נעים מאוד עם חן נועם

שיחת היכרות עם מרכזת הגיל הרך בשנה וחצי האחרונות, הרבה על השוטף וקצת על עניינים שבחדשות.

גדי רביב

פתיחה: כתבת החשיפה על חן נדחתה מספר פעמים, רצף האירועים החדשותיים בעת האחרונה ושיח ער בחצר יגור בנושא התקנת מצלמות, הדגיש שוב את הצורך בהיכרות עם חן ועם שגרת העבודה בגיל הרך, וכן היכרות עם עמדת המערכת ביגור בנושא הנ"ל ובנושאים אחרים.

משהו על עצמך: שמי חן נועם, אני חברת גבת. נולדתי בבת ים, הגעתי לגבת בגיל 4. אמא לשקד בת 19, תומר בן 17, ענבר בן 12.

כנערה בקיבוץ תמיד עבדתי בגנים ובפעוטונים והתאהבתי בגיל הרך. לאחר הצבא הלכתי ללמוד גננת והתחלתי לעבוד כגננת בקיבוץ. כאשר שקד היתה צריכה להכנס לגן בו עבדתי בגבת. עברתי לעבוד בגנון בקיבוץ השכן רמת דוד.

כיצד הגעת ליגור? אחרי כ 20 שנות עבודה כגננת הלכתי ללמוד בקורס ניהול והדרכה למנהלי מערכות חינוך בגיל הרך ב"סמינר הקיבוצים". התפקיד הניהולי הראשון היה במשרה חלקית בעיר יקנעם, ב"עמותת שחרות" שעוסקת בתרומה לקהילה על ידי חיזוק אוכלוסיות שונות. אחת המטרות היתה לשדרג את החינוך בגיל הרך ולשם כך הביאו מנהלת, דבר שמאוד לא שכיח במערכות כאלה מחוץ לקיבוץ. אחרי שלוש  שנים של ניהול צרפתי את הישוב שמשית וניהלתי את שתי המערכות במקביל. הניהול המקביל התאפשר כיון שמדובר בשתי מערכות קטנות יחסית. כשהחלטתי לחזור לניהול מערכת אחת, נפרדתי מיוקנעם אחרי תהליך משותף עם העיריה שנדלקה על הפרוייקט ואימצה את הגנים אל ליבה. זמן קצר אח"כ נוצר הקשר עם יגור.

המפגש עם יגור: באתי "לבדוק את השטח", הרגשתי אנרגיות טובות והחלטתי להישאר. ביגור נוצרה במשך השנים מערכת טובה ואיכותית עם צוותים מאוד מקצועיים. בכל יחידת גיל יש גננות, מצב מאוד לא מובן מאליו במערכות אחרות בעיר ובכפר. המערכת מבוססת על הרבה מסורות מקומיות יפות, ומורגש קו אחיד בשכבות הגיל השונות. עפרה טר, עם כל הוותק והנסיון, דורין טנא, מנהלת המשרד (שהתחלפה בינתיים בזיוה רודניצקי), והגננות קבלו אותי בזרועות פתוחות והמון רצון טוב. יגור היתה עדיין קיבוץ שיתופי. למרות זאת, היה לי חשוב מההתחלה לדבר גם את השפה הכלכלית, כי אי אפשר להפריד כלכלה מחינוך. ביגור יש מערכת גדולה עם שתי קבוצות לפחות בכל שכבת גיל. הקהילה מטפחת ומשקיעה במערכת, מחזיקה צוותים איכותיים ומשלמת השתלמויות והדרכות, אין דבר שביקשתי ולא קיבלתי.

אחת התגובות להגעתי ליגור היתה "למה היה צריך מנהלת מבחוץ ?" זאת שאלה שיגור צריכה לענות עליה. אני מעריכה בזהירות שהעבודה שלנו בשנה וחצי והאחרונה עונה על השאלה הזאת. אני רק יכולה להגיד כבעלת מקצוע עם המון ניסיון, שורוניקה העבירה לי מערכת נהדרת, מקצועית ומושקעת. בהתחלה הקדשתי הרבה זמן להכרות עם המערכות השונות ביגור. אבל בזכות שיתוף הפעולה מצד כל הגורמים כאן, עברתי מהר לדברים שאותם באתי לעשות: ניהול ופיתוח המערכת.

קווים למערכת הגיל הרך ביגור: מדובר ב 180 ילדים ב 10 בתים. תוכנית העבודה השנתית כוללת השתלמויות סדירות לגננות ולמטפלות, הדרכות קבועות בתוך הצוותים של עפרה ושלי. שתינו מדברות אותה שפה חינוכית, אבל עופרה מתמקדת בפדגוגיה ואני – בפסיכולוגיה, בניהול, ובהדרכה של הצוותים המקצועיים. אני לא מכירה הרבה מערכות קיבוציות עם מערך הדרכה צמוד כמו שיש ביגור. בנוסף למפגשים הקבועים מתקיימים לאורך השנה מפגשים מיוחדים הקשורים לתכנים חינוכיים לקראת חגים. השיח החינוכי הפורה בין הצוותים: בין הגננות ובין המטפלות מורגש מאוד במערכת.

מה האתגר העיקרי של המערכת בעינייך? אחד האתגרים שאני רואה הוא השמירה על המאפיינים היחודיים של החינוך ביגור. חשוב לנו שכל גננת שתכנס לעבוד פה במערכת תתחבר לערכים ולמסורות המיוחדות שנוצרו כאן. לעיתים זה מתנגש עם הצורך לתת לגננות את האפשרות להביע את עצמן. אתגר נוסף הוא שימור ותחזוק התקשורת הפתוחה בין המערכת למעגלי ההורים והחברים לטובת שקיפות ושיתוף פעולה מיטבי.

איך מורגש השינוי? לקראת השינוי כינסנו את הצוותים וערכנו מפגשים של יידוע, הסבר וחשיבה משותפת. בעיקר היה חשוב לנו לייצר מקסימום רגישות והקשבה לציבור הגדול והמגוון שאנחנו משרתים.

איך אתן מתמודדות עם הדרישה הציבורית להגברת הפיקוח ולהתקנת מצלמות בבתי הילדים? המערכת תמיד מושפעת ממה שקורה בחוץ. עניין המצלמות העסיק את מערכות החינוך כבר לפני שנים. מחלקת החינוך של התנועה קיימה לפני כמה שנים כנס גדול ומקצועי בנושא. השורה התחתונה היתה שסביבה מוגנת ובריאה לילדים לא קשורה למצלמות אלא לאיכות התקנים ואיכות הליווי וההדרכה במערכת. המציאות ביגור שונה לגמרי מהמוסדות המתוארים בתקשורת. כאן עובדים בתקנים נכונים ומותאמים לצרכי הילדים, עפרה ואני נותנות הדרכה צמודה לצוותים ברמת הגננות והמטפלות. להבדיל מגן ילדים בעיר, כאן כל הורה יכול להיכנס בכל זמן לגן לבקר את הילד. בעיר צריך לצלצל בפעמון ולחכות עד שתתפנה סייעת או גננת ותצא לפתוח לך. זאת אומרת שהשקיפות – כבר כאן.

מה היעדים לשנת העבודה הקרובה? בנוסף לכל מה שנאמר למעלה בנושא השתלמויות והדרכה, ננסה להרחיב את החשיפה של המערכת לציבור ולהעמיק את השיח הציבורי סביבה.

מה זה בשבילך, להיות מנהלת חינוך בגיל הרך בקיבוץ? להיות מנהלת הגיל הרך בקיבוץ זו הזדמנות לגעת יחד עם צוות שלם של מטפלות וגננות, בלב הפועם של הקהילה, של הילדים, וגם בכל המעטפת סביבו: הורים, סבים וסבתות, דודים, ענפים שונים ובעלי מקצוע. הקירבה הזאת נותנת חיות גדולה ואנרגיה טובה ולא הייתי מחליפה את זה.

מה עוד? הדלת שלי תמיד פתוחה לכל פניה ובקשה. אשמח להיפגש פנים אל פנים, ואפשר גם במייל. כשיסתיים הקיץ הזה, עלינו לטובה, ניפתח את שנת הלימודים הבאה בהתרגשות ושמחה. שנה טובה לכולם.