יו"ר ספי בארי
א. בחירת יו"ר תאגד "מי יגור" מועמד: רני טנא (ממשיך), בחירת ועד "מי יגור", המועמדים (ממשיכים): עופר בארי, ניר יובל, ניר קינן, מיכאל דור.
רני טנא: ראשית רוצה לומר תודה לחברי הוועד שעובדים בהתנדבות ועושים עבודה טובה ברצינות ואחריות. ההנהלה עובדת ביחד כצוות כבר למעלה משנתיים. בישיבות לוקחים חלק באופן קבוע גם עמוס המנכל ונועם גזבר הקיבוץ. חברי ההנהלה בעלי נסיון רב בתחומי המים והכלכלה.
לאחרונה פנו אלינו להמשיך לשנתיים נוספות ולשמחתי כל החברים השיבו בחיוב.
קצת על מי יגור: התאגיד אמון על תפעול ופיתוח תשתיות המים והביוב בקיבוץ יגור. כמו כן התאגיד מפעיל מספר מאגרים בשטחים הקרובים לקיבוץ. באמצעותם מספקים מים לחקלאות יגור (גד"ש ומטעים) ולחקלאים נוספים בסביבה הקרובה (פעילות עסקית).
בבעלות התאגיד מערכת סולארית צפה על מאגר פ"ק.
התאגיד רווחי ומעביר ליגור 500 אלף ש"ח "דיווידנד" מידי שנה.
מחזור המכירות של התאגיד הסתכם השנה ב-8.5 מליון ש"ח.
התאגיד משקיע כ-700 אלף ש"ח בשנה, בפיתוח תשתיות בעיקר.
האתגר הגדול העומד לפתחנו בשנתיים הקרובות- הקמת בריכת מים חדשה בהיקף של כ-500 קוב שתחליף את מגדל המים הישן. הפרויקט יוקם באזור הסכר לאחר שיושגו כל האישורים הדרושים.
את התאגיד מוביל המנכ"ל עמוס שולנר ועימו צוות חברים מנוסה: עומר קול אחראי על המאגרים, יעל שאחראי על כל תחום הביוב והמט"ש ורות שאמונה על המשרד.
גבי קרדוש: יגור צריכה להקפיד על הפרדת רשויות. המקור אולי היחידי לבקרה על עבודת הענפים, התאגידים, והמזכירות, הוא המשרד הכלכלי. מנהל המשרד הכלכלי לא יכול להיות יו"ר תאגיד כמו שהגזבר לא יכול להיות יו"ר בתאגיד, או ענף. ניגוד העניינים כאן מובנה, הרי מנהל המשרד הכלכלי הוא המפקח על התנהלות בתאגידים ובענפים, תמחור משרות וכו. הניגוד היה פחות חריף כאשר רני היה מרכז משק, אבל בתור מנהל המשרד הכלכלי הוא לא מתקבל על הדעת. חייבים לשמור על על העמדה והיוקרה של המשרד. לאורך השנים ניהלו את המשרד הכלכלי אנשים מאוד בכירים ביגור, עוזי בארי, דבלה ישורון, חנוך בנארי, סונקה. בדיונים ציבוריים ובדיוני ועדות, הם קמו ודברו מבלי שהיה ניגוד עניינים. הבעתי את הדברים בפני רני באופן אישי. בזמנו היה "נוהל ניגוד עניינים ביגור". שם נאמר, "החשש לניגוד עניינים הוא אובייקטיבי, אין צורך שניגוד העניינים יתקיים הלכה למעשה, די בקיומה של אפשרות כזאת. פסילת אדם מלמלא תפקיד עקב החשש לקיום ניגוד עניינים, אין בה משום הטלת דופי באותו אדם". כשרני היה מרכז משק, הדברים התנהלו היטב. פעילות בתוך ניגוד עניינים, מסוכנת לתאגיד, לחברי התאגיד ולדריקטוריון וליגור. על הצוות שפנה לדריקטוריון להמשיך, היה להציג את הדברים בפני הציבור ואולי אפילו לבקש בדיקה משפטית של הנושא.
הצעה לסדר של גבי קרדוש: לעצור את התהליך, להחזיר את הדיון לצוות שעסק באיתור, יבדוק את הצדדים המשפטיים, ויביא מועמד/ת ללא ניגוד עניינים.
אהוד ס"ט: תומך בדברים של גבי קרדוש. כל נושא הפרדת הראשויות ביגור, נצטרך לעסוק בו. לא מספיק חשבנו על זה. צריך להיות גם אצלנו הפרדה ברורה. העובדה שמזכיר יושב בועדת אסיפה מנוגדת להפרדת ראשויות, ולכן זה לא תקין.
רני טנא: הנושא אכן עלה לפני כמה שנים, כשהייתי מועמד לתפקיד יו"ר חברת בא-לגן, וירד מסדר היום לאחר קבלת ייעוץ משפטי ששלל ניגוד עניינים. לעצם העניין, ייעודו של המשרד הכלכלי הינו לספק נתונים שונים לצורך קבלת החלטות עבור המנהלים בעסקים ובקהילה. בשום שלב לא הוגדר שהמשרד הכלכלי ממלא את מקום ועדת ביקורת. העבודה באגף הכספים מתבצעת בשיתוף פעולה הדוק ובשקיפות מלאה בין מנהל המשרד הכלכלי לבין גזבר יגור (נועם) ומנהל הנהלת חשבונות (רואה חשבון יוסי בקר). כך שמאוד לא ברור לי החשש מניגוד, אם כבר יש פה יתרון מקצועי ותועלת. ברצוני להדגיש כי הגורם המוגדר כמבקר של תאגיד מי יגור הינו משרד רואי החשבון "ברית פיקוח". לאחר שלאחרונה עלה באתר האינטרנט של יגור הנושא של ניגוד עניינים לכאורה, ביקשתי מאודי קינן ונוקי נויפלד לחשוב שוב על הסוגיה. משקבלתי שוב את ברכת הדרך הצגתי את מועמדותי. אני מתכוון להמשיך לתרום ככל יכולתי ליגור ולתאגידיה.
דבלה ישורון: לדעתי אין ניגוד עניינים, בכל הגופים הגדולים במשק מחפשים אנשים שבאים מתוך התחום ומבינים את המטריה. עם זאת, כדאי להעביר את ההצעה לאישור ועדת ביקורת, כדי שתבדוק משפטית ותקבע אם לאשר או לא.
ספי בארי: ההצבעה תיהיה עוד שבוע וחצי, השאלה תובא בכל מקרה לפני היועצים המשפטיים.
הצעה לסדר של דבלה ישורון: להעביר את הנושא לועדת ביקורת, ולחכות לאישור משפטי. ולאחר מכן להחזיר לאסיפה ולקלפי.
הוחלט: לעצור את ההצעות לעצור ולהחזיר את הנושא לועדת ביקורת לבחינה מחודשת.
ב. אישור עופר אדר כפרוייקטור לשיוך:
עופר אדר: אני בן וחבר געתון. אני עוסק בשיוכי דירות למעלה מעשרים שנה. געתון היה הקיבוץ השלישי שעשה את זה בתחילת 2007. עבדתי במטה לשיוך דירות בתקצ. הייתי מנהל המטה, עד שנסגר. והמשכתי לעבוד כפרוייקטור בעוד מקומות: שער העמקים, דפנה, אלונים, כפר בלום. שני הפרוייקטים האחרונים שלי, שהכינו אותי למורכבויות של יגור: כפר גלעדי קיבוץ מאוד מורכב, ואפיקים שהיא חצי מיגור היום, אבל בהחלט קיבוץ גדול, עם מגרשים מרובי דיירים ומשפחות. עשרים שנה הם היו תקועים, ותוך שנתיים חילצנו אותם. הם בשלב השומות ועוד מעט חותמים. למרות שעשו את חלופת האגודה, ההבדלים ליגור לא מהותיים. אני יודע היום מה קורה בקיבוץ אחרי השיוך.
ג.אישור המתווה עבודה לשיוך:
מהות העניין היא שאנו לוקחים את הרכוש המשותף של כלל חברי יגור, קרי הדירות, ומפרקים אותו ככה שלכל משפחה תיהיה דירה. כל חבר מקבל בסוף רכוש פרטי בערך גבוה מאוד. מצד אחד מדובר בתהליך מאוד מורכב, אבל בסוף כל אחד זוכה בנכס. החברים המבוגרים מקבלים נכס להורשה והצעירים יכולים לבנות ולהרחיב את הבית.
