"עם קצת רצון טוב זה אפשרי" – דו שיח רוחלה סגל ושלמה מורן

שאלה: נתחיל מהסוף: מדוע נדחתה האסיפה שנועדה לדון בבקשתנו להחזיר לחברי יגור את הזכות לבקר במאגר?

תשובה:  כמה שעות לפני מועד האספה  יו"ר ו. אספה (עמית שילה) הציע לדחות אותה ולהתחיל הליך גישור. שמחנו על ההצעה, וההליך אמור להתחיל בקרוב.

האם  תוכל לפרט מה הביא אותך להעלות הנושא להחלטת אסיפה?

ביוני 2018, אחרי 37 שנים בהן היה פתוח לכל, ועוד שנה בה היה פתוח רק לחברי יגור, נאסר במפתיע  גם על חברי יגור להיכנס למאגר. משהסתבר שהסיבה לכך היא חוסר נכונות להכיל את הסיכון הביטוחי הכרוך בכך,  התקיימה לבקשתנו ישיבת מזכירות בה הוחלט לבצע "סקר סיכונים" במטרה למצוא פיתרון. בספטמבר למדתי שביצוע הסקר "תקוע", ואתו הניסיון לחפש פתרון.  חשבתי שהחלטת אסיפה עשויה לעזור להתניע את המהלך.

הצעתנו אומרת בערך כך: האספה מנחה את נציגי יגור באסיפת תאגיד מי יגור להוסיף לתקנון תאגיד מי יגור את הסעיף הבא: "חברי יגור יהיו רשאים לבקר במאגר פ"ק על סמך אישור פרטני, ….".  אפשר היה יותר פשוט?

הניסוח נקבע  לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של יגור, ונועד להתאים לאילוצי חוק החברות. על פי חוק זה   האספה הכללית של יגור מנועה מלהתערב בניהול השוטף של המאגר, אך היא  יכולה להנחות את האספה הכללית של התאגיד  להכניס לתקנון התאגיד סעיף שינחה את מועצת המנהלים לאפשר לחברי יגור לטייל במאגר.

מה משמעות הנחייה כזו?

ברגע שהנחיה כזו מופיעה בתקנון התאגיד, מועצת המנהלים אמורה לקיים אותה. במיוחד – מי שמעמיד עצמו לבחירה למועצת המנהלים של מי יגור כאשר הנחיה זו מופיעה בתקנון התאגיד, יהיה מחוייב לקיים אותה אם ייבחר.

האם הנחיה כזו תחייב גם את מועצת המנהלים הנוכחית?

שאלה טובה. מצד אחד  כאשר מועצת המנהלים הנוכחית נבחרה, התקנון לא הכיל את ההנחייה הנ"ל, ולכן לא יהיו מחוייבים לה. מצד שני, כאשר היא נבחרה ניתן היה להיכנס למאגר, ולכן לחברים שלדעתם איסור הכניסה אינו מוצדק עומדת הזכות לבקש שההחלטה תישקל מחדש.

אז איך ממשיכים?

אישית הייתי מסתפק בכך שמועצת המנהלים הנוכחית תשתתף בניסיון להגיע להסכמות שיהיו בתוקף עד סיום הקדנציה שלה, תחת ההבנה שעל פי חוק ההחלטה הסופית היא בידי מועצת המנהלים. במיוחד, אני מקווה שהנהלת מי יגור וחברים חובבי המאגר יקיימו תהליך הידברות בניסיון להתפשר על הסדר שיאפשר לחברי יגור להיכנס למאגר, ובו בזמן יבטיח רמת בטיחות מקובלת ביגור.
כדי שלתהליך כזה יהיה סיכוי, הוא צריך להיות מגובה בהחלטת אסיפה, וצריך לתת לו אורך נשימה שיאפשר לקבל את המידע הרלוונטי (סקר סיכונים כבר הזכרתי?) ולקיים הידברות ללא לחץ.

יש חברים הסבורים שהחוק אוסר על ביקור במאגר.

