- This topic has 47 תגובות, משתתף 1, and was last updated לפני 5 שנים, 3 חודשים by
אחד ש(אולי) יודע.
-
מאתתגובות
-
שייכות
אורחבוקר טוב,
למיטב זכרוני, מאז המפגש הציבורי עם פאנל המומחים במועדון לפני כמה חודשים לא נמסר עדכון בנושא השיוך..
האם המזכירות/צוות השיוך יכולים לעדכן היכן עומד תהליך השיוך/אי השיוך ?
בועז אוחנה
אורחשלום לשייכות,
לאחר הפאנל שהתקיים, הוקם צוות "אי-שיוך" על ידי מספר חברים. היה מפגש של הצוות עם ליאור שמחה מנצר סירני, אשר ישודר בקרוב לחברים. במפגש דובר על חלופת ה"אי-שיוך".
בגדול, היה צריך להתקיים דיון ציבורי על השיוך, כן או לא.
אך בגלל הקמת הצוות, אנו ממתינים לבניית חלופת אי שיוך או גיבוש עקרונות לכך כדי שהדיון יהיה מעמיק ופורה יותר.
מקווה שעניתי
בועז
שייכות
אורחתודה בועז,
בתשובתך אתה מציין "בניית חלופת אי שיוך" ..
האם יש לוחות זמנים לנושא ? שבועות/חודשים ?
אולי ניתן להביא הנושא להצבעה ראשונית, רק בכדי להבין את הלך הרוח בציבור ולראות אולי אחת מן החלופות כלל לא רלבנטית לציבור (וחבל לבזבז עליה זמן ומשאבים)..
ראוי כי הנושא יגיע להחלטת הציבור בהקדם
בועז אוחנה
אורחשלום לשייכות,
<p style="text-align: right;">קשה לי להתחייב על לוחות זמנים.</p>
אבל אני חושב, שלא נכון לעשות קיצורי דרך בהחלטה כל כך מהותית לעתידו של הקיבוץ.חשוב שהחברים יידעו על מה הם מצביעים, מה המשמעות החברתית והכלכלית של המהלך ולכן נכון לשים את החלופות באופן ברור, לציין יתרונות וחסרונות לכל חלופה, לבדוק מה נעשה בשאר התנועה ועוד.
עד היום בעיקר נסקרו חלופות השיוך (קנייני וחלופת האגודה) ולכן יש להעמיק בחלופת אי שיוך
ואז לגשת לדיון והצבעה
מקווה שעניתי
בריאות איתנה
בועז
שייכות
אורחשלום בועז,
להעמיק בחלופות השונות זה מבורך ..
אך מאחר ואלו נושאים מורכבים (גם עבור מבינים בתחום ובוודאי עבור הציבור הכללי) אזי ניתן להעמיק ולהעמיק..
נקווה שהנושא יגיע להחלטת הציבור בהקדם . תודה.
חבר טרי
אורחנדמה שהדיון ביחס להסדר הדיור ממשיך עם טוויסט בעלילה. צצה מהנפתלין אופצית אי-שיוך, הזוכה לעדנה מחודשת. מגוייסים לטובתה ערכים חברתיים נשגבים בהם היא תומכת ונתמכת: קהילתיות, ערבות הדדית, משגב לדך, צדק ושוויון. ערכים שאני מניח כי רובנו תומכים בהם, גם אם בסדרי חשיבות ובמינונים משתנים.
דומה כי עיקר היעדים, דה פקטו, של הצוות שהוקם, מעצם שמו, הינו לסמן את המטרות מסביב לחיצים שנורו כבר מזמן ופגעו היכן שפגעו, גם מזמן. הוויכוח שסביר כי יתגלע בשנים הקרובות בעניין יהיה להערכתי קשה, אין ספק. אין לי עניין להיכנס אליו כעת.
אני מבקש מהצוות, להתייחס לזכות הקניין הנובעת מאחד מחוקי היסוד של מדינת ישראל ולמעשה, של כל מדינה נאורה. הוויכוח הזה גילו כגיל הסוציאליזם. הוא נוגע בסוגיות יחסי הפרטה-הלאמה, יחסי זכויות פרט-קהילה, חירות-שליטה ועוד. תאגיד דיור אם יבוסס בהסדר הדיור (קיים כיום, רק שאנחנו לא מבינים זאת) יבטא בעיני מעבר לסוציאליזם דורסני. אם כן, מדוע לא היה כך בעבר (לעניין דיור), שהרי כתבתי כי הוא כבר קיים? אני סובר זאת לאור הבינוי הנדרש מכספים פרטיים, עם ההחלטה על שינוי אורחות החיים. כדי להותיר את הסוציאליזם ראוי ושאינו דורסני, צריך הרבה כסף. זאת כבר למדנו.
אמר עורך הדין אסף, שאין בהשקעה כספית פרטית בבינוי מתן זכות קניין. אני מניח כי תשובה פשטנית כזו לא תעבור בנקל את מי שיידרש לה. אני מזמין את הצוות, רגע לפני מופע השידורים החוזרים התומכים בשיוך (אגב, לא שזה המצב כאן, אבל לי הוא מזכיר סוג של שטיפת מוח ווקאלית וויזואלית) – אני מזמין את הצוות להתייחס אליה.אני אומר לאלה המנהיגים אותנו, ולאלה מתכננים כך בעתיד – האתגר לשמור ולקדם את הערכים הנשגבים שצוינו כאן הוא דווקא בסביבה ליברלית, המקדמת את זכויות הפרט. פחות בזו המעגנת כוח לממסד. אני מאחל לכולנו כי את ההחלטות נקבל בהבנה אמיתית ורחבה של המשמעויות וללא תלות בלחצים חיצוניים בהתיחס להיתרי בניה, סכמי חכירת הקרקע ואחרים.
שלמה מורן
אורחחבר טרי
האם תוכל להסביר מדוע "תאגיד דיור" הוא בעיניך סוציאליזם דורסני?
האם ידוע לך כי תאגידי דיור מקובלים מאד בארה"ב למשל?
ככלל אני מציע שהדיון בנושא ירד לרמה הפרקטית, ללא מילים גבוהות ותאוריות חובקות עולם.חן חן
בונה מתחדש
אורחשלום שלמה,
אני נכלל בין אלה שעברו לאחרונה לבית קבע מכספם (לא התמזל מזלי לעבור לבית קבע לפני השינוי..).
האם תוכל לפרט כיצד "תאגיד הדיור" הולך להתייחס ל 14 המשפחות שבנו בית בשכונת המשתלה, ל 10 המשפחות שביתם נבנה כעת בשכונת הלול ול 20 המשפחות שיבנו את ביתם (בע"ה) בבלוקונים
בהנחה שלא מתקדמים לכיוון השיוך .. האם הכספים שהושקעו בבנייה (בשלד/קירות, לא בריהוט ובמכשירי החשמל) ירדו לטמיון ? האם כספים אלה יוחזרו למשפחות ?
אשמח להתייחסותך (או כל חבר אחר בצוות אי-שיוך)
פנסיונר
אורחמדוע עדיף קניין שהוא דירה (שבמקרים של בני דורי לא ברור מה הקשר בין ערכה על פי שמאות ובין היכולת להוריש או למכור אותה) על קניין כספי?
שלמה מורן
אורחשלום בונה מתחדש
אתה מייחס לי סמכויות וידע שאין לי… אבל אענה כמיטב ידיעתי\יכלתי:
למיטב הבנתי, אם וכאשר יגובש מודל של "תאגיד דיור" או משהו דומה, הבעייה שאתה מעלה תהייה אחת הראשונות שיצטרכו להתיחס אליה.
ברור שכל פיתרון הוגן – ולדעתי הוגנות היא אחת הגורמים המרכזיים שיצטרכו להילקח בחשבון בכל פיתרון – יצטרך לזקוף לזכות אותם חברים את הכסף שהשקיעו בדירתם.
באופן דומה, לדעתי צריך יהיה לתת ערך כספי כלשהו לשנות וותק של חברים שעברו לפני שנים רבות לשיכון וותיקים.
הנושא מורכב, ו"החיפזון הוא מן השטן". ויתכן כמובן שבסופו של יום יחליטו ללכת לכיוון של שיוך. אבל צריך להחליט כאשר התמונה ברורה. לדעתי אנחנו עוד לא שם.
מקווה שהועלתי ולו במשהו.אלמוני
אורחלבונה המתחדש. ביתך גם היום עם השינוי השקעת הקיבוץ לכל דירה עולה כמה מאות אלפי שח והעובדה שאתה משלם חלק נובע מכך שהשכר (תקציב) שאתה מקבל היום גבוה לאין שעור מהתקציב שקיבלת לפני השינוי. כל המטלטלים עומדים לרשותך וההשקעה האישית היא באותו מצב כמו אלו שהשקיעו לפני השינוי. וחוץ מזה אתה יודע את מצבך לפני שאתה מחליט להכנס לדירה חדשה והדירה, עדין, אינה רכושך כמו מצבם של כל החברים
וזה לפני שחברי יגור החליטו על מנגנון השיוך שהוא החלטה ציבורית
אלמוני
אורחמה ההבדל בין בית חדש, לבית ששיפצתי בעלות גבוהה?
אלמוני
אורחעו״ד אסף(שימשי?) צודק עד החלטה אחרת בניה פרטית אינה בקיבוץ לא הופכת לקיניינך
אלמוני
אורחמה לגבי מי שמשלם למינהל על הגדלת הבית?
תודה.חבר טרי
אורחשלמה, סוציאליזם הופך בעיני לדורסני כאשר הוא פוגע פגיעה לא מידתית בזכויות וחירויות הפרט, אף במקרה שהפגיעה נועדה לשרת מטרה נעלה.
לבקשתך, אוריד את זה לקרקע.
משקיע אדם את מיטב כספו בבית, כי ככה זה, צריך לגור. הקיבוץ עוזר והרבה (הרבה מאוד והערכה רבה על כך, נדמה לי של כולם), אך עדיין, עיקר ההשקעה הכלכלית היא פרטית.
אתן שלושה תרחישים שידגימו את הבעיתיות במצב הקיים כיום. לא נראה שתטופל בהחלטת אי שיוך. לפחות אחד מהם יקרה לכולנו, אלה אם כן חי בתוכנו המשיח:
1. עזיבה
2. גירושין
3. פטירה
לכשיחליט חבר לעזוב את הקיבוץ, תישלל ממנו הזכות לקבל את השקעתו. הוא יקבל כשליש ממנה, שכן הוא חתום על חוזה ארביטררי, שהתנה את זכותו לבנות "דירת תקן" המתומחרת בחסר רב. כזו שאינה מתאימה לצרכי משפחתו (מי קובע ב2020 התאמה של דירה 110 מ"ר למשפחה ברוכה? האסיפה?)
אותו חבר, למעשה נשוי לקיבוץ בחתונה קתולית, אותו זוג שהשקיע, נשוי בחתונה קתולית, שכן אם יתגרש, אחד מבני הזוג ייאלץ לחזור לדירת פח. כשילך לעולמו אותו אדם, תישלל ממנו זכות ההורשה.
אני מבין כי ייתכן והכיוון הוא אי שיוך. בחרנו כולנו לחיות כאן. אני אישית, מעריך בכל יום הערכה רבה את החיים ביגור ורואה את היתרונות הרבים, אפילו הייחודיים הגלומים בבחירה הזו, גם כשהמחיר לכך איננו מבוטל. אני מאחל לנו שנבחר יום יום לחיות כאן מכוח הבחירה ולא מכוח חוזה שניסח עורך דין מטעם. שנבחר כל יום מחדש לחיות עם בן הזוג שלנו, מבחירה חופשית ולא מכורח החלטת אסיפה שאינה מאפשרת פירוק העבותות כלכליים של דירה משותפת לשלושה גורמים (שני בני הזוג והתאגיד). שכחברה נאורה, נדאג שבכל קונסטלציה שתתקבל, יינתן מענה לסוגיות הנ"ל, גם כשהפוטנציאלים לפגיעה מצויים במיעוט קהילתי. -
מאתתגובות
צומת יגור המקום של חברי יגור