בית / בטחון / שלא נצטרך

שלא נצטרך

שיחה עם אליהו בן דור לסיום עבודתו בתחום אחזקת המקלטים לשעת חירום ביגור

אליהו בן דור 83, בנם של יעקב ומניה בן דור (איינבינדר) אח גדול לעדה (ולדנר) שגרה ברחובות, צור ז"ל, עוזי (נווה ים) ושמחה שגר בגבעתיים. נשוי למרים אבא לזיו, רני, יניר, סבא ל 11 נכדים ונכדות. שני האירועים המעצבים היו הפילוג בקיבוץ המאוחד וביגור, כשההורים עם כל הילדים חוץ ממני עברו לנווה יום ונשארתי פה, בחור צעיר ב י"א, לבד, ו 8 שנים אח"כ הקמת המשפחה עם מרים.

כמה שנים עסקת במקלטים ומה עשית לפני זה?

אליהו: אחרי הצבא גוייסתי עם המחזור לעזרה במלכיה. היו שם כבר יגורניקים שהגיעו לפנינו שקיבלו אותנו, ביניהם דניק רביב ויצחק מינץ ז"ל, מהמחזור היינו 13 חברה (שאר המזור גוייס ליד חנה). אחרי שנה הקבוצה חזרה ליגור. לי ולעוד שניים האריכו בעוד חצי שנה בגלל התפקידים שמילאנו: נהיגה במשאית, חשמלאות, מדגה. בסה"כ היתה תקופה מאוד משמעותית, חברה וחיים שונים מביגור, צריפים. אוירה נהדרת, רוח טובה ומגויסת, חבורה מקסימה של אנשים.

כשחזרתי ליגור הייתי סדרן עבודה ביגור שנתיים, אח"כ עבדתי בחשמליה כ 12 שנים. תוך כדי העבודה בחשמליה נשלחתי לקורס בטיחות וגיהות בתל אביב. בקורס היו נציגי קיבוצים, מושבים, משרד הביטחון ומפעלים גדולים. בסיום הקורס התחלתי להקים את תחום הבטיחות והגהות ביגור. בטיחות ביגור מתייחסת לכל מערכות החיים: החשמל, כיבוי אש, מערכות חינוך, ולכל הענפים והמוסדות, גיהות מתייחס לצד הרפואי, הקשר עם גורמי הבריאות, חיסונים וכו. שילבתי את האחריות החדשה בעבודה בחשמליה.

בשנת 1977, אחרי המוניטין שהתחיל להצטבר לרמה הגבוהה של הבטיחות ביגור, היגיעה פנייה מצוות המדור לבטיחות ב”במרכז החקלאי”, לגייס אותי להקמת משרד הבטיחות במועצה. יעקב רם מרקמן (ז"ל) חבר יגור, שהיה אז ראש המועצה קיבל אותי לעבודה. הקמתי את מדור הבטיחות והתחלתי להסתובב בישובים. עיקר העבודה נכנסה תחת הכותרת "מנע נזק גוף ורכוש" בישובי המועצה. זבולון היתה אחת המועצות הבודדות שעסקו בכך. עיקר העבודה היתה חיזוק המודעות ונקיטת אמצעי למניעת תאונות במקומות העבודה. לא כולם זוכרים כמה חברי יגור היו קטועי אצבעות מבעבודה בענפים השונים. 23 שנים, עד שנת 2001 הייתי בתפקיד ב"זבולון”. קיבלתי פרסים ותעודות הצטיינות רבות לאורך התקופה על ידי מוסדות שונים ואפילו על ידי שר העבודה אהרון אוזן. כשסיימתי במועצה לקחתי על עצמי את תפקיד אחזקת המקלטים ביגור.

במהלך השנים האלה, הוקם במועצה בית הספר לנהיגה על טרקטורים. בו שימשתי כמורה וכמנהל, בית הספר הזה הקים שלוש שלוחות בישובים: כפר הנוער הדתי, יגור ורמת יוחנן. במסגרת העבודה הזאת, על פי בקשת משרד הרישוי, יחד עם חברים במועצות אחרות, ערכתי והוצאתי חוברת לימוד נהיגה בטרקטורים, המיועדת לתלמידים בסקטור החקלאי.

העבודה בתחום המקלטים ביגור

ביגור פועלים היום 16 מקלטים ציבוריים. אחד מהם, במתחם "כרמל זבולון" הישן, אינו תקני בגלל בעיות שונות. כשנכנסתי לתפקיד רוב המקלטים היו מוכנים לשעת חירום מבחינה זאת שהיו נעולים, נקיים, ומצוידים. מספר מקלטים היו "על הפנים”. מקלטים נבנו ביגור משנות החמישים, "מקלטי רכבת" צרים עם פתח כניסה ופתח יציאה. בשלב מסויים נקבע תקן ארצי למקלטים שהפך את הישנים ל"לא תקניים" כיוון שלא הותקנו מערכות אוורור, מים, שרותים וחשמל. בשנות השישים והשבעים נבנו מקלטים תקניים גדולים על פי התקן. כיוון שלשמחתנו לא היה בהם כמעט שימוש "מבצעי" הפכו אכסניה לצרכים שונים: פאב, דיסקוטק, חדרי כושר, מחסנים, סטודיו לאמנים ועוד, בכמה מקרים העבירו לשם חברים חפצים פרטיים ותחביבים ללא קשר ותאום לצרכים המקוריים של המקלטים. עם המציאות הזאת נאבקתי והתמודדתי עד סיום עבודתי בינואר האחרון.

תוך כדי עבודה הגעתי למסקנה שציוד החירום של המקלטים: ערכות עזרה ראשונה, אלונקות, בתי שימוש שימוש כימיים, ציוד כיבוי אש, עדיף שיהיו מרוכזים במקום אחד שיקל על בדיקות תקופתיות וחידוש ציוד הנדרש לעתים. כל המלאי הזה מרוכז היום במחסן החירום שליד הכל בו.

גם לאחר השלמת העבודה במרבית המקלטים נותרה בעיית הבלאיי של חלקם ובמיוחד תופעה של פריצה ושימוש בהם לעניינים שעל גבול הפלילי: שתייה ועישון. מלבד השימוש הפסול נדרשו הפורצים גם לפרוץ ולחבל בחלונות המילוט של המקלטים וגרמו להם נזק חמור. תופעות אלו מן הסתם יימשכו כל עוד יש מקלטים ביגור ומה שנדרשת כאן היא מערכת אחזקה ופיקוח שוטף על תקינות המקלטים. מעבר לזה, עדיין מתסכל אותי מצבו של אותו מקלט שהוזכר קודם, במתחם כרמל זבולון שלא הצלחתי להביאו לתקינות מלאה.

הגאווה והסיפוק העיקרי שלי מהתפקיד הזה, שהבאתי את כמעט כל המקלטים ביגור למצב אופטימאלי. שלושה מקלטים עדיין לא במצב הזה: מרכז שכונת הכביש, צידו המזרחי של שכונת הכביש ושכונת הסילו, ואותו מקלט בכרמל זבולון.

תודה: לכל הענפים והחברים ביגור שעזרו וסייעו לאורך השנים. במיוחד לאלה שעזרו לי להתקין את המחסן לציוד החירום, בהם חברת טופולסקי שתרמה את האריחים לרצפה.

בהצלחה לגילי דניסקי מחליפי בתפקיד


קבלת פרס הרצפלד לבטיחות וגהות 1997 בתמונה: אהרון אוזן שר העבודה, עוד בתמונה משה אסף יו"ר החקלאי. נוכחים: אבישי שורש מרכז משק, מרים בן דור, מרדכי אייזן עורך היומן, דוד פורציה ז"ל צלם יגור,


תודה לאליהו

(מתוך מעמד חילופי התפקידים בין אליהו לגילי דניסקי, שנערך במזכירות בחודש דצמבר האחרון).

כבר שנות דור שאתה עושה ללא לאות למען שיפור המקלטים ביגור – דואג לכל פרט ועומד באמות המידה הגבוהות ביותר.

לראיה – אותות יופי והכרה של העוסקים במלאכת הביטחון והמקלטים שניתנו ליגור על פועלך ויהיו תמיד קנה המידה אליו נשאף.

אתה מסיים היום את תפקיד האחראי על המקלטים, אבל הקו שהתווית ימשיך להיות זה שישמור על בטחונם  של היגורים בעת צרה.

תודה לך על הנחישות, ההתמדה והעיסוק הלא מתפשר בשמירה על רמה גבוהה של מקלטים וציוד.

תודה לך על נועם ההליכות ועל שיתוף הפעולה.

תודה שעשית למען כולנו, בגימלאות ועד גבורות ועוד.

מאחלים לך פרישה מהנה, בריאות ונחת מהמשפחה.

מזכירות קיבוץ יגור.

הדפסה

אודות בן קול

מלך האנדלים, מנתץ השלשלאות, אם הדרקונים ועורך האתר.

בדוק גם

דגשים בעקבות פריצה בקיבוץ

אתמול התרחשה פריצה לבית בשכונת הקוטג'ים בזמן שהבית היה ריק. זו הזדמנות להזכר בדגשים הבאים: …

תגובה אחת

  1. אליהו. כנראה שהפרס שזכית בו ושאני נוכחתי בו היה בשנה אחרת(אולי1977). ב1997 לא הייתי מרכז משק
    יחד עם זאת ברכות על עשייה רבת שנים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *