צומת יגור המקום של חברי יגור
חניון ארוחת הבוקר – קק"לי אופייני, אך הילדים חדי העין זיהו את הגשר מעל הנחל הסמוך, תבעו את שלהם ומשכו במהרה את כולנו לקדימון. נחל שזור, קניון מרשים, רוגש וקוצף. מישהו צופה מהגשר ומעיר שהוא קוצף מדי. ביוב…
ממשיכים באוטובוס המטפס בקושי להר הגבוה בגליל התחתון. מבט צפונה, אל רכס הגליל העליון, מזכיר לכולנו שגם כאן הכל יחסי. אנחנו בהר כמון, בתצפית מרשימה בדרום הישוב שהוא מצפה. אילון מספר על תוכנית המצפים של ממשלת בגין, ומזהה לכולם את אלה הנצפים. בולט מתחתינו, מעלה צביה, מצפה שהוקם כקיבוץ על שמה של הלוחמת האמיצה; אותה אישה שהופעתה בכנס הקיבוץ המאוחד שהתקיים ביגור, הפכה אותו לנקודת ציון היסטורית (ועידת צביה, 1946).
מכאן לראש הנחל, דרך כמאנה, מקום מושבם של בני הסואעד. שם הכפר על שם החורבה שבסמוך. הוא עוברת לכַּמּוֹן, והעניק להר ולנחל את שמם המוכר (ונטול הקשר לתבלין). גולשים בנחל ומגיעים במהרה לעין כמון. המעיין מזמין הפסקה ארוכה ומבחינת הילדים אף טבילה. מישהו מזהה במים ראשני סלמנדרה. אילון נדרך ומספר כי הזן הנדיר מצוי בסכנת הכחדה באזורנו, הגבול הדרומי של תפוצתו. בעל החיים המרשים הצית את דמיונם של לבלרי המיתולוגיות היוונית, הרומית והיהודית. הם קשרו את הדו-חי לתוצרתה של אש הדולקת ברציפות מספר שנים. הילדים מתרשמים מהסיפור ומתייחסים לייצור המכובד בחרדת קודש.
ממשיכים במורד הנחל. ההר הגבוה מכתיב ירידה לא פשוטה בבוץ. עולות מחשבות על הצורך בכיול "מד-הקושי", שהגדיר הפעם את המסלול כקל-בינוני. הפיצוי מיידי בצורת פכפוך מים מלווה, בחורש ים תיכוני מרשים. מפל פה מסלעה שם וטודו בום – הנוף נפתח. סלאמה. נדמה שמעולם לא שמחנו כל כך לראות כפר בדואי. מכאן הדרך נוחה, נעימה, נופית ופורחת. גולשים בקלילות אל הכפר, בית גידולו של עומר סואעד ז"ל, מחללי צה"ל שנפלו בקרב הר דב (2000).
הדרך חזרה ליגור מזמן לא נשמעה כה חרישית; חזרנו עייפים אך מרוצים.
ליאור
