גבעת החצבים / יוחאי שלם

פריחת החצבים מתחילה ביוני כשמוישל׳ה גרטמן מבשר לי שמצא את החצב הראשון. הוא בטח יגיד שכבר מצא חצבים פורחים במאי. עכשיו, כשפריחת החצבים מתקרבת לסופה, נזכרתי בחצבים של ימי ילדותי. צפורה ורדי הייתה המורה שלי בכתה א׳ ובכתה ב׳ בשנים 1939 1940 . מצפורה קיבלנו את אהבת הטבע. היא המריצה אותנו למצוא את הפרח הראשון. הסתוונית הראשונה, הכלנית האדומה הראשונה. הצבעוני הראשון אבל המכובד מכולם היה החצב הראשון . היינו הולכים ל״גבעת החצבים״ ומחפשים על ההר החרב את החצב הראשון. אז איפה היא ״גבעת החצבים״ ? בשנת 1950, כאשר התגייסתי לצה״ל עוד הייתה גבעת החצבים, כשהשתחררתי איש כבר לא הכיר את "גבעת החצבים". את החצבים הראשונים חיפשו על "ההר הקרח". את השם "גבעת החצבים" נתנה ציפורה ולדעתי, גם היום זה השם המתאים לשלוחת ההר בכרמל. שלוחת ההר שביגור נקראת היום "ההר הקרח". אני חושב שהשם "ההר הקרח" ניתן ביגור בעקבות סרט האנימציה של דיסני משנת 1940 ״פנטזיה״ שבו לוו יצירות מוסיקה קלסיות באנימציה ״פנטסטית״ . אחת היצירות המרשימות בסרט היא "לילה על ההר הקרח" מאת מוסורגסקי, שבו, לאחר השקיעה, יוצאות מפלצות הלילה מראשו של הר שהפחיד את היוצר הרוסי בהיותו ילד, אך עם שחר הן מקפלות את הזנב וחוזרות להסתתר בהר. והיום, אחרי כל כך הרבה שנים, ההר אינו קרח אך החצבים עדין חוגגים בו את הקיץ. כשהחצב פורח בהר הכרמל, הקיץ עוד לא בורח. "גבעת החצבים" זה השם ההולם את שלוחת ההר. פחדיו של הילד מוסורגסקי אינם שייכים לכאן.

יוחאי שלם