שאלות בנוגע לחלופת הסדר דיור ללא שיוך
לחברות ולחברים שלום רב,
במהלך המפגשים הציבוריים להצגת נושא השיוך והסדרי הקבע לדיור וכן המפגשים עם ממלאי תפקידים מחוץ ליגור, עלו שאלות רבות. ניסינו לרכז במסמך אחד את השאלות וכמובן התשובות שהופנו במהלך המפגשים הללו. התשובות נכתבו על ידי עורך דין רותם ליכטנשטיין, אשר מלווה את התהליך. היה ועולות שאלות נוספות מוזמנים להפנותן לצוות.
כיצד החלופה המוצעת (של תשלום בגין שימוש) פותרת את הבעיה?
ההצעה משקפת תפיסה שכל נושא הבינוי ומימון הבניה מבוצע על-ידי הקיבוץ. השתתפות החבר (תשלום השימוש) מהווה למעשה חלק מתשלומי החובה הפנימיים שכולנו משלמים אל מול השירותים המשותפים והערבות ההדדית. במקרה זה כוללים כחלק מהשירותים שהקיבוץ מספק גם את מרכיב הדיור.
איך חושב גובה התשלום החודשי לחבר?
ההצעה שהובאה לציבור היא החלטה רעיונית. ההצעה בחנה מה צרכי מימון הדיור של יגור לפי המצב כיום (קצב בנייה ועלות תחזוקה של הקיבוץ ותוספות שונות) והציעה ביצוע תשלום המביא בחשבון את "טיב" הדירה בה עושה החבר שימוש אל מול הוותק. הדוגמאות שהמודל מציע הן עקרוניות ובמודל מפורט עוד יחולו דיוקים שיושפעו מהחלטות שנקבל וגם מקצב הבנייה שיוחלט.
מה הזכות שמקבל החבר על-פי המודל?
החבר מקבל זכאות למגורים. סוג המגורים ומעבר לדירות קבע יתבצע בדומה למצב כיום – תלוי בהחלטות שנקבל. המודל לא נועד לייצר זכאות קניינית כלשהי וגם לא את הזכות הכלכלית המתלווה לה. עם זאת – המודל מציע כן לייצר זכאות כלכלית מסוימת למי שהיו חברים ביום הקובע. זכאות זו צריכה להילקח בחשבון במסגרת המתווה הכלכלי הכולל.
איך המודל יתמודד עם מי שכבר בנו בתים?
כחלק מהמודל יידרש להביא בחשבון את החלק שמימן החבר ולהביאו בחשבון בין בהחזר ובין בדרך של הכרה בסכומים שהוצאו על-חשבון הסכומים שהחבר נדרש לשלם לפי המודל.
האם לחבר מגיע החזר בגין הסכומים שמשלם על-פי המודל?
לא. התשלום הוא כמו כל תשלום פנימי אחר של הקיבוץ.
לפי מה ייקבע מה הקיבוץ בונה?
בדומה להיום – הקיבוץ יקבע סטנדרט דיור בסיסי לגביו יחולו הוראות המודל.
מה קורה אם חבר מבקש לבנות מעבר לסטנדרט הבסיסי
במסגרת ההסדר המפורט נידרש להתייחס לסוגייה ולקבוע כללים ביחס לאפשרות זו וגבולותיה. כמובן שהבניה מעבר לסטנדרט אמורה להיות מינורית ולא להוות את עיקר הבית על-מנת שנוכל לעמוד בעיקרון שהבניה היא על-ידי הקיבוץ.
שאלות בנוגע לחלופת השיוך
מהן האפשרויות לביצוע שיוך דירות:
שיוך דירות הוא כינוי לתהליך במסגרתו מוסדרות זכויות חברי הקיבוץ במגרשים/דירות המגורים בקיבוץ. שיוך דירות מתבצע על-פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל המקובצות בקובץ החלטות:
האפשרות הקבועה בסימן ד' לפרק 8.4 לאותו קובץ החלטות – "שיוך ישיר"
או על-פי האפשרות הקבועה בסימן ה' באותו פרק – "חלופת האגודה"
האם חלופת האגודה עדין קיימת?
חלופת האגודה היא החלטה תקפה ועדיין קיימת. עם זאת, במסגרת המלצות שניתנו במסגרת דו"ח שהכין צוות שמינתה מועצת מקרקעי ישראל הוצע לשנות את החלופה באופן מהותי. כרגע אין וודאות ביחס לשאלה מה התנאים שיחולו ביחס לקיבוץ שיאמץ את החלופה בשלב זה. בשבועות האחרונים קיבוצים שבחרו בחלופת האגודה מצליחים להשלים עסקאות מול רמ"י. זה לא מבטיח מה יהיה בעתיד אבל זו האינדיקציה הכי עדכנית בשלב זה.