קיבוץ יקום שעבדתי בו, דומה מבחינת ערך הקרקע ליגור, אפיקים דומה ליגור מבחינת קיומם של בניני דירות גדולים. לשיוך אספקטים רבים: תכנוני, משפטי, כלכלי ועוד ועוד. בסוף מדובר במהלך חברתי: לתת לכל אחד רכוש פרטי. השאלות המרכזיות הן חברתיות, לדבר עם החברים. להגיע לשיוך ולחשוב מה יקרה אחריו. אנחנו מכירים קיבוצים שלקח להם 15-20 שנה. היום זה לא המצב כי אנחנו מבינים הרבה יותר איך לנהל את זה. לא יקח שנתיים אבל גם לא עשר שנים. אנחנו יודעים מה צריך לעשות ומתי. עדיין יש דברים שתלויים בגורמי חוץ, שאין לנו שליטה עליהם. היום אנחנו יודעים לדבר דברים במקביל, 4 צוותים, כל צוות עובד עצמאית. השאלות עולות מהן לצוות שיוך מרכזי שמנווט ומוביל. זה גם תלוי בקיבוץ. כמה שיתקבלו הסכמות יותר נתקדם יותר מהר.
עיקרי המצגת
נתונים עקריים
משפחות זכאיות שיוך כ– 615, מתוכן 420 "וותיקות" (חברות מלפני 27.3.2007), 195 "חדשות",
משפחות שגרות בדירות קבע כ-365
משפחות שאינן גרות בדיור קבע (חלקן רואות בדירתם דיור קבע) – 190
משפחות שלא מסומנת להם דירה 55, (כולל מי שנפטרו אחרי 23.7.2007)
5 משפחות בדירות מיוחדות.
מספר יחידות דיור בהתאם לתמ"א 35 – 700
זכויות בניה למגורים 17,000 מ"ר.
חלק מהדירות במצב תחזוקה בעייתי – כ 145 דירות.
מסקנות לאור הנתונים למעלה
מצד אחד פוטנציאל ההתפתחות של יגור על פי התקרה של 700 יחידות דיור בתמ"א 35 הוא לא גדול, מצד שני יש לנו זכויות בניה גבוהות, דבר שמקל מאוד על הפרצלציה, דבר שיכול לקצר את התהליך בכמה שנים.
ליגור עודף התחייבויות על נכסים, יותר חברים זכאים מדירות. זאת אומרת שמראש יש הרבה דילמות. מצד שני ליגור יש מספיק זכויות בניה לצורך השיוך ויותר מזה.
נושא הדיור מאוד רגיש ביגור, ומחייב רגישות גדולה.
הערות כלליות לגבי התהליך
המסע לשיוך הדירות ארוך מאוד, מורכב וקשה, ברמה האישית והקיבוצית…. בקצה הדרך מצפה לכל משפחה רכוש שערכו גבוה
מורכבות התהליך מחייבת אותנו "לפרק" אותו לפרקי משנה, כדי למקד את המאמץ באופן אפקטיבי.
מתווה השיוך בארבעה פרקים עיקריים ושניים משניים
פרק ראשון : סימון דירה ו/או מגרש מתוכנן לכל משפחה. דירה אותה תשייך בהמשך התהליך. אי אפשר לעשות שיוך דירות במנהל אם אין מגרשים מסומנים למשפחות.
החלטות מקדימות לפרק ראשון שעל יגור לקבל:
החלטה הקובעת מהו היום הקובע: מה ההבדל בין היום הקובע של רמ"י,( 23.7.2007) ליום הקובע של הקיבוץ (1.5.2014) ומה הזכאות לכל משפחה הנובעת מכך.
החלטות על תקופת הביניים: מהיום ועד השלמת תהליך השיוך בנושאים כגון – קיום מגרשים, חברים בחופשה מיוחדת, גרושים; עוזבים; סיעודיים שנכנסים לדירות מיוחדות; נפטרים, איחודי דירות ועוד. מה קורה עם הקליטה ועוד.
הגדרת גודל מגרש לשיוך וזכויות הבנייה לשיוך, לצורך הנחיית המתכננים לתב"ע: ההגדרה תכלול גם התייחסות לנושאים כגון קווי בנין, חצר, מחסן, חנייה ועוד. הדיון יכלול החלטות לגבי ניצול ושימוש בחלק מדירות המעבר.
