צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר עמית שילה
א. הצעה פרטית להחזרת נושא לאסיפה:
עמית שילה: באסיפה הקודמת הוחלט לדחות את המשך הדיון באיחוד כל בו מרכולית לסוף 2022 לאור האפקט הדרמטי שעשוי להיות לפתיחת השוק ליבוא חופשי של מוצרי פירות וירקות הכלול בחוק ההסדרים. הוגשה בקשה להחזרת הדיון, אם נקבל אותה, תעלה בקלפי וההצבעה בקלפי תקבע.
אייריס בירמן: הכלבו והמרכולית לא מסובסדות ולא מהוות נטל כלכלי. הן מאוזנות ויציבות ויחזירו את ההשקעה בזמן. הסקר הראה תמיכה רחבה באיחוד. בואו נשאיר את ההכרעה לקלפי כדי שנוכל להיערך. גם אם לא נאחד יהיו לכך השלכות קשות. משרד הבריאות לא יאפשר את הפעלת המרכולית לנצח. המציאות הבטיחותית בכל בו מסוכנת. שם צריך לתקן את המצב בלי קשר לצד הכלכלי. אנחנו לא לחוצים לעשות את זה עכשיו ולא מתווכחת עם נוקי ברמה הכלכלית. רק מבקשת אישור עקרוני.
אריאלה וולק: מבקשת לשמוע את חוות דעתו של הגזבר בנושא.
נועם שפיגלר: אין דבר כזה "החלטה עקרונית" על השקעה. אם אין מקור תקציבי אין לכך משמעות. את התקציב מתחילים לבנות בעוד כחודש (תקציב 2022). מן הראוי שההצעה תיבחן יחד עם שאר מרכיבי התקציב. צריך לזכור שהתקציב החדש יכלול בניית עשרים יחידות בבלוקונים, המשך בניית ממ"דים, אנחנו רוצים לתקצב את אירועי שנת ה 100 במליון ₪ ולהמשיך להוריד מיסים. המהלך צריך להיבחן בצורה רצינית ולא "עקרונית" כאשר אין מאחורי זה תקציב. לאחר מכן התקציב יובא לאישור הציבור באסיפה.
יורם ברנע: מדאיג אותי שהגיעו הרבה אנשים. זה נראה לי "אינטרסנטי". לאור הדברים של נוקי לפני שבוע לא בטוח שיהיה לנו כסף למהלך. לא מבין את ההחזרה של הנושא אחרי שהצעה לסדר הורידה אותו. נראה לא רציני. כל מי שבאו היום היו צריכים להגיע לפני שבוע. ועדת אסיפה צריכה לדון על כל נושא ה"ההצעה לסדר" שיבוא עורך דין ויגיד.
עמית שילה: לא היה מחטף אלא הליך תקין. מותר להציע הצעות לסדר. גם הליך איסוף חתימות להחזרת נושא לדיון לאחר הצעה לסדר תקין.
מירה לב: אני בעד הדיון. לא צריך להוריד מסדר היום. לנושא השלכות רחבות בהרבה מעבר לעניין הכלכלי. אם אין כסף אפשר להציע כמה חלופות. קוראת להחזרת הנושא לדיון.
עודד קוטליאר: תומך בדברים של מירה. אין מה לפחד מדיון על איזה חברה אנחנו רוצים.
נבו גולדשטיין: תומך במירה ועודד, לא מדובר על לשריין תקציב אלא רק לוודא שהנושא יינדון בתוכנית משק. בפעם הקודמת אמרו לנו לא להביא בכלל את הנושא אם לא נערך לגביו דיון עקרוני. צריך לאשר את החזרת הנושא לדיון. בדיוני התקציב יוחלט אם לבצע או לא.
אבישי שורש: מצר שהאנשים שבאו היום לא באו לפני שבוע. ההצעה לסדר לא חוסמת את הדיון, רק שיתקיים במסגרת הדיון בתוכנית המשק 2022. שבוע לפני זה הוכרעה בדיון אחר הצעה לסדר ברוב של 4 מול 3 ואף אחד לא ביקש להחזיר את הדיון. בנושא הזה של האיחוד כבר התקיימו שלושה דיונים. הדברים חוזרים על עצמם. הדיון וההחלטה בנושא הזה חשובים אבל בסמוך להכנת תוכנית המשק ולא כעת.
