בית / כללי / הסדרי קבע לדיור – בניה חדשה

הסדרי קבע לדיור – בניה חדשה

לכאורה, אחד הטיעונים המרכזיים לתמוך בשיוך הוא הצורך בהגברת קצב הבנייה החדשה למשפחות צעירות ביגור. כמה זוויות אחרות להסתכלות על אתגר הבנייה.

בימים אלו קיבוץ יגור שוקד על תכנון "שכונת הבריכה" כך שממילא עוד אין היתרים לבנייה חדשה ולכן גם אין לאן לרוץ ולבנות מחר בבוקר. משך תהליך הוצאת ההיתרים ייקח לפחות שנתיים. בתקופה זו ממילא תיבנה שכונת הבלוקונים.

בפועל, חרף ההצהרות על הגברת קצב הבנייה לאחר השיוך, אנחנו רואים שהרבה בתי אב מוותרים על בנייה חדשה, בגלל העלויות הגבוהות. היום הקיבוץ עוד מממן כ-50% מעלויות הבנייה (תשתיות, מענק, הכרה למס איזון ועוד).

יש לקחת בחשבון את גובה ההשקעה הנדרש בבנייה החדשה (תשתיות כן/לא, עלות בניית הבית כמליון ומאה אלף ₪, תשלום על הקרקע ועוד הוצאות נלוות). סכום של כמעט שני מליון ₪ לבית אב, וזה לאחר הנחה בגין הקרקע. משפחות שיבנו מחוץ לחלקת המגורים ישלמו 91% על רכיב הקרקע (עשו את החישוב בהנחה שערך המגרש שווה מליון ₪)

בעיית ההיתרים תיפתר גם בהסדר קבע לדיור, כי הקיבוץ יממן את הבניה ולא תהיה בעיה לחתום על תצהיר מול רמ"י.

בהסדר המוצע על ידי צוות הסדרי דיור יהיה אפשר גם לשפץ דירות קיימות ולהפוך אותן לדירות קבע, ע"פ סטנדרט שייקבע, ע"ח הקיבוץ, מה שיגדיל את הרווחה של המשפחות הצעירות.

פרוייקט הוספת הממ"דים נראה שיירד לטמיון עם השיוך וזאת מכיוון שאנו מתקשים לראות את חברי יגור משקיעים כסף ציבורי בנכס פרטי של חבר. פרויקט זה נותן אופק ומשפר דיור בעיקר למשפחות הצעירות יוכל להימשך בחלופת הסדרי קבע לדיור, היות והדירות הן בבעלות הקיבוץ. לאחר שיוך, כל משפחה תצטרך להוסיף על חשבונה ממ"ד.

בדיונים השונים באתר, לא אחת עולה הטיעון של "חזרה לקיבוץ הישן" במודל הסדרי הקבע לדיור. שוב הקהילה תממן בנייה לכולם, לא יהיה קשר בין סוג הדירה ליכולת ההשתכרות, נטל על תקציב המשק ועוד. גם במודלים של הסדר קבע לדיור, ייערכו בדיקות היתכנות כלכלית למי שירצה לעבור לבית חדש, היות ובית האב יצטרך לשלם דמי שימוש. בית אב שלא יוכל לעמוד בנטל התשלומים לא יוכל לעבור. דווקא במודלים האלה, בתי אב יגורו בדירות לפי צרכיהם ויכולתם ולא ייאלצו לממן או לשלם עבור נכסים שאינם צריכים או יכולים לממן. בעולם קיימים מודלים רבים של קואופרטיבים לדיור. אם זה עובד בכל העולם, למה לא פה?

השארת דירות החברים תחת אחריות הקיבוץ והזרמת תקציבים להחזקתן תשפר את רמת הדיור של החברים וכן את רמת התחזוקה של המבנים.

הסדרי הקבע לדיור שהוצגו הם מודל אחד אפשרי (תשלום דמי שימוש על הדירה) היה וזה הכיוון שייבחר אפשר לנסח/לחבר עוד מספר מודלים ולבחור ביניהם. תהליך שינוי אורחות החיים ביגור ויצירת קשר בין פרנסה לתקציב אינו בהכרח חוליה מקשרת לתהליך של שיוך. נכון שלאט לאט המיקוד עובר מהקהילה לפרט, אבל עד לאן? שינוי אורחות החיים ושיוך לא תלויים אחד בשני, אלא בבחירה שלנו באיזה אופי של ישוב אנחנו רוצים לחיות, מהו תמהיל התושבים/חברים, האם נמשיך להיות ישוב שבו מתקיימת חברה רב דורית (סבים-הורים- בנים-נינים), או עוד שכונה או פרבר של ישוב עירוני? די ברור ששיוך יביא אותנו לחיות במקום עם אופי אחר, לא אותו קיבוץ שבחרנו לחיות בו. צאו וראו מה קורה בקיבוצים ששייכו, וזה עוד טרם חלף דור.

ולכן, אנו חוזרים ואומרים כי לדעתנו טרם מוצה הדיון בהסדרי קבע פנימיים לדיור ואין מה לרוץ ולתמוך בשיוך. נראה לנו שעוד מוקדם מידי להתייאש מהנתיב הזה. בשנים האחרונות יש מספר קיבוצים שחזרו אחורה מתהליכי שיוך להסדרי דיור פנימיים בגלל ההשפעה על הקהילה ואי קליטת בנים.

 

הצוות להסדרי דיור

הדפסה

אודות בן קול

מלך האנדלים, מנתץ השלשלאות, אם הדרקונים ועורך האתר.

בדוק גם

שיוך דירות בקיבוצים – מצגת הסברים לקראת דיון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *