שאילתא בנושא גישור קרן השתלמות

שאילתא

לפני כמה ימים קיבלנו לתאי הדואר הודעה על מסמך גישור בין קבוצת חברים שאינה מעבירה לקיבוץ את חלק המשכורת שלהם הקרוי "קרן השתלמות"
ברצוני לשאול את המזכירות השאלות הבאות:

• כמה חברים ב״קבוצת החברים״?
• איזה סכום כספי עומד לגישור?
• מי מממן את עלות המגשרת ואת עלות עו״ד של הצדדים?
• מדוע הסכמה לגישור ולא בוררות כאמור בתקנון יגור?
• מדוע ומה פירוש, ככתוב במכתב הנ״ל המוסכם על ידכם, כי הבסיס לדיון הוא, ואני מצטט: ״בניית הסכמות ביחס לחלוקת כספי קרנות ההשתלמות בין החבר לקיבוץ וביחס לשימושים שיעשו בכספים אלו״?
• האם הליך זה ונוסח כזה עומדים לרשות כל חבר או לקבוצות חברים מיוחדות?

(השם שמור במערכת)

תשובת מזכיר יגור

קיבלנו את השאילתא שלך על הליך הגישור של קרנות ההשתלמות של חברים עובדי חוץ ביגור ,ולהלן תשובתנו.
"קבוצת החברים" הרשמית מונה כ-30 חברים וחברות, אך ברור לנו שיש חברים נוספים "היושבים על הגדר" ומחכים לראות מה ילד יום, כלומר סביר להניח שמספר החברים יהיה גבוה יותר.
הסכום הכספי העומד לגישור הוא כ-10 יליון ש"ח.
את עלות הגישור (עורכי הדין ושכר המגשרת) מממנים שני הצדדים, יגור ו"קבוצת החברים".
החלטנו לפנות להליך של גישור בגלל מורכבות המהלך מהבחינה החברתית ביגור והרצון של המזכירות לשמור על שלמות הקהילה, במיוחד בעת הזו, וכן כי גם מהבחינה המשפטית ייתכן ויש ליגור בעיה לתבוע חלק מהכספים. נכון, שתקנון יגור מורה על הליך בוררות, אך מי כמוך יודע, שלמזכירות יש סמכות לפעול בדרכים יצירתיות ליישוב סכסוכים עם חברים, כל שכן עם קבוצת חברים.
גם בעבר מזכירות יגור עשתה הליכים עם חברים שלא העבירו את כל הכנסתם לקיבוץ ונוצרה מחלוקת, כאשר בסוף התהליך הקיבוץ ויתר על חלק מהחוב. לכן גם במקרה זה רואה המזכירות את סמכותה לעשות הליך דומה, אלא שהפעם נוסף לזה מימד של מספר החברים החייבים שיכול לגרום לקרע חברתי רציני בקיבוץ.
בנוסף לכל אלה, הוסכם בתחילת ההליך שכל החברים שמיוצגים על ידי עו"ד הראל טיקטין מחוייבים לקבל את ההסדר. כמו כן ההנחה היא שלאחר שההסדר יתקבל על ידי הקבוצה המיוצגת יהיה הרבה יותר קל להתמודד עם בוררויות של חברים אחרים, שלא הצטרפו לקבוצה, שכן בדרך כלל בוררים ייטו לאמץ הסדר שהיה עם קבוצה גדולה. כמו כן בהסדר ייקבע מה גורל קרנות ההשתלמות מיום חתימת ההסדר וקדימה.
הליך הגישור כולל בנייה של הסכמות על חלקי הסכום שיועברו ליגור מיידית, וחלקים שיירשמו כחוב ואף יישארו אצל החברים. שוב מתוך הבנה שלא בהכרח נצליח לגבות את כל הכספים בהליך משפטי רגיל (כולל בוררות).
לשאלתך מה הכוונה בשימושים שיעשו בכספי קרנות ההשתלמות, התשובה היא, מאיזה זכויות של החברים יימחקו החובות. מצד שני חשוב לציין, שהכספים שיועברו ליגור יופנו לפתיחת קרנות השתלמות לחברים שאין בידם קרנות השתלמות.
הליך כזה של גישור יכול לעמוד לרשות כל חבר, בהנחה ששני הצדדים מסכימים לגישור בהתאם לאינטרסים שלהם.
הבחירה במקרה הספציפי הזה בהליך של גישור, אינה מעידה על דרכה של המזכירות בעתיד בסכסוכים עם חברים או קבוצות חברים. הבחירה בגישור נבעה מתוך לקיחת אחריות של המזכירות על פעולות שנעשו בעבר וכן מתוך רצון לשמור על שלמות הקהילה. למזכירות יגור יש ארגז כלים להתמודד עם בעיות שונות ובהתאם לסיטואציה נבחר הכלי היעיל ביותר לטיפול.
במהלך חודש דצמבר יתקיימו פגישות נוספות של צוותי הגישור.