זו טעות. מספר ימים לאחר שננעלו שערי המאגר, נפגשתי עם עו"ד גיורא מיכאלי, היועץ המשפטי של יגור, והוא הבהיר באופן חד משמעי שאין חוק האוסר על כניסת מבקרים למאגרי מים, ואפילו אין חוק המחייב גידור של מאגרי מים. בהמשך גם נוכחתי לדעת שרוב הישובים בסביבתנו הקרובה לא מגדרים מאגרים שהביקור בהם אינו מסוכן. כפי שכבר אמרתי, ההחלטה לאיסור הכניסה ביוני נבעה מחוסר נכונותם של מנהלי המאגר להמשיך להכיל את הסיכון הביטוחי הכרוך בכך – סיכון שכל קודמיהם וגם הם עצמם הכילו עד אז.

אם כך, מה כן החוק מחייב?

בקליפת אגוז, חוות הדעת המשפטיות שקיבלנו אומרות שעל בעלי המאגר "לנקוט בצעדים סבירים למניעת תאונות":   אם חו"ח יקרה אסון למבקר במאגר ויסתבר שבעלי המאגר לא נקטו בצעדים סבירים למניעתו, הם יהיו חשופים לתביעה פלילית ולתביעת נזיקין. החוק לא מפרט מהם אותם "צעדים סבירים" ומשאיר לבעלי המאגרים שיקול דעת רחב. הסיבה לכך ברורה: כל מאגר והאיפיונים המיוחדים לו. כל מי שביקר במאגר שלנו יעיד ש(בעיקר בגלל המרחק מהסוללה למים)  רמת הסיכון בו נמוכה במיוחד, גם יחסית למאגרים אחרים הפתוחים לביקור לכל מי שנמצא בסביבה.

מה המאגר בשבילך?

מקום בילוי פסטורלי ומוגן, עם בני משפחה או לבד, ברגל או באופניים.

מהי צורת הבילוי?

הליכה רגועה על הסוללה סביב המאגר, במרחק בטוח מהמים, לעתים גם דיווש איטי באופניים. מועדי ההליכה המועדפים הם בד"כ שעות "בין השמשות", ולעתים נדירות יותר גם לאחר שקיעת החמה.  יש לציין שגם בלילות ללא ירח המאגר מואר היטב על ידי הפנסים רבי העוצמה שליד כביש 75, והשתקפות אורות פנסים אלו כרצועות אור בוהקות במים היא מראה מרשים. לפני שנבנתה הגדר היה סיכוי שאיזה טרקטורון מטריד יעבור לידך– הגדר מונעת גם זאת.

האם אתה אופטימי לגבי הליך הגישור?

אופטימיות זהירה, בין השאר משום שמאחורינו נסיונות להגיע להסכמות שלא צלחו.

תוכל לפרט?

את הניסיון הראשון יזם  יו"ר תאגיד מי יגור, אורי קינן, שבערב יום כיפור (יומיים אחרי שסיכמנו על הליכה לאסיפה) הציע לאורלי זוגתי לנסות להגיע להסכמות ולא ללכת לאספה. הוא גם ביקש שנפסיק "להציף"  את הנושא ברשת. באותו זמן היינו הרבה יותר אופטימיים, קיבלנו את הצעתו, ולא היינו רחוקים מלהוציא את השמפניה מהמרתף.
הניסיון הזה הסתיים כמעט חדשיים(!) לאחר מכן, ללא כל התקדמות. להרגשת אורלי, אורי אכן עשה מאמצים להגיע להסכמות, אך כל פעם שנראה היה שיש התקדמות, זמן מה לאחר מכן היא התנפצה על חוסר הנכונות של מי מהמעורבים להתפשר על סיכון ביטוחי של פחות מ"אפס סיכונים".

היו עוד ניסיונות?

ניתן היה לצפות שלאחר כישלון ניסיון ההידברות יבוצע סו"ס סקר הסיכונים שאושר ע"י המזכירות. במקום זאת, מועד האסיפה נדחה עוד מספר שבועות כדי לאפשר למבקרת הפנים של יגור להכין דו"ח שהוזמן על פי בקשתם של מזכירות יגור ותאגיד מי יגור. נאמר לי אז כי הדו"ח אמור לעסוק בשאלה "האם ההחלטה לאסור את הכניסה למאגר היתה תקינה" – למרות שאיש לא פקפק שההחלטה הנ"ל נעשתה בסמכות וברשות. בכל אותה תקופה לא התקיים כל ניסיון הידברות.

ולאחר שהדו"ח הוגש?
לאחר שקראתי אותו, ביקשתי להיפגש עם המבקרת על מנת שתסביר לי נקודה בדו"ח שלא היתה מובנת לי. להפתעתי  היא סירבה להיפגש איתי. גם כשחזרתי והדגשתי באוזניה כי הבהרותיה חשובות משום שעלי להציג את הנושא באספת יגור, ושאני פונה אליה לאחר שקיבלתי את הסכמתו של בועז, היא עמדה בסירובה והוסיפה שהיא "מיד הולכת לשלוח מייל לבועז".

נפגשתם בסוף?

לא, אבל יומיים לפני מועד האספה, לאחר שפרסמתי ב"חצר יגור" שאפילו המלצת המבקרת מאפשרת לאשר ביקורים במאגר לחברי יגור (פרטים בדף שחולק לקראת האספה), המבקרת מיהרה  להגיש על פי בקשת מי יגור דו"ח משופץ הפוסל אפשרות זו.
לא בדיוק שיא גינס בתחום "אתיקה מקצועית".

שאלה: ולא היו נסיונות הידברות נוספים?

היה נסיון הדברות נוסף שהתחיל יומיים לפני מועד האספה, ביזמת ליאור שחר (שהתקבל לאחרונה לחברות). בשלב מסוים גם נראה היה שיש התקדמות. ייתכן שניסיון זה היה מועד לכישלון מראש בגלל מסגרת הזמן הבלתי  סבירה שניתנה לו (פחות מיומיים). אסור לקיים הליך הידברות עם סטופר ביד.  כמו כן, אני עדיין סבור שאין זה נכון לקבוע הסדרי כניסה למאגר כאשר אין בידך סקר סיכונים של איש מקצוע המתייחס למאגר יגור על איפיוניו המיוחדים (להבדיל מחוות דעת משפטית המתייחסת לכל מאגרי המים באשר הם, ומתעלמת מכך שבמציאות יש פערים עצומים בין רמות הסיכונים במאגרים השונים).

שאלה: היית רוצה להוסיף כמה מילים לסיום?

הנושא הועלה לדיון ציבורי מתוך רצון כן ליצור הידברות בינינו,  חברי יגור המעוניינים לבקר במאגר, ותאגיד מי יגור. אנו מבקשים לקיים דיון שיברר ביסודיות איזה תנאי בטיחות דרושים כדי לאפשר לחברי יגור לחזור ולבקר במאגר.
גם לנו חשוב שיתקיימו במאגר אמצעים שיבטיחו את שלום כל הנוגעים בדבר. אבל אנו מאמינים שהסיכון שהתקיים כאשר הכניסה הוגבלה רק לחברי יגור זניח יחסית לסיכונים הנלקחים על ידי בעלי תפקידים ביגור מאז ומעולם, וגם יחסית לאלו הנלקחים במאגרים דומים. ולכן אין זה מוגזם לבקש ממי שמונו על ידינו לנהל את המאגר שימשיכו להכיל סיכונים אלו ויחזירו את זכות הביקור במאגר.

בשבילנו המאגר הוא חלק מנוף המקום, ממש כמו הכרמל ונחל קישון. בסתיו ובאביב להקות של עופות נודדים עוצרות בו לכמה ימים וממשיכות לדרכן, יחד איתם שוחים תושבי הקבע כמו הברווזים האגמיות, בעלי חיים אחרים מזדמנים. כל ביקור נושא בתוכו הבטחה להפתעה, כל שעה משתקפת במי המאגר באור אחר. בשבילנו המאגר הוא סיפור אהבה וכך אנחנו רוצים לשמור אותו ולהמשיך לבקרו. בואו נמצא ביחד דרך שתאפשר להשיג זאת תוך לקיחת סיכונים סבירים. עם קצת רצון טוב אני משוכנע שזה אפשרי.

---

תגובת אורי קינן יו"ר מי יגור:

א. אפתח דווקא בנושא הכמיהה ליצירת הידברות. כמי שמילא תפקיד ציבורי בעבר ביגור מעולם לא סירבתי להידברות ואני יכול לומר שלא קיבלתי שיחה אחת ישירה ובה בקשה לשוחח בעניין ההחלטה על סגירת המאגר. כל ההידברות נעשתה במדיה (אני מניח מתוך רצון לייצר מודעות בציבור) וכאמור בדיונים פורמאליים במזכירות.
ב. תחושתם של קבוצת החברים מובנת. אנשים  היו רגילים להגיע אל המאגר, כל אחד מסיבותיו וענייניו.
ג. לצערינו אנו חיים במדינה שמכתיבה את החוקים, את התייחסות מערכת המשפט לאירועים ולעיתים אנו נדרשים לשנות את התייחסותנו על מנת שלא לייצר חשיפה וסיכונים.
ד. סיכון הוא עניין סובייקטיבי כאשר האחריות היא אישית. למשל בעת שקיבלנו רישיון לנהוג האחריות היא על הנהג. לא כך הדבר במקום שיש מי שנקבע כי הוא נושא באחריות ועליו למנוע סכנות מפני הציבור.
ה. במשך שנים היה המאגר פרוץ לכל עובר אורח. להגיד לכם שמצב זה היה תקין? ממש לא, לכן בוצעו עבודות של גידור וסגירת המאגר כדי למנוע חלילה מקרה שכל אחריותו על יגור.
ו. בדקנו את המצב עם עו"ד הקיבוץ- גיורא מיכאלי וקיבלנו תשובות חד משמעיות כי כניסת חברים מיגור אל המאגר אינה יכולה להוות החרגה מכל אירוע שיתרחש למי מחברינו בתוך המאגר. לראיה בשנים עברו היה לנו נוהג לאפשר כניסה במקומות שונים  ללא השגחה ועובדה שעניין זה הוסדר בשל המודעות שקיימת היום לאירועים בהם קיים חשש לפגיה בגוף ובנפש.
ז. הדוגמאות ברשימה של שלמה שמוצגות כ"נורמה" קרי, אי סגירה ואי גידור של מאגרים, מתבססות על מקרים בודדים שאינם מעידים על הכלל הנפוץ בעניין ההתנהלות במאגרים.
ח. המקום אליו לוקחים החברים את הנושא כאילו שוב התאגידים ע"י מועצות המנהלים שלהם מערימים קשיים על הציבור  לא עושה טוב לטעמי. בעיקר בשל העובדה שמנסים לייצר חוסר לגיטימיות למי שנושא באחריות ומקבל החלטות. אני אומר את זה לא רק בהתייחסות למקרה הזה אלא כאמירה כללית.
ט. לא אתייחס לטענות כלפי המבקרת. חוות הדעת המתוקנת שהוצאה על ידה נעשתה לאחר שנראה היה כי היו מי שמפרשו את הדברים בצורה שלא אליה התכוונה. לכן היא ראתה לנכון להוציא חוות דעת מפורשת ביחס למאגר.
י. אהיה הראשון לברך על מציאת פתרון תקין משפטית ובטיחותית לעניין.

---

תגובת המבקרת:

הביקורת הסתמכה על מספר חוות דעת אשר נערכו על-ידי אנשי מקצוע בעלי מוניטין.
לאחר שהתברר כי נעשה ניסיון לתת פרשנות מוטעית להמלצת הביקורת ולכוונה אשר עמדה מאחוריה, הובהרה ההמלצה בצורה חד משמעית- במסמך מתוקן.