הסכם קרנות ההשתלמות: אסיפה מס 2

 

• הודעת מזכירות: מעבר לקלפי ממוחשב

בועז אוחנה: כפי שהודענו אחריהחגים נעבור לקלפי ממוחשב. פנינו לחברים לוודא שמספרים הטלפונים במזכירות נכונים. ימי ההצבעה ישארו כמו שהם. החברה שממנה נרכשה התוכנה היא מעין השופט, וכל הנתונים נשארים אצלם ולא זולגים למקומות אחרים.

• הסדר קרנות השתלמות

בועז אוחנה: הדיון הוא לא על סעיפי ההסדר, אלא רק להבהרת המודל המוצע על ידי המזכירות. אם הקלפי ידחה את ההסדר, הנושא יחזור להחלטת רשם האגודות, על פי דרישתו.

(מציג את נייר "הסדר קרנות ההשתלמות" )

הסדר קרנות ההשתלמות

1. מספר בעלי קרנות השתלמות ביגור- 220 חברים (לא כולל כאלה שהייתה להם בעבר והם העבירו אותה לקיבוץ).
2. ההסדר הוא לבית אב, דהיינו – ההחזר הוא מתקציב בית אב והחשבון הוא לגבי הקרנות שיש לשני בני הזוג (אם יש).
3. תוקף ההסדר על כספים שהופקדו החל מ-1.1.2004 ועד היום. מדוע לא מתאריך קודם? זוהי פשרה המאזנת בין טענת התיישנות (7 שנים אחורה מהיום) לבין הרצון לצדק חברתי.
4. מדובר על פתרון של גישור מתוך רצון לשמור על הקהילה ערב שינוי, כאשר ברור לכל שמעל 20 שנה לא היה טיפול אפקטיבי בהעברת כספי הקרנות ליגור וכי יש לכך מחירים משפטיים.
5. הכספים שיועברו כתוצאה מההסדר ליגור, ישמשו לפתיחת קה"ש לחברים (בתי אב) להם אין קה"ש, ולא לשוטף של יגור.
6. מסלול 4 מוגבל לחברים שסך הכסף הצבור לזכותם (בית אב) בכל הקרנות אינו עולה על 200,000 ₪.
7. ההסדר יחול על כלל חברי יגור בעלי קה"ש (כולל מי שהכניס בעבר ליגור כספים מקה"ש לגביו תירשם הזכות בכרטיסו, על פי המסלול הנבחר, לא כולל מסלול 4).
8. החזר חודשי קבוע בגובה 200 ₪ (צמוד למדד), ללא קשר לקיזוז. "הודאה והכרה בחוב".
9. חברים שהנם מורים העובדים במערכת החינוך/אקדמאים יעבירו את הדוחות הנדרשים להחלטה על הסכום הקובע בהתאם לאמור בהסכם זה. מועד הבחירה במסלול המועדף עליהם יידחה למועד הפרישה או למועד מוקדם יותר אם המורה יבחר לפדות את הכספים הצבורים בקרן או ייצא לשנת שבתון. לשם עריכת תחשיב הסכום הקובע יוכרו הוצאות לצורכי לימודים והשתלמות (שוב, רק למורים ולאקדמאים) שהוצאו עד למועד הפרישה, ויציאה לשנת שבתון, בהתאם לתנאי הקרן.
10. שקיפות של כל הנתונים של קרנות ההשתלמות מול נאמן מוסכם. זכות ערעור של החבר/קיבוץ על קביעת הנאמן.
11. חברים שלא יצטרפו להסדר עניינם יובא לבוררות במוסד לגישור ולבוררות של התק"צ.
12. אי קבלת ההסדר, משמעותה, החזרת הסוגייה לפסיקת רשם האגודות.

המסלולים המוצעים:

	מסלול 1	מסלול 2	מסלול 3	מסלול 4
סכום שיועבר לקיבוץ לשם פיחת קה"ש לשאר החברים	20%	10%	50%	–
סכום שיישאר בידי החבר	40%	30%	50%	–
סכום שיירשם כחוב (קיזוז מ"פירות נכסים", רווחי הון, שיוך ועוד)	40%	60%		100%

 

13. הצטרפות להסדר תהיה בחתימה על מסמך הצטרפות אישי.

