא – אגב, בדיוק הנושאים שציינת. כמה אנחנו נוכל לפתח את בכית הספר העל יסודי האם שווה לשקול פיתוח מגורים באזור הרפת, כל הנושאים האלה עלו. אני מזמינה את כולם החומר נמצא ופורסם באתר של יגור ומתו השיח הזה התכנסנו כרגע לתוכנית שלוקחת אותנו לתוך השיוך ומסתכלת על הכוונות של כאן ועכשיו. איך אנחנו מצליחים לצלוח את השיוך ובהחלט לא מן הנמנע שיגור במקביל עוד שנה או חמש, למתי שתחליט,  תקדם את אותן השלמות סטטוטוריות שיידרשו כדי לקבל החלטות לגבי העתיד. אבל ברמות האלה בסבירות גבוהה יהיו בסמכות ועדה מחוזית ולא מקומית כי כשישוב מבקש עוד שטחי מגורים לצורך העניין, אז הוא כבר לא יכול לסגור את זה בוועדה המקומית. יש לזה מבחינת ההיררכיה זה כמו ששוהם הסביר מאוד יפה זה כמו שמיכה. אני לוקחת מצד אח וצריכה להחזיר מהצד השני. בוועדה המקומית אני כבר לא יכולה לשאוף למקומות אחרים, להוסיף ולעבות, ואת הברים האלה אנחנו א עושים כרגע גם מטעמים של לוחות זמנים. למשל את התוכנית של שוהם, בוועדה המחוזית אי אפשר לאשר תוך 9 חודשים. זה לא עובד. אפילו לא נקודתי, בטח לא תוכנית יישובית. בוועדה המקומית זה תהליכים ארוכים של כמה שנים טובות ולזה אין לנו זמן עם השיוך. זה על קצה המזלג."

שוהם: " תודה רבה, אני רק אוסיף שהתוכנית שאתם רואים עכשיו היא נגזרת של אותה תוכנית אב של הסתכלות רחבה כמו שרצית, כלומר התוכנית אב של יגור נכתבה בראייה של יגור עוד 2045 שנה קדימה, איך יגור תיראה, מה יהיו הדמוגרפיה והצרכים שלה, לאן היא צריכה להתפתח ואיך יוצרים חיבוריות של יישוב כי יהיו פה דרכים שמחברות את הקצוות, ז"א איך שהיישוב מתפרש, מה העסקים שלו, אופק של כל חלק בזה, הכול מבוטא שם בפרקים סדורים אחד אחרי השני, גם עם הסתכלות אחורה ורחוק יותר אפילו לאזור, כלומר פיתוח של כל אזור הקריות. ממש ככה. מחלף יגור וכן הלאה. זו תוכנית שמסתכלת מאוד רחוק עבורכם, ונגזרת שלה זה מה שאתם רואים פה עם הבנה חשובה של כמו שאמרה דפנה שאנחנו עושים מה שכאן ועכשיו, עושים את הדרוש כדי לאפשר לכם, הכי מהר שניתן והכי יעיל את השיוך כי ככל שנחכה, אתם באזור ביקוש, יהיו לזה מחירים. אנחנו חדורי מוטיבציה רק לנושא הזה ועושים את מה שצריך. יתר הדברים בהחלט נשקלו ויתכן שיהיה צריך לפתוח בשבילם תהליך סטטורי מקביל או רודף בשלב הבא. אוקיי? כנראה שהתהליך הזה יהיה ארוך יותר ומורכב יותר וידרוש עוד עירוב של משרדים שצריכים לתת את דעתם ולשנות. אנחנו רוצים להתמקד רק במה שאפשר ופשוט. מקווה שעניתי. יש עוד שאלות?