אבשלום שוחר: בניגוד לדברי אבישי, ההצעה לסדר קבעה, באופן לא תקין לדעתי, שהנושא יינדון אחרי 2022, כלומר לא ייכלל בכלל בדיוני תוכנית המשק. עקרונית ומהותית אני מסכים עם נוקי. ב 1983 הוחלט להרוס את הכלבו. יורם גל ז"ל הכין תוכנית למרכז קהילתי שנפל כי היה גדול עלינו. ועדת אסיפה צריכה לנהוג בזהירות רבה. לא צריך להרוג סעיף שהמזכירות מביאה בפרוצדורה, או בהצבעה ידנית באסיפה. אין גם מה לבוא לציבור בטענות שלא פקד את האסיפה הנ"ל ועכשיו פתאום נזכר. לאסיפות מגיעים מעט. משוכנע שהנושא צריך לדיון הגון. דיון כזה אפשר לקיים בכל מועד, בנפרד מהדיון בתוכנית משק, ולא צריך לכלול את המקורות. נכון להחזיר את הנושא לסדר היום.
ישראל סלע: לא נכחתי באסיפה הקודמת ועדיין אני מכבד את ההחלטה לגבי ההצעה לסדר. ליורם ואבישי, קיים אצלנו נוהל ערעור על החלטת אסיפה. לשמחתי אנחנו לא נזקקים לו הרבה. חתמתי על העצומה להחזיר את הדיון. טוב עשה עמית שהחזיר את הנושא לקלפי.
בועז אוחנה: ליורם ברנע, הצעה לסדר קשורה לסדר הדיון ולא למהותו. אם חבר חושב שהצעה נניח "לא בשלה", הוא מבקש לתקן את מה שצריך. הצעה לסדר היא לא החלטת אסיפה. אסיפה זה רק בקלפי, וחבר שחושב שהתהליך לא תקין יכול לאסוף חתימות ולבקש הצבעה בקלפי. לפני שבועיים ישראל הביא הצעה לסדר, לבדוק מבחינה משפטית את הנושא שעלה, וזה נראה הגיוני לעכב את ההצבעה. במקרה של היום מדובר בעניין עקרוני שנידון כבר ארוכות ובעל השלכות על חיי היום יום של חברי יגור. כאן הציבור צריך להשתתף ולהכריע ולהביע את דעתו לפני הדיונים בתוכנית משק.
הוחלט: להביא את ההצבעה על החזרת הנושא לדיון להצבעה בקלפי.
ב. שינוי המבנה הארגוני של יגור (המשך דיון)
בועז אוחנה: הצוות הביא שתי הצעות בנוגע למבנה העילי של ההנהלות בי גור. הצעה א', בראש נמצא יו"ר, מתחתיו הנהלת עסקים עם ראש אחי"ג, ומולה הנהלת קהילה. הצעה ב' מדברת על שתי חטיבות: עסקים וקהילה. בכל חטיבה יו"ר ומנכ"ל. וגוף שמתאם בין שתי החטיבות. הצוות סיכם את כל ההצעות. יהיו שני סבבים של הצבעות. בסבב הראשון יכללו נוהל קדנציות והמבנה הארגוני. אחרי שיוכרע איזה מודל אירגוני להנהלות יהיה ביגור יתקיימו הצבעות על הצעות של חברים (כמו ההצעה של אהוד ס"ט בהמשך).
נוקי נויפלד: יגור צריכה להפסיק כל פעם להמציא את הגלגל. הרבה קיבוצים עברו את מה שיגור עוברת והיו במקום הזה. הקיבוץ שבו אני מכהן כיו"ר, עמיעד, הרבה יותר קטן, אז הלכתי ללמוד מקיבוצים בסגר גודל שלנו, גבעת ברנר ונען. אף אחד לא מבין לא מכין את השיטה של שני יו"רים ושני מנכ"לים שמוצעת כאן. ההצעה צריכה להיות ברורה וחדה כדי לצמצם את מספר בעלי התפקידים ולהעמיס על כל אחד מהם יותר. צריך להיות יו"ר אחד ב 40% משרה שרואה אסטרטגית את הדברים. מתחתיו ועד הנהלה עם 13 חברים. מתחתיו שתי הנהלות עם שני מנכ"לים לעסקים, וקהילה. ההצעות שמתקבלות בהנהלות האלה עולות להחלטה בועד ההנהלה שמקבל את ההחלטות הסופיות. אנחנו סתם מסבכים. מה שתיארתי פה זאת הצעה א' ששלמה מורן הציע עם שינויים קלים: מנהל מש"א שיהיה תחת מנהל הקהילה, הגזברות ומנהל הכספים שיהיו תחת המנהל העסקי. מש"א יתנו שירותים גם לעסקים, הנהלת חשבונות יתנו שירות גם לקהילה, והכל ישולם בצורה מסודרת. היו"ר לא צריך לשלוט באף אחת מההנהלות שמתחתיו. בעמיעד ועד הקהילה נפגש אחת לשבועיים, מגיעים שני המנכ"לים, מדווחים, ומקבלים החלטות. כשיש החלטה על אורחות חיים מביאים לציבור לקלפי. אם זה מצליח בנען ובגבעת ברנר אין סיבה שלא יצליח ביגור.
ישראל סלע: מה שנוקי מציע מנוגד לחוק מדינה: חוק החברות ופקודת האגודות השיתופיות. ועד הנהלה של 13 חברים אסור לו להיות מעורב בהתנהלות העסקית של התאגידים שמתחתיו. כל תאגיד הוא ישות משפטית עצמאית ואין לשום גוף חיצוני סמכות להתערב, להוציא החלפת הנהלה או ועד הנהלה.
אהוד ס"ט: אני רוצה להציע הקמת ועידת ביטחון ציבורית. כפי שהיה נהוג בעבר. היא תיהיה אחראית לראיה כוללת וחשיבה לטווח רחוק, ולהערכות לאיומים הבאים: התלקחות צבאית ומטחי טילים על העורף, שריפות, רעידות אדמה ודליפת גזים רעילים. היא תעבוד בתיאום עם המועצה האיזורית ופיקוד העורף. תשמש כמעטפת (או דירקטוריון) לגופים ספציפיים הכפופים לה: רב"ש, כיתת כוננות, צח"י שהוכיח עצמו בתקופת הקורונה, משק לשעת חירום- מלאים של מזון ודלק, מיגון כלל האכלוסיה במקלטים, ממ"דים ורשת צינורות נגד שריפות עם דגש על דאגה לאוכלוסיות הפגיעות: ילדים,חולים וקשישים. ההחלטה על הקמת הועדה לא צריכה להיות בידי ועד ההנהלה אלא בידי הציבור בקלפי.
נועם שפיגלר: בהצעה ב', בעלי תפקידים נבחרים על ידי ועד ההנהלה ולא על ידי הקלפי. אני יודע שיש גרסאות שונות, דרושה הבהרה. חשוב מאוד שבעלי תפקידים יבחרו ע"י הציבור בקלפי.
שלמה מורן: מסכים עם אהוד שהחלטה על הקמת ועדת ביטחון צריכה להתקבל בקלפי. הצעה א' (שבה גם תומך נוקי) היא הצעת התק"צ, ולא סביר שמנוגדת לחוק ולפקודת רשם האגודות. נכון שאסור לגוף חיצוני להתערב בפעולת הנהלות התאגידים, אך אף אחת מההצעות לא מאפשרת התערבות כזאת. לצערי לא ניתנה מספיק תשומת לב ציבורית לדיון הזה. נוקי דיבר, בצורה משכנעת, על ההבדלים בין שתי ההצעות, מזוית של בעל תפקיד. אני כבר עשרים וחמש שנה לא נושא בתפקידים ביגור. מהזוית שלי, כחבר מן השורה, חסר במבנה הקיים פיקוח ושליטה של יגור בתאגידים. הצעה א מטילה את התפקיד הזה על יו"ר ועד ההנהלה, שחייב מתוקף הגדרת תפקידו לטפל בכל בעייה הקשורה ליחסים בין יגור ותאגידיה. הצעה ב לעומת זאת תנציח את המצב הקיים, כי יש בה שני תאגידים לכאורה בלתי תלויים: אגש"ח אחי"ג ואגש"ח יגור, ואין מעליהם יו"ר שיכול לחייב אותם לשבת ולהגיע לפתרון כשצצה בעייה. לדעתי הצעה א', עם יו"ר אחד תחזיר את מצב הרצוי לקדמותו. הצעה ב' לדעתי תנציח את המצב הקיים שלדעתי לא טוב ליגור.
אבישי שורש: מחזק את דברי שלמה מורן ונוקי. ההבדל היסודי בין הצעה א' של שלמה מורן להצעה ב' של בועז אוחנה, שבראשונה יש גורם חוקי שיכול לקבל החלטות. בשניה ישנו גוף תאום בין שתי החטיבות הקהילתית והעסקית שיכול לאכוף עליהן את רצונו. בהצעה א' גם יש יו"ר חזק וגם חוסכים יו"ר אחד ומנכ"לים. תפקיד מרכז משק מיותר ביגור וגם תפקידים נוספים שישנם היום בהנהלות העסקית והחברתית. הצעה א' תקל על הניהול.
בועז אוחנה: מקריא את תוכן פתקי ההצבעה לקלפי.
סבב ראשון: הנהלות ונוהל קדנציות
הנהלות ארגוניות:
הצעה א' – ועד הנהלה ובראשו יו"ר, תחתיו הנהלה כלכלית (אחי"ג) והנהלת קהילה,
הצעה ב' – שתי חטיבות עם גוף מתאם בינהם
נוהל קדנציות: הארכת כהונת חברות בועד הנהלה משנתיים לארבע שנים, אורך קדנציה מירבי (4, 8 אחר), אורך תקופת צינון בין קדנציות – כנ"ל, האם החלטות אלו יחולו על ועד ההנהלה הנוכחית (כן או לא)
אבישי שורש: אין לנו מספיק בעלי תפקידים ברמה טובה. לכן אני מציע שהתקופה המינימאלית היא 4, ושיהיה אפשר להיבחר שוב ושוב, מדי 4 שנים.
אהוד ס"ט: ביחס לנוהל קדנציות ברמה העקרונית והכלכלית. בזמנו הצעתי מגבלה של 8 שנים בתפקיד ולצערי לא התעקשתי על קבלת החלטה. לדעתי כך צריך להיות. לפני הרבה שנים התמניתי לסדרן עבודה ביגור. באותם ימים סדר העבודה סידר את העבודה בכל הענפים, המוסדות והתורנויות. זה היה תפקיד מלחיץ. הקדנציה היתה של חצי שנה. אחרי חצי שנה באתי למזכיר צבי זעירא שביקש ממני להמשיך. המשכתי עד שתפסתי שאני כל כך מזוהה על התפקיד שהתחלתי להסתכל על החברים כבטלנים או משתמטים. הבנתי שהבעיה היא אצלי ולא אצל החברים וסיימתי את תפקידי. נשיא ארה"ב מוגבל לשתי קדנציות בלבד. בישראל מוגבל תפקיד הנשיא לקדנציה אחת של 7 שנים. התפקידים הכי קשים בעולם הוגבלו לאורך קדנציה, וכך ראוי שיהיה גם אצלנו.
נוקי נויפלד: באחי"ג כבר החליטו שקנדציות הן 4 פלוס 4. ככה גם צריך להיות ביגור. לא ייתכן שיהיו שתי מערכות שונות. ו 8 שנים זה מעל לראש. מציע להתמקד בנקודה הזאת.
אבישי שורש: לדעתי כל 4 שנים צריכה להינתן לאדם ולציבור ההחלטה "להמשיך או לא", ולא צריך להגביל מראש. במצב של חוסר בבעלי תפקידים טובים, אם הציבור תומך בהארכת קדנציה גם מעבר ל 8 שנים, ואם בעל התפקיד עצמו רוצה להמשיך בכך, אין סיבה להגביל.
ישראל סלע: תומך בהצעתו של אבישי. לדעתי החלטת אחי"ג היתה צריכה לדרוש אסיפת אחי"ג. אם הוחלט ככה בלי אסיפ אחי"ג היא חסרת תוקף. 4 פלוס 4 בועד ההנהלה דורש גם אישור של רשם האגודות. בעבר הוא התנגד שועד ההנהלה ביגור יהיה מעבר לשנתיים. הוא לא התנגד לבחירה מחודשת אחרי שנתיים. לכן ההצעה של נוקי לא מעשית ביחס לקדנציות ועד ההנהלה ביגור.
