בית / אסיפות / הצעות לתיקונים בתקנון יגור לאחר השינוי, על פי דרישת הרשם

הצעות לתיקונים בתקנון יגור לאחר השינוי, על פי דרישת הרשם

רצ"ב נוסח תיקון התקנון המוצע שיובא להצבעה ביחד עם חוברת השינוי.

העמודה הימנית במסמך כוללת את נוסח הסעיפים כפי שהם היום. העמודה השמאלית כוללת את נוסח השינוי המוצע. שינויים שהכניס הרשם מודגשים.

התיקון המוצע נדרש על מנת לתת תוקף להסדרים הכלולים בחוברת השינויים, והוא מהווה במהותו מעבר ממסגרת של קיבוץ שיתופי למסגרת של קיבוץ מתחדש.

אין מדובר בהחלפה של כל התקנון, אלא בתיקון המינימלי המתחייב על מנת לאפשר את קבלת חוברת השינויים, זאת על מנת לא לעכב את התהליך ולא ליצר מכשולים נוספים שאינם הכרחיים.

התיקון קובע את המסגרת הכללית בלבד של הקיבוץ כקיבוץ מתחדש, ומסמיך את האסיפה לקבוע את ההסדרים המפורטים, המעוגנים בחוברת השינויים.

עיקר התיקון הוא מעבר ממצב שבו החבר מעביר לקיבוץ את כל נכסיו והכנסותיו ומעמיד לקיבוץ את מלוא כוח עבודתו, והקיבוץ מספק לחבר את כל צרכיו ("קיבוץ שיתופי"), למצב שבו החבר אחראי לפרנסתו ומעביר לקיבוץ את הכנסותיו מעבודה ומשלח יד, ואילו הקיבוץ מספק לחבר תקציב הנגזר מהכנסותיו הנמסרות לקיבוץ, וכן מבטיח רמת קיום הוגנת לחברים והתלויים בהם ("קיבוץ מתחדש").

 

עיקרי השינויים אותם הכניס הרשם:

סעיף 44 – בעלי צרכים מיוחדים, סעיף 45- חלוקת רווחים, סעיף 53-  אי קיזוז מפנסיה, סעיף 66א'- צרכים מיוחדים, סעיף 66ב' אספקת צרכי חברים- נימוקי ועד ההנהלה, סעיף 66 ג' תקציב פרישה- אי אפשר לקזז זכויות של בן זוג מתקציב הפרישה, סעיף 66ד'- תקנות הערבות ההדדית, 66 ה- בנים בעלי צרכים מיוחדים.

מזכירות יגור

 

 

הצעת תיקון תקנון קיבוץ יגור  (חוברת שינויים)  

 

נוסח לפני התיקון נוסח לאחר התיקון
3.

 

הקיבוץ הינו התאגדות חופשית של אנשים למטרות התיישבות, קליטה, קיום חברה שיתופית ותרבות יהודית המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקניין, עבודה עצמית, שוויון ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך. הקיבוץ הוא יישוב נפרד. הקיבוץ רואה את עצמו חלק בלתי נפרד של תנועת העבודה השואפת לכונן את העם בישראל בחברת עבודה הבנויה על יסודות של שיתוף ושוויון כלכלי וחברתי. הקיבוץ רואה את עצמו כחלק מהתנועה הציונית.

3.

 

הקיבוץ הינו התאגדות חופשית של אנשים למטרות התיישבות, קליטה, קיום חברה שיתופית ותרבות יהודית המאורגנת על יסודות של  שיתוף באמצעי הייצור, בצריכה ובחינוך, ואשר מקיימת ערבות הדדית בין חבריה. הקיבוץ הוא יישוב נפרד. הקיבוץ רואה את עצמו חלק בלתי נפרד של תנועת העבודה השואפת לכונן את העם בישראל בחברת עבודה הבנויה על יסודות של שיתוף ושוויון כלכלי וחברתי. הקיבוץ רואה את עצמו כחלק מהתנועה הציונית.

 

4.

כל חבר קיבוץ קובע את מקום מגוריו הקבוע במקום היישוב של הקיבוץ (להלן: "היישוב הקיבוצי") מעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כח עבודתו ומוסר לקיבוץ את כל ההכנסות והנכסים הנמצאים ברשותו או המגיעים לידיו מכל מקור שהוא, למעט נכסי חבר כהגדרתם בתקנון זה, והקיבוץ קובע את עבודתו של החבר על כל הקשור בה, ומספק את כל צרכיו, לרבות צרכי התלויים בו היושבים כחוק ביישוב הקיבוצי (להלן: "התלויים בחבר") בהתאם ליכולתו, וכל אלה בהתאם לכללים הנהוגים בו כפי שנקבעו על ידי מוסדותיו המוסמכים, הכל כמפורט בתקנון זה.

4.

כל חבר קיבוץ קובע את מקום מגוריו הקבוע במקום היישוב של הקיבוץ  מוסר לקיבוץ את  ההכנסות החייבות במסירה בהתאם לקבוע בתקנון זה להלן, ואחראי לפרנסתו ולתלויים בו. הקיבוץ מבטיח את צרכי הקיום של חבריו והתלויים בהם, בהתאם לכללים הנהוגים בו כפי שנקבעו על ידי מוסדותיו המוסמכים, באופן שלא יפחת  מהמתחייב על פי תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש), התשס"ו – 2005 (להלן: "תקנות ערבות הדדית").

 

 

6 (ג)

לספק את הצרכים הכלכליים, החברתיים התרבותיים והאישיים של חברי הקיבוץ והתלויים בהם, לדאוג לבריאותם, וכן לייסד ולקיים שירותים, מוסדות ומפעלים הדרושים לשם כך, להבטיח רמת חיים נאותה של חברי הקיבוץ והתלויים בהם, בגבולות יכולתו הכלכלית של הקיבוץ, ובהתחשב עם צרכי פיתוחו המשקי ומטרותיו האחרות.

6(ג)

להבטיח רמת חיים נאותה של חברי הקיבוץ והתלויים בהם, ובכלל זה הבטחת צרכיהם החברתיים, התרבותיים, הכלכליים והבריאותיים, בגבולות יכולתו הכלכלית של הקיבוץ, ובהתחשב עם צרכי פיתוחו המשקי ומטרותיו האחרות.

 

 

 

7. (יב).

לפעול כמיופה כוח בשמו ובמקומו של חבר הקיבוץ, בנכסים או בהכנסות המגיעים לחבר הקיבוץ, לרבות כל פעולה למימוש נכסיו של החבר. סמכות זו לא תחול על נכסי החבר כהגדרתם בסעיף זה והיא תפקע עם מתן צו לפירוק הקיבוץ או עם מתן צו לכינוס נכסיו.

לעניין תקנון זה:

"נכסים" – לרבות מקרקעין, מיטלטלין, כולל כספים וכל מסמך המקנה זכות לקבלת רכוש מכל סוג, כולל כספים, בהווה או בעתיד, וכן זכויות וטובות הנאה מכל סוג ומין, לרבות זכות תביעה.

"הכנסות"- תקבולים מכל מן וסוג שהוא ולרבות תקבולים עבור עבודה, רנטות, קצבאות וגמלאות.

"מימוש נכסים או הכנסות" –  קבלת נכסים או הכנסות, לרבות חתימה על כל מסמך לשם קבלתם או בקשר לקבלתם, העברת נכסים והכנסות, לרבות חתימה על כל מסמך לשם העברתם או בקשר להעברתם, הגשת תביעות והנהלתן, וכן מימוש כל זכות אחרת בנכסים או הכנסות, וניהול משא ומתן בקשר לכל אלה.

"נכסי חבר":

(1)     כספים הניתנים לחבר כתקציבים אישיים שוטפים לרבות יתרות תקציבים אישיים מתקופות קודמות;

(2)     מיטלטלין לשימוש אישי אשר משמשים את החבר במקום מגוריו ביישוב הקיבוצי;

(3)     סוגי נכסים או הכנסות אחרים בהתאם להחלטות האסיפה הכללית שהתקבלו ברוב של 2/3 מהמצביעים בעד ונגד, אך למעט מקרקעין של הקיבוץ, נכסים יצרניים של הקיבוץ ותקבולים שמקבל החבר בגין או חלף עבודתו.

 

 

7. (יב)

 

בטל.

 

 

 

14.

תוך תקופת המועמדות יספק הקיבוץ את צרכיו החומריים והחברתיים של המועמד ושל התלויים בו, אשר העתיקו את מקום מגוריהם ליישוב הקיבוצי בהסכמת הקיבוץ, לפי הכללים הנהוגים בו לגבי מועמדים.

 

14.

חובות וזכויות המועמד בתקופת המועמדות יקבעו על ידי האסיפה הכללית מעת לעת.

17.

