צומת יגור המקום של חברי יגור
הצעה דחופה לאסיפה לבניית ממ"דים ביגור (#16 , 17.4.24 )
. רקע ומבוא1
א. מדינת ישראל נמצאת עכשיו במצב מלחמה בדרום ובצפון, שלא ברור מתיי היא תסתיים. מצב חירום זה מחייב אותנו לנקוט בצעדים מיוחדים בנושא המיגון והביטחון האישי של החברים, בלוח זמנים מואץ.
ב. למרות העובדה שישראל ובנות בריתה באזור, הדפו בהצלחה את המתקפה האיראנית במוצ"ש ה- 14.4.24, אסור לנו להיכנס לשאננות וחוסר מעשה. קיימים עדיין איומים משמעותיים בגבולותינו.
ג. ב"חוברת השינוי" משנת 2017 (סעיף 6 בפרק ה"דיור", עמ' 78 ) הוחלט על הקמת ממ"דים בכל שכונות יגור, שתושלם תוך שש שנים – עד 2024 . מאז ועד היום ניבנו רק 28 ממ"דים, ומתוכם 14 לוותיקים – כ- 6% ממה שהוחלט להשלים עד 2024 !
- חזון – השלמת מיגון כל דירות הקבע ביגור תוך זמן קצר על ידיי בניית ממ"דים, לצורך חיזוק הביטחון והלכידות של חבריי יגור, כולם.
- שיטה
א. יגור תתחיל מייד בבניה מואצת של ממ"דים בכל דירות הקבע שבהן אין ממ"דים, דבר שהוא היום תקן מחייב בישראל, בכל דירה חדשה.
ב . הקמת הממ"דים תבוצע בהתאם ל"חוברת השינוי" (סעיף 4.6 בפרק הדיור, עמ' 78) על ידיי חברת ניהול חיצונית בעלת ניסיון וכושר ביצוע מהיר, ויכולת עבודה במקביל, והיא תונחה על ידיי צוות היגוי ציבורי שינחה את התכנון, הביצוע והקשר עם החברים.
ג. – בשלב ראשון – תבוצע בניית הממ"דים בדירות הקבע בשכונות הוותיקות שמדרום לכביש הכניסה ליגור ("חוברת השינוי", סעיף 6.4 עמ' 78). בניה זו תשלם תוך 2-3 שנים (בשנת 2026).
– בשלב שני – שיתבצע ישר בהמשך – תתבצע בניית הממ"דים בדירות הקבע בשאר השכונות ביגור. בניה זו תושלם, גם היא, בתוך 2 שנים נוספות.
. מימון 4
א. בשלושת השנים הקרובות (24-26 ) יוקצו על ידי יגור, לבניית הממ"דים 10 מלש"ח לשנה. (זו תוספת קטנה של 3.5 מלש"ח לשנה, לתוכנית המשק הנוכחית). במקרה הצורך ימומן התקציב על ידיי לקיחת הלוואות.
ב. השתתפות החברים – תהייה במסגרת "מערכת האיזונים" והתשלומים שתידון בהמשך, ללא קשר לתהליך הבנייה, ובשום פנים לא תעכב אותה!
- סיכום – אנחנו מאמינים שיגור תדע להתעלות לגודל ולחומרת והמצב, ותנקוט בצעדים הנידרשים.
נועם צוק, אן נירית סער, אהוד כוכבי, אהוד ס"ט, יפתח שחר וקבוצת חברים רחבה
יש כאן עיוות של המציאות ושל הכתוב בחוברת השינוי.
לפי מה שכתוב בחוברת שחור על גבי לבן, הוחלט על בניית ממ"דים בשכונות הישנות שמדרום לכביש הכניסה, במתכונת של הקצאת סה"כ 12 מיליון ש"ח שייפרסו על פני 6 שנים. בשום מקום אין התייחסות עניינית לגיל או אופי דיירי אותן דירות ישנות (זאת אומרת שמבחינת החוברת, בכל הדירות יכלו גם לצורך העניין לגור רק צעירים שזה עתה נכנסו לחברות) ואין התייחסות עניינית למספר הממ"דים שאמורים להיבנות, זאת אומרת שתיאורטית יכלו לבנות גם ממ"ד אחד שעולה 12 מיליון ש"ח.
מכיוון שזה מה שכתוב, ולא כפי שצויין, המדד של ההתקדמות בביצוע צריך להימדד אך ורק על פי הסכומים שהושקעו עד כה בבניית ממ"דים לאחר השינוי ולא בכמות הממ"דים או בהרכב הדיירים באותם ממ"דים, כך שאני לא מבין מאיפה הגיע הנתון של רק 6% מימוש מההחלטות בחוברת. הנתון האמיתי כנראה דומה יותר ל50% ומעלה.
עוד כתוב בחוברת, שהקצאת השניים וחצי מיליון ש"ח בשנה לטובת בניית ממ"דים תהיה אך ורק מקרן תשתיות ודיור וגם אז, תהיה אחרונה בחשיבותה במדרג השימושים לרווח שהועבר ליגור מענפיה היצרניים. בשום מקום לא כתוב שיש לקחת מתוצרי מיסי האיזון והקהילה לטובת הקרן ובטח שלא מדובר על לקיחת הלוואות לצורך העברות לקרן אלא אך ורק מתוך רווחי העסקים היצרניים.
למעשה, לפי החוברת ובהתאם לרווחי העבר היצרניים שהועברו לקיבוץ לאחר השינוי, לא אתפלא אם יגור לא היתה צריכה לבנות רק כחצי מהממ"דים שהיא כבר בנתה בכל זאת, אך ורק משום שהיא לקחה את הכסף לכך מרווחי מיסי האיזון והקהילה לטובת הנושא (שוב, מזכיר כי לפי החוברת, בניית הממ"דים בעדיפות אחרונה גם בקרן תשתיות ודיור עצמה).
אני לא מבין את הקלות בה שולחים את הקיבוץ לקחת הלוואות, בייחוד בשנה מאתגרת כלכלית כמו זאת עם עתיד לוט בערפל ובסביבת ריבית גבוהה כל כך!
בעצם אומרים לנו, לא רק שתממנו ממ"דים, אלא גם תשלמו עליהם כמעט פי שתיים ממה שהם באמת עולים! אבל אין בעיה הרי, זה כסף שכל מי שלא וותיק מאוד ישלם בריבית דריבית עוד שנים רבות בדמות קיצוץ בבריאות, חינוך, תרבות, נוי, חד"א ועוד, אבל מציע הרעיון כנראה לא יצטרך לשאת ברוב השלכות התשלום כי "אחריי המבול".
עכשיו, אחרי שהכל ברור, אפשר להתחיל את הדיון ממקום קצת יותר אמיתי, ישר ולא מתלהם:
עניין הממ"דים צריך להיבחן מההתחלה ולא כתלות בחוברת השינוי. את ההשלמה ל12 מיליון ש"ח, בערך כ6 מיליון ש"ח, יש להשלים כסבסוד מלא לבניית ממ"דים בשכונות הישנות ואז לעצור את השיח סביב החוברת כנקודת מוצא מחייבת (כי היא כבר לא).
מכיוון שכן אני רואה חשיבות רבה לממ"דים בפן הבטחוני, אני מציע שבניית הממ"דים שלאחר סיום התקציב המקורי של 12 מיליון ש"ח תיעשה בצורה זהה לבניית בתים חדשים, קרי, עלות ניהול הפרוייקט והסטת התשתיות תהיה על חשבון הקיבוץ ועלות בניית הממ"דים עצמם תהיה על חשבון החבר ובמימונו המלא. השיטה הוכיחה את עצמה כיעילה ביותר בהאצת קצב הבנייה וריאלית מבחינת יכולת המימון של הקיבוץ. חברים שאין להם את הממון לבניית ממ"ד, יכולים לקחת על עצמם הלוואה אם נראה להם שזאת האפשרות הטובה ביותר (כפי שהם "מציעים" לקיבוץ לעשות).
אם וכאשר נגיע לרגע השיוך, אז נדבר על איזונים וכ"ו, אבל אין שום סיבה לדרוש תשלומי איזונים עכשיו, על משהו עתידי שלא בטוח מתי יהיה, אם יהיה ואיך יהיה ואין שום סיבה להפלות בין חבר הבונה הרחבת ממ"ד לחבר הבונה בית מבחינת אחוז הסבסוד מהקיבוץ.
אין גם באמת היגיון בלבנות ממ"דים בבתים מתים לנפול ובאיזורים יקרים בהרבה לבניית כל ממ"ד, לעומת בתים חדשים יותר, בהם גרים חברים בעלי וותק רב יותר בממוצע ובשטחים אשר יוכלו למצות את התקציב ליותר ממ"דים שיצילו יותר אנשים. בפראפרזה והקצנה על מה שכתבתי בהתחלה, אין טעם לבנות ממ"ד אחד ב12 מיליון ש"ח, לכן, עדיף להשקיע את התקציב הזה בשכונות מישוריות יותר, עם ממוצע החברים הוותיקים יותר, כמו למשל שכונת הכביש, בה ההיתכנות היא לבניית כמות גדולה יותר בהרבה של ממ"דים לתקציב נתון.
"א. יגור תתחיל מייד בבניה מואצת של ממ"דים בכל דירות הקבע שבהן אין ממ"דים, דבר שהוא היום תקן מחייב בישראל, בכל דירה חדשה."
נחמד.
רק לפני כן תרגיל קטן בחשבון לגבי המצב הכלכלי והתזריתמי של יגור.
תבדקו את היתרות בעו"ש המשק בניכוי חסכונות החברים.
לאחר מכן תבחנו את היקף ההלוואות שעל המשק להחזיר בשנים הקרובות (ואת המגמה של החוב).
ייתכן ותופתעו.
העיוות לבחירת אקונום?עיוות בבחירת יו"ר לגין?..עיוות בממדים…מה קורה הכל קורס כמו במדינה…תחשבו טוב לפני שאתם מצביעים השבוע בקלפי .האם זה מה שהקיבוץ והחברים שלה רוצים ?זאת ההנהגה שלה מצפים?????
שלמה, לדעתי אתה ממשיך להתעלם מהמציאות.
עמד באסיפה עורך דין והסביר .
150 קיבוצים עברו שיוך.
אף קיבוץ לא איזן את הקרקע.
מדוע?
כי זה לא חוקי.
אמרו זאת בפרוש.
אבל אתה ממשיך.
————————————————–
"די" היקר,
לצערנו נאלצנו לערוך את תגובתך, כי בחלקה היא לא עומדת בסעיפים 1, 2, של תקנון הכתיבה לאתר (ר' https://tinyurl.com/y63s95vv )
למשל:
1 כתיבה עניינית – הכתיבה היא לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. תאושר רק תגובה …העוסקת אך ורק ברשימה אליה היא מתייחסת, ולא נוגעת בשום דרך בכותב הרשימה או בנשוא התגובה. .. יש להימנע ככל האפשר מכתיבה ישירה אל כותב התגובה … ולהביע את דעתך רק ביחס לתוכנה.
2 שפה מכבדת – הכתיבה היא בשפה מכבדת ומנומסת ולא בוטה….שאינה פוגעת בכותב הרשימה. …לא תפורסם רשימה שנועדה לקנטר, להגחיך, ללעוג, או להביך.
המערכת
די חביב
מי שהעיר לעו״ד היה ידידנו שוקי שנער. אני רק הערתי בקריאת ביניים שתשובת העו״ד לא היתה רלוונטית. למעשה העו״ד עצמו אמר בתשובתו שהפסיקה שהביא היתה בענין שלמעשה לא היה קשור לאיזונים (ציטוט מהזיכרון).
וכל הדיון בינינו היה מתייתר אם היה מתקיים דיון ציבורי יסודי ובלי לחץ בנושא האיזונים – לאחר הכנה ע״י צוות ציבורי. כפי שאני מבקש כבר חדשים רבים.
מה המשותף לכל החברים החתומים על המכתב שמנסה לייצר קרע ביגור ?
………..
———————————-
"נתון מעניין" היקר,
לצערנו נאלצנו להסיר את תגובתך, כי היא משערת ומנחשת מדוע מישהו כותב כך או אחרת ובנוסף מאשימה אותו בהאשמה חמורה למדי . לכן היא לא עומדת בסעיף 10 של תקנון הכתיבה לאתר https://tinyurl.com/y63s95vv
10 רמיזות, השערות והאשמות – מערכת האתר לא תאשר פירסום רמיזות, השערות, שמועות או האשמות שיש בהן כדי להכתים חבר או קבוצת חברים ככלל.
המערכת
איזה מכתב מנסה לייצר קרע? על מה אתה מדבר?
שלום אנונימאוס
כל הכבוד על ההשקעה. לצערי נראה לי שאתה לא מדייק ביותר ממקום אחד.
נתחיל במשהו אולי שולי: אתה כותב "זאת אומרת שתיאורטית יכלו לבנות גם ממ"ד אחד שעולה 12 מיליון ש"ח.".
מבחינה מילולית אתה צודק. אבל יש דברים שלא נכתבים, וסומכים על השכל הישר של הקוראים.
נעבור לפרט יותר משמעותי. אתה כותב "שהקצאת השניים וחצי מיליון ש"ח בשנה לטובת בניית ממ"דים תהיה אך ורק מקרן תשתיות ודיור וגם אז, תהיה אחרונה בחשיבותה במדרג השימושים"
ובכן, כאן אתה גם לא מדייק מבחינה מילולית. כל שנכתב בחוברת בהקשר זה הוא (הסדרי דיור סעיף 7):
"על בסיס פריסה מחודשת של הלוואות הקיבוץ, ובהתחשב במדרג השימושים, יקצה הקיבוץ ל"קרן תשתיות ודיור" סכומים כדלקמן במדרג שווה"
ה "אך ורק" – היא תוספת שלך שאינה מופיעה בניסוח. למעשה מהניסוח משתמע שיגור הייתה אמורה לקחת הלוואות יעודיות לצורך הקרן לתשתיות ודיור – והיא לא עשתה זאת. ודאי וודאי שאין בניסוח זה שלילת שימוש ממקורות אחרים.
יום טוב.
שלמה (ושוקי ואהוד ו..)
יגור לא המציאה את ״שיוך הדירות״.
מברור עם כמה חברי הצוות, נאמר שהמקובל בקיבוצים שכבר שייכו הוא תשלומי איזון בסך כמה עשרות אש״ח. כמובן שיש קיבוצים שכלל לא כללו תשלומי איזון. (0 איזונים !)
מהסתכלות על יחסי הכוחות האלקטורליים בקלפי יגור, נראה שהמגמה לא בצד שלכם.
4 אפשרויות:
א. תסכימו למודל וועד ההנהלה ״ותזכו״ לתשלומי איזון בסך 150 אש״ח (ובנוסף הצפת ערך הקרקע עבור עוד ממד בנוסף לערך הבית כיום)
ב. תשלומי איזון (ללא קשר לממדים) בסך כמה עשרות אש״ח כנהוג בקיבוצים משייכים
ג. 0 תשלומי איזון. הבנתי מחברי הצוות שהצעה כזו תגיע ואמנם היא פחות ״הוגנת״ אך כשזה נוגע לכסף אין ״חברים״.
4. קירחים מכאן ומכאן – הפרדת תהליך איזוני השיוך ותהליך הממדים. שני התהליכים ייתקעו. ליגור אין יכולת לממן ממדים, חלום איזונים של מאות אלפי שח ייתקע השיוך, ערך הקרקע ימשיך לעלות (ישראל מדינה דלת משאבי קרקע) והדור המבוגר לא יזכה לא בממד ולא באיזונים.
לכן, שלמה, אתה יותר מכולם אמור לקחת את הצעת הוועד בשתי ידיים ולשכנע את חברייך לקדם ההצעה ביתר שאת.
העיקר להחליט
אתה כותב "מהסתכלות על יחסי הכוחות האלקטורליים בקלפי יגור, נראה שהמגמה לא בצד שלכם."
סביר מאד להניח שבכל הסדר איזונים, מספר חברי יגור שיהיו זכאים לקבל תשלומי איזון גדול ממספר חברי יגור שיצטרכו לשלם איזונים.
אז נכון שמדי פעם חברים מצביעים נגד האינטרסים של עצמם, אבל זה קורה בדרך כלל כאשרמגיעים לקלפי ללא מידע מספיק.
אם יהיה דיון ממצה על איזונים ייש מצב שהחברים יצביעו על פי האינטרסים שלהם – ואז הקביעה שלך לעיל תתברר כשגויה.
לכל הצדקנים ורודפי הצדק
אם כבר איזונים אז בואו
כל מי שירשו ירושה הונית או דירה ו/ או נשאר להם עסק כלשהו שמניב להם בצורה כלשהי הכנסה כזו או אחרת
הכל צריך להיבדק ולוודא שהצדק המוחלט נעשה
כל השתלמות שניתנה או כל החלטה לעזור למישהו באשל מוגדל כשהיה עובד חוץ או כל הטבה שניתנה אפילו אם זה הסעה או ביגוד וכל צורת הטבה שלא ניתנה בשיווין מלא … אולי זה הזמן להתחשבן על הכול כולל הכול…
ותחשבו על זה
שלמה, סליחה אבל אתה לא מדייק.