אבישי שורש: צריך לזכור שהדיון הוא על פי דרישה של הרשם! וזאת בעקבות הפגישה של המתנגדים לשינוי עם הסגנית שלו כאן לפני מספר שבועות.  מפריע לי שבועז מציג את הארוע שהתנאים האלה כוללים מעל ל 200 איש, בשעה שהליך הגיור  נעשה עם 30 איש מתוכם.תוצאות הגישור הזה לא צריך לתפוס לגבי מי שהתחיל עבודת חוץ לפני שנתיים. הנושא קשור לשינוי. והרשם בעקבות הפגישה ההיא, בנוסף לבקשתו לשינוי בתחום התק״ה והשיכון, דרש גם לשמוע את דעת חברי יגור על הסדר גישור זה. בועז ניסה להרגיע אותי לשאלתי אם בקשות הרשם יכנסו לחישוב  והסדר זה הזה יעמוד בתנאי הייתכנות הכלכלית בכך שנקבל 3 מליון שח ב 2018 על המטרונית. אנחנו באוקטובר 2017 ועדיין לא ראינו את הדוח הסופי של 2016! (דוח סילביה על יגור ותאגידיה)כלומר אין לנו בכלל נתונים סופיים לגבי השנה הקודמת!שעל פיה נעשה חישוב ההיתכנות אז איך אפשר לדעת אם יש לשנוי היתכנות כלכלית אם אין נתונים! אולי הנתונים שאנחנו עובדים על פיהם לא אמינים ?

באתר של יגור ישנו מדור ארכיוני של כל היומנים מ2001ב 2001 ו2002 היו דיונים נוקבים על הכנסת קרנות השתלמות ובהם אמו בילי הדיון הם חלק מהמשתתפים בדיון הקודם.ב 2007  קיבלנו בונוס, סהכ 2 מליון שח, לחלק הקפיאו  את הבונוס: מי שלא מתפרנס, מי שיש לו בעיות כספיות עם יגור- למעט,וזה צויין במיוחד, בעלי קרנות השתלמות, וגם אהוד סט אמר באיזה אסיפה על הפנסיה, "בקרנות הפנסיה איננו מתעסקים כרגע ", הנושא היה בדיון כל השנים. רק הממסד באופן מעשי, שם את זה בצד. אז נניח שלגבי אותם שלושים אין מנוס וצריך לוותר, אבל לגבי השאר, עליהם לא חלה שום התיישנות, הם לא יכולים לקבל את התנאים שקבלו המקרים העתיקים. גם לא צריך לשדר מסר "שלא מתעסקים" עם הנושא

גילי דניסקי: רק לוודא, שהבנתי נכון, שמי שהיה בסדר והכניס את הכספים, מקבל "פרס". זה כשלון גדול של כל המזכירויות לדורותיהן, באכיפה. פרושו שאפשר לעשות מה שרוצים. אני מתנגד למחילה על החוקים והכללים של החברה. יש דרכים לאכוף את ההחלטות שלנו. למה מי שהיה בסדר הטבה ובונוס? בעיני כל ההסדר הוא בדיחה.

עמית שילה: הסוסים ברחו… צריך להיות מעשיים. כשהולכים לשינוי, סט החשיבה משתנה, מי שויתרו על הנוחות לעבוד בבית והלכו לעבוד בחוץ, עבדו קשה, פינו פה מקומות עבודה, אולי מגיע להם תגמול על המאמצים והמחירים. יש ניגון עניינים, לבעלי עניין כאן שיושבים בדירקטוריונים ביגור ולא ירצו להכניס דיבידנד ליגור. אני מעדיף פסיקה של הרשם כי זאת פסיקת שופט, אחריה אין גישורים ואין בוררות.

בועז אוחנה: לגילי, באמת התלבטנו, בגלל הטיעון שהעלת החלטנו כפי שהחלטנו. כדי שמי שהיה בסדר, לא יצא פרייר.

