צומת יגור המקום של חברי יגור
בריכה: חשוב לנעול קלאבקרים, אופניים, קלנועיות.
שבועות: לנעול בתים חלונות ולהפעיל אזעקות למי שיש. מי שנוסע ליותר מלילה רצוי לעדכן אותי שאוכל לבדוק מסביב לבית.
שיגרה: לעדכן אותי על כל אדם ורכב חשוד שמסתובבים בשכונות וחצר המשק. לנעול בתים חלונות ולהפעיל אזעקות.
לשומרים חשוב לבדוק את מי שלא מוכר ואם יש בעיה להתקשר אלי.
שיהיה קיץ שמח ושקט
גיל, רב"ש
הירהור שבא לידי ביטוי בפורום, בעקבות רעיון שעלה שם, לצביעת חלק מתקציב האבטחה לטובת מימון ביטוח תכולה, כי "בכל מקרה כבר פורצים", אז לפחות יישארו פיצויים. הרעיון עלה לאחר ההתפרצות האחרונה שהתרחשה ביום הזיכרון.
הדיעה האישית שלי תומכת מאוד בהערכת מצב תקופתית והפניית משאבים לנושאים דחופים יותר. שוללת החלטה אימפולסיבית, כמו זו שהוצעה בפורום, ללא הבנה וניתוח של ההשלכות.
להלן.
עבירות רכוש, כשמתאפשרות, עלולות לגרור אחריהן פשיעה חמורה יותר. עדיף שהקרב על הביטחון האישי יתרחש בסביבה כזו ולא בתווך פחות נוח. על כן, המתמטיקה שהוצגה לעיל, צביעת תקציב הביטחון לפיצויים, לא תתאים.
מעבר לכך, ציפיה לאפס אירועים עשויה להעיד על חוסר הבנה של המציאות. מערך אבטחה לעולם צפוי להיפרץ. זאת הנחת עבודה בסיסית בכל גוף אבטחה מקצועי. מכאן, יבזר הגוף את התקציב, הלא בלתי מוגבל שלו, על מנת לטפל באיומים ולתת מענה לנקודות התורפה שלו באופן אופטימלי. אידיאלי זה רק בתיאוריה ובתקציב אינסופי.
חילוקי דיעות ביחס להחלטה כזו או אחרת של רב"ש או הנהלה, שמירת ערב למשל, אפשר ללבן באופן ענייני, בלי לקשור אותם לפריצה שבכלל התרחשה בצהריים. לא חייבים להסכים על כל דפוס עבודה עליו הוחלט, אבל קשה להפריך את הקביעה כי מצב הביטחון ביגור מעולה, במיוחד כשמבינים מה הולך אצל השכנים (מחברים אני למד כי בנופית פריצה אחת לשבוע).
גם לנוכח חילוקי דיעות, מותר לפרגן לנותני שירות ביגור (כפי שעושה חלק גדול מהאנשים כאן) ולו רק כדי להיות בני אדם ולהכיר טובה. בסה"כ החיים כאן דבש. אם ממש קשה, אז אפילו מטעמים אגואיסטיים – לא להוריד את הרוח מהמפרשים. הרב"ש חרוץ ויוזם, שעושה עבודת ביטחון מצוינת עם שירותיות גבוהה. לוקח פרויקטים ללא אבא, מחוץ למסגרת העבודה המוגדרת ומכסה אותם. למשל, ארגון המקלטים ותחזוקת קו האש לכרמל.
אז גילי, כמו שכתב קלאוזביץ או אולי סון טסו, ההתבצרות לעולם אינה נגמרת. המשך לבצר את מעגלי הביטחון ביגור, בכל הרבדים. הרוב מוקיר ומעריך