מבחינה מילולית זה מה שיש בחוברת השינוי ואם נראה, נשמע ונקרא לך שמשתמע שבחוברת השינוי הצבענו כולנו על בניית ממ"דים לכל בתי יגור, אז זה בדיוק הוויכוח וברגע שיש וויכוח, נצמדים למלל ולא לפרשנות ערטילאית שאינה מגובה בכתוב אלא משתמעת על פי צו ליבו של הקורא.
לא, לא משתמע מכך שצריך לקחת הלוואות חדשות, אלא כפי שנאמר קודם לכן ומובהר ומשתמע לאחר מכן בסעיף הסדר השימוש בפירות נכסים יצרניים, הפריסה מחדש היא לטובת החזר חוב ההלוואות באחי"ג ובקיבוץ שמקבלים תיעדוף לעומת מימון הקרן. זה נאמר שם בצורה חד משמעית שייתכן ולא יהיו בכלל רווחי נכסים יצרניים משום שאלו יוקדשו להחזר הלוואות.
אנונימאוס חביב – עכשיו אתה גם מייחס לי (במשתמע) דברים שלא כתבתי. אתה כותב "…ואם נראה, נשמע ונקרא לך שמשתמע שבחוברת השינוי הצבענו כולנו על בניית ממ"דים לכל בתי יגור…"
מה שכתבתי הוא שבחוברת השינוי נקבע שיש לבנות ממדים רק בשכונות מסוימות ביגור (השכונות הישנות יותר, כפי שמפורט שם). לא בכל בתי יגור.
יום טוב
צדק צדק תרדוף
שלמה שלום, אני מעונין להתייחס למה שכתבת בפייסבוק בנושא האיזונים.
אתה וחבריך (שוקי, אהוד וכו') מציגים כל העת את הסיטואציה הנוכחית כדבר לא הגון. מה אתם אומרים? צדק חייב להיות.
ברצוני לקחת אותך מעט אחורה בזמן להסדר אחר. הסדר קרנות ההשתלמות.
בכוונתי להראות כי אתם רודפים אחרי הצדק בנחישות רבה. אך זה קורה אך ורק כאשר הסיטואציה משרתת אתכם.
אנסה להסביר.
גורם מעניין שמקשר בינכם- רובכם בעברכם או עדיין עובדי חוץ.
כעת בוא נערוך חישוב קטן:
הגיוני לחשוב שהחזקתם בעבר בקרן השתלמות מהמעסיק.
נניח כי חבר גנרי השתכר בעת הקיבוץ השיתופי בשכר בגובה 15,000 שקל לחודש.
נניחה כי הייתה ברשותו קרן השתלמות. (10% חודשי = 1,500 שקל, 10% שנתי= 18,000 שקל).
נניח כי אותו חבר צבר הפקדות לקרן במשך 10 שנים בלבד = 180,000 שקל.
נחשב ריבית שנתית (נמוכה ממה שנהוג) 5% למשך התקופה.
תוצאה- ברשות העובד 237,000 שקל.
(ניתן כמובן לשנות את גובה השכר, משך שנות העבודה בה הופרשו כספים לקרן ההשתלמות וכו').
לפי ההיגיון שאתם מציגים כיום בנושא האיזונים (תזכורת- קיבוץ שיתופי), היה מתבקש שכלל העובדים חברי יגור יהיו שווים גם בנושא קרנות ההשתלמות (עובדי לגין/ עובדי יגור / עובדי חוץ וכו').
זאת אומרת שכספי קרנות ההשתלמות יהיו שייכים באופן מלא לקיבוץ או לחילופין יכנסו לקופה כללית ויחולקו לפי וותק או מפתח שווה לכל חבר (כפי שאתה וחבריך מציעים בנוגע לדירות).
בשלב מסוים החל דיון בניסיון לפתור את הבעיה שנבעה מאי הכנסת קרנות ההשתלמות.
אם זכרוני אינו מטעה אותי, אז לא שמענו אותך או את חבריך שהיום רודפים בלהט אחר הצדק מסתייגים מחוסר הצדק בנוגע להסדר הקרנות .
אזכיר איך הנושא נסגר, אשתמש בדוגמא בה פתחתי,
באחד המסלולים מתוך 4 שהוצעו לבחירה, יכול החבר לשמור מחצית מהכספים בקרן ההשתלמות לעצמו, זה הותנה בהחזרת החצי השני לקיבוץ. אז הכסף שנשאר בידי החבר הפך "כשר".
זאת אומרת שאם החבר צבר 237,000 שקל (מהדוגמא קודם) אז נשארו בכיסו 118,500 שקלים.
דבר אחרון ששכחתי לציין זה שחברים שלא הייתה להם קרן השתלמות (חטאם היה בכך שהיו עובדי פנים או עובדי תאגידי יגור) קיבלו בהסכם הפשרה סכום כסף הוגן על מנת לאזן את מצבם מול החברים להם הייתה קרן מעבודת החוץ.
להזכיר לך את סכום האיזון?
עובדי הפנים קיבלו 4,500 שקל כפיצוי.
הסכום ב-% ביחס לדוגמא למעלה הוא פחות מ-4%.
זאת אומרת שהחבר בדוגמא קיבל פי 25 (!!!) מחבר אחר.
מעניין שהאירוע ההוא פחות הפריע ל"קבוצת החברים" שהיום רודפת אחר הצדק.
צדיק יקר
א. רב החברים/ בתי האב שייפגעו מחוסר איזון לא היו חלק מהסדר קרנות ההשתלמות.
ב. אפשר במסגרת הסדר איזונים להחליט שמתחשבנים גם על קרנות ההשתלמות שאתה מזכיר.
ג. כל שביקשתי הוא שיוקם צוות שיכין דיון על איזונים. האם אתה מתנגד? ואם כן, למה?
שלמה,
הסיבות הן:
כי ערך הקרקע עולה כל שנה שלא משלמים את שומת השיוך.
כי הסבירו לך ולשוקי שהמקסימום שנהוג לשלם הוא איזון של 30-50 אש״ח .
כי לא היה צדק מוחלט מאז ומעולם ולא קיים כזה עכשיו וגם לא יהיה בעתיד.
קח בחשבון שתגיע הצעה של אפס (0) איזונים ובסבירות גבוהה היא גם תתקבל.
תהיה חכם ופחות צודק וקח מה שמציעים לך
מתיאש מעייכובים,
א. כפי שהוסבר מספר פעמים, בין השאר ע"י עו"ד של השיוך, אין כל קשר בין הדיון וההחלטה על איזונים ובין התקדמות תהליך השיוך. כלומר דחיית ההחלטה על איזונים לא מעכבת את תהליך השיוך. כך שההערה הראשונה שלך אינה רלוונטית.
ב. מי הסביר בדיוק שמקובל לשלם מקסימום של 30-50 אלף ש"ח? אפילו ביגור דובר על סכום גבוה יותר (נדמה לי 150 אלף ש"ח).
ג. כל שאני מבקש הוא שיתקיים דיון עקרוני בנושא האיזונים, ולא שינחיתו עלינו בהפתעה נוהל מפורט ללא כל דיון בעקרונות.
ההתנגדות האינסטינקטיבית של חלק מהחברים לקיום דיון עקרוני כזה לא מובנת לי. תוכל לעזור ולהסביר?
מה שנכון -נכון בריבוע ואפילו מה ששלמה טוען מדויק .ולעצם הענין ,צודק מאד החבר צדיק שמעשה "הסדר קופות ההשתלמות" הוא בושה על פי כל אמת מידה של צדק בסיסי ושחברה שמתהדרת בכל מיני סיסמאות על חברה צודקת(שבבסיסה היתה אמת מסוימת, אבל זה היה בזמן שהקיבוץ היה קיבוץ..)מה שנישאר הוא סוג של צדק יחסי..חברה צודקת אנחנו פשוט — לא!תפנימו
יש גם את העניין של פנסיות כפולות שלא נכנסו ליגור עד היום , אולי זה יהווה בסיס לחלק מתקצוב הממדים
העיסוק בותק כשווי כספי הוא חוסר הצדק האמיתי, כמה מתוך 800 החברים שתמיד היו פה באמת פירנסו עצמם ומשפחתם וכמה רכבו על גבו של המפעל המצליח ושאר הענפים שעשו חיל? ישנם מבוגרים שזכו בבתי קבע בגילאי 30 פלוס שכרגע בני 50 עוד בדירות מעבר.
שינינו תפיסה וותק כבר לא אמור להשפיע, לבוא ולדרוש מאות אלפי שח ממשפחות צעירות זה נחמד אבל לא יכול להיות מיושם, עשרות אלפים כן יכול והגיוני. בסוף המבוגרים צריכים לשאול עצמם אם להפיל הורשה של נכס של מיליון פלוס בגלל מאה אלף שלדעתם מגיע להם? בשכונות החדשות יותר עוד ישלמו הרבה למינהל.
אפשר לקחת הלואות של 100 מיליון אפילו, העיקר שיעשו את זה בפריסה לפחות ל 30 שנה.