התחלות קטנות לראש השנה תשע”ח / גלית חגי

כן, אתם כבר מכירים את הרגע הזה שמגיע כל שנה,

כי הרי זו לנו לא הפעם הראשונה,

רגע בו אנחנו קצת מעצימים, קצת מגלים נסתרות,

ובעיקר מפרגנים למי שמחפש גם דרכים אחרות.

 

עזגד (שלם) ממשיך לעדכן את כולנו מה חדש בשדות, בטבע ובסביבה הקיבוצית,

בועז, מוריה ואלה (שחר) הקטנה, הרחיקו עד חולית להקים מכינה קדם צבאית.

נווה (גולדשטיין), רימון (לוגר) ומיקי (בן-דור) היו באוסטריה, במחנה של נוער מקדם שלום,

הדס (ילין) היא מעכשיו מנכ״לית התנועה הקיבוצית ומטרתה לחזק את הקשר בין הפרט למקום.

שירה (חגי), נעמה (קציר), גיל (בן-דור), רומי (רשף) ולוטם (רבן) יצאו לשנת שירות לפני צבא,

גם מיה (יובל), ירדן (מחלב) ומוריה (שרון), שמתנדבת בפנימיית ״אהבה״.

נמרוד (סט), עינב (רשף) ועדי (גרודמן) יצאו לשנת שירות בקיבוצי הדרום במסגרת תנועת ״החלוץ״,

כולם ללא יוצא מהכלל מיישמים את המשפט של ״נוער איכותי ותורם בקיבוץ״.

מירה ועמוס (יובל), איל ודורית (שריג), עודד ורבקה (קוטליאר) חיתנו בנים,

עטר (רון) ותמי (עוז) הקימו את ״אסיפת ההורים״, שפרויקט הדגל שלה הוא ״הורים ערים״.

לצביקה ועמירה (שנקר) נולדו שתי נכדות בהפרש של שלושה חודשים,

אלכס (נול) המיר את הידע שרכש במד״א והתגייס לקורס יוקרתי של פרמדיקים.

נטשה (גורליק–שור) הקימה את ״מאמאנות״ שמבשלות מנות גורמה למשפחות של יולדות,

יובל (אדלר) וליאורה (נול), בנות יא׳, מגיעות לבית אחווה כדי לשמח את דור המייסדות.

נועה (קייזר) – זכתה במקום הראשון ברכיבת דרסג׳ במחוז הצפון,

דינה (אבני) רצתה לדבר עם הנכדים על בסיס יומיומי, אז היא למדה לראשונה את רזי הסמארטפון.

רחלי (טורץ) הקימה בית הספר לביודנסה ביגור, היא אומרת ששפת הגוף יוצרת גשר,

דנה (חגי) סיימה קורס בהומואופתיה ומלמדת אותנו שבין מחלות הגוף למצב הנפש יש קשר.

יהלי (איילון) הוכתרה שחקנית מצטיינת בכדורגל בהפועל קרית ים, זו השנה השנייה ברציפות,

שושנה (לבנה) מדריכה אימהות צעירות, איך להתמודד עם האתגר והעייפות.

דין (רום) הוסיף קעקוע מקורי של טרזן, על השוק של רגל שמאל,

ישראל (סלע) מדריך בשחמט את עתי (זמיר) ומראה לו שכל אחד יכול.

נעם (זיידל) ילדה את ישי בכורתה, שמשלימה לנורית (זיידל) תריסר נכדים,

מאיה (שמשי) סיימה את כל המבחנים וקיבלה דיפלומה של רופאת ילדים.

רימון (וילרוסה), נעם (אגמון), מאי (חגי) ואוריאן (לניס), בני כיתה, מטיילים במקביל במזרח, בנוף ובערים,

ספי וקארי (בארי) – שייכים ל״צוות האדום״, שאירגן את משחה המים הפתוחים במכבייה העשרים.

ראובן (קינן), יאיר (עוגן) ויונתן (אברך) ציינו 50 שנה לששת הימים בפגישת מחזור של הפלוגה,

גלי (שמיר) סיימה קורס קציני חינוך והועלתה בדרגה.

גדליה (טולפין) ורני (בן דור) מתנדבים באגודת ״השומר החדש״ ושומרים מפני הרס, גניבה או שריפה,

יונה (טפר) כתבה על ״איש ושמו אריה״, סיפורו של נער אמיץ בפלמ״ח, וסיפורה של תקופה.

הגר (רשף) התקבלה לקורס היוקרתי של צוערים ברשות המדינה,

לקיקה (רם) נולדה חמשת, שהיא הנכדה של הנכדה, או אם תרצו הבת של הנינה.

שגית (קשת) וורוניקה (ניב) מדריכות מטעם החברה למתנ״סים, איך לטפל נכון בגיל הרך ובגן,

שבט אוסטרובסקי מחפש שורשים בליטא, בלטביה ובפולין, שבט רוזיאו עשה זאת ביוון.

שולי (שלו) היא מעכשיו מנהלת חדר הכושר ומזמינה את כולכם לנסות,

צביקה (רביב) דואג שלכלבים יהיה חם בחורף וגם הם יוכלו להתפנק מתחת לשמיכות.

שני (גרודמן) הצטרפה לצוות החינוך המשלים, שמלווה נוער מאותגר טכנולוגיות מתקדמות,

דין (לוי), הוא הראשון מבני כיתת אופק שלבש מדים, והצטרף לבעלי הכומתות האדומות.

כרמל (שנקר) – עברה לרומא והתחילה לעבוד כיועצת משפטית של ארגון המזון העולמי באו״ם,

תימור (בן-ארי – שוסטר) היא מעכשיו אחראית שיווקית בטובופלסט דרך מערכת ״מארקום״.

נועה (סט), ספיר (קינן) ועמית (ימין) מלמדות מבוגרים להשתמש בפלאפון חכם, במסגרת תרומה לקהילה,

ברק (עוגן) סיים את מרתון טבריה והוכיח שהדרך אפשרית, למרות שהיא לא קלה.

במסגרת ״אוניברסיטה לעם״ ענבל (שחר) ודנה (חגי) מלמדות אנגלית,

גם אורי (קשת) התחיל ללמוד באוניברסיטה, כחלק משירותו ביחידת עלית.

שושנה (רוזיאו), איריס (וילרוסה) ומיכל (מלכין) מלמדות נערים את יסודות הסריגה, הפסיפס ואומנות האיור,

שולה (כפרי) ועדי (גיל-צירלין) מרכיבות עם הנערות חרוזים לשרשרת, ומלמדות איך להביע רגשות בציור.

איגור (יעקובוביץ) מלמד ב״כפר הנוער הדתי״ את רזי השחמט ודין (קול) מאמן כדורסל,

ירון (שמיר) ויוליה (איריס) באותו כפר נוער, מוכיחים שאפשר להצליח ללמוד, גם אם לא תמיד קל.

עטר (רון) ארגנה ארוחת חג לניצולי שואה ונזקקים, שושן (חיון) מתנדבת עם בעלי מוגבלויות, בספורט אתגרי,

עידו (זמיר) חונך נער שגורלו שפר עליו פחות, ומחזיר את האמון שהכל עדיין פתוח ואפילו אפשרי.

גילי וטוהר (שחף-זר אביב), אב ובנו, התחדשו בתספורת מוהוק משותפת ועכשיו הם בדיוק לפי צו האופנה השגור,

לשי ואיתי (רודן) נולדה לונה, דור רביעי וחמישי של שתי משפחות מיגור.

חיה'לה (לב – איל) כתבה את סיפור חייה – סיפור ללא התחלה וסוף שנקרא "כמו בתוך קופסא",

יונתן (ורקר) בן החמש כבר נוסע על אופניים בלי גלגלים ואפילו את מעבר הפרות ברפת כבר ניסה.

רחלה (עובדיה) מביאה את ניסיון העבר שלה כמורה ומלווה את בוגרי ״גן חצב״ לקראת כיתה א׳ ופרידה מהגן,

ואני הוספתי לי את התואר ״חותנת״ באופן רשמי ומן המניין.

 

אז אתם רואים שלא צריך הרבה כדי לשנות ולהִשתנות בעולם,

ואם מחפשים את הטוב ומתרגשים מהיופי, זה מקרין מסביב על כולם.

כי לבקר ולהשמיץ קל (בעיקר אצלנו בחצר), אבל לא מקדם וגם לא עושה טוב.

בואו נחפש את המשותף, נאיר את השונה, ולפני שנשמיץ קצת נחשוב.

ואולי אם נעז קצת יותר מבפנים ונפחד קצת פחות מבחוץ,

נוכיח שאפשר לעשות פה שינוי והוא יעשה רק טוב לחיים הקיבוץ.

 

שנה טובה

גלית (חגי)