יום העלייה על הקרקע

י׳ בטבט, יום העלייה על הקרקע של יגור, מצוין בשנים האחרונות במחווה לוותיקי הקיבוץ. בשל מחלוקות סמנטיות בצוות, שלא כאן המקום להיכנס אליהן, העדפנו שלא לקרוא לאירועי היום הזה ׳יום הוותיק׳ ולהתמקד בציון התאריך, שחשוב ומרגש לכולנו, יום העלייה הקרקע.
התגלגלו הדברים כך שבי׳ בטבת ליוונו למנוחת עולמים את עקיבע ס״ט, מוותיקי הבנים שנולדו ביגור. בדברי הפרידה שנישאו בהלוויתו היה שזור גם הסיפור של יגור והיתה בכך סימליות נוגעת ללב.
את יום העלייה לקרקע ציינו לכן שבוע מאוחר יותר ביז׳ בטבת.
על תיכנון והפקת היום היו אמונים אמנון מאירי, דליה שוחר ואנוכי. בעזרתן הנמרצת של שרה’לה טנא, מיכל שמיר, גילה רוטנברג, ללה שניידר ונעמי וונדר.
לאחר התכנסות וכיבוד קל (שהשנה השתדלנו שיהיה יותר בריא לאור בקשות שהופנו אלינו בענין) התאספנו במועדון חברים. האירוע נפתח בקטע נגינה של עמוס יובל, שיר של ילדי הגנים, שמרגשים ומחממים את הלב בכל שנה מחדש, וברכת מזכיר יגור – בועז אוחנה.
בחלק האמנותי של הבוקר צפינו במופע ׳חיים במסיכות׳ עם השחקנית רינת גליקו. מופע יחיד של שחקנית ומסכות בשיתוף הקהל. לקח קצת זמן לקהל להפשיר ולהתחמם, אבל בסופו של דבר היה שיתוף פעולה ונראה שכולם נהנו.
אחר הצהריים נפגשנו שוב לשתייה ולכיבוד במועדון. אמנון מאירי פתח, בני ובנות כיתה ז׳ הוסיפו ברכה, ויותם ורדי ברך בשם החברים הוותיקים. בחלק האמנותי צפינו במופע ׳צלילים שאספתי׳ עם טל קרביץ.
טל, מוזיקאי אנרגטי ומוכשר, סחף את הקהל בנגינה על כלים מכל קצווי תבל. היה מופע מלהיב ומשמח.
מספר המשתתפים ביום כולו היה קטן מאוד. אולי אלו רוחות השינוי שמנשבות, אולי דברים אחרים.
אני מרגישה, לאחרונה, בכל פעילויות התרבות היענות נמוכה יותר, אבל הופתעתי מכך ביום הזה.
בחלק השני של היום היו מעט יותר משתתפים והמחשבה שלנו להמשך, היא להסתפק באירוע אחד של אחר צהריים ולא ביום שלם…
את חגיגות יום ההולדת של יגור נמשיך בטו׳ בשבט שיחול ב-11.2.17 באירוע נטיעות שילווה בתהלוכה, טקס קצר, מדורה וכיבוד, ויסתיים בארוחת צהרים של שבת בחדר האוכל. מקווה לראות קהל רב ושמח שם.
בשורוטובות – נורית פארן