בית / אסיפות / אסיפה 13.3.2018

אסיפה 13.3.2018

 

יו"ר: עמית שילה

 

  1. המלצה לבחירת דירקטורים ל"לגין"

בועז אוחנה: זה המקום להודות למי שסיים: הדס ילין, נעם צוק, יאיר ס"ט, אהוד פוגל (שסיים מזמן והוחלף על ידי אבישי שורש), ויונתן אברך. יש  צוות קבוע לאיתור ממלאי תפקידים בתאגידים: שלושה נציגי ציבור: ליסה רום, יעקב לויתן ורוני זעירא, והשאר הם חברי מזכירות: דלית נור-דרום, אורי זמיר, אודי קינן, מורן שביט ואני. יצא מכרז, חברים נרשמו והתקיימו פניות גם לאנשים שלא נרשמו למכרז. התקיימו שיחות עם כל המועמדים.  הצוות החליט להמליץ על 6 מתוך 9 שנרשמו. ייבחרו 4 מתוך הששה.

(מציג את המועמדים)

 

יואב שמשי

עו"ד, שותף במשרד שלמה כהן ושות'. נותן ייעוץ משפטי לקיבוצים ולעסקים/תעשיות קיבוציות. מביא ניסיון מהתחום המשפטי-מסחרי.

כיהן 4 שנים כיו"ר חוצות יגור.

לומד כעת תואר שני במנהל עסקים אונ' פתוחה.

 

רמי זלינגר

עבד בלגין בקו הסידרוניק. פיתח ללגין תוכנת מכירה ותמחיר ועסק בחשבות שכר.

כיהן מספר שנים כיו"ר באלגן וכיום מרכז את ועדת הפנסיה של יגור.

 

עידן לוגר

תואר שני במנהל עסקים ותואר שני במשפטים.

קורס דירקטורים

ניהל בלגין 3 שנים את מח' הבטחת איכות ולאחר מכן 3 שנים מנהל שיווק של תחום האלומיניום.

כיהן כמזכיר ביגור. היה מעורב בתיאגוד יגור ומכירת טובופלסט.

היה יו"ר אחי"ג ודירקטור בחוצות יגור.

כיום עובד כיועץ  למנכ"לים ועסקים מטעם חב'ק זיו האפט (BDO ) בתחום שיפור התנהלות עסקית.

 

שפי עוז

תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים

ניהול הרכש של יגור

ניהול שיווק ומכירות מספר שנים בלגין ובחברת ייצור אריזות.

 

נוקי נוייפלד

תואר במנהל עסקים וניהול כללי

קורס דירקטורים

מנהל משתלות יגור

מנהל חטיבת השיווק – ירקות ופירות ב"אגרסקו"

עד לאחרונה סמנכ"ל שיווק יישובי חבל מעון

 

מיכל ישורון

תואר ראשון בביולוגיה ותעודת הוראה, תואר שני בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה

קורס דירקטורים, קואוצ'ינג, גישור

18 שנות הוראה ובהמשך 7 שנות ניהול בית ספר כרמל זבולון

ניהול מעבדה בלגין

11 שנות ניהול מערך הרכש של לגין

 

שפי עוז – בנוסף למה שבועז אמר. אני נשוי + 3. עשיתי קורס דירקטורים. ב"לגין" עבדתי שמונה שנים כמנהל שיווק. אני מכיר את הלקוחות. במקום העבודה שלי לאחר לגין המשכתי את הקשר עם הלקוחות האלה והכרתי לקוחות נוספים. בקרוב מתחיל תפקיד חדש. אני גם דירקטור באחי"ג.

 

גיל דניסקי: מדוע יו"ר "לגין" שלמה תירוש, שסיים לפני שלושה חודשים לא מגיע לבחירה בקלפי?

 

בועז אוחנה: שלמה תירוש נבחר בנובמבר 2013. והשלים קדנציה של 4 שנים בנובמבר האחרון. המזכירות יחד עם הנהלת אחי"ג קיימו דיון בשלושה עניינים קריטיים להמשך דרכו של המפעל: בחירת מנכ"ל (בעדיפות לחבר יגור), החלפת הדירקטורים וייצוב הדירקטוריון, בחירת יו"ר חדש. הדירקטוריון בחר בעמוס פרליס לתפקיד המנכ"ל הבא של החברה ("לגין וטובופלאסט") ויתחיל בעוד מספר חודשים. כעת אנו במשימה השניה של ייצוב הדירקטוריון. כשכל המערכת תעבוד נחליט אם להאריך את הכהונה של שלמה או להביא יו"ר חדש. זה יעשה באסיפה כנהוג ביגור. אפשר לדקדק בפורמליסטיקה, אבל למי שעתיד המפעל יקר, כדאי שיהיה סבלנות ואורך רוח לעשות את הדברים במתינות ולא לזעזע את המפעל בשינויים גדולים מדי בפרק זמן קצר.

 

אבישי שורש: אני שמח על השמות של המועמדים. כולם ראויים. כל ארבעה שייבחרו יהיו קבוצה טובה. החברה עומדת בפני משימות והחלטות מאוד קשות. בתשובה של בועז לגילי יש לא מעט צדק. אבל אם זה המצב צריך בועז לומר זאת היום לאסיפה מיוזמתו ולבקש אישור להאריך את כהונת היו"ר. אם יובאו הדברים בצורה מסודרת אתמוך בכך.

פניתי בנושאים האלה למזכירות ולגזבר. נאמר לי שכהונת היו"ר תוארך לנובמבר. אמרתי לבועז שאם אין ברירה, על היו"ר הבא להכנס לתפקידו לכל המאוחר באוגוסט 2018 כי אחרת על תוכנית 2019 יהיה מופקד היו"ר הנוכחי ולא זה שיבוא במקומו. לעומת זאת, אם יו"ר חדש יתחיל באוגוסט תכנית השנה הבאה כבר תיהיה בהובלתו ומטעמו. אני מציע להתחיל לחפש יו"ר חדש באופן מיידי כדי שייכנס לתפקידו לכל המאוחר באוגוסט 2018.

לגבי דירקטורים חיצוניים, בחירתם של השניים המכהנים כרגע ב"לגין" נעשתה שלא כחוק. על פי תקנון "לגין" את הדירקטורים בוחרים הבעלים, כלומר "ועד ההנהלה" של החברה, כלומר המזכירות. זה לא קרה. מ 2007 יושב דירקטור חיצוני נציג השותפים הישנים, שאין לי שום דבר נגדו או עליו, אבל הוא לא שם על פי הנוהל. הדירקטור השני מונה על ידי הדירקטוריון לפני כמה שנים בניגוד לחוק מבחינה זאת שאין לדירקטוריון את הסמכות הזאת.הדברים נאמרו לבועז מספר פעמים. נאמר לי ש"זה בברור". אני לא אומר שלא צריכים להיות דירקטורים חיצוניים אבל הם צריכים להיות מינוי של המזכירות. מה שנעשה לאורך שנים בלגין ועדיין נעשה לא תקין ולא חוקי. צריך לטפל בעניין הזה מיידית באמצעות אסיפת אחי"ג.

 

בועז אוחנה: משפחת ישורון חוזרת מחופש מיוחד עוד שבועיים ואין בעיה עם המועמדות של מיכל מבחינה זאת.

 

גילי דניסקי: מבקש הצעה לסדר יום, לדון בנושא היו"ר היום.

 

נוקי נויפלד: עם כל הכבוד לגילי, זה לא רציני. היו"ר לא נמצא כאן. וגם, התקבלה החלטה במזכירות להאריך את הכהונה. ייתכן שהדירקטוריון החדש שייבחר יום יציע למזכירות להסדיר את הדברים מבחינה רשמית. לעצור את עניין הדירקטורים ולעסוק ביו"ר זה להבעיר מדורה שאין בה צורך וטעם ותכלית.

 

(ההצעה הוסרה)

 

עמית שילה: מבקש מבועז להציג לוחות זמנים לדיון ביו"ר.

 

בועז אוחנה: שלמה בבולגריה ואלון חגי יו"ר אחיג לא כאן, ולא אציג לוחות זמנים בלעדיהם. אפשר לעשות דיון באסיפה אבל לא לפני שהוכן הדיון הזה עם הנוגעים בדבר.

 

יעקב לויתן: בתור חבר בצוות האיתור לממלאי תפקידים בתאגידים. הפגישות שלנו יסודיות ורציניות. מגיעים מועמדים מוכנים עם ניירות וקורות חיים. אני מגיע הנה כדי לאשרר מועמדות שישה אנשים. כרגיל ביגור, הכל מסתבך וצריך עוד אסיפה ועוד אחת, ולהביא את מועמדות שלמה לקלפי ביגור שאי אפשר לדעת אף פעם כיצד יחליט. צריך לבחור דירקטוריון מהר וזה מה שחשוב כרגע.  לא צריך לחבר את זה לא ליו"ר ולא לעניין הדירקטורים החיצוניים.

 

אביהו קול: המועמדים ראויים מאוד. לדעתי הדירקטוריון צריך לזרז את המהלכים מול הרשות להגבלים עסקיים כדי להגיע לתוצאות מול "קניאל", צריך לשדרג את פעולות המחק והפיתוח בחברה וצריך לנצל את היכולות והכישרונות של חברי יגור בחברה להרחבת הפעילות וליצירת פעילויות נוספות.

 

אבישי שורש: לא כאן המקום לעסוק כרגע מה הסדר של פעילות החברה. נושא הארכת הכהונה של היו"ר לא קשור ביו"ר עצמו אלא בנוהל שיגור קבעה, שאחרי 4 שנים בוחרים חדש או מאריכים את הקיים. מבחינת סדר העבודה התקין, אם סיים היו"ר את כהונתו, יש להביא את הארכת כהונתו לאישור האסיפה, אם לא היום אז בהקדם. במקביל צריך לקבוע וליידע את מועד בחירת היו"ר החדש. אין קשר בין זה לבין אישור המועמדים שהובאו הערב לאישור.

 

ישראל סלע: הליקויים שאבישי מצביע עליהם קיימים עשרות שנים. לא כולם יודעים את הנהלים של בחירת יו"ר לגין. הוא נבחר על ידי מועצת המנהלים לאחר שהיה אחד החברים בה. זה לא עניין למזכירות או לאסיפה. כך על פי חוק החברות. את הדירקטורים בוחרים הבעלים או נציגי הבעלים. קיבלנו החלטה שמי שמייצג אותנו בכל התאגידים שלנו הוא יו"ר אחיג אלון חגי. טענתי שלא תקין שניוצג על ידי אדם אחד אלא כמה. בעבר כבר החליטה מועצת המנהלים מנכל בניגוד להמלצת אסיפת יגור. יש לנו באסיפה מעמד של ממליצים בלבד.

 

  1. תיקון נוהל מעבר לדירות קבע (הצעת המזכירות, קריאה ראשונה)

בועז אוחנה:

נוסח ההצעה:

עד היום חבר/ה הנשוי למועמד/ת היה רשאי להיכנס לרשימת הזכאים לדירות קבע. לאחר השינוי, היות ותקופת המועמדות התקצרה לשנה, והרצון שלנו כקהילה לקלוט תושבים לחברות מלאה, אנו מציעים לעדכן את הנוהל כך שרק חברים יוכלו להיכלל ברשימת הזכאים לדיור קבע (כלומר, משפחות של חבר + תושב/מועמד לא יכללו ברשימת הזכאים). עם סיום תקופת המועמדות, והקבלה לחברות תוכל המשפחה לחזור לרשימת הזכאים, בהנחה והיא עומדת בשאר התנאים.

הנוהל יוחל החל מה-1.6.2018 (תושבים שנכנסו למועמדות לפני יום זה, הנוהל לא יחול עליהם)

מועדי הקבלה לחברות יישארו בראש השנה/סוכות ובפסח.

 

מילות הסבר

(בועז אוחנה) הצורך בתיקון, בנוסף למה שכבר נאמר למעלה בדבר קיצור תקופת המועמדות משנתיים לשנה, קשור למקרים שבהם הפסיקו מועמדים את מועמדותם לאחר שנכנסו לדירת הקבע. בנוסף לשני השיקולים האלה אנו גם רוצים לחזק אצל המועמדים את תחושת השותפות בחברה ובקהילה על ידי הדגשת החברות בקיבוץ כערך ולא רק כשעניין כלכלי או משפטי. מועמד שיפסיק את מועמדותו לאחר שייכנס לדירת הקבע יאבד את ההטבות המגיעות מיגור בנושא מימון הבניה החדשה. בקיבוצים חדשים מהווה חברות מלאה של שני בני הזוג תנאי לזכאות לבניית בית חדש.

 

(בתשובה לשאלה, האם לזוג מקומי יש את האמצעים לשלם את המשכנתא, והאם לזוג מעורב בעל אמצעים יכולת לקדם את זכאותו לבנייה) גם היום אחרי השינוי יש "תור"! ישנה "זכות סירוב ראשונה" לבעלי הוותק. "משפחות מעורבות" לא נמצאות ברשימת הזכאות לדיור קבע. מדצמבר האחרון נכנסו למעלה מ 20 תושבים למועמדות לחברות. המגמה הזאת בעיצומה ואנו מברכים עליה. (בתשובה לשאלה על זוג חברים שאחד מפסיק את חברותו) הפסקת החברות של בן זוג גוררת מיידית את הפסקת החברות של המשפחה כולה. לצערנו יש "לאקונה" שמאפשרת את המהלך הזה לתושבים. לכן אנו דורשים ממועמדים להתחייב שאם יפסיקו את המועמדות יוותרו על הדירה. אני מודה שקשה לאכוף את מילוי ההתחייבות הזאת.

 

ערן גורן: בתי חברת יגור. בעלה תושב ולא רוצה להיות חבר ולכן היא היא לא יכולה לקבל דירה. בת כיתתה שהיא אם חד הורית, כן יכולה לקבל דירה. זאת אמירה של יגור שהיא מעדיפה "חצאי משפחות" ולא משפחות "שלמות". לבתי זכויות ביגור, לא יכול להיות שיגור תחליט שאין לה את מה שמגיע לכל בני גילה שלא התחתנו. בית משפט יפסול את הנוהל הזה כי הוא לא מידתי.

 

  1. הקמת קרן מילואים אגש"ח לקיבוץ יגור

בועז אוחנה: המזכירות כבר אישרה. עכשיו האסיפה צריכה לאשר

 

"קרן מילואים" היא חשבון חיסכון נפרד ומנותק מהמאזנים של יגור ומהמערכת הכלכלית שלה. מופקדים בה רווחים חשבוניים. היא מנוהלת בנפרד עם הנהלה נפרדת ומורשי חתימה עצמאיים. המערכת הכלכלית של יגור לא יכולה לגעת בכספים שנמצאים בה. הכספים מיועדים למטרות שהוגדרו מראש: בעלי צרכים מיוחדים ועזרה הדדית.

אפשר להוסף מטרות (נוספות. לכל "מטרה" כזאת יש הנהלה נפרדת.

(בתשובה לשאלה) הקמת הקרן לא גוררת הגדלת מיסים כי היא כלולה בתוכנית הייתכנות הכלכלית וראשונה במדרג השימושים. קודם כל מפקידים שם כדי שמי שזקוק לה לא ייפגע. אנחנו לא רוצים שאף אחד ישתמש בכספים הצבועים לרווחת החברים הזכאים להן. כך נהוג בקיבוצים רבים.

 

אבשלום שוחר: דנו בקרן כזאת ב 2011. היא מפקידה כספים במקום שאי אפשר לגעת בהם. המקורות הן מהרווחים המצטברים (לא מהשוטף) של האגודה או מתרומות של חברים. על קרן כזאת יש המון מגבלות. למשל, אם הקיבוץ לא מרוויח אי אפשר להעביר לשם כספים. עזבנו את הנושא כי ראינו שזה לא פרקטי. המטרה של המהלך מבורכת, לא בטוח שקרן מילואים היא הפתרון המוצלח. יכול להיות שבדיקה משפטית תראה שהמצב היום מאפשר דברים שבעבר לא התאפשרו.

 

בועז אוחנה: ההשלמה השוטפת לתקציב הקיום של בעלי צרכים  באה ממס איזון שהחברים משלמים. מעבר לזה יש להם צרכים מיוחדים נוספים, הקשורים ליציאה מוקדמת שלהם לפנסיה ועוד. בעקבות התייעצויות עם גורמים רבים עולה שהקרן הזאת היא האמצעי היעיל ביותר להבטחת הצרכים של האוכלוסיות הללו.

 

אבישי שורש: אני מאוד מופתע. היה צריך לקיים את הדיון בצורה אחרת, רצינית יותר. המון דברים לא ברורים לי. המערכת שלנו היא מערכת סגורה. לא ברור לי למה צריך להקים עוד גוף שידרוש כספים מהקהיל. חייבת להיות לנו מערכת אחת שמנהלת הכל. אם היה נאמר שיש כאן איזה יתרונות מיסוי ניחא. אבל מקימים עוד גוף ומנפחים את העסק.  בואו נחכה נעשה דיון מסודר, מה הסכומים, ונבדוק אם הגישה הזאת נכונה ומתאימה.

 

בועז אוחנה: כל הדברים הללו רשומים וכלולים בחוברת בפרק הסדר שיוך פרות  הנכסים (קורא מחוברת השינוי את הדברים). המנגנון הזה קיים בעשרות קיבוצים והוא זה שמגן על הכספים שחייבים להגיע לחברים שלמענם הופקד.

 

עמית שילה: אי אפשר לקיים את הדיון בלי הגזבר. יבוא הגזבר ויציג את הנושא בצורה מסודרת באסיפה אחרת.

הדפסה

אודות גדי רביב

הבעל של סבינה והבן של שולה

בדוק גם

פרוטוקול ישיבת הנהלת אחי"ג מס' 01.2020 (ישיבת זום)

תאריך הישיבה: 06.04.2020 מספר חברי הוועד: 12 שמות חברי הוועד המשתתפים בישיבה: נוקי נויפלד, נתנאל …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *