
בעד: 531 (73.9% מסך המצביעים)
נגד: 187 (26.1% מסך המצביעים)
6 פתקים ריקים.
להלן סיכום קצר של תוצאות ההצבעה התשיעית על השינוי והשוואה להצבעות הקודמות
(ערך זאביק לב)
1.12.2017
בעד: 531 , נגד: 187.
ס’ה קולות כשרים – 718. (השתתפו 724. 6 פתקים ריקים)
אחוז מצביעים מכלל החברים: בערך 90% .
אחוז התומכים בשינוי מכלל הקולות הכשרים 73.9% (הדרישה למינימום בהצבעה זו 2/3 – 67%).
אחוז המתנגדים לשינוי מכלל הקולות הכשרים 26.1%.
השינוי עבר.
קצת מספרים:
בהשוואה להצבעה הקודמת מס’ 8 חלה עליה של 1.4% בקולות התומכים וירידה מקבילה ב- 1.4% בקולות המתנגדים. במספרים מוחלטים היתה ירידה קלה של 8 במספר המצביעים בכלל ושל 10 במספר הקולות הכשרים לעומת הפעם הקודמת מספר המצביעים בעד עלה ב -3 ומספר המצביעים נגד ירד ב – 13 . פירוש פשטני למספרים אלה הוא ש -3 מתנגדים הצביעו הפעם בעד ועוד 10 מתנגדים בחרו שלא להצביע הפעם.
(זו כמובן השוואת נטו מכיוון שאיננו יודעים על שינויים "פנימיים" בהם מתנגדים לשעבר מצביעים בעד, ולהיפך – תומכים לשעבר מצביעים נגד.)
בהצבעה זו, התשיעית, אישור השינוי היה רחוק בכ – 7 קולות מהתנאי הרגיל של 75% תומכים מכלל המצביעים,
ועבר את התנאי החדש של 2/3 תומכים ב – 52 קולות.
סיכום קצר של כל ההצבעות עד עתה:
[מצביעים – קולות כשרים , % תומכים – % מכלל הקולות הכשרים]
הצבעה מס’ 1 – מצביעים 717, תומכים 60.9%
הצבעה מס’ 2 – מצביעים 701 , תומכים 58.1%
הצבעה מס’ 3 – מצביעים 716, תומכים 66.1%
הצבעה מס’ 4 – מצביעים 749, תומכים 68.9%
הצבעה מס’ 5 – מצביעים 729, תומכים 70.4%
הצבעה מס’ 6 – מצביעים 732, תומכים 73.2%
הצבעה מס’ 7 – מצביעים 748, תומכים 73.0%
הצבעה מס’ 8– מצביעים 728, תומכים 72.5%
הצבעה מס’ 9– מצביעים 718, תומכים 73.9%
שבת שלום לכל בית יגור.
צומת יגור המקום של חברי יגור
כמי שהצביע בעד ותמך בשינוי לכל אורכו, קשה לי להתעלם מכמה עובדות (לא פרשנות. עובדות):
1. השינוי לא עבר על פי אף אחד משני התנאים שקבענו בתקנון הקיבוץ (אבותינו קבעו ליתר דיוק, רובם ככולם אינם איתנו היום). לא שני שליש מסך החברים ולא 75% מסך המצביעים.
2.המזכירות לא הצליחה להעביר את השינוי עפי התקנון כאמור אפילו לא תנאי אחד צלח.
3. גורם חיצוני ביצע למעשה את השינוי ולא אנו בכוחות עצמנו. עצוב.
4. יתכן ולא היתה ברירה אבל בכל זאת תחושה חמוצה.
תומך אנונימי
1. השינוי עבר לפי התקנון כיוון שהתקנון כפוף לחוק
2. עם כל הכבוד לאבות המייסדים, לא הם היו חיים את המשבר החברתי שצפוי היה ליגור אילולא השינוי התקבל ברוב הנדרש. יותר מזה, בקביעתם, התכוונו האבות המייסדים למנוע שינוי אורחות חיים בהחלטה קפריזית. הם השיגו זאת ובגדול.
3. לצוות השינוי קרדיט עצום על עיצוב תנאי השינוי ולמזכירות מקום בפנתיאון של יגור כמי שניהלה את יגור באחת התקופות הקשות בתולדותיה בקור רוח ובמנהיגות יוצאת דופן
4. הערב אין מפסידים ומנצחים. בlong term כולנו ניצחנו ואפילו קודם לכן.
5. זהו, נגמר. תנאי השינוי הגונים ומאפשרים מספיק זמן לכולם להתאפס על עצמם ולהתקדם קדימה. אז בלי רחמים עצמיים ועם הרבה עזרה הדדית לא נשאיר אף אחד מאחור. השחף המגביה עוף הוא אשר ירחיק ראות.
בהצלחה לכולם
אסתר עטיה שלום,
1. הכל אכן כפוף לחוק, זה עדיין לא מתיישב עם ה"קביעה" שהשינוי עבר לפי התקנון שלנו.
2. מאיפה הבטחון למה התכוונו הסבים והסבתות שלי ושל חלקנו
3. הבה נשמור על צניעות מינימלית. פנתיאון? אנו אנשי אדמה ולא חלק ממיתולוגיה יוונית או אחרת.
אנונימי חביב,
תגובתך השנייה לעומתית ומפלגת ובוודאי אינה מאופיינת במידה אותה היא דורשת…צניעות. בסה"כ הגבתי לתגובתך הראשונה, המאוד לא מידתית. הביקורת בה כלפי התוצאות וכלפי המזכירות ש"לא הצליחה" נראית לי מופרכת. אתמול יגור ניצלה, פשוטו כמשמעו, משבר חברתי וכלכלי משמעותי. מכאן דקדוקי עניות פחות רלוונטיים, בעיני.
במקום זאת, צריך למצוא את הדרך להרחיב את המכנה המשותף בין כולנו. לא כולנו נולדנו כאן ולא כולנו עובדי אדמה או צאצאים לכאלה, כפי שהנחת. יש לנו בית משותף יחיד ויקר שצריך לשמור עליו. צריך לחזק את הנושאים בנטל התהליך שבוודאי עייפו לאחרונה ולהכיר להם טובה. יש להם עוד כל כך הרבה עבודה…
אני רואה במספרים שהבאתי לעיל שלושה נתונים משמעותיים:
1. מספר החברים במשך כל ההצבעות האלה היה סביב 800. % המשתתפים היה בכולן מ – 90% ומעלה.
2. % התומכים בהצבעה הראשונה היה בתחילה 61% ועלה בהדרגה עד 73% בהצבעה ה – 6 . זה מראה על התהליך הפנימי של שיח אמיתי שקרה כאן – דיונים, ויכוחים, פשרות הדדיות, שינויי נוסח, ולבסוף הסכמות.
3. מההצבעה ה – 7 ואילך % התומכים נשאר יציב ונע סביב 73% (בין 72.5 ל – 74%). גבוה מאד, ונוגע ב – 75% המיוחל. כך במשך 3 ההצבעות האחרונות.
כלומר היינו במצב עמיד שמצד אחד הראה שהגענו לשתי תקרות זכוכית – תקרת ה-90% מצביעים, ותקרת ה – 74% תומכים. מצד שני משמעות גובה התקרות האלו אומרת שבהצבעות בהן השתתף רוב מוחלט של החברים יש הסכמה רחבה בין רוב גדול מאד מהם על עקרונות השינוי.
שני אלה הם תנאים הכרחיים ומספיקים לאישור השינוי, וטוב שהיה מי שקיבל זאת ואיפשר את סיום התהליך. ואת בוקרו של יום חדש..
בהצלחה לכולנו.
ברכות לשינוי, אמנם אי אפשר להתגאות בתהליך, ואמנם נשאר טעם רע בפה, אבל השינוי עכשיו הוא עובדה קיימת.
אנחנו נמצאים רק בשלב הראשון ועדיין רחוקים מאוד מהיעד. את התהליך שכולנו הולכים לעבור צריך לנהל וצריך לעבוד קשה.
מה שחשוב הוא שבשביל שנפיק תועלת נתקדם נתייעל. יש היום הרבה מאוד משכורות שהתשלום שלהם מגיע מהקופה הציבורית: מזכיר, גזבר , עוזר גזבר, צריכה ושרותים, מרכז משק , אחיג, משא, כל הפקידות, בריאות , מבוגרים, הנהלת חשבונות,בניין , ביטחון, נוי ועוד. חשוב שכל אחד ממלאי התפקידים הללו יבין שהוא נושא משרה ציבורית מהקופה של כולנו כדי לשרת את כולנו. אין ספק שבמזכירות ביחס לקיבוצים מופרטים יש הרבה יותר מידי בעלי תפקידים. במשא יש גם חשב שכר, גם אחראי עובדי חוץ וגם מזכירה כאשר בקיבוצים מופרטים יש מנהל משא בחצי משרה ומישהו בהנהלת חשבונות דואג לנושא השכר ועובדי החוץ. גם בהנהלת חשבונות צריך לבחון צרכים.
אנחנו מחזיקים כלבו ומרכולית, עד היום המחירים לא כללו ( למיטב ידיעתי) את השכר של העובדים, זה צריך להשתנות, אבל כמובן שאם המחירים יהיו יקרים יותר מאשר בסטופ, כי אז תהיה אולי בעיה וגם פה ידרש להתיעל ולהיות תחרותיים, אולי סוג של מרכז רווח.
אין ספק שהנדלן הולך להיות גורם הכנסה הרבה יותר משמעותי. כל מבנה שיש לו אפשרות להשכרה צריך להבחן השימוש בו היום והמשתמש בנכס יהיה צריך לשלם. כל המקלטים למשל שניתנו לשימושים שונים השימוש בהם לא צריך להיות בחינם. מה שקרה עם בית בת שבע צריך לקרות בכל מקום בלי סנטימנטים. ד״א גם מש״א שדיברתי קודם צריכה לעבור אחרי ההתיעלות לעבור לבניין המזכירות וכך לפנות את המשרדים להשכרה. אם משאירים במש״א 2 בעלי תפקידים יש בהחלט מקום.
הבריכה צריכה לעבור שינוי, כרגע היא הוצאה יקרה.
חברים עכשיו יעברו באופן משמעותי הרבה יותר לכבס בבית, המכבסה מקום חשוב, אבל כיום בזבזני, אם רוב התאים יהיו ריקים אז אפשר לעבור לשיטות כמו מכבסות בתשלום. בנוסף צריך לעבור לעשות כביסת חיילים ביום שישי בצהריים כמו בהרבה קיבוצים מופרטים ולהוריד את עלויות התורנות בשבת.
בכלל לגבי תורנויות השבת אז יכול להיות שיש חברים שמוותרים על ההכנסה הנוספת ויהיו כאלו שממש יהיו זקוקים לה להשלים שעות. או לחילופין סטודנטים למשל שיותר נוח להם לעשות תורניות. זה נושא שיצטרך לעבור ארגון מחדש ומחשבה.
אני מניח שכמות הרכבים ביגור תגדל, אי אפשר להתעלם מזה וצריך להכין עוד מקומות חנייה וגם לדאוג שיהיה צל. אני גם חושב, שצריך באמצע שכונת הכביש במקום הדשא לאפשר כניסת רכבים ולעשות מגרש, אבל זה סתם רעיון שלי.
הספרייה שלנו היא נכס תרבותי, בואו נראה איך מיעלים אותה והופכים אותה לנגישה יותר. הייתי קונה תוכנה שמאפשרת לכל חבר לבדוק ואת הספרים לנהל מהבית את ההשאלות שלו. הייתי בוחן איך אפשר להפוך אותה למקום מרוויח חלקית שמוכר מנויים ועושה למשל שעת סיפור לילדים, מקום חי וכלכלי יותר בשטח הגדול והמרכזי שהיא תופסת.
אני בטוח שאפשר להציע ולחשוב על עוד מיליון רעיונות. זה הזמן של כל אחד מאיתנו להסתכל קדימה על העתיד ולחשוב מה ניתן לעשות שיהיה לכולנו טוב יותר פה. שכל בעל תפקיד יחשוב איך הוא נותן לכולנו שירות טוב יותר, אדיב יותר ומשמעותי יותר (גם היום לרוב השירות טוב)
ב ה צ ל ח ה.
אני שמחה שהשינוי עבר. אני עצובה שנאלצנו להיעזר ברשם כדי להעביר את השינוי. אבל מה שנעשה נעשה ועכשיו עומדת לפתחנו העבודה הקשה באמת. זהו מבחננו האמיתי כחברה וכקהילה. יישום השינוי טומן בחובו מצבים שלא נצפו מראש, ככל שניסינו לענות בחוברת השינוי על תרחישים ומצבים ולרקום ביחד המשך אורחות חיים משותף, יחד עם הגברת אחראיות הפרט, בוודאי לא לקחנו בחשבון תרחישים שונים, שיעלו ויבואו תוך כדי תנועה. כאן נדרשת מידת סובלנות רבה שלנו כחברה ומידת הכלה גדולה של המזכירות ומיישמי השינוי. לא קל להסתגל להתנהלות חדשה, לשפה אחרת, למנגנון חיים הדורש מאיתנו עצמאות גדולה יותר, ללא סיפטום הקיבוץ המטפל בכל, להוציא כסף על דברים שפעם לא נדרשנו לשלם עליהם, להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית ומצידה של ההנהגה, לא פשוט להכיל מצבים , בהם עדיין החבר מצפה לטיפול הקיבוץ הישן, בעוד להנהגה אין אפשרות ואין כלים כספיים לתת מענה. כאן ההנהגה תידרש ליצירתיות מחד ולמידת הרחמים מאידך, זהו גם מבחן לא פשוט, ולא על הכל החוברת עונה. נכון שהסתגלנו כבר ל"יבשים", אך לא דין היבשים כדין הרטובים, מעתה הדברים אינם תאורטיים בלבד, אלא יש ליישמם ולהבינם לעומק, נצטרך לחיות את מבנה התקציב החדש שלנו, את ההתנהלות הצרכנית החדשה שלנו, יחדיו נצטרך לצעוד בנתיב היישום, לתת זמן לתקלות, לתת זמן לחששות, ללמוד מהדברים, לא להאשים במהירות, לא להתאכזב , אלא לחפש את ההזדמנות בכל דבר, ולראות כיצד אנחנו ממשיכים לנוע כקהילה בוגרת.
ועוד נקודה – בחוברת השינוי התייחסנו למרכיבים קהילתיים ולנכסים חברתיים, היכולים להפוך לנכסים נדלני"ם, אך מתוך הסתכלותנו על הקהילה ועל החיים החברתייים, חשבנו לנכון להמשיך ולשמרם כמעין "מדורת השבט", שתאפשר מקום התכנסות קהילתית, מלכדת ומחברת, כך ראינו את הבריכה, כך התייחסנו במובנים מסוימים לחדר האוכל, לספרייה, לארכיון, למועדון . בכל קהילה ישנם נכסים תרבותיים, אותם מחזיקה הקהילה, הרשות, לצרכי הפרטים שבקהילה, גם לנו מקומות אלו חשובים ומשמעותיים.
הרבה תודה למזכירות, לבועז ואודי שהובילו את תהליך ההצבעות הארוך והמתיש מתוך אמונה בדרך. הרבה תודה לצוות השינוי ולחברים רבים שעמלו ימים רבים על בניית דרך חיים הוגנת ומאפשרת, שתהווה בסיס לחיינו מעתה לעוד 95 שנה, הרבה תודה לכולנו כחברה, שבסופו של יום הגענו להכרעה, ממנה נמשיך הלאה, על כל מגוון הדעות שבנו ומאפשרים אנו המשך חיים מיוחדים ביגור, התחגוג בימים הקרובים 95 שנה להיווסדה.
שאלה בנושא השינוי:
מה מעמדם של אלו בחופש (עצמאות כלכלית) החל מינואר 2018? מה משלמים ומה מקבלים. לפי זה אולי נקבע את מעמדנו. תודה.
בואו נשאל את עצמנו על מה הייתה המלחמה, למה עשינו שינוי? אמרו פה הרבה דברים, בין השאר שאם לא יעשה השינוי אנשים יקחו את החוק ליידיים והקיבוץ יתפרק, כלומר השינוי יציל את הקיבוץ. מה קיבלנו על פניו ממה שאני קורא? מערכת חוקים חדשה והרבה יותר מסובכת, לכל סעיף מיליון פרשנויות: האם חבר שעובד בחוץ ויש לו רכב מהעבודה ומבקש תקה רשאי? האם חבר שקנה רכב פרטי ומבקש תקה רשאי? , האם חבר שקיבל ירושה והשקיע בבית מאות אלפי שקלים רשאי לקבל תקה?
האם חבר שנמצא בחופש צריך לשלם מס איזון כמו חבר שלא בחופש, כלומר האם אנחנו רוצים לאסור את הזכות הבסיסית לחופש? האם החברים בחופש לא ירצו לחזור אחרי השינוי מה זה אומר על השינוי? מי רשאי להיות בצוות תקה, כלומר אם אני חבר שזקוק לתקה בעצמי האם יש לי בכלל זכות לאשר או לא לאחרים? נאמר שבשנה הראשונה אפשר להשאר בקיבוץ הישן, האם אפשר או אי אפשר? אם יש לי בן זוג תושב, האם אני זכאי לתקה, האם אני יכול בשנה הקרובה להמשיך לחיות בקיבוץ הישן. מה קורה עם כל אלו שיש להם הסדרים מיוחדים עם יגור, שאינם גרים ביגור ואינם בשנת חופש וההסדר המיוחד איתם לא מפורסם?, כתבו שלא נקבל זיכוי על מים, אבל מה עם חשמל וגז, למה כל פעם מטפטפים לנו מידע, אי אפשר להעביר הכל ביחד מסודר?
זו תקופה קשה לכולנו, הלחץ של אי הודאות מאוד גדול, אני מרגיש שענן שחור ירד עלינו וגם אלו שלא רואים אותו מכוסים בו. אני מקווה שהמזכירות תדע להוציא אותנו מהענן הזה שלמים..
זה נראה ענן שחור? השאלות שהעלית הן בעצמן הסנוניות שמבשרות את האביב של יגור..
צריך לשים לב איך שאלות שהעסיקו אותנו עד היום כמו "מנין להביא כסף שיספיק להאכיל כל כך הרבה פיות?" מתחלפות בשאלות כמו (מצטט ממך)- "מי רשאי להיות בצוות תקה, כלומר אם אני חבר שזקוק לתקה בעצמי האם יש לי בכלל זכות לאשר או לא לאחרים?"
אגב, רוב השאלות שהעלית הן סביב התק"ה, מוצר פיננסי שהצורך בו, לפחות לפי ניסיון מקיבוצים משתנים אחרים, הולך ופוחת בזמן.
לאנונימי שלום
לכל השאלות ששאלת יש מענה ואפילו טוב בחוברת.
בעניין הזיכויים השונים שציינת, ברור שיפסקו היות והשכר עובר לחבר ולא ליגור, למעט מיסים.
כל חבר רשאי לבקש השלמה לתק"ה. הצוות שייבחר יצטרך לבחון הבקשות בהתאם לקריטריונים בחוברת.
אפשר בשנה הראשונה להמשיך לחיות "בקיבוץ הישן". המשמעות של זה, כמו שכתוב בחוברת, היא שאתה מקבל תקציב בגובה התק"ה בכפוף לתנאים בחוברת (עבודה במשרה מלאה בגדול). אך עדיין תשלם מיסים ועל שירותים כמו כולם.
אם יש עוד שאלות וחוסר ודאות אתה, וכל מי שרוצה, מוזמן לשבת איתי.
בועז