מדוע במסגרת התהליך פחות מפרטים על חלופת האגודה?
גם במסגרת ההסבר הציבורי (וגם במסמך זה) אנחנו פחות נכנסים לתנאי חלופת האגודה בגלל אי-הבהירות האופפת אותם. אם האסיפה תבחר שהכיוון האסטרטגי הוא שיוך ונידרש לבחור בין החלופות נביא בפני החברים את כל הפרטים הכי עדכניים שיהיו ביחס לחלופת האגודה בטרם ההחלטה.
מי הוא חבר ותיק?
מבחינת רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) – חבר ותיק הוא מי שהיה חבר ב- 27.03.07.
מי שנקלט אחרי מועד זה הוא חבר חדש וחלים לגביו תנאי תשלום שונים (ראו בהמשך).
כמה משלמים בחלופה הישירה?
כל חבר [גם ותיק וגם חדש] אשר ישויך לו מגרש ב"חלקת המגורים" יהיה זכאי לשלם 33% מערך המגרש.
התשלום בכל מגרש בחלקת המגורים מחולק לשלושה חלקים:
בגין הזכויות עד 160 מ"ר [זכויות בניה – ללא קשר אם בנוי בפועל או לא] משולם:
3.75% מערך המגרש.
29.25% – חבר ותיק יכול לדחות תשלום זה כמפורט בהמשך.
בגין הזכויות מעל 160 מ"ר [ועד למלוא פוטנציאל הזכויות במגרש] –
גם בגין הזכויות שמעל ה- 160 מ"ר ישולם 33% וגם כאן זה יש הבדל בין ותיק לחדש:
חבר חדש משלם באופן מיידי [ולמעשה ניתן לומר בפשטות שחבר חדש משלם 33% בגין מלוא הפוטנציאל התכנוני במגרש וללא אפשרות לדחות].
חבר ותיק יכול שלא לרכוש – המשמעות היא שזכויות אלו ירכשו בעתיד לעת מכירה או בניה שתעבור את ה- 160 מ"ר – בתשלום של 33%.
אם הבית המשוייך עולה על 160 מ"ר המשמעות היא שבגין חלק זה החבר הוותיק יידרש לשלם מיידית עד היקף הבניה הקיים.
עד מתי חבר ותיק יכול לדחות את מרכיב התשלום הנדחה?
חבר ותיק יכול לדחות את מרכיב התשלום הנדחה עד להעברת זכויותיו.
העברה למי שמוגדר בהחלטה "קרוב" מאפשרת להמשיך בדחיית התשלום.
"קרוב" – בן זוג, הורה, אח, צאצא וצאצא בן הזוג, מאומץ ומאומץ בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה. "בן זוג" – לרבות ידוע בציבור כבן זוג. "אח" – ביחס לזכויות עקב ירושה בלבד.
מהן האפשרויות העומדות בפני חבר ותיק לדחיית התשלומים בגין הזכויות המוטבות (עד 160 מ"ר)?
"תשלום נדחה" – כל הסכום הנדחה (29.25%) ישולם לעת העברת זכויות כשהוא נושא ריבית והצמדה.
"שומה נדחית" – במועד העברת זכויות ישולם המרכיב הנדחה (29.25%) לפי שומה עדכנית לאותו מועד.
* לחבר ותיק מעל גיל 55 קיימת אפשרות לאי-ביצוע עסקה. במצב זה הוא לא משייך ואינו בעל זכויות, אך יש להביא בחשבון שבמצב זה יידרש הקיבוץ לקבל החלטות מה יידרש לשלם בגין העלויות שיהיו על מגרשו (לדוג': כן יידרש תשלום 3.75% בגין אותו מגרש). ככלל זו אפשרות שכמעט ואינה מיושמת.
האם במסגרת "התשלום הנדחה" או "השומה הנדחית" ניתן שלא לשלם את מרכיב המע"מ?
לא. לשיטת רמ"י את מרכיב המע"מ (17% מאותם 29.25% נדחים) יש לשלם מיידית. כלומר: בחלופה הישירה חבר ותיק יידרש לתשלום 9.36% מערך הקרקע בגין הזכויות המוטבות [עד 160 / 135 מ"ר] גם אם יבחר באחד מבין המסלולים הנדחים.
כמה "מגרשים מוטבים" יש ליגור בחלקת המגורים (מגרשים ב- 33%)?
יגור זכאית ל- 585 "מוטבים" – בהם ישולם 33% בלבד.
אולם – יש ליגור אפשרות להגדיל את מספר המגרשים ל- 691 מגרשים.
מדוע מאפשרים לנו יותר מגרשים "מוטבים" ומה המשמעות?
לקיבוצים גדולים מאפשרים להגדיל את חלקת המגורים.
ה- "מחיר" בא לידי ביטוי בכך שלכל מגרש יחושבו פחות "זכויות בניה מוטבות".
הפחתת הזכויות המוטבות לא פוגעת בסכום הכולל שצריך לשלם על המגרש (נותר 33%) אבל ביחס לכל מגרש, הכללים שהסברנו בשאלות קודמות המתייחסות לעד 160 מ"ר יהיו נכונות ביחס ל- 135 מ"ר בערך (כלומר: חבר ותיק יידרש לשלם, ללא אפשרות לנדחה, 33% עבור המיוחס לחלק הבית הבנוי שעובר את ה- 135 מ"ר].
מה קורה כאשר מדובר בחבר ללא מגרש/בית קבע?
בחלופה הישירה התשלום הוא ביחס למגרש, ולפיכך חבר נדרש לשלם בגין המגרש שעתיד להיות משויך לו וכאשר טרם שייך לא יידרש לשלם מבחינת רמ"י.
עם זאת – נצטרך לקבל החלטות ביחס להשתתפות כלל החברים בתשלומים שיידרשו (למשל: את ה- 3.75% בגין כלל המגרשים נידרש לשלם בכל מקרה).
אז האם יכול חבר "חדש" לשלם 3.75% ולהמשיך לגור ללא תשלום נוסף?
לא. בשיוך רמ"י דורשת שהבתים המיועדים לשיוך אכן ישוייכו ואם לא אז נדרש תשלום קבוע של 5% בגין המקרקעין בו מצויה דירה שלא שוייכה. ככלל, נידרש לתהליך ליצירת זיקה בין החברים למגרשים. מטבע הדברים בחלק מהמקרים זה יהיה תהליך שייושם באופן מיידי ובאחרים ייקח יותר זמן. החבר בסופו של יום ישלם בעד המגרש שישוייך לו.
מה הן התחיבויות יגור ליורשים של חברים שנפטרו אחרי היום הקובע?
מהו תאריך היום הקובע (שמעתי שתי גרסאות – 2007 ו2014).
תודה, שלמה
שלמה, שניהם מועדים קובעים ארביטרריים לעניינים שונים. המוקדם נקבע על ידי המדינה ורלוונטי לפעילות הקיבוץ מולה והמאוחר נקבע על ידי יגור לעניינים פנימיים, להבנתי, בעיקר ענייני הורשת מקרקעין או שווה ערך, במקרה של שיוך.
שניהם "אכזריים" למדי ואני חושב שנכון לקיבוץ לבטל השפעתם או לפחות למתן אותה (ביצירתיות, אבל אני חושב שבקלות יחסית)
למשל – חלופת האגודה, את הראשונה ופונקציית דעיכה את השניה. חלופת אי השיוך, אגב, תדחה את השלכות המועד המאוחר, עד למה שאני חושב שצפוי לה במהרה – קריסה.
בנימה אישית, לנקודה אחרת באותו העניין. אני מאוד מעריך מי שפועל לפי אמונתו, אבל השימוש החוזר שלך במונח "קנס" לתיאור תשלום דמי ההיוון (המאוד מופחתים), פשוט שגוי וזורע דיס אינפורמציה בקרב הקוראים את דבריך.
שלום חבר טרי. כמקודם, תשובותי לאחר ציטוט טענותיך:
חבר טרי (בעניין שתי ההגדרות ליום הקובע): שניהם מועדים קובעים ארביטרריים לעניינים שונים. המוקדם נקבע על ידי המדינה ורלוונטי לפעילות הקיבוץ מולה והמאוחר נקבע על ידי יגור לעניינים פנימיים, להבנתי, בעיקר ענייני הורשת מקרקעין או שווה ערך, במקרה של שיוך.
