צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר: עמית שילה
א. נוהל מסירה ודיווח הכנסות
בועז אוחנה: הנוהל האחרון הוא מלפני 22 שנה. למרות שהדברים רשומים בחוברת השינוי ראינו לנכון לנסח את הכללים מחדש. שלא יגידו חברים "לא ידענו". קיבלנו תגובות בעל פה ובאתר. אנחנו יוצאים לדרך חדשה שהכללים ברורים לכולם.
אבישי שורש: הנוהל הראוי הוא מכתב המאזכר את נוהלינו, כי הדברים האלה היו נכונים בקיבוץ השיתופי וגם היום. מי שלא הכניס כספים עד היום, לא ירוץ לעשות את זה בגלל השינוי באורחות חיינו. תקנון יגור מכיל את כל הנקודות שהוזכרו. לאור זאת, אין טעם להביא את זה לקלפי. אין טעם להביא לקלפי נוהל ידוע, שלא ניתן לאכיפה ויכול לסבך את הדברים עוד יותר, אם להפתענו לא יאושר על ידי הציבור בקלפי. לדוגמה, את הנייר בעניין פנוי פסולת וחפצים זרוקים פרסמנו בתאים, ולא הבאנו להצבעה בקלפי.
הלל לויתן: אני מבין ומקבל שהמזכירות צריכה כלי עבודה. האתגר הוא לא בכלים עצמם אלא בשימוש בהם. מקריאה נראה לי שהנוהל נוסח על ידי עורך דין, וזה מפריע לי. הייתי מעדיף ניסוחים חיוביים ואופטימיים ולא ניסוחים שליליים ותוקפניים כלפי החברים.
ב. אישור השקעות צרכניות
(במספרים עגולים באלפי שקלים)
בועז אוחנה: הכוונה היא להתחיל לבצע מתחילת הרבעון השלישי, לאחר שנראה כיצד מתגשמת תוכנית המשק.
השקעות קהילה:
חינוך גיל הרך: החלפת הקלאב קאר מבנזין לחשמל (בגלל סגירת תחנת הדלק ביגור) 23,000,
רכישת מסכי טלוויזיה שטוחים 7000
הקמת צלייה (מתקן לצל) מעל מגרש בית הילדים ג-ד 8100
ריהוט 12,700
בריאות מרפאה: סככה בכניסה למרפאה 14,600
מכשיר INR (בודק קרישת דם) 4000
גיל הזהב: רכישת קלאב קר קטן להסעת חברים 14,000
מבטח: מכשיר תרפויטי אלקטרו מגנטי 2000
חדר כושר: הליכונים, מכשיר לחיצת ידיים ורגליים 43,000
מועדון חברים: ריפודים מפות, 9000
מערכות מידע: מחשבים, תוכנת אנטי וירוס, 30,000
מסלול יגור: שימור והצלת מגדל בית הקירור לפירות הישן 41,000
מתחם המשטרה הבריטית 59,000
מחסן ציוד: 5000
ו.ספורט: החלפת סלים במגרש כדורסל 20,000
ו.אבלות: שיפוץ אנדרטה בחלקה הצבאית בבית הקברות 23,000
רזרבה: 39,000
סה"כ: כ 360,000 שח
מזגנים (קהילה סעיף נפרד): מרפאה, מבטח, מועדון חברים, מש"א משרד, מזכירות משרד, פעוטון הדסים, חינוך זחט – תוספת לאולם, חינוך זחט בחד, מחלבה, אולפן, מרכזיה, בית ראשון, מרתף 6, משרד אקונומיה, דואר,
סהכ, 81,000 שח
השקעות ענפי צריכה ושירותים
(מוצג על ידי אודי קינן)
בנין – אזעקה למחסן תשתיות 4500
נוי – מחשוב מערכות השקיה 66,500
ביטחון – שדרוג אקדחים לצוות כוננות 14,000
מרכזיית טלפונים – כריזת חירום 1000
אולפן – תנור אפייה, מזרנים, 5500
מרכולית – עגלה חשמלית למשטחים 11,500
כלבו – מצלמת דלת אחורית 2300
חד"א – התאמה לדרישות משרד הבריאות 164,000
