ערעור על החלטת מזכירות – ניקיון פרטי בדירות חברים.
מוזמנים: צור קינן, יוני ומיכל קינן.
מיכל ויוני קינן בקשו לערער על החלטת המזכירות להפסקת ניקיון פרטי בדירות החברים.
הנימוקים לערעור, נבעו ממספר סיבות: הודעה היתה מידית ולא נתנה מספיק זמן להתארגנות של החברים. העלאת העלות לחברים עקב הצורך לשלם ביטוח לאומי ופנסיה למנקות (על פי החוק), דבר שיכול להביא גם לאי תשלום מצד החברים ולסיכון שלהם במקרה תביעה.
התקיים דיון בו הוצגו בפני המערערים סיבות ההחלטה. הסיבה העיקרית היא שמספר המנקות איננו מספיק לשרת את החברים שיגור מעניקה להם את השרות וגם את האלו המשלמים באופן פרטי. המצב מזמין ויכוחים בין המנקות לחברים ובין החברים בינם לבין עצמם ומול המערכת לגבי סדרי עדיפויות בעבודת המנקות ויוצר עומס על האחראית לסידור הניקיון. בנוסף הודגש שההפקדות לביטוח לאומי ולפנסיה למנקות אינן מסובכות ואפשריות לתפעול על ידי החברים.
ס ו כ ם:
לא לשנות את ההחלטה על הפסקת שירות הניקיון הפרטי לחברי יגור.
מש"א תפרסם הנחיות לחברים בנושא הפרשה למנקות של ביטוח לאומי ופנסיה.
- סיכום רבעון שלישי – יגור
מוזמנים: יוסי בקר, רני טנא, אופיר צירלין, דגן שוחר.
הכנסות – ירידה מהכנסות מעבודה של חברים בתאגידים (בעיקר לגין) – מיליון פחות מלפני שנה.
סה"כ בהכנסות גידול של חצי מיליון ₪ – 80 מיליון ₪. הגידול בעיקר בזכות עובדי חוץ.
הוצאות – גידול בשימוש בתקציב חברים (מיליון וחצי ₪ מעל התכנית). עליה בצריכה (אשראי).
בריאות – עליה של 700 אלף ₪ מול התכנית (עובדים זרים, תרופות, פיזיוטרפיה).
ביטוח לאומי – התחזיות הזהירות בתוכנית התבדו לטובה, והתקבולים גדולים במליון מהמצופה.
גידול בהוצאות ילדים – 600 אלף ₪. עליה בעבודה שכירה בחינוך.
גידול בהחזרים ע.חוץ – 600 אלף ₪ (גידול במס' החברים העובדים בענף).
הנהלה – 400,000, ₪ גידול בהוצאות משפטיות.
דמי עזיבה – הוצאות קרוב למליון שקל מעל התחזית.
שורה תחתונה- תכננו שיהיה רווח 600,000, בפועל יש מינוס של כ-3 מיליון ₪. הפרש 3.6. בין התוכנית לביצוע.
השקעות – אין חריגה במסגרות בעקבות עצירת השקעות.
תזרים – המצב לכאורה דומה ללפני שנה (כ-9 מיליון ₪ בקופה), בפועל 6 מליון מזה הם כספי הלוואה, כך שהמצב פחות טוב מלפני שנה. 3. עתיד הבלוקונים – דיון ראשוני.
מוזמנים: נעם זיידל, רועי פונדיק, תמר (מדריכה)
המשך לדיון שהתקיים בהנהלת חינוך על התפיסה החינוכית והצורך בבניית מתחם נעורים חדש אם וכאשר תוקם שכונת מגורים חדשה על שטח הבלוקונים.
נעם הציגה את הנושא.
השאלה העקרונית היא מה ההצדקה לקיומו קיום מתחם הבלוקונים, כמקום לינה לנוער. לא ברור מה הערך המוסף של שינה בלינה משותפת, במתחם מנותק מבית ההורים, ומה התרומה שלה לפעילות החינוכית המתקיימת עם הנוער.
עם השנים רמת התנאים בבלוקונים ירדה אל מול שיפור תנאים למגורי נוער בבתי ההורים, דבר המחזק את רצון רבים מהנעור להישאר בלילה בבית ההורים.
כיום מתחם הבלוקונים, כמעט שאינו מאוכלס. רק כ- 13 נערים ונערות בוחרים לישון בבלוקונים מתוך 60 בני נוער ביגור (כיתות י'-יב'). המתחם עצמו ירוד מבחינת תשתיות ואחזקתו דורשת כסף רב. יש פער חברתי בין הנערים הבוחרים לישון בבלוקונים, לבין אלו הנשארים בבתי ההורים.
מבחינה חברתית, אין פעילות ספונטאנית והמפגשים במועדון בבלוקונים הם רק בפעולות מובנות.
המצב בו מתגוררים הנערים והנערות בדירות ההורים קל יותר שליטה ופיקוח עקב אחריות ההורים
לאור כל זאת, נראה שיש לבנות מרכז חינוכי, משמעותי וערכי, ללא שינה.
הוצג הרציונל של המתחם החדש: תשומת לב לכל ילד, פיקוח מבוגרים בכל שעות הפעילות, פעילות בשעות מוגדרות, העצמת הסמכות והאחריות ההורית, פעילות בתחומי עניין שונים – מותאמים לכל גיל, שטח מתוחם ומוגדר (ז'-י"ב), בכיתות י-יב, ניהול עצמי על ידי "נוהל מפתח" -הנערים מקבלים מפתח ופותחים את הבית לעצמם.