תשובה: אם יוחלט על שיוך, השאלה היא מיהם הנפטרים שיהיו זכאים לדירה? בקיבוצים אחרים עליהם דווח לנו, יורשי נפטרים אלו עברו לראש תור הזכאים לדיור. ביגור (בניגוד לכמה מאותם קיבוצים אחרים) לאף אחד מיורשים אלו לא נשמרו דירות. לכן קשה להגזים במשמעות הכספית והחברתית של התשובה לשאלה זו.
—————- –
חבר טרי: שניהם “אכזריים” למדי ואני חושב שנכון לקיבוץ לבטל השפעתם או לפחות למתן אותה (ביצירתיות, אבל אני חושב שבקלות יחסית)
תשובה: כל הדוברים ששמענו עד כה הבהירו שבקיבוצים אחרים כיבדו את זכויות אותם יורשי נפטרים בדקדקנות. בחלק מהם הבעייה הוקלה על ידי כך ששמרו את דירותיהם (רגבים למשל). אחרים הקצו להם מגרשים ו\או דירות, על חשבון הקיבוץ (קריית ענבים). לפטור את הבעייה במחשבה אופטימית לא מספיק לצורך קבלת החלטה.
————— –
חבר טרי: חלופת אי השיוך, אגב, תדחה את השלכות המועד המאוחר, עד למה שאני חושב שצפוי לה במהרה – קריסה.
תשובה: צריך דמיון מפותח למדי כדי להמציא תרחיש בו חלופת הסדרי דיור תביא לקריסה (חברתית? כלכלית?). שכר הדירה שחברים ישלמו ב4-5 שנים על פי הסדר זה שווה בערך לתשלום המיידי שהותיקים יצטרכו לשלם לרמי עם יוחלט לשייך דירות. ובניגוד לשיוך דירות, כל הכספים נשארים בקיבוץ וניתן יהיה לזקפם לזכות החברים אם יוחלט על שינוי כיוון.
זריעת הפחדות חסרות בסיס לא תורמת לדיון ענייני. הסיכונים בחלופת שיוך דירות, הכוללים בעיות משפטיות ואחרות, בנוסף לתשלומים האסטרונומיים למדינה (גם על ידי חברים וגם על ידי הקיבוץ), גדולים בהרבה. בניגוד לך לא אטען שהם יביאו לקריסה, אבל הם בהחלט עלולים להביא "רק" להקפאת תהליך השיוך והבניה (וגם זה קרה).
——————
חבר טרי: בנימה אישית, לנקודה אחרת באותו העניין. אני מאוד מעריך מי שפועל לפי אמונתו, אבל השימוש החוזר שלך במונח “קנס” לתיאור תשלום דמי ההיוון (המאוד מופחתים), פשוט שגוי וזורע דיס אינפורמציה בקרב הקוראים את דבריך
תשובה: בנימה אישית: אחרי שכתבת ללא כל נימוק שהסדרי דיור יביאו, לא פחות ולא יותר, לקריסה, לע"ד היה עדיף שתימנע מהערה זו. אבל מאחר ולא נמנעת:
אם נלך לשיוך דירות החברים והקיבוץ (כל אחד לחוד) יצטרכו לשלם סכומים אסטרונומיים, שיימנעו אם נבחר בחלופה ללא שיוך. לטעמי הסובייקטיבי זו הגדרתו של קנס.
תשובה לתגובה השניה שלך תבוא בהמשך.
חלופת שכר הדירה, או בשמה החלופי החדש (ואין ערב שגם האחרון) – 'חלופת התשלום בגין שימוש', או בקיצור – חלופת בגין.
עושה לי חשק לטוסט עם גבינה שוויצרית על הבוקר. יותר חורים מגבינה. מפתיע לשמוע שמשפטן מנוסה חתום על חלק מהתשובות. דוגמה, ממש לא בודדת –
הסעיף המדבר על בניה מעבר לסטנדרט, במימון חלקי, מינורי, אפילו שולי של החבר. פשוט בלוף העומד בסתירה להצהרה חתומה בכתב הנדרשת מהקיבוץ בבקשת היתר בניה (ציטוט של סעיף 2, מהמצגת של אותו עורך דין): "כל בניה של יחידת מגורים, לרבות הרחבה אן שינוי של מבנה קיים, תיעשה במימונו המלא והבלעדי של הקיבוץ".
חבר טרי – מסתבר שגם חוות דעת של משפטן שכתובה בלשון בהירה ועניינית אתה לא מוכן לקבל אם היא לא מתאימה לך. ככה לא בונים חומה.
חביירים, אל תרתחו. זכותכם המלאה לחשוב את שאתם רוצים. ששליש מחיר, כשרובו דחוי, הוא בעצם קנס (בחלופת האגודה עוד הרבה פחות) , וגם שכתבי המשפטן שקולים לדברי אלוהים חיים, אני רק להסב את תשומת לבכם לסתירה איהרנטית בדבריו. אז שיהיה ברור – בניגוד למה שרשום בטור, אסור יהיה להרחיב בתים, להוסיף חדר, לשנות מבנה, שלא על חשבונו המלא של הקיבוץ. בלי שטיקים ואפילו בלי טריקים. הקריטריונים שבהצהרה המתבקשת רק החריפו בציר הזמן. אין ביטחון שהם לא יוחמרו עוד בעתיד.
אגב משפטן כבר סמכא, אני משוכנע שאם תחפשו היטב בברנז'ה, תמצאו גם אחד שיחתום על יגור ככפר דייגים, על חבריה כדגים, ועל השיוך כפתיון. ארבע שנים לשינוי – נכון להפריט גם את החשיבה הקולקטיבית לעצמאית. מותר לבקר כתבי משפטן, גם (ובעיקר) כשהם ברורים ובהירים. זה נכון גם ביחס למשפטן מנשר.
שלמה, אתה צודק. אני חוזר בי מהמילה 'בלוף'. גם כשהיא מתארת את שאני חושב, היא אינה מקדמת דיון ענייני. רואים את זה היטב בתגובתך. שבת שלום
חבר טרי אני מנסה לזרום אתך:
וודאי שדברי משפטנים אינם דברי אלוהים חיים, ואין שולל את זכותו של כל אחד לחלוק עליהם. העניין הוא שעל החולק לצרף הסבר מדוע לדעתו דברי המשפט אינם נכונים, ואתה לא עשית זאת.
לנוחיותך אני מצרף את הקטע הרלוונטי מדבריו של עו"ד ליכטנשטיין. האם תוכל להסביר מה פגום בהם לדעתך?
"ההצעה משקפת תפיסה שכל נושא הבינוי ומימון הבניה מבוצע על-ידי הקיבוץ. השתתפות החבר (תשלום השימוש) מהווה למעשה חלק מתשלומי החובה הפנימיים שכולנו משלמים אל מול השירותים המשותפים והערבות ההדדית. במקרה זה כוללים כחלק מהשירותים שהקיבוץ מספק גם את מרכיב הדיור."
שלמה, חבר ותיק, שלום
אנסה בפעם השלישית, נמשיך בסבלנות עד שתבינו, יש לנו חודש.
ציטוט שו"ת מהטור הזה:
"מה קורה אם חבר מבקש לבנות מעבר לסטנדרט הבסיסי?
במסגרת ההסדר המפורט נידרש להתייחס לסוגייה ולקבוע כללים ביחס לאפשרות זו וגבולותיה. כמובן שהבניה מעבר לסטנדרט אמורה להיות מינורית ולא להוות את עיקר הבית על-מנת שנוכל לעמוד בעיקרון שהבניה היא על-ידי הקיבוץ." סוף ציטוט
לפי הציטוט – חבר יכול להרחיב וברור גם שעל חשבונו.
אבל הצהרת הקיבוץ שתידרש לטובת היתר הבניה להרחבה – מבטאת את ההפך מכך. היא מחייבת תשלום מלא ובלעדי ע"י הקיבוץ. גם מלא וגם בלעדי. למגינת כולנו, אין פתח לטריקים מבלי לעבור על החוק.
ידע החבר שנתקע בדירה קטנה, שאינו יכול להרחיב בכלל, או שעליו להמתין עד עשרות שנים, עד שיגיע תורו לדירת סטנדרט בלבד, ללא יכולת להרחיב אותה, בעת הבניה או בעתיד.
אמרתי. חלופת בגין = גבינה שוויצרית.
האם אני ברור יותר?
ישנן מספר שאלות שניסח אותן היטב יואב. הן מופנות לצוות אי השיוך ויש מי שטורח לענות, בהשקעה רבה. לצערי, לא על השאלות לגופן.
שלום חבר טרי
כן, אתה ברור יותר.
בקטע שהבאת כתוב במפורש שלסוגיה הזו – בניה מעבר לסטנדרט – עוד נידרש. אז למה לקפוץ למסקנות הרות גורל?
אחת ההצעות שעל הפרק היא שהבניה מעבר לסטנדרט תהיה על חשבון הקיבוץ, וההחזר עבורה ישולם על ידי העלאת דמי השימוש (מס הדיור) עבור אותה דירה.
אינני יודע אם זו ההצעה שתתקבל בסופו של יום, אך את הבעייה שאתה העלית היא ללא ספק פותרת.
ייתכן שיהיה פתרון מוצלח יותר – שיעבור כמובן ביקורת משפטית זהירה.
שנה טובה
נניח שהמדינה תקנה את הלוקש ותכיר במנגנון שאתה מציע מימון של הקיבוץ (סיכון שאם יתממש, יקריס את המודל, אבל נניח..). ברור שהבנקים ילוו, גם מבלי למשכן את הבית (בתים לא משוייכים אינם בני משכון, למזלנו אגב), שהרי הכל עניין של ריבית. ואז בפשטות, בטחונות חלשים-ריבית גבוהה-החזר גבוה- קשיים בהחזר – צורך בהסדר, שאגב, גם הוא יכול להשתלם מאוד לבנקים, לכן מראש ישפכו עלינו אשראי נדיב. אתה עושה (באופן מפתיע) שימוש בחשבון פשטני, שאני, בניגוד לתומכי שינוי אחרים, משוכנע שהוא יכול לספק מודל תיאורטי. אנחנו זוכרים לרעה את משבר הקיבוצים של שנות ה80, אבל קיבוצי התנועה למודי משברים כלכליים כבר משנות ה20 לפני מאה. כולם, עד האחרון, תוצרי אשראי שנלקח בחשבון אריתמטי, שנוהל על ידי כלכלנים, ואלה, מה לעשות, מחפים על הרקע המתמטי החסר בשורת בצ"מ. המימרה אולי היציבה ביותר של הכלכלנים היא "האקסל סופג הכל" אבל המציאות, מי כמוך יודע, לא סופרת, לא אותם ולא את האקסל שלהם. אשראי הוא כלי כלכלי חזק, אפילו חיוני בכלכלה מודרנית. שימוש נבון יתדלק מנועי צמיחה, אבל להשתמש בו כסותם חורים כרוני. מחר, בצעד לא נדיר, יחריף המפקח על הבנקים את ההגבלות על האשראי למשכנתאות, ונסתכן כולנו במשבר דיור חריף.
ואחרי האופטימיות הזאת – שאלה פשוטה. האם לא נבון יותר לבחור בחלופת האגודה? כן, זו הרחוקה משלמות… מה בדיוק חסר לכם בה, ביחס למודל שכה"ד עם כל הפצ'ים שכבר הדבקתם לו ועם אלה שלא?
שלמה ושותפיו לעמדה, סביר שהכיוון שלנו לשיוך כלשהו, כך מעריכים רבים. בקרוב נצטרך להתכנס למכנה משותף רחב שאפשר שיתאים גם לחלק מהתפיסות של מתנגדי השיוך. אנא התייחסו יותר לשאלות שבסיפא, הן העיקר.
שלום חבר טרי. להלן התייחסותי להודעתך המתייחסת לדברי עו"ד רותם:
חבר טרי: חלופת שכר הדירה, או בשמה החלופי החדש (ואין ערב שגם האחרון) – ‘חלופת התשלום בגין שימוש’, או בקיצור – חלופת בגין.
עושה לי חשק לטוסט עם גבינה שוויצרית על הבוקר. יותר חורים מגבינה. מפתיע לשמוע שמשפטן מנוסה חתום על חלק מהתשובות.
תשובה: חוזר על הצעתי להתמקד בטעונים ענייניים, ולהימנע מחלוקת ציונים לעצמנו או לאחרים.
————- –
חבר טרי: דוגמה, ממש לא בודדת
תשובה: אם יש נוספות אנא העלה אותן.
————–
חבר טרי: הסעיף המדבר על בניה מעבר לסטנדרט, במימון חלקי, מינורי, אפילו שולי של החבר. פשוט בלוף העומד בסתירה להצהרה חתומה בכתב הנדרשת מהקיבוץ בבקשת היתר בניה (ציטוט של סעיף 2, מהמצגת של אותו עורך דין): “כל בניה של יחידת מגורים, לרבות הרחבה אן שינוי של מבנה קיים, תיעשה במימונו המלא והבלעדי של הקיבוץ”
תשובה: כאמור לעיל, השימוש בביטוי "בלוף" לא תורם. מה עוד שטענה זו הופרכה כבר יותר מפעם אחת: בהסדרי דיור החברים משלמים מס דיור (או מס בגין אם אתה מעדיף) לקיבוץ, והקיבוץ מממן את הבניה. אין כל סתירה לסעיף 2 הנ"ל.