כן, שאלו שאלות על תעסוקה, איך מבוטאת אם בכלל התעסוקה בתוכנית הזו. התוכנית מתמקדת באזורי המגורים בשטחי הציבור בלב הישוב, יש פה אזור סגול בחלק הצפון מזרחי מה שאתם מכירים כמפעל טופולסקי לשעבר, אבל הוא נכנס לתוכנית והוא לא  משתנה, אין פה מבנה משק ואין פה תעסוקות שהן לא בתוך השטח החום. שטח המבנה הציבור והמוסדות שלו. יש לכם יום בפועל תעסוקות כאלה, זה ניתן מכוח התוכנית המאושרת וזה נשאר באותו מקום מכוח התוכנית המאושרת באותם היקפים, לא נגענו בהיקפים. כי מה שקורה מהמבנה הציבור ביגור בתוכנית המאושרת לא הייתה אבחנה מלאה. גם באזור המגורים אגב, רואים נוסח מאוד מעורפל של מה שמותר לעשות בשטחי המגורים בהם מותר לעשות שיטחי ציבור, חלק גדול מהקיבוץ ניתן לעשות מבני ציבור וחלק ממבני הציבור ניתן לעשות מבני מוסדות קלאסיים וגם שימושים עבור הקהילה כולל תעסוקות עבור הקהילה זה לא תעסוקות שאפשר להשכיר אותם החוצה בהיקפים כאלה נרחבים, לזה יש אזורי תעסוקה ליגור יש הרבה כאלה למזלכם וגם אזורים משקיים מדובר במשהו מאוד מקומי בהיקפים צנועים וזה לא ניתן לשנות בסמכות מקומית, זה פרוצדורה מורכבת בהרבה, אנחנו לא מתכוונים לשנות את זה , אנחנו לא נתכוון להוכיח פרוגרמות שיצדיקו שינוי של זה. אנחנו חדורים לחלוקה. בסדר? אנחנו נטפל בזה אם תירצו ויהיה צורך כזה ויהיה אפשר והתנאים יאפשרו זה בהחלט נושא שניתן יהיה לשקול אותו, בתוכנית אחרת בסמכות מחוזית, בסמכות מקומית לא ניתן ואולי לא אמרתי וזה חשוב, מלבד זה שצריך לשמור על השטחים והיחס בניהם, לא ניתן להוסיף שימושים למה שכבר אושר, זה רשימה סגורה ולא ניתן גם לא זכויות בניה, גם לא מטרים לבניה, מה שהיה ישמר, מותר לשחק בזה, וזה מה שעשינו. "

דובל'ה – "תראו חבר'ה, זה לא, בניגוד למה שאנשים מצפים, זה לא תב"ע של יגור, זה תב"ע זמנית, חלקית שמאפשרת לנו להתקדם בשיוך, זה רק על שטח המגורים אני חושב שהיה צריך להסביר את זה מההתחלה במבט על, אבל כל התב"ע הזו נועדה לקדם תהליך, כי אנשים שואלים אותנו מה אתם מביאים לנו פתאום תב"ע שהיא רק על שיטחי… מה אתם רוצים מאיתנו בכלל, בשביל מה הדיון בשביל מה כל העסק, כל התב"ע הזו היא רק בשביל לקדם במהירות את תוכנית השיוך באזורי המגורים, עכשיו שימו לב שוהם דיבר על זה הרבה, אנחנו מנסים להתחמק מכל דיון שעשוי לסבך אותנו. כלומר להגביל את הדיון לוועדה מקומית זבולון בלבד כי שם זה ידידותי ומהר, שם זה ילך חלק, אנחנו רוצים להימנע מכל דבר שהוא שינוי כמה שניתן, יש פה שינויים אין ברירה. עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו שהוא קצת בשביל הדוגמא על מה שקורה פה בתב"ע הזאת, שימו לב שהתב"ע הזאת לא כוללת גם שיטחי המגורים לא כוללים את כל שטחי המגורים של יגור כפי שהיה בתב"ע המקורית, מה קרה פה ליגור יש תב"ע מקורית עם שטחי מגורים גדולים והרבה זכויות בניה, אבל כשרוצים לרכז את זכויות הבניה על המגרשים שעליהם אנשים ירצו לבנות בתים, כיוון שאת זכויות הבניה בתב"ע הקודמת היו 40 אחוז, חלק מאותם 40 אחוז מתפרשים על הכבישים ועל הגנים וגינות הנוי ועל המדרונות ואז אם אתה עושה מגרש אצלך ויש על שטח של דונם, סתם בשביל הדוגמא 40 אחוז אתה יכול לבנות רק 400 מטר. ואולי זה פחות אם נמכרים שם שניים או שלושה זה פחות ממה שאפשר, מה שצריך , מה שאנחנו רוצים לכן כל התוכנית הזאת המטרה שלה בסופו של דבר לרכז את זכויות המגורים לשטחים שבהם יהיה שיוך להעביר את זה במהירות ובקלות בוועדה מקומית זבולון, ולעשות גם תוך כדי זה סידור של מה שאמרת – כבישים, דרכים, שטחים אחרים שצריך, וזה הכל. זה לא התב"ע של יגור. עכשיו יש לי משהו לגבי נוהל קבורה או שזה מוקדם?"