קלאב קרים – באסם (שרברבים) 21,740, עאמר (חשמליה) 21,740, נוי 21,740
מחסן תאים – מצלמה בקופה 5000
רזרבה 50,000
סהכ 503,000
בניין: תיקון מדרגות 30,000, איטום גגות, 100,000, תריסולים בדירות מעבר 55,000, חיבור שתי דירות משפחה 81,000, החלפת גגות אסבסט 10,000, רשתות בחלונות 8500, הזזת צובר גז 10,000, שדרוג תשתיות תקשורת 10,000, תאורה עוקף משתלה 45,000, בניין 4 המוסדות 40,000, בטיחות 5000, מקלטים 5000
בריאות ורווחה: התאמת דירות בריאות 250,000, משטחים לקלנועיות חדשות, 7000
אחרים: הפרדת דודים לדירות 30,000, בריכה, מד ספיקת מים 4300, החלפת ארונות תקשורת 17,500, גיל הרך: מצע לכניסה לפעוטון גפן 1700, צביעה 6300, חדר אוכל החלפת דלת ראשית 8100, כלבו ונטה בגג 4600, גגון כניסה לספקים 4600, צביעה ושדרוג חזית כלבו 3500
רזרבה 80,000
סהכ 818,000
אבישי שורש: על פי עקרונות הקיבוץ המתחדש תוכנית המקורות והשימושים צריכה להיות מאוזנת. ההשקעות באות בעיקר מהמיסים של החברים, גם אם יש לקיבוץ רווחים. כל אלף שקל מס, על פי חשבון שעשיתי, שייחסך, הוא 2.5 שקל למשפחה לשנה. חדר האוכל, למשל, שהוא כבר לא שירות אלא עסק, צריך לשלם את עצמו ולא לקבל השקעות או כסף בתוכנית. מיליון שקל שהולכים לחדר האוכל שווים 2500 שח מס למשפחה. זה חייב להיות מול העיניים שלנו, איך לגרום שהחברים ישלמו פחות מס! ברמה העקרונית, כל פעילות של ענף שירות שהפכה לפעילות עסקית צריכה לרדת מההשקעות. הנגריה, למשל, היא פעילות עסקית לכל דבר, ולכן היא לא מופיעה כאן. פעילות עסקית צריכה לשלם את עצמה. צריך לקחת את התוכנית ולבחון מחדש, אילו מערכות צריכות לשלם את עצמן ואילו לא. פעוטונים, למשל, בגיל הרך חברים משלמים רק שליש מהעלות. והשאר הקהילה עוזרת. נניח. אבל יש עוד הרבה הוצאות שלא צריכות ליפול על הקהילה. יפה מאוד שהמועצה משלמת לנו גן נוסף, אבל הגן הזה יהיה עסק וצריך לכסות את עצמו.
הפעילויות שלנו צריכות לכסות את עצמן כך שנוכל להוריד את המיסים
לכן צריך לבדוק את הפעילוית של אותם ענפי שירות שהפכו לעסקים. המטרה שלנו לשנה הבאה צריכה להיות להוריד את המיסים. זה גם יעזור להתכנות הכלכלית שממילא עומדת על כרעי תרנגולת , וגם יאפשר להוריד את המיסים.
בועז אוחנה: הענפים שהפכו למרכזי רווח יצטרכו לממן את עצמם. לא בטוח שמעשי לעשות את זה כבר השנה. כי השינוי רק התחיל. בכל הקיבוצים שהשתנו התחילו במיסוי גבוה והורידו אותו בהדרגה. מערכת החינוך לא מתנהלת כמו עסק אלא מלכ"ר (מרכז ללא כוונת רווח), והיינו רוצים שיתנהלו כענפי חינוך ולא כעסקים גרידא.
עמית שילה: חדר האוכל הוא דוגמה טובה. אנחנו צריכים להחליט אם זה רק עסק או שזה גם מוסד חברתי. במקרה השני נדרשים גם מיסים. אני נגד לוותר על המוסדות העתיקים הגדולים. לוקח זמן לבסס עסק האכלה ולוקח זמן לבסס עסק כביסה, צריך להיות סבלניים, לחפש את האיזונים ולא לרוץ מהר מדי להסדר קפיטליסטי.