מסלולים מקבילים בפרק הראשון: תכנון (פרצלציה ופרוייקטים) ובאותו זמן –קבלת החלטות
א.תכנון פרצלציה
שלב ראשון – בחירת הצוותים המקצועיים וחלוקה לשני מסלולי עבודה משיקים:
מסלול סימון דירות מעבר לדירות קבע כולל – קביעת שכונות מתאימות לשיוך, בחינה של כל מגרש בהתאם להחלטה על מה היא דירה לשיוך, חלוקה של המבנה/מגרש לדירות.
מסלול תב"ע מקומית הכוללת פרצלציה כולל – הכנת תוכנית ראשונית, עיבוד התוכנית עם צוות התכנון המקומי, הצגה לציבור, דיון פרטני עם כל משפחה על הדירה שלה, אישור התוכנית באסיפה.
ב.תכנון פרויקטים נוספים (לא בסדר עדיפות)
קידום תוכנית האב ולאחר מכן תב"ע.
יצירת פתרונות זמניים לדיור.
קידום תכנון ולאחר מכן בניה ואכלוס של השכונות החדשות. בהחלט ייתכן שהמדינה תדרוש מיגור לצופף את הבניות החדשות.
ג. קבלת החלטות.
מנגנון יישוב מחלוקות על מגורים, וותק, שמאות וגבולות המגרשים.
סדר סימון הדירות לחברים הגרים בדירות מעבר וליורשים הכולל את הנושאים הבאים:
מנגנון הוותק, מועד תחילת וסיום צבירת הוותק והתאמתו למצב הקיים.
קביעת סדר הבחירה והתנאים לקבלת דירה לשיוך למי שאין דירת קבע.
סדר העדיפות בבחירת הדירות ע"י היורשים.
מנגנון פדיון זכויות השיוך (יורשים(.
שיבוץ דירות בריאות ובעלי צרכים מיוחדים.
שיבוץ דירות לגרושות וגרושים.
מנגנון אישור הפרצלציה ברמת הדירה/מגרש משותף והקיבוץ.
יישום של ההחלטה על מנגנון פדיון יורשים.
ארגון הקליטה מחדש.
מה כבר בוצע: ההחלטה על שיוך דירות, וההחלטה על שיוך קנייני.
פרק שני: מנגנוני האיזון
פרק שלישי: הסדרים כספיים
פרק רביעי: הסדר שיוך חתימה מול המנהל
מסלולים משניים לארבעת הפרקים למעלה
מסלול העברת האחריות על הדירות לחברים בהיבט של אחזקת הדירות, כשהן עוברות להיות רכוש פרטי.
מסלול בניית מסד נתונים – יאפשר לנו יצירת תמונת מצב מדויקת של רשימות הזכאיים לשיוך, הוותק שלהם, לאיזו קבוצה הם שייכים ביחס להחלטות רמ"י, דירות המגורים שלהם ומצבן הפיזי. ביחד עם זה נבהיר את תמונת המצב הפיזי והתכנוני של כל דירה וכל שכונה.
שיטת העבודה לניהול המתווה
צוות שיוך הדירות: צוות מרכזי וגדול העוסק בכל התחומים, מנוהל משולחן אחד ורואה את התמונה הגדולה. עם זאת, בכוחו לטפל במכלול הפרטים שיאפשרו את קידום התהליך כולו. הוא גם הצוות שינהל, יתכלל את כל הנושאים ויביא את ההחלטות לאסיפה. את הצוות הזה יש לחזק באופן משמעותי.
לצידו ארבעה שולחנות המקצועיים:
שולחן התכנון הפיזי – תפקידו להוביל את כל הפרויקטים התכנוניים.
השולחן המשפטי – תפקידו להכין לדיון את כל הצעות ההחלטה ולהוביל את כל המהלך בראיה המשפטית.
שולחן הפרטת הדיור ושיבוץ הדירות – תפקידו לנהל את שיבוץ דירות המעבר, מהלך פדיון היורשים והעברת האחריות על דירות החברים.
שולחן המיסוי – תפקידו לטפל בכל היבטי המיסוי העולים בתהליך.
האחריות לניהול כל הפרויקט כולל צוותי המשנה – פרוייקטור השיוך
סיכום: מהלך שיוך הדירות ביגור סבוך ומורכב, תמונת המצב אינה בהירה מספיק. על כן תוכנית זו מעלה בעיקר את הבעיות והנקודות המרכזיות לטיפול.
תוכנית עבודה מפורטת לפי המסלולים השונים תוצג לצוות השיוך בהמשך.
על מנת שנוכל להוביל את שיוך הדירות בקצב סביר יש צורך בהתגייסות של כל המערכת לקידום התהליך.
בהמשך יהיה צורך לחבר גם את החברים. התגייסות זו היא תנאי להתקדמות התהליך.
באופן אישי, עם כל הניסיון והידע שצברתי, אני מודה שביחס ליגור אני רק מתחיל ללמוד את החומר, ייקח לי כמה חודשים לדעת הכל בעל פה. וגם, כשהתחלתי לעבוד בתחום אמר לי מישהו "יש לכם שתי חלופות, לריב עד אין סוף ושאף אחד לא יקבל את המתנה, או להתפשר ולוותר אבל לצאת עם משהו ביד". בקצב עליית מחירי הקרקע, ככל שתצליחו פחות לריב ויותר לוותר תרוויחו כולכם.
הלל לויתן: פעם אמרת לגבי השיוך "אני לא בטוח שהייתי עושה את שוב", ומה אתה אומר היום?
עופר אדר: את ההחלטה על השיוך אתם קיבלתם, וברוב מסיבי וגדול. התפקיד שלי הוא לבצע אותה.
אביהו קול: לעופר, אין ליגור מספיק שטחי בניה יחסית לצרכים שלה. מהרגע שהחלטנו על שיוך צריך לבנות בנייה רווויה ולצופף את המגרשים והבניה עליהם. שני התהליכים האלה יוזילו את הדירות לחברים. בנוסף אי אפשר להתחיל את הדיונים לפני שנתנו לציבור מידע על הפרצלציה: כמה זה עולה ומי משלם. אני לא נכנס לפירוט שבין חבר בדירה בקומה השלישית לחברים עם צמוד קרקע. מדובר בנתונים כלכליים חשבוניים שצריך להעלות אותם. לא ברור מי משלם, הציבור? החבר? ביגור התקבלה החלטה שיגור עושה תשתיות לבתים החדשים. אם מחר ההחלטה הזאת תשתנה, כדי להשתמש בהם להשוואת תנאי דיור בין סוגי דירות ביגור, או לממ"דים. מדובר בסוגיות חשבוניות וכלכליות, ועוד יהיו הוצאות. צריך לדעת כמה בסוף ישלם הקיבוץ, וכמה ישלם החבר.
עופר אדר: באמת נצטרך לצופף ולבנות אחרת. אף אחד לא יודע כמה זה יעלה. נניח שנסיים ב 2027, מי יודע מה יהיה מחיר הקרקע, וכמה המנהל יחייב אותנו על בניית התשתיות. רק שתיהיה פרצלציה אפשר יהיה לדבר על גודל מגרשים וגודל הדירות. זה גם תלוי בהחלטות של יגור, כמו האם יגור תמשיך לשלם את התשתיות. סימון הדירות יציף חלק גדול מהשאלות ונוכל לקבל החלטות לגבי בניית שכונות נוספות. אנחנו באמת עוד לא יודעים הרבה, אפילו את מספרי החברים הזכאים לשיוך לוקח לנו זמן, והכל תלוי בהכל.
אבשלום שוחר: יגור חייבת לקבל החלטה שאין דירות ביגור בלי ממ"דים. חייבים ליישר קו עם פיקוד העורף. המיגון הוא אינטרס מהותי של חברי יגור. הזנחת העניין הזה מעשה שלא יעשה. אם נתמהמה לא ירחק היום שנשלם את המחיר.
גבי קרדוש: התהליך מורכב מאוד, המשמעויות לכל בית אב עצומות. המשפחות נבדלות מאוד ברמת היכולת שלהן להבין ולקבל החלטות. שאלתי את מרכזת הבניין החדשה מקיבוץ מזרע, שסיפרה לי שאצלם עצרו את הקליטה לכמה שנים, ואח"כ נקלטו רק אלו שיכלו לבנות בשכונה החדשה. עלות הבניה שם ב 2.5 מליון שח. קוראים לזה "ג'נטריפיקציה" או "התמיינות". מדינת ישראל מציעה היום כמה עשרות אלפי דירות, ב"דיור למשתכן". נרשמו למעלה ממאה אלף זוגות. ביגור, לשכונת הבלוקונים, דלגו על התור עד המקום ה 80 בגלל עלות הדירה. בשכונת הבריכה יהיו 46 דירות. לא כולם יוכלו להרשות לעצמם. יגור חייבת, תוך כדי תהליך השיוך, להפוך את הציפוף וההוזלה למטרה, כדי שמשפחות יוכלו לרכוש דירות של 1-1.5 מליון ₪.
אודי קינן: מספר הנוכחים כאן קצת מאכזב. אני מקווה שלאסיפות הבאות יגיעו יותר. אני עובד עם עופר כבר כמה שבועות. הבקיאות שלו בקיבוץ ובשיוכים, מתאימה לנו. תיהיה לו הרגישות והסבלנות, אבל הוא גם ידע להציב לנו גבולות. למרות האתגרים והמורכבויות אני מאמין שנצליח להגיע למנגנון נכון שישרת את כולנו. נצטרך להצביע על השלבים העיקריים: אישור המתווה, הפרוייקטור, הסדר הביניים ועל ההסדר הסופי. יהיו המון הסתייגויות בהמון נושאים. אלה יעלו לצוות השיוך שידון בהם, ובסוף נדון על הסכם אחד, מקשה אחת, אחרת לא נוכל להצליח ולסיים.
לעניין הועד המנהל למי יגור:
עקב נסיבות לא הגעתי לאסיפה השבוע. אני רושם כאן את הדברים שרציתי לומר לו באתי:
א. אפשרות ביקור במאגר: מישהו זוכר מתי טייל עם משפחתו וילדיו על שפת המאגר? כבר שנים שהמאגר נעול בפנינו. האם זה מחוייב המציאות? ידוע לנו שעפ"י התקנות ופקודת הבטיחות מתקני הטיפול במים נחשבים למתקן תעשייתי ולפיכך עליהם להיות מגודרים לבטח. אך האם אין פתרון? קיים פתרון, לפחות חלקי המיושם לפחות באחד המאגרים בארץ ומטיילים באים לפקוד אותו ולחזות בציפורים הנוחתות בו, והכל בטוח ועפ"י החוק. אשמח להיות מוזמן לועד ההנהלה ולפרט את הדברים. אני סבור שהציבור ישמח לדעת שועד ההנהלה של מי יגור עוסק בנושא. אני קורא אליכם לקראת שנת ה 100 ליגור, אנא השיבו לנו את אפשרות הביקור במאגר.
ב. בניית בריכת מים גדולה ע"י הסכר: היום כבר קיימת שם בריכה, שהיא כמעט נסתרת מעין רואה. למקום יש רגישות נופית גדולה ויכול להיות שנדרשת יצירתיות בבחירת המיקום, צורת המבנה ואופן הבנייה. בכל מקרה – אני מקווה שהתוכניות יגיעו לו.תכנון ולציבור בשלב שעוד ניתן לבצע שינויים.
תודה.
מודי צודק
לפני כמה שנים עניין הביקור במאגר הגיע לדיון באסיפה, אבל האסיפה בוטלה לא זוכר למה. מאז שקט על פני המים (תרתי…)
שלום צופה מודי ושאר המתעניינים
צופה צודק: בינואר 2019 היתה אמורה להתקיים אסיפה בנדון, וזאת לאחר שנסיון להביא לפתיחתו מחדש של המאגר לציבור נכשל.
האסיפה נדחתה בהסכמת הנוגעים בדבר, תוך התחייבות לחזור אליה תוך חודש עם פתרון מוסכם.
החודש התארך לשנה ויותר, שבמהלכם היתה הידברות והוסכם על סקר (תמורת תשלום) של משרד לניהול סיכונים. הסקר נערך והמשרד הוציא חוברת עם המלצות להסדרי פתיחת המאגר.
למרות זאת התהליך הסתיים ללא תוצאות, להבנתי מחוסר רצון טוב מצד הנוגעים בדבר. אוכל כמובן לפרט.
תודה למודי על הצפת הנושא. מקווה שהפעם תושגנה הסכמות.
בינתיים אפשר ומומלץ לבקר ולהנות במאגרים ובריכות דגים באזור (בולטים לטובה מאגרי הזורע וגוש זבולון), ולצפות שם בציפרים מגוונות וגם בלוחות סולאריים שעולים ופורחים לאחרונה. בדרך חזרה אפשר לתמוה למה שם אפשר ואצלנו לא.
רק בריאות
–שלמה
הפער בין מאגר פתוח לסגור גלום במנהיגות מקבלי ההחלטות. אלה שלנו בחרו לגלגל את הסוגיה לפתחם של עורכי הדין, שקיבלו החלטה במקומם ולמעשה הגדירו את הסוגיה כמשפטית. עד כאן דפוס לגיטימי, גם אם בינוני. עד שעלה לאוויר מיצג הצוללת, שהוצב שם, בניגוד לרוח ההחלטה, ולפי נימוקיה גם בניגוד לחוק.
מה הקשר בין מיצג הצוללות (שאני מקווה שיחזור לקראת הבחירות) ובין סגירת המאגר לחברים? במיצג הצוללות אים שום עניין בטיחותי
ניתן בקלות להחליט שעושים גדר פנימית היקפית, ושער חשמלי עם הרשאה טלפונית, אולי מתוך תקציב תרבות/ קרן כלשהי שיש בה כסף שוכב… ואז חוקית ניתן להכניס לחברי משק שהם כביכול שותפים בנכס
יש מלא בריכות ומאגרים בעמק בית שאן ובמעגן מיכאל וביקום ואיפה לא שניתן להיכנס אליהם בלי בעיות. גם אצלנו אפשר היה עשרות שנים. רק אומר.
1. מי מוכן לממן את בניית גדר הקפית ושער החשמלי – אולי ע"ח מיסי קהילה ?
2. במקרה של אסון , מי יממן את הפיצויים ? – הביטוח ? – אולי גם כאן יש עלויות – שוב מי מוכן לממן את זה ?
כבר הקימו גדר ושער חשמלי במאגר, לפני כמה שנים. לדעתי בזבוז כספי ציבור. הדרך סביב המאגר היתה המקום הכי בטוח ביגור לבילוי משפחתי. אין קולנועיות אין מכוניות ואין סכנת החלקה למים.
למה אף אחד מההנהלות לא מתייחס למה שמודי כתב?
לחבר טרי: לא יודע אם גלגלו לפתחם של עורכי דין, אבל אם היו מעונינים למצא פתרון שמתחשב גם בחברים היו מתקשרים עם מומחים לבטיחות, לא עורכי דין.
אין סכנה ? למי נתנה הנבואה
יושב וקורא ופשוט בהלם
מוזר ששנים חברי הקיבוץ היו נכנסים בצורה חופשית, עם סנדלים וללא כיסוי ראש למפעל
ופתאום …..
התקינו שם דלתות מבוקרות כניסה ומי שמגיע צריך מארח וגם לשים כיסוי ראש ולבוא עם נעלים סגורות
איך ייתכן? אני סמוך ובטוח שניתן לזמן חברה שתבצע סקר סיכונים ותיתן המלצות כיצד ניתן להחזיר עטרה ליושנה
ואם כבר- אותו הדבר בחממת החסות ובמתחם הגד"ש …
להזכירכם-לפחות לעת עתה חברי יגור הם בעלי הנכס במאגר כפי שהם בעלי הנכס במפעל , בחממת החסות , במתחם הגד"ש …
חברים- קצת התבלבלתם
והעיקר – הבריאות …
שנים נסעו ללא חגורות בטיחות
שנים התרחצו בבריכה מתי שרוצים
שנים נסעו על טוסטוסים בלי קסדות
שוקינג
אנונימי 28 ביקרת במאגר אי פעם? מסוכן יותר מטיילת הקישון? לידיעתך לטייל בטיילת הרבה יותר מסוכן.
===========================
מההודעה הוסר החלק הנוגע (גם על פי הכותב) בשמועות.
מצטרף לבקורת על המאגר הנעול הסגור והשומם במקום שישוב להיות פנינת טבע נדירה פה ליד הבית.
המאגר ננעל לנצח באיזה מחטף לפני כמה שנים בלי למצות באמת את כל השיקולים לכאן ולכאן ובלי מאמץ לייצר פתרונות שיותירו את כולם מרוצים. כבר נאמר פה שמאגרים כאלה שורצים בכל הארץ עם פתרונות בטיחות וגם בלי וכולם נהננים מהם ולנו הוא נעול בפרצוף.
מצטרף לבקשה להציף ולעלות את הנושא מחדש, לצאת מהקופסא ולחפש פתרונות להחזיר את הפנינה הזו עם העופות הנודדים,היונקים והנוף האירופאי לרשות הציבור ביגור,גם במחיר השקעה (זו השקעה בטוחה, לא הימורים על מליונים שהתאדו כפי שקרה וקורה),לצאת מהקופסא ולמצות את הנושא כמה שניתן לטובת הכלל.
אגב גם פתרון של פתיחה חלקית של המאגר,בשל עלויות כבדות של אבטחת כל היקפו,יכול להישקל ונרוויח עשרות מונים מהמצב העצוב כיום!
העלו את הנושא! הביאו מומחים. לאסיפה!
יגורניק מה עניין נבואה לכאן?
בשביל לקבוע מה מסוכן ומה לא ואיך להיזהר בלי לחסום גישה לחברים צריך מומחים לביטוח, לא נביאים.
…ותגובת ההנהלות: קול דממה דקה, ושקט עלי תהום.
היה מאגר ביגור
ששימח את כל הציבור
עד שבוקר אחד
הונפה לה היד
והופ! היום הוא סגור
שאל החבר וביקש הסברים
מדוע אתם המאגר סוגרים?
מרום מושבה
הגיעה תשובה
לך לבקר במאגרים אחרים
מעל המאגר הירח זורח
ועל גדותיו הירק פורח
אבל את כל זה
אף חבר לא יראה
כי כך החליט המחזיק במפתח.
היה בקיבוץ יגור מאגר
שכולם אהבו, צעיר ומבוגר
אבל יום בהיר
מבלי להסביר
מישהו אותו בפנינו סגר
מאותה סיבה שיש מציל בבריכה זו אותה סכנה לא ?
ליגורניק: התשובה היא לא.
אנחנו לא חיים ביקום נפרד.
בכל הבריכות בארץ יש מצילים – אגב זה החוק. באף מאגר בארץ אין מציל והחוק לא דורש זאת. והגישה אל מאות אם לא אלפי מאגרים בכל הארץ פתוחה לכל העולם ואשתו.
ההתעלמות המתמשכת של בעלי המפתחות מהפניה של מודי מתחילה לעורר הרגשה לא נוחה.
מדוע עדיין אין תשובה לפניה של מודי בקשר לפתיחת המאגר לחברים?
מערכת אני חושבת שמגיעה למודי ולחברים תשובה.
ואם אף אחד מבעלי התפקידים שבחרנו לא עונה, לא נורא אם תפנו אל מי שצריך ותבקשו תשובה כזו. ואם יגידו לכם שלא רוצים לענות תספרו לנו.
שנדע ימים טובים יותר
תגובת המערכת: הדברים הועברו לידיעת מנכ"ל מי יגור.
56 אתה תמים
הרי כבר כתבו לך את התשובה שזה ויכוח עקר.
יש מפעל ביגור
היום הוא סגור לציבור
חבל שרק למאגר
יש מי שנגרר
לויכוח עקר
מערכת: למה לא מפרסמים פה את תוצאות ההצבעה האחרונה?
משום שלא נשלחו אל המערכת התוצאות לפרסום. את שאלתך עליך להפנות לגורם העוסק בהצבעות הקלפי.
==============================
עדכון: פורסם גם באתר
אי התשובה לשאלת מודי אינה ראשונה
יש כאן לא מעט שאלות ליור הקיבוץ ולמנהלת הקהילה שאין תשובות.
אפ ככה אתם נוהגים גם אנו נדע לנהוג כהבנתנו. שלא תאמרו לא ידעתי
מעשה במאגר, קטן ותמים
ששימח רבות גדולים וקטנים
והנה פתאום
משום מקום
נסגר הוא ללא הסברים
אני באופן קבוע\\
חוזר ושואל: מדוע?\\
עונה המנהל\\
בעודו מעלעל:\\
כי אנחנו קובעים כידוע\\
זאת יודעת גם הרוח//
המאגר – מקום בטוח//
מסביר המפעיל//
ומבטו משפיל//
אסרתי כניסה כי לי זה נוח.
בחוסר אונים אני שואלת\\
מדוע בפני סגרו הדלת?\\
ואז הוא מודיע\\
בקול כה מרגיע\\
מאשרים כניסה רק לצוללת!
ובתחרות החמשירים הזוכה היא, הוא, היא לא אחרת מאגרנית. התוכן המשקל והמצלול…אין ספק שיש כאן פוטנציאל. שאפו.
למי יגור מנהל מובחר\\
שלא שומעים ממנו דבר\\
צַפָּרים וצַלמים\\
להסבר ממתינים\\
על מה ולמה המאגר נסגר?
רק ביגור – לא בבית שאן\\
ביקור במאגר – ממש מסוכן!\\
מה ההבדל – מי יודע?\\
האם יש מי ששומע?\\
נראה שכולם עסוקים עד כאן.