אודי: "תודה רבה דובל'ה, בנושא דרכי התנועה, מה ששאלת, ערן או מודי שאל? כך או כך ה… שתי הדרכים שהובילו לשכונת הבריכה זה הדרך שבין המשק חי לחורשה, שאנחנו נצטרך בשלב כזה או אחר להסדיר אותה כי יש שם איך זה נקרא גשר רירי… שנצטרך להסדיר אותו, אחד זה הגשר שבין שכונת הבלוקונים לבריכה שהוא גשר שהוא רק לקלאב קארים, לקלנועיות או להולכי רגל, והוא לא יישאר ככה כי בתוכנית אב ובתב"ע הוא מופיע כדרך ואנחנו הולכים להסדיר את זה. למעשה אנחנו מנסים להסדיר את זה כמה שיותר בקרוב, אני הייתי שמח שזה יקרה ממש בחודשיים הקרובים".

_____ : "כן חברים, עוד שאלות?"

מודי: "אני קיוויתי שמתי שהוא יהיה שיתוף הציבור בעניין התב"ע וגם קראתם לפגישה הזו שיתוף הציבור אבל אני רואה שזה שיתוף מאוד מאוד פאסיבי. אז נניח שאני מסכים עם דובלה שבאמת זה משהו שיקדם את הפרצלציה ואת הדרכים וכו', אבל אני רוצה להדגים את השיח הקצר שהיה לי עם אודי באחת הישיבות של ועדת תכנון השתתפה יחד עם המתכננים של התב"ע, דווקא היועץ הראשי אמר שאולי לא כדאי לחבר את הרך שמגיעה עד לשכונת הבלוקונים ועוברת על הגשר, לחבר אותה ולעשות אותה כביש. גם השאלה אם כביש השלום יכול להכיל את כל התנועה שתבוא משכונת הבריה דרך הכביש הזה. בגלל זה אני חושב שכדי להחליט שם על כביש צריך קצת לדון על זה ואולי גם לשתף את הציבור. לדעתי התהליך הנכון היה צריך להיות שבזמנו צוות התב"ע עשה בהתחלה סקר מרחקים ודמוגרפיה וכיווני התפשטות של יגור ואם יגור תהיה 1500 או 2500 אנשים וכולה, ואני חושב שאז צריך היה לבוא לציבור ולשאול אם הם חושבים שיגור תישאר עם מרכז אחד או שבמקרה יפתחו שני מרכזים, ואולי צריך לפתוח שני מרכזים. זאת שאלה לציבור. האם כאי להכניס את העסקים של חברי יגור לתוך המשק כי יש לזה השלכות של מבנים, יש זה השלכות של תחבורה. אני חושב שכן כדאי לבוא לציבור עם השאלות האלה. דובלה, אם אתה אומר שהתב"ע האמיתית עוד יעשו אותה וימשיכו אותה אז אני מצפה לשיתוף ציבור אקטיבי ולא פסיבי כמו היום. היום הוא פאסיבי. תודה".

(הערות מהקהל)

______: טוב, מודי תודה. עוד שאלות? במידה ולא, אז אודי, אתה אומר שוועד ההנהלה מאשר את זה ושולח לוועדה מקומית? בסדר גמור. שוהם, תודה רבה, גם לעופר דפנה ודובל'ה. אנחנו מעבירים לוועד ההנהלה שיעביר את זה לוועדה המקומית. אנחנו עוברים לנושא הבא – האחרון להיום. המשך דיון בנוהל קבורה. רמי?"

רמי – "טוב, אז מי ש היה באספה הקודמת הצגנו את הנוהל והסברנו למה אנחנו רוצים להפוך נוהגים שבעל פה לנהלים שבכתב. בעיקר כדי לשמר את מה שאנחנו רוצים לשמר, ושהדברים יהיו ברורים כי חלק מהדברים לא היו ברורים והיו נתונים לפרשנות. אנחנו הפרדנו בין דברים מאוד מהותיים שנמצאים בתוך הנוהל אישור אסיפה, לבין דברים תפעוליים שמשתנים כל הזמן ולא צריכים אסיפה בשבילם. באספה הקודמת הייתה אי הבנה עם יעל סט רשף שכתבה הערות לגבי הנוהל רק שזה לא היה ברור שהיא רוצה לבוא להנהלת קהילה ולהציע הצעה חלופית, אז בגלל זה  לא העברנו את זה לקלפי. יעל הגיעה, הציגה את הדברים שלה, וההנהלה החליטה, כפי שראיתם מי שקרא את הנוהל המעודכן, שבעצם אנחנו מציעים שתי קלפיות, בעצם שתי הצעות בתוך הנוהל, ורק אחרי שהן יאושרו אז אנחנו להטביע unblock על הנוהל. אחדד זה הסעיף שהכנסנו, אני מזכיר לכם מי שלא זוכר שבוורסיה הקודמת ההנהלה רצתה לבטל קבורת חיצוניים, שהחיצוניים זה בעצם מי שהיה חבר יגור ועזב או בן משק, ויש לו חבר קיבוץ קירבה ראשונה בחיים. ועד עכשיו בנוהגים אפשרו קבורה כזו, ואפילו אפשר היה להזמין מראש ולחתום על איזו שהיא התחייבות ותשלום וככה זה היה ויש עדיין רשימה סגורה של כשלושים – אל תתפסו אותי במספר, חברים חיצוניים שעונים על הקטגוריה הזאת. אנחנו חשבנו שנכון להפסיק את הנוהג הזה ולכן בשיחה עם יעל החלטנו להציג את זה פה באסיפה ואחר כך כמובן בקלפי לציבור שיחליט האם רוצים לבטל את הנוהג הזה ואז רק מי שחבר יגור או מי שבתעודת הזהות שלו כתוב יגור יכול להיקבר פה, תושבים מה שנקרא, או לאפשר המשך הנוהג רק בשינוי קטן – שאי אפשר להזמין מראש אלא רק מי שהיה חבר יגור או בן יגור ועזב ובעת האירוע יש לו קרוב משפחה חבר יגור בחיים. אז זו האופציה, בין זה – המשך הנוהג בתיקון, לבין ביטול הנוהג, זו הצעה אחת לקלפי. כשביררנו את זה גם מבחינה משפטית וגם מבחינת ביטוח לאומי אז הדבר הזה אפשרי. הנושא השני שיובא לקלפי הוא האם רוצים להמשיך כמו שהיה עד עכשיו שהצורה של המציבות תהיה אחידה או שרוצים לאפשר לכל משפחה לעצב את המציבה כפי שהיא רואה במידות של המציבות כפי שהן נהוגות ביגור, ונתנו בנוהל מידות – אורך רוחב וגובה כדי שלא יהיה לנו שינויים בפרופורציות בין הקברים. זה מה שההנהלה חשבה שיהיה נכון – שהציבור יקבע, הרוב יבחר מה שנכון. לא חשבנו שאנחנו כהנהלה – 9 אנשים צריכים לקבוע עבור כולם. זהו, זה בעצם השינוי הקטן שהיה – הנושא של החיצונים שהכנסנו את זה להחלטת הציבור, אם יש שאלות אפשר. אני יכול לציין עוד דבר – דיברתי עם מודי שבא ואמר שיש עוד כמה דברים שצריך לשנות, אלו שינויים טכניים. למשל כתבנו שהראש נמצא בכיוון אחד והוא נמצא בכיוון השני אז צריך לציין את זה הראש נמצא בצפון. ועוד כל מיני שינויים טכניים אבל כמו שאמרתי שינויים תפעוליים לא צריך בשביל זה אישור אסיפה, שינויים מהותיים כמובן שצריך אישור אסיפה. אם יש שאלות אז סבבה, אם לא…"

זהבה:  "אני רוצה לעשות כמה תיקונים כי גם היום רמי לא התייחסת לאספה הקודמת בה עטר אמרה מה שאמרה, לא אישי אלא לגבי התקנון בכלל, והסיכום היה שאתם מזמינים לישיבת הנהלה. לא עשיתם את זה, ולא בא לי להיכנס לפרטים אבל אני באתי אליך לפני 4.5 חודשים עם בעיה אישית. זה שתפסתם על זה טרמפ, או לא טרמפ ותקנון מסודר, הכול טוב, זה ש 4.5 חודשים לא טרחתם לעדכן ולהגיד ולהתייחס, וכל פעם מכניסים עוד איזה ברז. שוחחתם פה, שוחחתם שם, אנחנו כאילו שקופים. אז אני יכולה לפרוש פה אבל אני לא רוצה כי זה לא יהיה נעים, לא לנציגים של ההנהלה ואני לא רוצה עכשיו ללכלך פה או להיכנס לפרטים אישיים כי אני באתי אליכם, אליך רמי עם בעיה אישית פרטית שלי. וגם כל מיני אמירות שהיו בחצר – כן שאלתי, לא שאלתי, שזה לא נכון. באמת, אם זה המקום שאני אוכל להשמיע את דברי במקום בישיבת הנהלה ולא לפרוש את כל הכביסה החוצה, אז אני מבקשת שתזמינו אותי, אותנו, לישיבת הנהלה. אתם לא התייחסתם. הסיכום היה ואני הלכתי לבדוק שוב עם אמיר שבאמת הבנו נכון שאתם מזמינים אותנו לדבר על בעיה אישית שלנו, לא לגבי נוהל הקבורה, והאנשים החיצוניים עם כל הכבוד להם, זה לא הסיפור שלי כרגע. אני מבקשת התייחסות שלכם וכל הסיפורים של ביטוח לאומי וכל זה, לא כאן המקום. אם אני אצטרך לפרוש את זה… אני לא פרסמתי לא במקומי ולא בפייסבוק כי אני חושבת שזה לא תעודת כבוד לקיבוץ יגור. והרבה חברים, תתפלאו, פונים אלינו ושואלים למה לא פרסמנו, זה דבר מאוד נפוץ שאם מפרסמים אז פתאום יש תגובה. אני לא שם, אני לא רוצה להיות שם. זו בעיה כואבת שלי ואני לא חושבת שאני צריכה לפרוש אותה בפני כל הציבור המקומי ומחוץ למקום. ואני חושבת שיש בכם, אודי, אתה בפעם הקודמת התנצלת על משהו, רמי גם התנצל כי הוא לא הבין, אבל בזה זה נגמר. אני לא צריכה את ההתנצלות שלכם. אני צריכה טיפול אישי שלכם כי אתם אמורים לדאוג לחבר מבחינה חברתית, אישית עם כל בעיה שאני אבוא אליכם. תתנו לי תשובה כזו או אחרת אבל תתייחסו, ואני לא צריכה לרוץ 4.5 חודשים עם בעיה שמאוד מציקה לי מעבר לפן הכספי, הפן הכספי הוא לא שלכם כרגע. ואם אתם רוצים שאני עכשיו אפרוש את הכול אז אין לי בעיה. כתוב לי פה סעיף אחרי סעיף. נדמה לי שזה לא לכבודכם ופשוט תואילו בטובכם להזמין לישיבת הנהלה כי כבר הייתי כאן באספה לפני שבוע ופשוט לא קרה מזה כלום. יש לי הרבה דברים להגיד על הנוהל אבל אני לא אגיד אותם פה כי זה תלוי אחד בשני. אני לא מתייחסת עכשיו לנוהל של הקבורה של החיצוניים, זה לא התפקיד שלי. יצביעו על מה שיצביעו. אני רוצה תגובה, אני רוצה לדעת איפה אני עומדת".

רמי: "טוב, ברמה העקרונית כשחבר בא לבקש משהו, כדאי מאוד לכולנו שיהיה נוהל ברור שמנהל קהילה  או כל ממלא תפקיד אחר תהיה לו סמכות להגיד אני יכול לתת את זה או אני לא יכול לתת את זה ולא שהחלטה של ממלא התפקיד תהיה שרירותית או לפי מה שהוא חושב. זו הסיבה שעשינו את הנוהל הזה, וזו הסיבה שלפחות אני רוצה לקדם או לעדכן כי יש ביגור נהלים, זה לא שלא היו נהלים רק צריך לעדכן אותם, צריך לאשר אותם עם השינויים שיש כדי שממלאי תפקידים יידעו איך לממש את התפקיד שלהם ביחס לתחומים שונים. בדרך כלל כשבאים עם נושאים אישיים זה נמצא תחת תחום מסוים והתחום הזה צריך שיהיה לו נוהל, אחרת זה לא נכון שאני אבוא ואגיד שאני רוצה או לא רוצה. גם כשפנית עם הפניה האישית אז בדקנו ת הנושא, טעינו בהתחלה כי לא הבנו את הנוהל שהיה וזה רק החיש אותנו לרשום את הנוהל הזה כדי שהדברים יהיו ברורים. המקרה הספציפי שלך הדגיש לי ולאחרים למה צריך נוהל. בדיוק בשביל הדברים האלה. כדי שלא יהיו אי הבנות, או שתהיה סמכות או בלי סמכות לאשר את הדברים שלי אין סמכות לאשר. זה דבר אחד. באספה הקודמת אני אמרתי שהייתה אי הבנה עם יעל שהיא רצתה לבוא להנהלה ולהציג את הדעה שלה כי היא רק כתבה את זה בתוך ההתייחסויות ששלחנו. אני לא בנתי באספה הקודמת שאת רוצה לבוא ולהעיר הערות לגבי הנוהל. עטר כשהייתה פה התייחסה להרבה דברים אחרים, היא לא התייחסה לנוהל . היא התייחסה לזה שלמה משלמים לאנשים על כל מיני דברים והיא הלינה על כל מיני דדברים שמבחינה ערכית חברתית זה היה בסדר שהיא אמרה את זה אבל אני לא הבנתי וגם לא פנית אחרי זה, לא הבנתי שאת רוצה לפנות אלי ואני מזמין אותך עכשיו. אם רוצים אז שיפנו, אבל אתם לא פניתם. אין לי שום בעיה, ממש, לעצור רגע את הבאת הנוהל לקלפי, להזמין אותך, ושתשמיעי את מה שיש לך להגיד בהנהלת קהילה. הנוהל הזה לא היה כתוב הרבה מאוד שנים, לא יקרה כלום אם עוד שבוע הוא לא יהיה או עוד שבועיים. אין שום בעיה מבחינתי".

__________ : בסדר, אז זהבה מחכה להזמנה ואז נעדכן. עוד מישהו? דובל'ה, ואז מודי."

דובל'ה: "הערה לנוהל על כל מה שקראתי כמי שעסק לא מעט בבתי קברות בחייו. ההגדרה היא של חבר קיבוץ יגור, או מי שרשום כתושב יגור. עכשיו תשימו לב שתושבי יגור יכולים, כמובן גם בית אחווה. אני מניח שחשבתם על הדברים האלה והכנתם אבל מניסיוני מי שרוצה להירשם כתושב יגור וגר בקיבוץ יגור לא צריך שום דבר חוץ מלגשת למשרד הפנים ולרשום את עצמו. נוהל קודם פעם היה שמשרד הפנים צריך לשאול קודם את מזכיר היישוב. הוא לא עושה את זה. נתקלנו בזה בסיטואציות של בית ספר כשאנשים רצו להירשם לכרמל זבולון או לבית הספר ניצני זבולון הם פשוט הלכו למשרד הפנים ורשמו את עצמם ואז אין לך שום דרך לעצור אותם. פשוט לפי החוק הם יהיו זכאים להיקבר בבי הקברות של יגור, בתשלום של יגור, בהשתתפות של יגור, בלי לגור פה בכלל ומבלי שאתה מכיר את האנשים. מניסיון של בית ספר אתה יודע שזה ככה קורה. אני לא חושב שאנשים ירצו לרשום את עצמם כתושבי יגור כדי שיוכלו להיקבר ביגור, זה נראה לי קצת סרקסטי יותר מדי אבל בכל אופן לעניין הזה צריך להיות איזשהו פתרון."

מודי: "כמו שרמי אמר יש לי כמה הערות תפעוליות טכניות ואני אעביר אותן לרמי, אני חושב שגם נעביר לקרן אוחנה כדי שהקווים יהיו מיושרים. לנושא של הלוויה צבאית – זה לא דבר שצריך להביא להצבעה וכולה, אבל אני חושב שצריך ליידע את הציבור או לפחות וועדת אבלות צריכה לדעת וליידע את המשפחה שזה קורה לה, שכיום צה"ל מאפשר לוויות צבאיות עם שינויים מהקבורה הצבאית הרגילה שהיא לגמרי קבורה דתית. פגשתי את זה גם ביגור וגם במקומות אחרים שנופל בן משק לצערנו והוא חי כל חייו עד גיל 18-19-20 כחילוני והוא נקבר כדתי, כאילו מגיירים אותו לכאורה. והצבא כן מאפשר הכנסת קריאה, שירים, רק צריך לתאם את זה עם אותו רב שאחראי על אותה לוויה או קצין של הרבנות הצבאית. אבל צה"ל היום הרבה יותר גמיש אז זה לידיעה ואני חושב שוועדת אבלות צריכה בכל מקרה לידע את המשפחות שככה זה. עכשיו בנושא של מציבה אישית או פרטית, קודדם כל דעתי האישי שאני בעד להמשיך עם המצבות הסטנדרטיות של יגור ואני שמח שבהצעה שמביאים לציבור על מצבה סטנדרטית או אישית, הגבילו את גודל המציבה למציבות הקיימות כך שלפחות בינתיים לא ייווצרו ארמונות לעומת קברים רגילים, אם כי יכול להיות שזה יגיע בעתיד. בכלל בתי קברות בעולם מבטאים בדרך כלל את אופי הקהילה והאידיאולוגיה שלה. אבל בדרך כלל כשישנם שינויים בחברה בתי הקברות הם בין האחרונים להשתנות כי זה בדרך כלל מנהגים שהם מאוד שמרניים. מה שקורה עכשיו ביגור הוא כנראה בלי ספק מבטא את רוח הקהילה שרוצה להשתנות וזה תהליכים שרואים דרך אגב בכל העולם על נוף שמבטא אידיאולוגיה שמשתנה לפי החברה, אבל בדרך כלל הוא משתנה אחרון. זהו, רק רציתי להצביע על התהליך וכמובן אמרתי את דעתי שיישארו הקברים הסטנדרטיים. דרך אגב, כבר קרו שינויים ביגור, השינוי העיקרי שקרה הוא שבהרבה קברים הושמט הביטוי חברינו. כלומר הסטנדרט של הכתיב היה חברנו יקירנו ובהרבה קברים השמיטו את חברינו. זה קרה עוד בהתחלת ההפרטה".

______ : "מודי תודה, אם יש לך דברים ספציפיים שאתה רוצה לשנות בנוהל אז אם אתה יכול לכתוב את זה בצורה מסודרת ולהעביר לי כנגד כל סעיף בנוהל. לא הצלחתי לדייק בדיוק בדברים אז רק תעשה את זה בצורה מסודרת שנוכל להביא את זה שוב לדיון בהנהלת קהילה. עוד לגבי נוהל קבורה?  אבשלום, בבקשה".

אבשלום: "אני מופתע שזה מגיע לאספה ביגור. ב 1970 יגור מקיימת דיון מאוד אכזרי בשביל למנוע חברת יגור מלעשות שינוי ושיהיה כתוב שם חברה יקרה או משהו מהסגנון הזה וזה הפך להיות פארסה שהתקבלה בדעת ציבור רב כמשהו לא אנושי. אני חושב שהסעיף הזה – מה ייכתב על המציבה חייב לרדת מסדר היום. לא ייתכן שהציבור- החכם שבחכמים יכתיב את הנוסח שבו בעל רוצה את אשתו או אם רוצה את בנה, זה לא עניינו של אף אחד אלא בין החבר לבוראו וחייב להישאר מחוץ לאספה או ההחלטה הציבורית של יגור.  ואני חושב שלא יתרחש דבר, בחסרונם, אם זה יהיה  להציב מציבה בגודל נורמטיבי, אולי סטנדרטי אבל נורמטיבי בוודאי, שייכתב מה שייכתב. כל עוד זה בדיני ישראל, לא פוגע ולא מזיק".

רמי: "לגבי מה שאמרת – אני רוצה רק להבין עד הסוף. ההצעה שלנו היא להמשיך בנוהג הקיים ושעל המציבה שיהיה כיתוב, ועד עכשיו למטה על החלק התחתון נתנו למשפחה לכתוב מה שהיא רוצה. אתה אומר שלבטל בכלל את ה…    אז לא הבנתי מה אמרת. אז היום נותנים למשפחה לכתוב כרצונה את החלק התחתון. זה הנוהג הקיים. אז זו הייתה השאלה שלי, אתה אומר לבטל גם את הלמעלה, שכל אחד יכתוב למטה ולמעלה מה שהוא ירצה ולהפסיק עם ה … היום יש נוסח למעלה ויש חופשי למטה. האם אתה מציע לבטל את מה שהיה נהוג למעלה ושכל אחד ירשום מה שהוא רוצה וזהו. אני שואל כי אם אתה מציע את זה אנחנו נביא את זה גם להצבעה אופרטיבית או שההנהלה תגיד בוא נשחרר את זה שכל אחד יכתוב מה שהוא רוצה וזהו. אבל יש פה נהלים של עשרות שנים אז אני שואל כדי לדייק ולהבין מה שאתה רוצה. אז בוא נעשה דבר כזה – מכיוון שהנוהג הוא לרשום רישום קבוע למעלה וחופשי למטה, במידה ו אתה מציע לבטל את הרישום הקבוע למעלה תשלח לי את זה בכתב, בסדר? נביא את זה להנהלה. או שההנהלה תגיד בואו נציע את זה גם כאופציה, שאנשים יבחרו, יכול להיות שיש אנשים שיגידו שזה דבר שולי וקטנוני, אבל אלו נוהגים של עשרות שנים שאתם נוהגים ככה אז אני לא יודע אם אפשר להתייחס לזה כלאחר יד. אז אם אתה מציע כן לשנות את זה, בבקשה תרשום לי את זה במייל שאני אביא את זה להנהלה יחד עם הסעיף שהיא ביקשה להביא, ואז נדון בזה בצורה רצינית ומסודרת. בסדר? אם אתה לא שולח לי אז מבחינתי זה לא קיים כי זה באוויר כרגע".

_____ : "בסדר, מה שמדברים פה, אני רק אעביר לבית – מתקיים איזה שהוא דיון האם להשאיר את הנוהג הקבוע שבחלק העליון ייכתב משהו קבוע ובחלק התחתון כל משפחה תכתוב מה שהיא רוצה או  שכל משפחה תרשום מה שהיא רוצה גם בחלק העליון וגם בחלק התחתון, זה כנראה יגיע להחלטת הציבור. מה שאתם אומרים פה זה בדיוק מסוג הדברים למה אנחנו עושים תהליך עם דעות של ציבור , ולמה צריך לעשות נהלים שמאושרים באספה. מבחינתי ברמה האישית שלי אם יחליטו שעושים מציבות בכל הצורות שהן, וכותבים מה שהם רוצים, אין לי בעיה עם זה. הבעיה שלי היא שאני רוצה שבסוף תהיה החלטה וכשיש מקרים אז פועלים לפי החלטות ולא מתחילים לריב עם האנשים. בדיוק בשביל זה עושים את הנהלים".

_____: עוד מישהו? לא. אז הנוהל חוזר להנהלת קהילה, נא להזמין את זהבה לפגישה, וכל מי שמעוניין באיזו שהיא הצעה לשינוי של אחד הדברים המוצעים בנוהל, נא לעשות את זה בכתב, בצורה מסודרת, או ישירות למייל של רמי או אלי, עד יום חמישי 8/8. האספה סגורה, תודה".

הדפסה

אודות shimshi-agmon

בדוק גם

הורים – הגיעו חיסונים בתרסיס למרפאה

לידיעת ההורים – הגיעו למרפאה מספר חיסוני פלומיסט (החיסון לשפעת שניתן בתרסיס לאף). ניתן לחסן …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *