ערב טוב, שבת שלום וחג שמח לנרקיסים, להורים, למשפחות ולחברים,
יש לי שתי סיבות להיות שמח וגאה היום. אחת, זה אתם, כיתת נרקיס. השנייה, זו ההחלטה שלנו לארח מבקשי מקלט ביגור.
"לעת ערב הגיע הזגג לבית חלונותיו, פתח חלון גדול ורחב אל עבר הרחוב והשקיף בחלונות הבתים פרי מעשה ידיו. עם חשיכה, ראה כי הדיירים מגיפים התריסים, וברחובות נערים משוטטים ומשתטים וקבצנים מחפשים דרכם. הצר הזגג על חלקו במעל, עת התקין חלונות אטומים והעמיד עליהם תריסים. הבחין כי התמעטו ההזמנות של החלונות השקופים ובשנים האחרונות עיקר פרנסתו הייתה מהתקנת מראות. הרהר הזגג על בני ביתו, כלום היו עמו היום, לו עשה לביתו תריסים מוגפים. לו התקין מעט מראות בחדרים. ועוד הוטרד הזגג מכך שבית הכינוס התרבותי המחודש יואר בחשמל ויאוורר במפוח. "כיצד יתכן בית כינוס תרבותי ללא חלונות?". נזכר הוא בדברי סבו עת גמר בליבו להיות זגג: "אל יתפלל אדם בבית שאין בו חלונות."
נרקיסים, אתם הייתם כיתת הבר-מצווה האחרונה שלי כמרכז חינוך. מדהים איך שכבר חלפו להם שש שנים. וכל הדילמות והאתגרים שליוו אותנו בהפקת אירוע בר מצווה משותף, מתגמדים מול הצמיחה וההתבגרות שלכם והיכולת ליצור ולהפיק מופע חג מחזור יש מאין. אין סיפוק גדול מזה להורים, למדריכים, למערכת החינוך ולקהילה כולה, שבאה היום לחזות בכם. זה בהחלט ממלא את הנפש בתחושה של נחת ומאפשר לחזה להתמלא בגאווה. אני חושב שמגיע לכם כל הכבוד על כך. וגם מחיאות כפיים.
בשנה הזאת, יש משהו ראשוני בכל אירוע קהילתי אותו אנו מציינים. כחלק מיישום תהליך השינוי, אנו מצווים לבחון את המסורות שלנו ולראות האם הן מתאימות. בעייני חג המחזור הוא אחת המסורות הטובות והנכונות של יגור. מסורת שיש לשמר אותה, אפילו שהתחדשנו. יש משהו סמלי בחג הזה שאסור לנו לוותר עליו גם אחרי השינוי. איזשהי אתנחתא שלכם, של ההורים, של המערכת ושל הקהילה כולה. זה זמן לעצור, להביט על ההישגים ועל ההצלחות וגם על הכשלונות שלנו ושלכם ולדעת שעשינו ביחד טוב ומכאן כבר יותר קל לשחרר אתכם לדרך חדשה מתוך ידיעה שציידנו אתכם בכישורים שיאפשרו לכם להתמודד עם החיים בחוץ. לקחת אחריות, לשנות, להשפיע ולעשות טוב לזולת ולמדינה. שבהחלט זקוקה למשב רוח רענן של התנדבות ולקיחת אחריות של הדור הצעיר.
אפילו אחרי 95 שנים, חג מחזור הוא אחת ההזדמנויות הטובות להציב לנו, "המבוגרים" מראות על התנהלותנו בחיים. איפה אנחנו טובים ואיפה פחות והוא גם מאפשר לנו לפתוח חלונות מחוץ לד' אמותינו, לבחון ולבדוק את עצמנו, להשתנות ולהשתפר.
אני מאחל לכם שבכל מקום שתגיעו אליו, תדעו להסתכל במראות השונות ואף תציבו אותן לסובבים אתכם ובד בבד תפתחו חלונות, תסתכלו למרחקים, תרחיבו אופקים.
דעו תמיד, בכל מקום שתהיו בו, ועל אף השינוי שעברנו, שתמיד דלתנו וביתנו יהיו פתוחים בשבילכם ותמיד תוכלו למצוא כאן "צל ומי באר".
בהצלחה בכל אשר תפנו.
בועז אוחנה