לחני אבן-רשף
בעקבות הפגישה בינינו שזימנת ביקשת ממני להציג עמדתי בנושא יעול מערכת הצריכה האישית מה שנקרא בשפת העם ״אחוד כלבו מרכולית״ שבו יש מאמינים יבואו כל הכשלים על פתרונם
אני חושב שהרעיון הזה שמועלה הוא במקרה הטוב אמצעי לפתור בעיה אסתטית ,ניהולית או משהו אחר
לפני הכל צריך להבהיר בכלל מהי מטרת הקהילה הזו לפני שאנו רותמים את העגלה לפני הסוסים ומטפלים באמצעים לפני שקבענו מה הן מטרותינו
לפי דעתי המטרות העיקריות שגם הובילו את השינוי הם הגדלת הרווחה הכלכלית לכל חבר וחברה בקהילה זו תוך שאנו מקיימים מערכת נתונים שקופה וגלויה בקהילה שקבעה לעצמה את ערכי הליבה שלה.
היות וקשה לי להאמין שקודם נגדיר מטרות ועל פי זה נציג אמצעים למימוש המטרות אני מתייחס,ובמידה רבה של הסתייגות, לנושא״אחוד כלבו-מרכולית״ ומציע,בנגוד לתפיסתי (מטרות לפני אמצעים), הצעה כדלקמן
יגור תיצור קשר עם סטופ מרקט כספק לחברי יגור למוצרים המסופקים כיום על ידי יגור במרכולית וכלבו
יגור תמשיך לקיים בתחומה מרכול קטן אשר יספק רשימה מוקטנת וידועה של מוצרים אשר יסופקו למרכול זה על ידי סטופמרקט מידי יום על פי רשימה שיגור תעביר לה מידי סוף יום ואשר יזומן ב0600 למחרת
במסגרת המשא ומתן עם הנהלת סטופמרקט ולפי תנאים אלו סטופמרקט תגדיל את שעור ההנחה כפי שנותנת היום לחברים (10%) לכדי15%.
הפעילות החשובה העיקרית שיש לבצעה גם אם רעיון זה לא ימומש הוא פזור אספלט על תשתית הדרך הקיימת (תוואי המסילה הישן) מלגין ועד סטופ מרקט ולאפשר שכל הקולנועיות והקלאבקרים הנוסעים היום ואלו שיצטרפו כאשר הסדר זה יקויים לא יסעו על הכביש הקיים חשופים לתאונות דרכים שילכו ויחמירו עד נבצרות עם כניסת פרויקט המטרונית לפעולה. פעולה זו נדרשת במיוחד לפני קרות אסון שלא במקרים אחרים שפעלנו לאחר שקרה אסון
ואחרון קיום שאטל חצי שעתי שיוביל ויחזיר את הקונים בסטופ מיגור ואליה
בקצור ,תכנית הבנויה על רגליים אלו תגרום לחסכון לחברים תוך שמירה על מרכול מקומי המתאים לקיבוצנו ותאפשר מצב חדש יותר כלכלי לחברים במקום רעיונות השקעה אדירה של כספים שלא יחזירו עצמם כלכלית במקום להקטין מס הגולגולת ולהגדיל רווחת החברים
מוכן להציג זאת בנוסף להסברים שאתבקש לתת
אבישי.
רעיון מצוין, מספר תוספות
יש בכלבו ציוד כמו למשל ציוד משרדי שאין בסטופ והוא נחוץ, כמו גם כלי בית , תחתונים וגרבים ועוד , אפשר נניח לפתוח חנות שהיא סניף של קרביץ, מחודדים, שבו או אחר, זה גם ישתלב טוב עם המטרונית.
האם ניתן למצוא מקום לחנות במתחם יגור למוצרים אלו, או נדרש חהחזיק חנות ביגור
יש צורך בקיוסק למכירת גלידות, אפשר גם יזמות, גם היה נחמד שיהיה קיוסק כמקובל בבריכה
לגבי ההנחה, אז גם הגיע הזמן שכל חבר יוכל לקבל כרטיס משלו.
אבישי, אם יורשה לי: לא הסברת מדוע ההצעה שלך עדיפה על ההצעה של המזכירות לצורך "הגדלת הרווחה הכלכלית לכל חבר וחברה בקהילה זו תוך שאנו מקיימים מערכת נתונים שקופה וגלויה בקהילה שקבעה לעצמה את ערכי הליבה שלה".
הרעיון של להקים משהו גדול מאוחד הוא גרנדיוזי ומנותק מהמציאות לדעתי!
אבישי צודק (לשם שינוי 🙂 ) הצעתו הרבה יותר נכונה כלכלית!
כדי להחזיר עלויות הקמה של מקום אחד גדול ומסודר יצטרכו להעלות מחירים. וגם ככה ההפרשים כבר לא כלכך גדולים, שלא לדבר על זה שבלא מעט מקרים הסטופ אפילו יותר זול.
צימצום הקיים למשהו קטן ומינימליסטי יחסוך עלויות תפעול ותחזוקה, יקטין את כח האדם (אולי זה לא פופוליסטי להגיד את זה – אבל מכולת/כלבו בהיקפים של יגור מתופעלים בחוץ ע"י פחות אנשים… משמעותית פחות…) ובנוסף, הגדלת אחוז ההנחה (בהנחה שזה יתקבל על ידי הסטופ) יוזיל משמעותית את הקניות לחברים.
וכך ההוצאה הציבורית תקטן, עלות סל הקניות לחבר תקטן, ומכאן הגדלת הרווחה הכלכלית שאבישי ציין…
אנונימי 15 – איך אפשר לקבוע אם הרעיון של "להקים משהו גדול מאוחד הוא גרנדיוזי ומנותק מהמציאות" כדבריך, או שאינו כזה, בלי לבצע בדיקה מקצועית של הנושא?
שלמה ההצעה שלי באה לאחר הצעת חני למבנה חדש שיאחד כל ומרכולית וזה ,למרות שהוצג לציבור,לא לווה בשום נתון כלכלי, עלות ,זמן ביצוע ומשמעותו על עסקי יגור. לכן בקשתך ראשית כל חייבת להיות מופנית למי שהציג את הרעיון ורק אח״כ לאלו המסתייגים והמציעים אלטרנטיבות
מה פירוש כרטיס משלו?
לחבר הלא צעיר קרא את דברי אנונימי 15 וקבלת הסבר ממצה שחסך לי טרחה רבה במענה
לנו נתנו כרטיס הנחה אחד לשנינו לסטופ. כל בקשה שיהיה לכל אחד מאיתנו זכתה לתשובה שלילית
לכל אחד מאיתנו יש ארנק משלו, כרטיס אשראי משלו. אני לא רואה סיבה למה לא יהיה גם כרטיס הנחה אישי…
אנחנו שוכחים להעביר מאחד לשני, לפעמים זה אצל אחד והשני רוצה ללכת לסטופ. זה מגבלה ללא הגיון.
הסיבה שנתנו רק כרטיס אחד לבית אב ולא 2 למשפחה – לא ברור גם לי מה מקורה.
לא היה ואין שום הגיון מאחורי הסיפור הזה .
לחבר לא צעיר. הבעיות המובנות במרכולית אינן קשורות כלל לרעיון האיחוד. הטענה היא שמצב התשתיות בכי רע ולצורך שיפוץ התשתיות יש להשקיע מאות אלפים.
השאלה פה היא בכלל אחרת: האם להשקיע עכשיו כמה מאות אלפים בתשתיות המרכולית, או למצוא פיתרון שיתן מענה טוב לחברים ויעלה הרבה פחות?
לאנונימי 17: כדי לתת תשובה מוסמכת לשאלה מהי דרך הפעולה הנכונה, יש לבצע תהליך בדיקה על ידי אנשי מקצוע.
לאבישי: כנ"ל – כדי לוודא אם אנונימי 15 צודק יש לבצע בדיקה.
ביולי2019 פרסמתי ברשימה את דעתי בנושא שיפור מערכת הצריכה רשימה זו פורסמה על פי בקשתה של מי שהיתה אז רכזת צריכה ושירותים כפתח לדיון בנושא דיון שלא התקיים עד היום וזה למרות שגם האסיפה בהחלטתה הודיע שיש לקיים דיון ציבורי לפני שמוציאים שקל על רעיון כמו אחוד כלבו מרכולית או כל נושא הקשור לשיפור שרותי הצריכה
איני יודע איפה העיניין הזה עומד ולא אתפלא אם זה מתחיל לפני כל דיון כולל הצגת המימון לכך אשמח לשמוע וגם להשמיע
מצטרף לשאלה לגבי המימון.
כמה עלה לנו כחברים להפעיל את השירותים שאנו צורכים ב2019?
מרכולית, כלבו, חד״א ?
כמה אנו מממנים דרך הקופה הציבורית (מיסים) ומה איכות השירות שאנו מקבלים כתמורה (סקר שביעות רצון)?
כמה מתוך העלות היא שכר עבודה?
היות ושכר דירה אנו לא מעמיסים על הפעילויות הנ״ל גם לא השקעות.
שלום לאבישי ולשינוי,
העליתם כמה עניינים, ואנסה להשיב לכולם
אבישי – כפי שציינת, אכן עברה החלטה באסיפה במרץ 2019 להוריד מתכנית ההשקעות של אותה שנה את הסעיף לגבי תכנון כלבו ומרכולית ולקיים דיון ציבורי על הנושא. הצעה זו קוימה במלואה – הסעיף בוטל ובמאי 2019 התקיים דיון ציבורי בנושא (סיכום הדיון מופיע באתר)
בסיכומו של דיון זה הוחלט כי המזכירות תדון בקידום הנושא ותעביר סקר לציבור. גם החלטות אלו קוימו במלואן (תוצאות הסקר מופיעות באתר)
לאחר ביצוע הסקר והדיון במזכירות הוחלט ופורסם כי לאור ממצאי הסקר לגבי רוב הרואה חשיבות רבה לקיום כלבו ומרכולית ביגור וכן רוב לרעיון של איחוד – יוקם צוות לבחינת החלופות והתקציבים הנדרשים.
הצוות יגיש המלצותיו לדיון במזכירות ובאסיפה.
ואכן, הצוות נפגש והתדיין כמה פעמים, אסף נתונים ועבד וכיום אנחנו לקראת סיום החלק של בחינת החלופות והגשת המלצה כולל תקציב נדרש. הנושא יובא כמובן לבחינת המזכירות והאסיפה.
אחד המוטיבים העיקריים של תפקידי הוא שיפור השירות לחבר תוך התייעלות אפשרית מקסימלית. ולדעתי בחינת איחוד הכלבו והמרכולית עונה באופן מיטבי לכך.
לגבי שאלותיו של שינוי – בגדול לפני שנה עלות המרכולית השנתית שמומנה ע"י הקהילה היתה כ 80 אלף ₪ והכלבו היה כמעט מאוזן (לאחר שמחשיבים את כל הזיכויים הניתנים מהספקים בסוף השנה). את חדר האוכל והמטבח קשה להפריד, בשנים האחרונות יש פעילות עסקית במטבח שמשפיעה על תמונת המצב הכלכלית. כל האמור כמובן השתנה מאוד השנה מאז נכנסה הקורונה לחיינו. הנתונים הם רבים ולא אכנס כאן לחלק של שכר (מחולק כמובן לשכירים וחברים) ועלויות תפעול אחרות. כל הנתונים זמינים במשרד הכלכלי או אצלי למי שמעוניין.
בכל מקרה המימון שייעשה ע"י הקהילה יצטמצם מאוד לדעתי אם וכאשר הכלבו והמרכולית יהיו במקום אחד.
שושן
אשמח לראות עוד נתונים ולקבל הסבר מדוע הצעתי לא הוצגה על ידי בשום פורום. כללית אני לא רואה התקדמות ביחס לחדר האוכל והמטבח לאור מצבה הפיזי והכלכלי של יגור. אשמח אם יתקיים דיון ציבורי שבו יוחלט לאיזה כוון הולכים ונראה גם את המקורות הנדרשים
אשמח לדעת מה המקורות הכספיים לתוכנית הזו. ברור שהלוואה לפרויקט שאינו מחזיר עצמו(צרכני) מחייב את החזרו ועוד ריבית
תודה.
הרשימה שלי, שהוכנת לבקשת חני אבן-רשף, לקראת דיון נשלחה ביולי 2019.חודשיים לאחר הדיון ששושן התייחסה אליו. מאז לא התקיים שום דיון ולא הוזמנתי להציג את עמדתי
שושן,
תודה רבה על התגובה המפורטת.
אמנם דעתי שבמרכולית צריך לעשות רענון משמעותי כנל לגבי חדר האוכל/מטבח.
אבל לפחות אנו מנסים ליישם את ההפרטה ולהטיל את עלויות השירות על המשתמשים.
עם שינוי אירגוני או בלעדיו, האם יש איזו תוכנית כיצד אנו רוצים שהשירותים הללו יפעלו ב-3 השנים הקרובות?
תודה.
נראה לי שהשאלה הזו קשורה לשינוי המבנה הארגוני של יגור, שאמור לעסוק גם בארגון ענפי הצריכה.
הדברים אמורים בכלל הצריכה והשירותים. יש ליצור מצב בו המבנה הארגוני הקיים משרת יותר את כלל הציבור, ופחות את בעלי התפקידים. תתחילו שם, תייעלו, תתייעלו. אח"כ אפשר יהיה להתקדם הלאה לענפי המשק.
נמתין בסבלנות למצו"ש ומרכז משק שיכריזו כי הם האחרונים בתפקידם וידאגו לביזור סמכויות. שני חברים אמיצים שיצאו גדולים מהחיים וישלמו במשרתם את מחיר הצעידה של הקיבוץ אל המאה ה21. אני חושב שכאלה, בסופו של דבר יצאו נשכרים מאוד.
קידמה עכשיו על פי הגישה שלך בכלל לא צריך ניהול מרכזי. זכותך כמובן לחשוב כך, אבל מה זה שייך לקידמה ואיך נצא מזה נשכרים? לדעתי ללא ניהול מרכזי מגיעים לכאוס. למשל במדינות המערביות המתקדמות יש ניהול מרכזי, החל מרמת המדינה וכלה ברמה המקומית.
לדעתי –
מרכז משק ויור אחיג – כפל תפקידים.
מרכז שירותים – תפקיד שאפשר לפזר אותו בין עשרות מנהלים אחרים. ממתי נהיינו חברת מנהלים?
כשנוותר על שני תפקידים עם הוצאות משכורת כל כך גבוהה, יהיה כסף למה שבאמת צריכים.
נדמה שלזה התכוון המשורר.
לאנונימי 3:
לדעתי שדרת הניהול לא תפגע בחבריה שכן הם נעשו צוות מגובש וחברי, במיוחד בקהילה כמו שלנו.
על מנת לחתוך תפקידים ולמזגם אתה צריך גוף חיצוני להנהלה כמו הצוות לשינוי מבנה אירגוני, זאת במידה שחבריו הם אינם משפחה/חברים/שכנים של בעלי התפקידים..
ומכאן אתה מבין שהסיכוי להתייעלות בניהול היא אפסית ולכן רוב הייעול קורה בתפקידי הצווארון הכחול או בהעלמת שירותים מכלל החברים.
לצערי כמובן..
כרמלי, אבוי לנו אם מה שאתה כותב נכון. כי אז נהיה ראויים לתואר חברה מסואבת.
אני רוצה להאמין שלא כך המצב.