הוצג התכנון הראשוני למתחם חינוכי, שנעשה על ידי האדריכל הרן ילין בכרם (בית ז'-ח'-ט' + בנין חיילים בודדים/בית מער ל-ז'-ח'-ט').
העלות מוערכת כ-450 אלף ₪ (250 אלף ₪ שיפוץ; 100 אלף ₪ – גידור ואבזור חיצוני 100 אלף ₪ אבזור פנימי).
במקום מתגוררים כעת חיילים בודדים, אלה יעברו לבלוקונים עד תחילת בניית השכונה.
מנהלת מערכת החינוך – נעם זיידל, תוביל מפגש הורים, להצגת התוכניות.
לאחר מכן יתקיים דיון באסיפה, בה יוצגו התוכניות השונות.
סליחה, אבל בלי לפגוע באף אחד, גם אני וזוגתי עובדים ומנהלים משק בית, לנקות את הבית בעצמנו זה חלק מהשגרה ואין שום סיבה שמישהו יעשה זאת בשבילנו. אני אומר את זה בגלל שאני חושב שלגיטימי שיהיו אחרים שיביאו מנקה לנקות עבורם, אבל להגיד ש ״ ההודעה היתה מידית ולא נתנה מספיק זמן להתארגנות של החברים״ זה אמירה מוזרה, כאילו איזה התארגנות נדרשת לנקות את הבית לבד עד שיימצא סידור נקיון חדש? , זה לא שמשאירים פה ילד לבד וההורים צריכים לשמור עליו ולא יכולים לעבוד, או אדם סיעודי שנשאר בלי מטפל, זה בית שנשאר ללא מנקה…
(לאנונימי בנושא נקיון הבית)
איני יודע מה גילך אבל גם לאנשים בריאים בגופם ונפשם הגיל ( גילנו המשותף 149 שנה) גורם להם שמטלות פיזיות מסוימות אינן כפי שהיו בעבר. הם לא מבקשים את הקהילה לשלם בעבור זה ומשלמים בעד העזרה הזו ובמקום שיגור תנהל זאת יוצא שכל חבר המבקש עזרה הופך למעסיק שצריך לדעת להפריש תנאים סוציאליים וכו. הרי לנזקקים ממילא יגור ממשיכה לממן את העזרה הזו. לא הבנו מה הבעיה להמשיך רוצים יותר כסף נשלם.
אני לא מדבר על מי שמתקשה, אני בגילם בערך של מגישי הערעור, ועליהם בלבד דיברתי. גימלאים שיש להם בעיה פיזית מקבלים בקיבוץ הישן שירותי ניקיון ללא תשלום, אז קצת מוזר לי שמישהו משלם על השירות הזה.
הקיבוץ המתחדש יאפשר את המקצוע הזה לכל דורש. סטודנטים, צעירים וכל מי שמתאים. התגמול צריך להיות הוגן ולפי חוק, כולל כל התנאים הסוציאליים. או אז נוכל לומר שכל עבודה מכבדת את בעליה…
אתה טועה עזרה מהקיבוץ מקבלים אלו שועדת בריאות מאשרת כפי שאמרנו אנו בריאים ורק הגיל מקשה במשהו לכן אנו שוכרים ומשלמים ולכן ביטול העסקת המנקות בתשלום עלינו מדאיג
לדעתי אחרי השינוי כולם ישלמו…, זה הזמן ליזמות להקים חברת ניקיון, אפשר ללמוד מה קורה בקיבוצים אחרים. גם אם חבר לוקח מנקה פרטית היא יכולה יום אחד להבריז, זה חלק מהחיים. חברת ניקיון אמנם לוקחת יותר, אבל אמורה לתת מענה כאשר יש חוסרים. בהחלט זו עבודה מכובדת וסביר שיהיו חברים, או סטודנטים שירצו לעבוד בנקיון להשלמת הכנסה.
אני רק רוצה לציין שאני מאמין שכל אחד, אלא אם כמובן הוא לא מסוגל, צריך לנקות את הלכלוך שלו ולא להחזיק עובדי ניקיון, לדעתי זה עוזר לשמור על ענווה ונותן דוגמה לילדים. גם פנסיונר שלא מוגבל פיזית, יש לו הרבה יותר זמן פנוי ולכן יכול לנקות כל יום קצת, יש היום ציוד מאוד יעיל שעוזר כמו רובוטים, קיטוריות ושואבים. אני ממליץ לכל אחד להשקיע בציוד עזר במקום על מנקה, זה גם כלכלי וגם ערכי.
שאלה לאודי ובועז על היזמים:
יזם שבחר לעסוק ביזמות באופן מלא ובית האב שלו אינו מגיע לקצבת התק"ה, יהיה זכאי להשלמה?
אם התשובה היא לא אז זה לגיטימי ונעשה מבחירה אבל אם התשובה היא כן, אני שואל, האם זה מוסרי שהקהילה תממן זאת?
שלום לאנונימי
כשם שלחבר שעובד כשכיר יש קריטריון המגדיר זכאות לתק"ה, כך גם יש קריטריונים ליזמים.
אומנם "שיטת המדידה" היא אחרת ומתבססת על הכנסות ולא על היקף משרה/שעות עבודה, אך היא עדיין מוודאת שההשלמה ניתנת למי שממצה את כושר התפרנסותו.
מקווה שעניתי
בועז