יעקב לויתן: הדיון הזה הוא בבואה של חיינו. אי אפשר להגיד ל 220 איש שהם לא יכולים לשבת בדירקטוריונים. חבל שהגענו למצב הזה. ההקשר הרחב הוא שאין ליגור סיכוי להעביר את השינוי אם ההצעה הזאת לא תעבור. לא צריך להעביר את זה לרשם, אלא להביא את זה לקלפי ולקוות שהציבור יאשר.

יעקב עציון: כואב לי שקבוצה כל כך גדולה לא פועלת לפי החלטות יגור ולפי הנורמות שלה. ומשהו בתחושת החברות אצלי נשבר. בחוברת השינוי (בפרק "הסדר שימוש בפירות הנכסים היצרניים" סעיף 28) כתוב "הקיבוץ יקזז כל חוב. של החברים ו/או בני-זוגם ו/או יורשיהם לקיבוץ, כנגד כל זכות של החברים או יורשיהם על פי הסדר זה", כלומר גם בעתיד הרחוק תמשיך ההתחשבנות. ההרגשה שלי עם זאת, שמדובר בחובות אבודים, אני די אובד עצות. המסלול העדיף נראה לי הרביעי. אם כי אפשר ברוח הגישור שמציעה המזכירות לבחור בשלישי ולמחוק בשנה הראשונה לשינוי, מחצית מהחוב למי שיעביר את המחצית השנייה ליגור.

אבישי שורש: גילי, במקום להתעסק באלה ששילמו, תתלונן על אלה שלא שילמו! ל 30  חברים היתה זכות לגישור על פי לקונה שמצאו עורכי הדין של יגור ושל ה30, בגלל שהיתה התיישנות. אבל לכל אלה שעבדו בחוץ ממ 2004 ועד היום אין זכות התיישנות ולא צריכים לקבל מתנה, שאפילו לא ביקשו ולא רבו עליה. אני מציע שלגבי השלושים, בהנחה שבאמת יחתמו! שמורה הזכות שניתנת כאן. לגבי כל השאר יגור צריכה לדרוש שיחזירו את הכספים. וגם ככה אולי עדיף שהעניין יעבור מהמזכירות להחלטת הרשם.

 

אודי קינן: אמרתי שמדובר בנושא ארוך שנים. חוב תמיד אפשר לקזז…אם יהיה מאיפה לקזז. בדקנו ומצאנו שחוב שלא טופל אפקטיבית, קשה לגבות אותו. גם לבוא אחת לשבע שנים ולדרוש… זה לא נקרא לטפל אקטיבית. לגילי, "אל תדון אדם…" אחרי שנתיים של שיחות קשות עם חברים, זה מה שאנחנו יכולים להשיג. וכדאי שנישאר חברים. וצריך להיות סלחן קצת, כי סביר שרובנו לא היינו מכניסים כספים כאלה. להחזיר לרשם אומר לוותר על הכסף, ערב השינוי אני מציע לציבור לתמוך בהסכם. למען הסר ספק, אם ההסכם ייכנס לתוקף על ידי חתימה של מרבית קבוצת השלושים, הוא יחול על כל 220 העובדים.

אבשלום שוחר: קשה לציבור להסכים להצעה שהמשמעות שלה היא "אכלנו אותה", אבל אין ברירה. מקומם אותי הזילזול במה שנעשה בתחום הזה לפני שנת 2000. מוטב שנקבל אנחנו את ההחלטה. להעביר את זה לרשם זאת התבזות. קורא לציבור להצביע בעד ההסכם למרות החסרונות, עדיף כך מאשר לא לקבל החלטה בכלל.

אבישי שורש: להסכם המוצע אין תוקף לגבי 190 חברים, כי הם לא מקבלים החלטת אסיפה. אם הרשם יקבל החלטה לכולם, זאת תיהיה החלטה משפטית שעליה לא מתווכחים.

• בחירת ועד מנהל חדש לחוצות יגור (יפורסם בהמשך)