המועמד חייב להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כח עבודתו, ולציית להוראות רשויותיו המוסמכות של הקיבוץ בכל הנוגע לקביעת עבודתו וסדרי עבודתו על כל הקשור בכך.

17.

בטל.

34ב.

האסיפה רשאית לקבוע כי קבלת מועמד לחברות בקיבוץ תהא מותנית בתשלום דמי כניסה ו/או דמי הצטרפות, אשר יועברו לאיזו מקרנות הקיבוץ,  לרבות קרנות בלתי מוחזרות.

44.

רכוש הקיבוץ אינו ניתן לחלוקה בין החברים בזמן קיומו של הקיבוץ.

44.

א.     האסיפה הכללית רשאית לקבל החלטה בדבר שיוך זכויות לחברי הקיבוץ או חליפיהם בדירות מגורים בקיבוץ או במגרשים מיועדים לבניה (להלן – "שיוך דירות"); והכל בכפוף לתנאים שלהלן –

(1)     הזכאים לשיוך דירות בהתאם להחלטה יהיו מי שהיו חברי הקיבוץ ביום 1 במאי 2014, הוא מועד קבלת ההחלטה בדבר חוברת העקרונות על ידי האסיפה הכללית (להלן בסעיף זה – "המועד הקובע") או לאחריו, למעט חברים שחברותם נפסקה שלא על דרך פטירה טרם העברת הזכויות בדירות המגורים אליהם.

(2)     ההחלטה בדבר שיוך דירות תתקבל בהצבעה בקלפי ברוב הדרוש על פי דין, אך לא פחות משני שלישים מבין המצביעים הן או לאו (בסעיף זה – "החלטת השיוך").

(3)     מימוש החלטת השיוך, ככל שתתקבל, יבוצע בהתאם להסדרים מפורטים בהם יהיה הקיבוץ רשאי להתנות בתנאים את ביצוע שיוך הדירות ואת יישומו לגבי החברים, לפי שיקול דעתו, ובכלל זה: בתשלום סכומים ובחתימה על מסמכים, כתבי התחייבות והסכמים; והכל – כפי שייקבע בהחלטות האסיפה הכללית. כמו כן, הקיבוץ יהיה מוסמך לקבוע במסגרת ההסדרים המפורטים כללים, הוראות, תנאים ומגבלות לגבי שימוש בדירת המגורים, העברה של הזכויות בה, הורשה, מתן זכויות שימוש לאחר ו/או ביצוע פעולות משפטיות אחרות בקשר לדירת המגורים, והחלטות אלה יחייבו את חברי הקיבוץ להם שויכו הדירות ואת חליפיהם. מובהר כי החלטות לגבי ההסדרים המפורטים, בהתאם ובכפוף לאמור בתקנון זה, יתקבלו ברוב רגיל או ברוב מיוחד, כפי שייקבע בהחלטת השיוך.

(4)     בלי לגרוע מכלליות האמור לעיל –

(א)    מתן זכויות לחברים במסגרת שיוך הדירות תהיה על חשבון זכויות החברים לדמי עזיבה על פי כל דין ו/או הסכם. במסגרת החלטת השיוך יתנה הקיבוץ את שיוך הדירות בוויתור החברים על דמי העזיבה המגיעים להם על פי הכללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ או כל דין שיחליף כללים אלה ו/או הסכם, ובלבד ששיעור הויתור יהא עד לגובה שווי ההטבה הגלומה בשיוך הדירה לחבר.

בביצוע  שיוך דירות יראו את הקיבוץ כמי שמילא את חובתו כלפי חבר ששויכה לו דירה בהתאם להחלטות הקיבוץ, בקשר עם העמדת מדור לחברים, ולא תהיה לו חובה נוספת כלשהי בקשר עם האמור.  האמור אינו פוגע בחובת הקיבוץ לאספקת מדור לבעל צרכים מיוחדים.

(ב)    דירה ששויכה בפועל לחבר, אם וככל ששויכה, תהיה ניתנת להעברה, לאחר השיוך, אך ורק לקיבוץ או לחבר הקיבוץ או למי שהתקבל לחברות בקיבוץ; והכל – בהתאם ובכפוף לתנאים הקבועים בהחלטות הקיבוץ.

(5)     מובהר כי כל עוד לא נתקבלה החלטת השיוך ברוב הדרוש כאמור לעיל, אין לראות באיזה מהוראות התקנון או במהלכים שיתבצעו לפיו, משום מתן זכות לחברי הקיבוץ לגבי דירות המגורים בקיבוץ. עד למימוש שיוך הדירות בפועל בהתאם להחלטת השיוך, ככל שתתקבל, ימשיך הקיבוץ להיות בעל הזכויות הבלעדי בדירות המגורים ו/או במגרשים המיועדים לבניה.

ב.

(1)     האסיפה הכללית רשאית להקנות למי שהיו חברי הקיבוץ במועד הקובע (1.5.2014), או שהתקבלו לחברות עד שנתיים לאחריו, ויורשיהם, זכויות בפירות הנכסים היצרניים של הקיבוץ אשר מימושן יהיה מפירות הנכסים היצרניים של הקיבוץ, אשר יהיו מוגבלות לסכום שייקבע על ידי מתן ערך מוסכם לכל שנת וותק של החברים עד למועד השינוי, ואשר יפרעו בכפוף למדרג השימושים בפירות הנכסים היצרניים, שייקבע על ידי האסיפה מעת לעת.

(2)     שווי הזכויות שייפרעו לחברים בהתאם לסעיף זה לעיל יבוא  על חשבון זכותם של החברים לדמי עזיבה על פי דין, וינוכה מהם. כל סכום שישולם לחבר  בגין דמי עזיבה על פי דין,  יבוא על חשבון הזכויות שהוקנו לו על פי סעיף זה, אשר טרם נפרעו עד אותה עת, וינוכה מהם.

(3)     כל זכות של החברים או יורשיהם בהתאם להחלטות האסיפה, כאמור בסעיף זה לעיל, תהא כפופה ליכולתו הכלכלית של הקיבוץ, ותיפרע בכפוף לקיום מקורות כספיים הולמים לפירעון חובות הקיבוץ, ולקיום התחייבויות הקיבוץ כלפי חבריו והתלויים בהם, ובכלל זה סגירה הדרגתית של גירעון אקטוארי לפנסיה והבטחת מקורות לתמיכה בבעלי צרכים מיוחדים כאמור בתוכנית שתאושר  על ידי הרשם.

(4)     הקיבוץ יקזז חוב של חבר ו/או בן זוגו לקיבוץ, מכל זכות של החבר כאמור בסעיף זה לעיל, שהגיע מועד פירעונה.

45.

הקיבוץ אינו מחלק רווחים בכל צורה שהיא וכל עודף ההכנסה על ההוצאה עובר להונו העצמי של הקיבוץ.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 45.

(1)     הקיבוץ רשאי לחלק רווחים על פי החלטת האסיפה הכללית, בהתאם להמלצת וועד ההנהלה, ובכפוף לכל דין.

(2)     האספה הכללית רשאית לקבוע עדיפות בחלוקת רווחים בהתאם לוותק של החברים למועד השינוי, כהגדרתו להלן.

(3)     חלוקת רווחים לחברי הקיבוץ כפופה להצגת תכנית בפני רשם האגודות השיתופיות לסגירה הדרגתית של הגירעון האקטוארי והבטחת מקורות לתמיכה בבעלי צרכים מיוחדים, כחלק מחובת הקיבוץ לעמוד בהוראות תקנה 3 (ב) ותקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) וכן כפופה חלוקה כאמור לאישור רשם האגודות את אותה תכנית.

(4)

(5)     הקיבוץ יקזז כל חוב של החבר ו/או בן זוגו לקיבוץ מרווחים המחולקים לחבר כאמור.

(6)     בכפוף ל להוראות תקנות האגודות השיתופיות (קרן מילואים) התשס"ה-2005, האסיפה הכללית מוסמכת להחליט על הקמת קרן מילואים, אשר תשמש לביטחונם הסוציאלי של חברי הקיבוץ ולרווחתם הכלכלית. מקורות קרן המילואים יהיו  מרווחי הקיבוץ ומתרומות של חבריו על פי החלטת האסיפה. האסיפה רשאית לקבוע שקרן המילואים תנוהל גם באמצעות תאגיד או נאמן, וכן רשאית להטיל על החברים תשלומים לקרן בשיעור שיקבע על ידה.

48.

חבר הקיבוץ חייב לדווח לקיבוץ על כל הכנסותיו. חבר הקיבוץ חייב להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתו, הכנסותיו ויכולת התפרנסותו ולקיים את הוראות רשויותיו המוסמכות של הקיבוץ בכל הנוגע לעבודתו ולסדרי עבודתו על כל הקשור בכך.

 

48.

(1)    החבר אחראי לפרנסתו ולמציאת מקום עבודה.

(2)   בין הקיבוץ לבין חבריו, ובין תאגיד בשליטת הקיבוץ לבין חבריו, לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, אלא אם כן יקבע אחרת על ידי האסיפה הכללית. האסיפה הכללית תקבע את זכויות החברים העובדים בקיבוץ ענפיו ותאגידיו, בקשר עם עבודתם.

(3)   ככל שעל אף האמור, יקבע על ידי בית הדין לעבודה כי הקיבוץ ו/או תאגיד בשליטתו חייבים בתשלום פיצויי פיטורים לחבר, יראו בכל סכום שהקיבוץ הפריש עבור החבר לגמל באחוזים קבועים מתמחור משרתו של החבר, בשיעור המקביל להפרשות מעסיק עבור פיצויים, ככספים ששולמו לחבר על חשבון פיצויי פיטורים.

53.

חבר הקיבוץ חייב להציע לקיבוץ, והקיבוץ רשאי ליטול לרשותו, את הבעלות והחזקה בכל הנכסים וההכנסות של החבר, אך למעט נכסי חבר כהגדרתם בתקנון זה. חובתו האמורה של החבר תפקע עם מתן צו לפירוק הקיבוץ או עם מתן צו לכינוס נכסיו.

 

 

53.

(1) חבר הקיבוץ יעביר לקיבוץ את כל הכנסותיו החייבות במסירה, כהגדרתן להלן.  חובתו האמורה של החבר תפקע עם מתן צו לפירוק הקיבוץ, בפירוק שאינו פירוק מפעיל, או עם מתן צו לכינוס נכסיו. החבר ייתן לקיבוץ גילוי מלא ונאות בדבר הכנסותיו החייבות במסירה וימסור את כל המסמכים וההצהרות הנדרשים על ידי הקיבוץ לשם כך.

"הכנסה חייבת במסירה" בתקנון זה –

כל השתכרות, חלף השתכרות, תמורה, הטבה, הנאה, קצבה, או זכות אחרת המגיעים או שיגיעו לחבר, במישרין או בעקיפין, בגין, עקב או חלף עבודתו, משלח ידו ו/או עסקו של החבר, או של בן זוגו חבר הקיבוץ – הכל בהתייחס לתקופת חברותם בקיבוץ – לרבות: קצבה פנסיונית, קופת גמל, ביטוח מנהלים, קצבאות שאירים, קרן השתלמות, פיצויי פיטורים; תשלומים לכיסוי הוצאות, קצבאות נכות ופיצויים בגין אובדן כושר עבודה וכיו"ב – הכל בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לחבר, למי מטעמו ו/או עבורו; וכן כל התשלומים והקצבאות מהביטוח הלאומי; וכן תקבולים שמקורם בקרן ו/או צבירה כספית אחרת, שנוצרה או מומנה על ידי הקיבוץ. הקיבוץ רשאי לעדכן הגדרה זו בהחלטת האסיפה הכללית, בדרך של קלפי פתוחה לציבור, ברוב של שני שלישים מבין המצביעים.

(2)     מובהר כי כל הכספים והזכויות שנצברו לחבר בגין  עבודתו ו/או משלח ידו  בתקופה שעד למועד השינוי, בהיותו חבר הקיבוץ, לרבות קרנות השתלמות, קופות גמל, קרנות פנסיה, פיצויים וכיו"ב, חייבים בהעברה לקיבוץ.  הנהלת הקיבוץ תהיה רשאית להגיע להסדר בקשר עם סכומים שלא הועברו כאמור.

(3)    הקיבוץ יקזז כל חוב של חבר לקיבוץ, מכל זכות שתגיע לחבר או לבן זוגו חבר הקיבוץ  ( לרבות  זכויות בהסדרי דיור, פירות הנכסים, , הורשה, וכיו"ב).

54.

הקיבוץ מיופה כח לפעול למימוש הנכסים או ההכנסות, כולם או מקצתם, המגיעים לחבר הקיבוץ, למעט נכסי החבר כהגדרתם בתקנון זה, בשמו ובמקומו של החבר.

54.

הקיבוץ מיופה כח לפעול למימוש  ההכנסות החייבות במסירה, כולן או מקצתן, המגיעות לחבר הקיבוץ,  בשמו ובמקומו של החבר.

 

66.

הקיבוץ יספק את הצרכים החומריים, החברתיים והתרבותיים של חבריו בהתאם ליכולתו ובהתחשב בצרכי משק הקיבוץ ופיתוחו וקיום יתר חובות הקיבוץ. סיפוק הצרכים, כאמור, יבוצע במגמה להגשמת הכלל "לכל אחד לפי צרכיו", תוך שמירת העיקרון של שיתוף בצריכה ושל זכויות שוות בתנאים שווים, בהתאם לכללים ולפי סדרי הביצוע שהקיבוץ קבע בדרך כלל או לסוגי צריכה שונים, או על פי החלטות התנועה והנחיותיה שאומצו על ידי הקיבוץ. הקיבוץ רשאי לתת לחברים תוספת לתקציב על פי עקרונות הקיבוץ.

 

 

66א.

(1)   הקיבוץ יבטיח את צרכי הקיום של חבריו וילדיהם הקטינים, לרבות צרכים מיוחדים כהגדרתם בתקנות הערבות ההדדית,  באופן שיקבע על ידי האסיפה הכללית מעת לעת, אך בכל מקרה לא יפחת מהמתחייב על פי תקנות הערבות ההדדית.

(2)   הקיבוץ יתן לחבר תקציב כספי אשר ייגזר מההכנסות החייבות במסירה שיעביר החבר לקיבוץ, בניכוי סכומים ו/או תשלומים, כפי שיקבעו על ידי האסיפה הכללית מעת לעת.

(3)   מועד תחילת חלוקת תקציבים לחברים בהתאם להכנסות החייבות במסירה שהעבירו לקיבוץ כאמור בס"ק זה יוגדר בתקנון זה לעיל ולהלן – "מועד השינוי".

(4)   מובהר כי התקציב ייגזר רק מהכנסות חייבות במסירה שיעביר החבר לקיבוץ, אשר מקורן בגין עבודתו ו/או משלח ידו בתקופה שלאחר מועד השינוי.

(5)   הקיבוץ רשאי להטיל על חבריו, וכן לנכות מתקציבם, תשלומים למימון  מערכת הערבות ההדדית ו/או הוצאותיו האחרות, בין אחידים ובין תלויי הכנסה, כפי שיקבעו על ידי האסיפה הכללית מעת לעת.

66ב.

 

הקיבוץ יבטיח את אספקת צרכי חבריו שבגיל העבודה בהתאם להחלטות האסיפה הכללית מעת לעת, ובלבד שערכם הכולל, לאחר שהובאו  בחשבון כל הכנסה או נכס של החבר או בן זוגו, למעט קצבאות ייעודיות לנכים שנועדו לספק צרכים יחודיים של החבר, כגון: קצבת ניידות ושירותים מיוחדים (להלן: "קצבאות יעודיות"), לא יפחת מהמתחייב על פי תקנות ערבות הדדית.  השלמת הספקת צורכי חבר בגיל העבודה תהא מותנית בכל אלה :

 

(1)     החבר פנה לרשויות המתאימות בקיבוץ לשם השלמת הספקת צרכיו כאמור;

(2)   החבר מקיים את התחייבויותיו לקיבוץ ואת הוראות התקנון;

(3)   החבר ממצה את יכולת השתכרותו ומקיים את חובת עבודתו, כפי שנקבעה בהחלטות הקיבוץ;

(4)   החבר ממצה את זכויותיו לקבלת כל הכנסה או נכס, לרבות כלפי צדדים שלישיים, כגון בן זוג, בן זוג לשעבר, המדינה, חברות הביטוח, ביטוח לאומי וכיוצא באלה;

(5)   החבר גילה גילוי נאות של כל ההכנסות והנכסים שלו ושל בן זוגו ונמצא שאין באלה, למעט קצבאות ייעודיות, כדי לכסות את צרכיו בערך הכולל שנקבע.

(6)   חבר הזכאי לקבל על פי דין או הסכם מזונות ילדו הקטין וויתר על זכות זו שלא בהסכמת הקיבוץ בכתב, ייחשב הסכום עליו ויתר כחלק מהכנסתו של החבר לעניין זה.

(7)   ועד ההנהלה יהיה רשאי, בהחלטה מנומקת,  לותר על חלק מן התנאים המפורטים לעיל בהתאם לנסיבות המקרה.

66ג.

חבר שהגיע לגיל פרישה, על פי החלטות האסיפה הכללית, יבטיח לו הקיבוץ תקציב פרישה כפי שיקבע על ידי האסיפה הכללית, אך לא פחות מהמתחייב על פי תקנות הערבות ההדדית.

לעניין הזכאות לתקציב פרישה כאמור יחולו ההוראות הבאות:

(1)  הקיבוץ ינכה מתקציב הפרישה כל זכות של החבר לתשלומי גמל מכל מקור שהוא וכל תשלום אחר בעל אופי פנסיוני, בכפוף לתקנות הערבות ההדדית.

(2)  האמור יחול גם לגבי סכומים שהיו צבורים בקופת גמל על שם החבר (תשלומי גמל, קרנות, פיצויים, קרנות השתלמות וכיו"ב), בגין עבודתו בקיבוץ או מחוץ לקיבוץ ונפדו על ידו טרם פרישתו ולא הועברו לקיבוץ, שלא בהסכמת הקיבוץ, לרבות בגין פיצויים.

(3)  חבר שטרם הגיע לגיל פרישה יבצע הפרשות לגמל כפי שיקבע  על ידי האסיפה מעת לעת, לצורך תקציב הפרישה של החבר בעתיד.

היה והחבר לא הפריש הפרשות לגמל בהתאם להחלטות הקיבוץ כאמור,  רשאי הקיבוץ להפריש עבורו את ההפרש עד להשלמה מלאה של ההפרשה, ולקזז את הסכומים ששילם כאמור מכל זכות שתגיע לחבר, לרבות מתקציבו ו/או מחלוקת רווחים.

(4)  זכותו של החבר לתקציב פרישה כאמור מותנית בכך שהחבר מיצה את זכויותיו לקבלת כל קצבה או גמלה ממקור גמל כלשהו עם הגיעו לגיל פרישה, ומסר אותן לקיבוץ.

(5)  זכותו של החבר לתקציב פרישה כאמור מותנית בכך שהחבר ביצע גילוי נאות של מקורות הגמל של החבר, בהתאם להחלטות הקיבוץ לעניין זה.

למען הסר ספק, הזכות לתקציב פרישה כאמור פוקעת עם מות החבר.

66ד.

הקיבוץ ישא בצרכי הסיעוד של החבר בהתאם להחלטותיו ובהתאם להוראות תקנות הערבות ההדדית. הספקת שירותי הסיעוד תותנה בהסדרים שיקבעו על ידי האסיפה הכללית לגבי השימוש בהכנסות החבר, לרבות מתן גילוי נאות לעניין זה.

66ה.

הקיבוץ יבטיח את צרכיהם המיוחדים של בנים בעלי צרכים מיוחדים, כהגדרתם להלן, בשים לב ליכולת הקיבוץ אך תוך מתן עדיפות גבוהה לצרכים אלו, בהתאם לקבוע בתקנות הערבות ההדדית.

 

הקיבוץ יבטיח לבנים בעלי צרכים מיוחדים זכות למדור, בקיבוץ או מחוץ לקיבוץ על פי העניין, עד לאריכות ימיהם.

הסיוע של הקיבוץ יכול שיותנה בהסדרים שיקבע הקיבוץ לגבי נכסים ומקורות כספיים של הבן ו/או הוריו מכל מקור שהוא, ובלבד שבכל מקרה תובטח לבנים זכות דיור עד אריכות ימיהם.

 

"בנים בעלי צרכים מיוחדים" בסעיף זה לעיל –  ילדיהם הבגירים של החברים או של מי שנפטרו בעודם חברים שמוסדות המדינה המטפלים בכך או הקיבוץ הכירו בהם כבעלי צרכים ייחודיים ובלבד שהם גרים בקיבוץ, ובהסכמת הקיבוץ אף מחוץ לתחומו; וזאת למעט כאלה שבהיותם בגירים ובטרם הפכו לבעלי צרכים מיוחדים ניתקו את חייהם מהקיבוץ, והקיבוץ החליט שלא להכיר בהם כ"תלויים".

66ו.

הקיבוץ יקים ועדה לצרכים מיוחדים של חברים והתלויים בהם, כמשמעותה בתקנות הערבות ההדדית, ויקבע בהחלטת האסיפה הכללית את הכללים והקריטריונים לפעולתה של הועדה ולאספקת הצרכים המיוחדים, בהתאם לקבוע בתקנות הערבות ההדדית.

71.

בקביעת עבודתו של החבר ינהג הקיבוץ, לפי יכולתו ואפשרויותיו, על פי עקרונות אלו:

א.      מקום עבודתו של כל חבר ייקבע תוך התחשבות ביכולתו ובנטייתו האישית של החבר ובצרכי משק הקיבוץ;

ב.      קידום הכשרתו והתמחותו של החבר בעבודתו.

האמור לא יפגע בזכותו של הקיבוץ לסדר את החבר העובד במקום עבודה קבוע לעבוד באופן זמני בשירותים או בעבודה עונתית או בעבודות מיוחדות אחרות כפי שיידרש מפעם לפעם, ובמקרים שיהיה צורך בכך אף להחליף את מקום עבודתו הקבוע.

71.

בטל.

77.

נפסקה חברותו של חבר בקיבוץ מסיבה כלשהי, למעט עקב פטירה, זכאי החבר שנפסקה חברותו כאמור לקבל:

 

(א)    את נכסי החבר כהגדרתם בתקנון זה.

(ב)    זכויות בקופות גמל לרבות קרנות פנסיה ו/או זכויות מסוג אחר אשר נצברו על שמו על ידי הקיבוץ והכל בהתחשב בכללי העזיבה כאמור בסעיף (ג) להלן;

(ג)      דמי עזיבה בהתאם להחלטות התנועה ולכללי העזיבה שנקבעו על ידה. האמור לא יחול במקרה של פטירת החבר.

(ד)    קיים הסכם בכתב בין הקיבוץ ובין החבר או החלטת הקיבוץ בדבר החזרת נכסים או כספים שמסר החבר לקיבוץ עם הצטרפותו לקיבוץ או בזמן חברותו בו, ינהגו בו בהתאם להסכם או בהתאם להחלטה.

 

 

77.

(1)  נפסקה חברותו של חבר בקיבוץ מסיבה כלשהי, למעט עקב פטירה, זכאי החבר שנפסקה חברותו כאמור לקבל :

(א)  קצבה בהתאם לכללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ כפי שיהיו מעת לעת ("כללי העזיבה").

(ב) זכויות בקופות גמל לרבות קרנות פנסיה ו/או זכויות מסוג אחר אשר נצברו על שמו על ידי הקיבוץ ; זכויות אלו ינוכו מזכויות העוזב לקצבה בהתאם לכללי העזיבה.

(ג)   דמי עזיבה בהתאם  לכללי העזיבה . האמור לא יחול במקרה של פטירת החבר.

(ד)  כל סכום נוסף שייקבע על ידי האסיפה הכללית ו/או בהתאם להסכם בכתב בין הקיבוץ לבין החבר.

(2)  התקופה שלאחר מועד השינוי לא תבוא במניין הוותק לצורך חישוב דמי העזיבה והקצבה בהתאם לכללי העזיבה.

(3)  הקיבוץ ינכה את שווי הזכויות שיפרעו ו/או ישויכו לחבר בהתאם לסעיף 44 לתקנון זה לעיל,  מדמי העזיבה המגיעים לו.

(4)   הזכות לקבלת דמי עזיבה מותנית בפינויו  של החבר את דירתו בקיבוץ ואת מקרקעי הקיבוץ, ומגוריו מחוץ לקיבוץ דרך קבע.

(5)  הקיבוץ ינכה מהקצבה ומדמי העזיבה בהתאם לכללי העזיבה, כל סכום כסף או שווה כסף שהיה על העוזב להעביר לקיבוץ או שהעוזב חייב לקיבוץ, וכן כל זכות אחרת הניתנת לניכוי מדמי העזיבה ו/או הקצבה, בהתאם לכללי העזיבה.

(6)  למען הסר ספק, אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות יורשים, ככל שיקבעו זכויות כאלו, בהתאם להחלטות האסיפה על פי סעיף 44 לתקנון.

 

הדפסה

אודות גדי רביב

הבעל של סבינה והבן של שולה

בדוק גם

פרוטוקול ישיבת ועד מס' 1 – 2.1.2019 – מי יגור, קרנות ההשתלמות, שנה לשינוי, משקי עמק יזרעאל, בר מצוה

מי יגור, קרנות ההשתלמות, שנה לשינוי, משקי עמק יזרעאל, בר מצוה

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מי שמבין מה כתוב פה שירים יד…
    השינוי הכי משמעותי הוא הורדת גיל התקה המובטחת מ50 ל45. כזכור בהצבעה השישית הורידו מ55 ל50 ואז האחוז עלה ב3%.
    זה רק מוכיח שאם היו הולכים למודל שיזורי אז היה עובר מזמן…
    אם היו משנים בהצבעה השביעית רק את השינוי הזה השינוי היה עובר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *