נקודת השקפה בנוף

[מודי]

<span style="text-decoration: underline;">אנחנו והוואדי</span>.
כאשר, בחורף, הוואדי רוגש – כל הקיבוץ מתרגש. אצים רצים לוואדי לחזות בזרימה הגועשת.
אין ספק שהוואדי הוא אתר נוף המעוגן עמוק בחוויה הקולקטיבית של יגור.
והנה, מה מוזר, אין ביגור אף לא בית אחד שחזיתו פונה לוואדי. כולם מפנים אליו עורף, ולכול היותר צד. גם אין טיילת לארכו עם מרפסות הפנות אליו, ספסלים לנפוש בצילם של העצים העבותים.
מוזר.

<span style="text-decoration: underline;">אנחנו וההר.</span>
גם מקומו של ההר במורשת של יגור אינו מוטל בספק. ירוק תמיד, בעל כתר, מעוז צור ישועתנו.
בזמן האחרון הציבו ספסלים חדשים לצד הכביש העוקף את שכונת הכביש "דרך הרכבת". יבורכו העושים במלאכה. אך מה מוזר – רובם של הספסלים מפנים עורף להר הירוק וכתרו ופונים לחומה המשמימה.

<span style="text-decoration: underline;">ספסלים</span>.
לכאורה, לשבת לנוח. למעשה בעל תפקיד חברתי – מחסור בספסלים פירושו הדרת אנשים מסויימים מן החוץ.   כקיבוץ, איננו עתירי ספסלים. לדוגמה –  בנתיב ההומה ביותר ביגור: מרכולית-מכבסה-כולבו, כמעט אין ספסלים. ובעיגול – אין מה לדבר….

 

[אלמוני]

ה"חומה" יפה יותר

[אבישג השומנית]

משל לאיך דברים מתנהלים פה.

[כרמלי מצוי]

נמלי האש ישתלטו גם על הספסלים האלו, ואין אופק להפטר מהן אפילו הקורונה לא עוצרת אותן. אבל רעיון נחמד..

[מאת]

תגובות