ישראל סלע: השינוי גרם לירידה בפעילות הצרכנית. טבעי שזה יקרה בתקופה הראשונה, אבל דברים יכולים להתאושש, מוקדם מדי להסיק מסקנות. לגבי מימון ההשקעות, על פי הבנתי, "תאגידים" מעצם הגדרתם מממנים גם את השקעותיהם. "ענפים", לעומת זאת, צריכים להתאזן בשוטף, את ההשקעות אנחנו כחברה וקהילה קובעים ומממנים. אם רוצים שענפים יממנו את עצמם צריך להביא את זה לדיון ולהחלטה מסודרת. יכול להיות שבמצב כזה גם הענפים יגידו, כמו שאומרים התאגידים, שעליהם לשמור את הכנסותיהם לפעילותם השוטפת ולהשקעותיהם, ולא נוכל להוריד כל כך מהר את המיסים. בואו נראה איך הדברים מתגלגלים ונחליט בצורה מושכלת. (בתגובה לשאלה) אם נראה שהשנה מובילה לגרעון, נצטרך גם לכסות אותו וגם למנוע את המשכיותו. אם לא תיהיה ברירה נצטרך להעלות את המיסים או לצמצם את השירותים. אני מניח שהפתרון יהיה שילוב של שניהם.
אבישי שורש: צריך להקטין את המיסוי כבר מעכשיו, כי ההייתכנות הכלכלית יושבת על ענף דק מאוד. צריך להקטין את ההוצאות איפה שאפשר.
נוהל דיווח ומסירת הכנסות
מבוא
ביום 1.12.2017 אושר הסדר השינוי בהחלטת האסיפה. לאחר שעברנו את מבחן ההחלטה עלינו לוודא שהשינוי באורחות החיים מתנהל באופן מסודר, והקיבוץ ממשיך לקיים קופה משותפת וערבות הדדית בין חבריו. לצורך זה יש להקפיד על הכללים שנקבעו בעניין דיווח והעברת הכנסות החברים מיגיעה אישית אל הקיבוץ.
גוף ההחלטה:
א. מכוח הוראות פקודת מס הכנסה, תקנון יגור וחוברת השינוי, חלה על כלל החברים חובת דיווח על הכנסותיהם. הדיווח יועבר לקיבוץ או לרואה החשבון של הקיבוץ בהתאם להחלטות המזכירות לעניין זה.
ב. חבר שלא יעביר דיווח, כאמור, יהיה אחראי לכל נזק שיגרם לקיבוץ כתוצאה מכך ויהא צפוי לכך שהקיבוץ יטיל עליו כל עלות של מס שישולם בגין הכנסות אלה וכל הוצאה נוספת שיוציא הקיבוץ בהקשר זה.
ג. הכנסות מיגיעה אישית לרבות זכויות גמל חייבות הן בדיווח ( תלושים, 106, 161 וכד') והן בהעברה לחשבון הקיבוץ. כולל חתימה על יפוי כח למסלקה הפנסיונית, ככתוב בחוברת השינוי.
ד. לעניין קרנות ההשתלמות יחול הסדר הגישור שאומץ על ידי הקיבוץ (רק בנוגע לצבירות עד 1.1.2018)
ה. חברים שלא ידווחו ו/או לא יעבירו הכנסה מיגיעה אישית לקיבוץ, יהוו הסכומים שלא הועברו חוב של החבר ובן זוגו לקיבוץ והקיבוץ יהא רשאי לגבות אותם בכל דרך שיימצא לנכון, לרבות על דרך קיזוז מזכויות המשפחה או מתקציב המשפחה.
נוהל טיפול באי דיווח על הכנסה או אי-העברתה ליגור
מבלי לגרוע מזכותו של הקיבוץ לגבות את החוב, תינקטנה פעולות שתכליתן לאכוף על החבר את הדיווח ואת המסירה של הכנסותיו. בהקשר זה יבוצע סדר הפעולות הבא:
1. החבר יזומן לפגישה עם מנהל מש"א לבירור עובדתי וניסיון לפתור את המחלוקת ככל שקיימת
2. יתקיים בירור עם צוות מצומצם (מ.מש"א, גזבר ומזכיר)
3. החבר יזומן למזכירות שעל סדר יומה: הפרת החלטות הקיבוץ על ידי החבר – תגובת הקיבוץ
4. זימון החבר לאסיפה שעל סדר יומה אזהרה שאם ימשיך בהפרה יהא צפוי להפסקת חברותו בקיבוץ ו/או להטלת קנס ממושך עד לתיקון ההפרה.
5. זימון אסיפה להפסקת חברות במקרה הצורך.
ביגור היו תמיד לאורך השנים ויכוחים כספיים כאלו ואחרים בנושאים כספיים, אבא שרצה לעזור לבן שלו ומשך כמה משכורות ועוד,,,. יש נושאים שצריך לטפל בהם אבל ברגישות ובתבונה, אחרת תשפכו את התינוק עם המים. יש קיבוצים שיש בהם מה שנקרא: ״ השריף הטוב״ , כלומר יש חבר כמו לדוגמא אימרי רון ז״ל ממשמר העמק שיודע כפי שאמרתי, בתבונה ורגישות לטפל במקרים לטובת כולם. הלא אנחנו לא מדברים על גניבה מהקיבוץ במובן שהיה ביגור רק לא מזמן, אלא בחברים שתרומתם בלתי ניתנת לערעור ורוצים איך נגיד לא להיות פריארים, כי מרגישים חוסר הוגנות, או צריכים לעזור לבן משפחה במצוקה בדרכים לא מקובלות.
טוב היה אם הדיון הזה ירד מהאסיפה, כפי שהמליצו החברים הותיקים והמנוסים.
יש משפחה שנאלצה לעזוב את הקיבוץ בגלל כוחנות וחוסר התגמשות ובגלל שאין לנו את ״השריף הטוב״. מה הפריע למישהו, במי זה היה פוגע אם היו ממשיכים להיות בחופש? אנחנו מאבדים את הבית ולא בגלל ההפרטה. צריך לעצור את הגישה הזאת.
תראו מה קרה עם קרנות ההשתלמות, הלא אפשר היה לסגור את ההסכם הזה מזמן. אז למה היה צריך את כל הבלגן בשביל להגיע לאותו דבר? הבית שלנו ״רועד״ , איפה זה יעצר?
יש המון בעיות דחופות שצריך לטפל, אני ממליץ שיתחילו לטפל בהתיעלות וקידום יגור קדימה. תשאלו את עצמכם רק שאלה אחת: למה אני מביא את זה לדיון, האם זו הבעיה הגדולה היום. לדעתי – לא.
הפוך גוטה. דווקא כדי להגדיל את תחושת ההגינות, צריך לקבוע סטנדרטים ברורים. בקיבוץ היום יש איפה ואיפה. יש שווים ויש שווים יותר. יש משפחות חזקות שכללי המשחק תמיד לטובתם. צירך לקבוע סטנדרטים קבועים עם פתיחת אפשרויות לכולם ככל שניתן, אבל באופן אחיד. אחרת נהיה כמו רבים מהקיבוצים המופרטים . כמה משפחות ששולטות על המשאבים הציבוריים, מתעשרות מהם ומדי פעם זורקות פרורים לפשוטי העם. זו מכה בקיבוצים המופרטים. לא נראה לי שזה הולך להיות שונה כאן. החלטות ההנהלה לגבי חבר יוטו לטובת בני המשפחות החזקות וכך גם כאן יונצח חוסר צדק. אם משהו מותר אז לכולם..
צודק אליהו שאומר לכולם מותר או שלכולם אסור אי אפשר לעשות הבדלה בתנאים בגלל משכורת כי גם למשכורת יכול להיות מגבלה בעתיד קרי מחלה פיטורים ואז אותו איש או אישה יקרים ייכנסו למעגל ניצרכי תמיכה או הכנסה אנחנו לא לעולם חוסן.
וזה מה ששומר על ציביון והיופי של הקיבוץ אף אחד לא פריאר כולם חיים מכבסים ואוכלים באותו המקום אז מה זה משנה. אני חושב שעד היום זה היה נוח אז מה קרה פתאום בגלל עוד כמה שקלים להרוס אימפרייה אני חושב שזה חבל ולו אפילו לדורות עבר ודורות לבוא. המקום מלא מידע חיים ילדים הורים וסבים וככה זה יפה הלוואי שנצליח לשמר את זה שמחלוקות על כסף לא יהרסו הכל תודה ושבוע טוב.