צומת יגור המקום של חברי יגור
|
סעיף בנוהל |
הצעת מזכירות וועדת אסיפה |
הסתייגות שלמה מורן ואהוד ס"ט |
|
קבלת החלטות |
ג. הצעות נגדיות. כאשר יש הצעות שונות באופן משמעותי, תיערך הצבעה "בעד" כל הצעה או "נגד" כל ההצעות. היה ואף הצעה לא תקבל רוב מוחלט (מעל 50%) בסיבוב הראשון יתקיים סיבוב שני על ההצעה שקיבלה את רוב הקולות בעד, ובלבד שלא קיבלה יותר קולות נגד. מקרה בו להצעה שקיבלה את מרבית קולות ה"בעד", היו יותר קולות "נגד", ייחשב ככשלון שתי ההצעות. |
1. להחליף "רוב מוחלט" (50%), ב- " 40% מהקולות". 2. אחרת (אף אפשרות לא קבלה מעבר ל"סף המעבר" לעיל), יערך סיבוב הצבעה נוסף בין שתי האפשרויות שקבלו את המספר המירבי של הקולות (אפשרות יכולה להיות אחת מהצעות ההחלטה או "נגד כולן"). |
|
בחירת ממלאי תפקידים לתפקיד ציבורי (כמוגדר בנוהל קדנציות) |
ב. במקרה של שני מתמודדים ומעלה, יצביעו בעד כל מועמד או נגד כולם. ייבחר מי שקיבל רוב של מעל 50% מסך המצביעים בעד ונגד. ג. היה ואחד המועמדים לא קיבל רוב מוחלט, ייערך סיבוב שני (בעד ונגד) על המועמד שקיבל את רוב הקולות (ובלבד שבהצבעה הראשונה לא קיבל יותר קולות נגד מקולות בעד). המועמד ייבחר רק אם קיבל בסיבוב השני מעל 50% מקולות המצביעים בעד או נגד. |
|
|
בחירת חברי ועד ודירקטורים בתאגידי יגור ותאגידי אחי"ג, ונציגים לאסיפות הכלליות של תאגידי יגור ותאגידי אחי"ג |
ג. במקרה של בחירה מרובה של מועמדים להנהלה כלשהי יצביעו בעד כל מועמד או נגד כולם. ייבחרו מבין המועמדים אלה שקיבלו את רוב הקולות ובלבד שלא קיבלו יותר קולות נגד מבעד. מספר המועמדים שייבחרו לתפקיד יהיה בהתאם לצורך במספר החברים בהנהלה והיתר ייכנסו לרשימת מילואים. ד. רשימת מילואים – היה ואחד מהחברים שנבחרו פרש ממילוי תפקידו, ייכנס הבא בתור ברשימת ההצבעה. |
להשעות את הדיון בסעיפים ג וד בסעיף 3, ולהטיל על ועדת אסיפה בתאום עם וועד אחי"ג לקיים דיון על נוהלי בחירת חברי וועד, דירקטורים ונציגים לאסיפות הכלליות של תאגידי יגור ואחי"ג. |
אודות בן קול
רשימות דומות
בדוק גם
דף הסבר לקראת ההצבעה על ההסתייגויות (23-24.5.19) / שלמה מורן
חבריםות שלום בימים הקרובים תערך הצבעה על ההסתייגיויות של אהוד ס”ט ושלי להצעת נוהל ההצבעות …
לחבריםות שלום
בימים הקרובים תערך הצבעה על ההסתייגיויות של אהוד ס"ט ושלי להצעת נוהל ההצבעות בקלפי.
מאחר והדיון באסיפה שבו הועלו הצעותינו לא שודר בוידאו וגם לא פורסם ביומן, אהוד ואני מצאנו לנכון להכין דף בו מוסברות הצעותינו.
הדף הזה מצורף להלן. אעלה גירסה להדפסה ב"פורום".
—————————- —————–
דף הסבר לקראת ההצבעה על ההסתייגויות (23-24.5.19)
שלמה מורן ואהוד ס"ט
א. למה לא 50%
להלכה זה יכול להראות כעניין טכני, ואולי אף דקדקני – "רוב מוחלט של 50% מהקולות, או "רוב רגיל" שאינו דורש 50%.
למעשה, יש כאן בעיה עקרונית ממדרגה ראשונה: האם ניתן לעבור לסדר היום על חריגה מ"תקנון יגור".
"תקנון יגור" – שכולם מסכימים שהוא חייב להיות הבסיס לכל ההצעות – אומר:
"כל החלטה באסיפה הכללית תתקבל ב'רוב דעות רגיל' של המצביעים בעד או נגד".
נדרש כאן "רוב רגיל", ולא "רוב מוחלט".
"רוב רגיל" מוגדר כ"מספר הקולות שניתן לאחד המועמדים (או לאחת ההצעות), יותר מן הקולות שניתנו למועמד אחר (או להצעה אחרת). (מילון אבן שושן).
"רוב מוחלט" מוגדר שם כ"יותר מן החצי" (יותר מ- 50%).
חשוב לציין כי גם "תקנות האגודות השיתופיות" (סעיף 54): דורשות "רוב רגיל" בבחירות לרשויות האגודה!
בהתייעצות שהתקיימה עם המחלקה המשפטית של התק"צ, הפריכה זו את הדרישה החד-משמעית של עו"ד הפרטיים שלנו, שדרשו באופן גורף "רוב מוחלט" של יותר מ- 50% בכל ההצבעות.
בעקבות זאת הסירו המזכירות וו. האסיפה מן ההצעה המקורית שלהם (באסיפה ב- 23.4.19) את מה שהיה הבסיס העקרוני של כל ההצעה כולה – סעיף 1א', שם – שאמר: כל החלטה של האסיפה, תתקבל ברוב של מעל ל- 50% מן המצביעים בעד או נגד". סעיף זה כבר לא מופיע בהצעה המתוקנת (באסיפה ב- 15.5.19).
לכן לא ברורה ההתעקשות שלהם להמשיך ולדרוש "רוב מוחלט" (מעל 50%) בסעיפים היישומיים של הנוהל העוסקים בבחירה מרובה – סעיפים 1ג' ו- 2ג'.
לכך בדיוק מתייחסות ההסתייגויות שלנו!
ב. למה כן 40%
מסגרת הבחירה באמצעות "רוב רגיל", עם "רף" של 40%, התחילה כנראה עם "חוק הבחירות לרשויות המקומיות" (1975).
הבעיה בבחירה מרובת מועמדים היא שפיזור הקולות ביניהם עלול להביא למצב שבו גם הזוכה יקבל עדיין אחוז קולות נמוך יחסית. כך למשל, ממוצע הקולות לגבי 3 מועמדים הוא 33%, לגבי 4 מועמדים – 25%, וכן הלאה במגמת ירידה.
מכאן עלה הצורך לקבוע "רף" – אחוז קולות מינימלי – שיבטיח את הלגיטימיות של הבחירה. הכנסת התלבטה במשך שנתיים אם לקבוע "רף" של 50%, או של 40%. בסופו של דבר היא החליטה על 40%. "רף" של 50% נראה כקיצוני מדיי. קשה להשיג אותו בבחירה מרובת מועמדים, והדבר עלול להביא לריבוי של סיבובים שניים, ולבזבוז זמן ומשאבים ללא צורך.
נוהל הבחירה לרשויות המקומיות, פועל כבר מעל 45 שנה ללא דופי, ונראה שמה שטוב להם, יהיה טוב גם לנו.
ראוי גם לציין שבשיחה עם עו"ד מיכי דרורי, ראש המחלקה המשפטית של התק"צ, הוא אמר שלמיטב ידיעתו, רוב הקיבוצים אכן אימצו נוהל זה של המועצות המקומיות. גם כאן, מה שטוב לרוב הקיבוצים, יהיה כנראה טוב גם לנו.
ג. מדוע שני מתמודדים בסיבוב השני, ולא אחד
הצורך בשני מתמודדים בסיבוב השני (במקרה שאף אחד לא עבר את "הרף" בסיבוב הראשון) נובע משתי סיבות חשובות:
1. צמצום מספר המתמודדים לקראת הסיבוב השני, יכול להביא לשינוי ההעדפות של התומכים בשאר המועמדים, שלא עלו לסיבוב השני.
כך, למשל, יתכן שמתמודד א' – הזוכה בסיבוב הראשון – יקבל 35% מן הקולות, ומתמודד ב' – זה שבא אחריו – יקבל 33%. אנחנו לא יודעים כיצד יעדיפו להצביע התומכים של מועמדים ג' ו- ד' שלא עלו לסיבוב השני. יתכן שאלה יעדיפו דווקא את מועמד ב' על מועמד א' בסיבוב השני, וההתרכזות במתמודד א' בלבד, תתעלם מרצונם.
2. צמצום מספר המתמודדים בסיבוב השני למועמד יחיד העומד לבחירה "בעד" או "נגד", עלול להביא למעגל של פסילה הדדית, כפי שראינו בעבר ב"הצבעות האסטרטגיות" בהן תומכי המועמדים השונים פסלו הדדית – האחד את השני.
גם כאן, המועמד היחיד שזכה אך לא עבר את "הרף", קיבל בכל מקרה פחות מ- 50% מן הקולות. אם תומכי שאר המועמדים יצביעו נגדו, הוא ייפסל גם בסיבוב השני.
ההצעה שלנו – בהתאם לנוהל הבחירות ברשויות המקומיות – ששני המועמדים שעלו לסיבוב השני, יתמודדו שם האחד מול השני, מונעת מעגל כזה של פסילה הדדית.
ד. מדוע לדחות את הדיון בנושאי אחי"ג
הצעת המזכירות וועדת אסיפה מנוגדת לנוהל עליו הוחלט עם הקמת אחי"ג בשנת 2009. כך שאם הצעה זו תתקבל, יהיו ביגור שני נוהלים מנוגדים לתהליך הבחירה. כמו כן עדיף שהליך הבחירה יאושר על ידי וועד אחי"ג לפני שהוא מאושר על ידי אסיפת יגור.
הערה: פרק א' שלעיל, נכתב על דעת אהוד ס"ט בלבד. שאר הפרקים נכתבו במשותף.
הגיעה הודעה להצביע, לא הכרתי הנושא וקראתי את שכתבתם. ספוילר: חבל על הזמן. פרוצדורה משעממת שצריך להתאימה, כך או אחרת.
בחיאת, 3 אסיפות???? אנחנו באוטופיה? אין במה לדון יותר? שיהיה ברור, זמן אסיפה וזמן מזכירות אלה משאבים ציבוריים יקרים מאוד.
יש הפגנה גדולה במוצ”ש בדיוק על כך. אבל כאן?
אין לי תמימות דעים עם המזכירות, גם בנושאים מהותיים. אבל בגדול, עושים עבודה טובה מאוד, מעיד הציבור אחת לשנתיים כבר כמה שנים. יתחילו לפשל, נחליף אותם. דמוקרטיה קצת פחות ישירה וקצת יותר יעילה.
יש חשש ויש נקודות סיכון שמאוד כדאי לנהל. לא כך יהיה תמיד. casting כושל ימיט עלינו בלגאן גדול. נדרשת הצבעה סופר אחראית על איוש תפקידי מפתח, במיוחד בשנה הקרובה. שם הציבור צריך להקדיש את מלוא תשומת הלב. על זה הקיבוץ יקום או ייפול. זכותינו ולעיתים גם חובתנו האזרחית להציע הצעות מנגד. הרושם שלי שההצעה שלכם טרחנית והנזק ממנה הוא פגיעה בתשומת הלב הציבורית, הנדרשת לנושאים קריטיים באמת.
אזרח מוטרד
הפרוצדורה אולי משעממת, אבל על פי פרוצדורה זו, בין השאר, ייבחרו בעתיד האנשים שינהלו את המקום בו אנחנו חיים.
והרי גם אתה קובע בפסקה האחרונה שלך שצריך הצבעה סופר אחראית על איוש תפקידי מפתח – ובדיוק בזה עוסקת הפרוצדורה המשעממת עליה מצביעים. בקיצור – הצלחת לבלבל אותי.
ואגב: לא הבנתי מה הקשר בין הפרוצדורה,משעממת או לא, למידת האמון שיש לך במזכירות.
בשמחות
שלמה שלום
הצנזור החרוץ קטע את ההקשרים. אולי בצדק..
בקצרה כדי שתבין: מקריאה סובייקטיבית של העמדות אני לא מוצא סיבה להעדיף את ההסתייגות שלכם על פני זו של המזכירות. שואל את עצמי מה הבנתם אתם שהמזכירות לא מבינה? ואם ניסיתם לשכנע אותה, למה לא לקבל את החלטתה של מזכירות נבחרת? היא כל כך שגויה? מרגיש קצת כמו קידוש המחלוקת ובזבוז זמן.
——————
הערת המערכת:
אכן כן. ערכנו קצת. אולי בצדק..
שבת שלום לכולם.
שלום אזרח
לדעתנו ניתן היה לשפר, ובאופן מהותי, את המלצת המזכירות וועדת אסיפה במספר נקודות.
לכן הצענו הצעה שונה.
האם לדעתך הצעת תיקון להצעת מזכירות היא "קידוש מחלוקת"? לדעתי הזמנים האלו מאחורינו…
אגב – חלק מהצעותינו (ולטעמי האישי היותר חשובות שבהן) התקבלו – מה שלא היה קורה אם לא היה מתקיים דיון.
שלמה, אתה מחזק את דבריי. כפי שכתבת, החשובות בעיצותיכם ב
התקבלו בדיון. מצוין, אני בטוח שתרמתם בכך רבות וכל הכבוד לכם. למה לא מהעיצות הפחות חשובות? שוב, הם כה מהותיות? שוב, מה אתם מבינים שהמזכירות לא?
עניין אחר, שיהיה ברור: ההיפר-דמוקרטיה הזו שבה מנוהלת האסיפה מרחיקה ממנה אנשים תכליתיים. רבאק, שלוש אסיפות על העניין הזה?
אזרח יקר
תרשה לי להשיב לך, על פי המנהג היהודי המקובל, בשאלה על שאלה:
אם לדעתנו היו בהצעה פגמים מהותיים, מה פסול בכך שהעלינו הצעות נגדיות שמתקנות פגמים אלו?
וכן, גם לאחר הדיונים עם ההמזכירות וועדת האסיפה, אני עדיין משוכנע שהם טעו בכך שבחרו להתעלם מפגמים אלו. עוד מספר חדשים יתקיימו ביגור בחירות לממלאי תפקידים. להערכתי, בפעם הראשונה שיהיו יותר משני מועמדים לתפקיד, פגמים מהותיים אלו יצאו לאור השמש.
הגישה שלך אומרת – אם לא שכנעתם את המזכירות אז כנראה אתם טועים. לדעתי ההיסטוריה הקצרה שלנו לא תומכת בגישה זו (לשון המעטה). ובאותו הקשר – הגיע הזמן להשתחרר מהגישה שכל הצעה נגדית להצעת מזכירות כמוה כהצעת אי אמון במזכירות..
לגבי "אם קבלו את החשובה שבהצעותיכם, למה לא ויתרתם על השאר": מה הקשר?
אותה הצעה חשובה יותר (לדעתי האישית) שהתקבלה עוסקת ביחסים בין חברי יגור לתאגידיה, ואין כל קשר בינה לבין תהליכי הצבעה.
ולגבי התארכות הדיון – גם לדעתי ניתן היה לקצר אותו. אך כזכור בדיון יש כמה משתתפים.