תגובה לשאלות שעלו באספת יגור בעניין הקמת בית ספר דמוקרטי במועצה‎

כתבה זו תעסוק בשאלות שעלו באסיפה האחרונה, שהתקיימה ביום שלישי, ה- 28/02. נכחו באסיפה: עמית שילה, יעקב זך, בועז אוחנה, אודי קינן, אורי זמיר, גיורא מיכאלי, אבישי שורש, אריאלה וולק, דויד קציר, הלל לויתן, אביהו קול, עמי קול, עומר קול, חיים גיטר, עינב שגיב, עינב רוזיאו, ליטל ברקן, מורן לויתן, לירן פוגל (מנהל ביהס המיועד), איתן היימן ( כלכלן, מנכל חברת נתיב).

במטרה לענות על השאלות, כהכנה לדיון שיערך באסיפה הבאה ביום שני ה- 6/3.

תהליך בחירת מנהל – 

הדרך בה נפתחים בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים היא כזו בה עד ה-31/3 נדרש צוות ההקמה להגיש את כל המסמכים למשרד החינוך, ביניהם בחירת מנהל וצוות חינוכי.

המנהל המיועד – לירן פוגל רואיין על ידי חברות היוזמה (ביניהן נשות חינוך ונשות טיפול) ועל ידי אריק מנדלבאום, מנהל בית הספר 'משעולים', ונבחר כמתאים ביותר עבור בית החינוך המיוחל.

שימוש כפול במבנה – 

התקיימו מספר פגישות עם פורום חינוך ועם מנהלת החינוך המשלים, לאורך החודשים האחרונים.

סוכם כי כל ההתנהלות תהיה בשיתוף פעולה מלא של שני הצדדים, תוך כדי כבוד לשימוש השונה במרחבי הבית ולצורכי הצוות של בית הילדים.

יתרה מזאת, שתי המערכות פועלות למען אותה מטרה, ויכולות להנות מהפרייה הדדית בתחומים רבים.

בגלל חוסר במבנה הוצא בית הספר מיגור מלכתחילה – 

לא מדובר על בית ספר ממלכתי. מדובר על בית ספר יסודי קטן שיצמח בהדרגה מ-60 תלמידים ל-100.

לאחר שנקבל הכרה רשמית מלאה ממשרד החינוך, נעבור למבנה שייבנה מכספי העמותה ותקציבים נוספים שאינם כספי יגור.

אחד השטחים המוצעים לשם כך נמצא מאחורי הבלאגן.

הסעות וריבוי מכוניות – 

בית הספר ממוקם בקצה הקיבוץ, קרוב מאוד לחניה (שכמעט תמיד מלאה לחלוטין במכוניות חונות, כולן שייכות לשוכרים שעסקיהם ממוקמים במתחם בית הספר הישן ביגור).

המכוניות נכנסות לסובה, מורידות את הילד בבטחה, ויוצאות מהקיבוץ (לא חונות).

ישנם מקומות רבים בקיבוץ בהם נכנסים רכבים רבים בהרבה, וגורמים לבעיות גדולות בהרבה, כגון פקקים בכניסה והיציאה מהקיבוץ, חניה במקומות אסורים ועוד.

למה לא להשתלב בניצני זבולון – 

ענינו על זה בכתבה הקודמת ונענה שוב. 

בית הספר הקיים הוא ותיק ומגובש, ומגיע עם חזון ברור ותוכנית חינוכית מתקדמת ומגוונת.

אנחנו מכוונות להקמת בית ספר דמוקרטי מיסודו, ולא רק להכנסת שינויים למודל חינוכי קיים אשר שונה במהותו.

בנוסף, חשוב לנו שתהיה בחירה חינוכית נוספת בתוך המועצה שלנו.

בית ספר דמוקרטי לא מתאים לכל ההורים, אך חשוב לנו שתהיה אלטרנטיבה לאלו שכן, לצד האפשרות הקיימת.

בנוסף, אורית שטייף, מנהלת בית הספר ניצני זבולון, הוזמנה לאסיפה הקרובה, ואם עמדתה תהיה בעד הפיכת בית הספר לדמוקרטי, אנחנו נשמח מאוד להשתלב שם.

הגרלה – 

אנחנו מאוד רחוקות משם כרגע.

מאמינות שרק בשנה הרביעית או יותר נצטרך להגיע להגרלות.

שיוויון הזדמנויות (היכולת לשלם) – 

דווקא בגלל שכולם מקבלים את אותו התקציב אפשר להגיד – אם לאחד יש את היכולת לשלם, כך גם לאחר, הדבר מותנה בסדרי עדיפויות בתוך כל משפחה. 

כמו שאבישי אמר באסיפה, מישהו יכול למכור את ה"קלאב קאר" שלו ויהיה לו שכר לימוד של שנתיים.

שיוויון הזדמנויות צריך להיות גם עבור המיעוט שרוצה חינוך אחר לילדיו. 

מה עם הזכות שלנו לבחירה חינוכית? 

התהליך מהיר מידי – 

כמו שאמר גיורא באסיפה "סלחו להן שהן ממהרות. משרד החינוך מאלץ להגיש את כל המסמכים להקמת בית ספר עד סוף מרץ, ואם לא, יצטרכו לחכות שנה. סלחו להן שהן נראות לחוצות מאוד לעשות את זה כבר בשנה הקרובה. זה לא כי הן לא רוצות לעשות תהליך ארוך ועמוק, זה בגלל שמדובר בילדים שלהן, שגדלים מהר, אל מול עיניהן".

לקהילה קשה לעכל עוד תהליך במקביל לשינוי – 

מאחר ולא מדובר בהוצאה כספית או כל השקעה אחרת מצד הקיבוץ, אינינו רואות כיצד השניים קשורים. 

האם כל התהליכים והיוזמות בקיבוץ מוקפאים עד לאחר סיום תהליך ההפרטה? 

קהילה בתוך קהילה – 

ניצני זבולון גם היא קהילה בפני עצמה. עם מסורות, טקסים ואירועים סגורים. 

גם החינוך המשלים. 

גם קהילת הוותיקים, קהילת הסטודנטים, קהילת הנקלטים החדשים ועוד.

קהילת הילדים מפוצלת מגיל קטן מאוד בגנים, ואחר כך בבית הספר. 

מה שמאחד את ילדינו זה לא המקום בו הם לומדים (הלא גם בשכבות הגיל השונות בבית הספר ילדי יגור מפוצלים בין 2 ל-3 כיתות בכל שכבה), זה החינוך המשלים, הפעילות בחגים, גני המשחקים וכו'.

 

בסופו של דבר מיגור נדרש רק דבר אחד – הקצאת מבנה לכמה שעות ביום. מבנה שכרגע עומד מיותם בשעות המדוברות ולא יושכר בזמן הקרוב משום שמשמש היטב את החינוך המשלים ביגור.