יו"ר אמיר אלעד
אודי קינן: ברכות ותודות לאמיר על כניסת לתפקיד יו"ר ועדת אסיפה. בחודשים שלא היתה ועדה, אני מלאתי את התפקיד הזה, וזה לא היה טוב.
א.המלצת יוסי בקר לגזבר יגור
הערת המערכת: נאמר בדיון למטה במפורש, שלאור ההכנה המעטה של הדיון ואי פרסום המידע הנדרש לחברים, ההצבעה תתקיים רק אחרי פרסום כל החומר הרלבנטי ביומן. ההתחייבות לא התקיימה והההצבעה התקיימה לפני פרסום האסיפה ושאר החומר הרלבנטי.
אודי קינן: נועם שפיגלר סיים את תפקיד לקראת סוף השנה והחל לעבוד בשער העמקים. מסיבות שונות המכרז התעכב, לבסוף הוצע התפקיד במכרז פנימי, לחברי יגור. לא היו נרשמים. יוסי הציע את מועמדותו. הקמנו צוות איתור: נטשה שור גורליק, מוריה זמיר – הלברשטיין שמגיעות מתחום משאבי נאוש, (מנהלת מש"א) גל שמשון, ניר יובל ואני שמגיעים מתחום הכספים ומלאנו תפקיד גזבר ביגור. ראיינו את יוסי, ובדקנו גם קורות חיים של מועמדים נוספים מחוץ ליגור, שנפסלו מאחר שהיו ללא רקע קיבוצי. יוסי רואה חשבון במקצועו. עשה את ההתמחות ב"בברית פיקוח" שהיא רואה החשבון של יגור, ומטעם גם ביקר את הדו"חות הכספיים של יגור. ההיכרות שלו עם דו"חות כספיים של קיבוצים עמוקה מאוד. במקור מיסעור. לפני שעבד ביגור עבד "פלרם אפליקציות" בהצלחה גדולה. מהלך ההבאה שלו ליגור היה מוצלח מאוד. אני עובד איתו יחד מאז 2017 ושדרוג עצום לחשבונאות שלנו. לאורך השנים העלה על ליקויים גדולים שלא שמנו להם, כמו החזרי ארנונה ליגור שהיגיע לסכומים של 7 ספרות. עבודת הצוות שלו ביגור טובה מאוד לאורך השנים. הפצרתי והמלצתי על המועמדות שלו בחום רב לצוות האיתור ואני שמח שהוא נבחר.
יוסי בקר: כאמור, אני ביגור ב 2017, במקור מיסעור, אב לשתי בנות. גר בחיפה. למדתי ברופין והתמחיתי ב"ברית פיקוח". ביקרתי בעשרות קיבוצים ויגור בינהם. אחרי 10 שנים בפלרם שוכנעתי לבוא לפה. אני נהנה ביגור ואוהב את המקום. (בתשובה לשאלה) "גזבר" ו"מנהל הכספים" זה אותו דבר, להבדיל מ"מנהל הנהלת חשבונות" שזה משהו אחר. אם אבחר לגזברות תחליף אותי אלי שמשי-אגמון בניהול הנהלת חשבונות.
אמיר אלעד: למי שיש השגות על סדר היום של האסיפה נא להגיש אותן לפני האסיפה.
אודי קינן: מאשר שאלי שמשי אגמון תחליף את יוסי בקר אם ייבחר.
יורם ברנע: מברך על המהלך. טוב שיגור נותנת גם ללא חברים להיות חברים, כמו שנעשה ב"לגין".
אודי קינן (בתשובה לשאלה של גבי קרדוש): מנהל הכספים יושב בועד הנהלה יחד עם עוד שני בעלי תפקידים: מנהל(ת) משאבי אנוש ומנהל הקהילה. אין להם זכות הצבעה השמורה על פי תקנון יגור, לחברי קיבוץ בלבד. מנהל הכספים הוא גם משתתף קבוע בישיבות אחי"ג ובהנהלת קהילה.
רמי פלג: בחודשים שעבדנו יחד נוכחתי במעלות של יוסי כאדם וכאיש צוות, מקצועי לעילא. נתונים שביקשנו קיבלנו. הנאמנות שלו היא בראש ובראשונה למספרים! גם כשהם פחות נוחים לבעלי תפקידים.
בעניין אחר, אני הולך כבר מהאסיפה הקודמת בתחושה לא טובה לגבי האסיפות ביגור. הייתי בהרבה קיבוצים ובהרבה אסיפות. האנרגיה פה, והאופן שבו מדברים לבעלי תפקידים, לא מכבדים את החברים שמתנסחים, לא את האסיפה ולא את קיבוץ יגור. ממלאי תפקידים נבחרו באסיפה ועושים כמיטב יכולתם ומשלמים מחיר איש. כל אחד צריך לחשוב מה ואיך להגיד כדי שאנשים ירצו לשרת את הציבור ולעמוד כאן.
אמיר אלעד: רמי לא מטיף מוסר אלא מעמיד לנו מראה של עצמנו. לא יהיו צעקות באסיפה. מי שהתרגל לצעוק יחדל מכך. לא תיהיה התנהגות כזאת באסיפות.
יעל ס"ט רשף: על פי תפיסתי הצעת וועד ההנהלה היא ערכית וחברתית ונובעת מתוך רצון לענות על סוגיות בטחוניות וחברתיות גם יחד. יש דמיון בין שתי ההצעות כאשר בשתי ההצעות יש דחיפות ואחריות של הקיבוץ ליצירת שוויון במוגנות, לכל הגילאים. בשתיהן ראיית ההכרח בפתרון בעיית הממדים ובאחריות הקיבוץ. נשארת סוגיית המימון. לנגד עיני הוועד עמדו עוד כמה סוגיות שעומדות לפתח יגור. הצעת המזכירות איננה יש מאין, החיבור בין בניית ממדי"ם ליבן צמצום פערי איזון, מופיע כבר בחוברת השינוי, עלייה הצבענו ברוב גדול. על פי הנאמר בחוברת, עמ 77 – "תהליך איזון הדיור, על מנת לעלות את ערך דירות הקבע הוותיקות, לסביבת הערך המוצע, של הדירות ביגור, יעשה דרך מיגון הדירות וחיזוקן". אני סבורה שמדובר בשתי מטרות חברתיות. הן לא חייבות לעמוד זו מול זו. בשילוב שתיהן יחד נצליח לקדם את המיגון וכן לעלות את סוגיית איזון הדיור, שגם בה בהחלט יש לראות החלטה ערכית. נכון שלא בהכרח נצליח לענות על איזון פערים מלא, כי זה פוגש צרכים מנוגדים, או קשיים של מימון לחלק מהאוכלוסייה, אבל הצעת ועד ההנהלה, יחד עם הנהלת קהילה וצוות השיוך, מציעה פתרון מיגון לרוב החברים, חלקם ללא תשלום, וגם מאפשרת לזוגות הצעירים להשתתף במעגל האיזונים, מתוך ערבות הדדית ושותפות בתהליכים משקיים. יגור מכירה בחובתה להגן על החברים, אבל עושה את זה בדרך זהירה ואפשרית מבחינה חברתית וכלכלית. זה ה"Win Win בסיטואציה הזאת, קיום מערכת של איזונים, אשר לא "קורעת את הכיס" של הצעירים הנדרשים לשלם בעת איזוני פערי דיור, אך מאפשרת בנייה של ממדי"ם לחברים המבוגרים החיים בדירות קבע ללא מיגון. זאת משמעות החיים שלנו כאן ערבות הדדית ושותפות של כולם, בשפע האתגרים העומדים לפנינו. יפתח שחר: בכל המפגשים האישיים שלי עם יוסי הוא היה מקצועי, חברי וענייני. העניין המרכזי כאן הוא לא יוסי, אלא זה שחלק הולך וגדל מהנהלת הקהילה הם חוצניים ולא בעלי זכות הצבעה. קם פה "יצור" מאוד בעייתי. הרגישות צריכה להיות נחלת כולם. כולל בעלי תפקידים. אנחנו בפתח תקופה קשה ביגור. נכנסנו לתהליך מאוד בעייתי וקשה חברתי של השיוך. אם לא תיהיה תחושה שהליכים שקופים, וקשובים לחברים, אז התופעות הלא יפות שהיו כאן הן רק ההתחלה. מסכים עם רמי שצריך לשמור על כבוד הדוברים אבל יש תחושה הולכת וגוברת של אי נוחות כלפי מה שנראה כחוסר שקיפות. יור האסיפה הוא האינסטנציה שאחראית שדיונים יהיו שקופים עם הכנה ומידע מראש ותחושה ברורה שיו"ר האסיפה הוא לא נציג הממסד אלא ממסד בפני עצמו.
רמי פלג: אני הראשון שיסכים שבעלי תפקידים צריכים להיות חברי קהילה. זאת גם היתה דעתי כשהייתי מלווה קיבוצים מטעם התק"צ. אם לא מוצאים בקיבוץ, אין מה לעשות, מביאים מהחוץ. בהנהלת קהילה גם מי שלא חברי קהילה הם בעלי זכות הצבעה, בוועד ההנהלה הם לא. הדברים שהבאתי עם כניסתי לתפקיד, קרי, דף המידע שמתפרסם מדי שבוע, הפרוטוקולים של ההנהלות שמתפרסמים מדי שבוע, פרסום שאלות של חברים לבעלי תפקידים, היוו תגובה לתחושת החברים שהם לא מקבלים מספיק מידע ושחסרה שקיפות. אנו מתאמצים ועושים ככל הניתן על מנת שתתקיים שקיפות מרבית לציבור.
יעלי שמשי: לא תקין בעיני שדנים במועמדות אדם לתפקיד מבלי שהוגשו קורות חיים. על בסיס מה אנחנו אמורים להחליט? יש מרחק גדול מאוד בין מה שקורה בישיבות ההנהלה ומה שמתפרסם בדף מידע וקשר. לא כל מה שנאמר בישיבות הללו מדווח, ואפשר להעמיק ושפר את השקיפות שלהם. ההצבעות בסמס לא תקינות, אנשים מצביעים באופן עיוור, בלי לדעת על מה מצביעים. לפני כל הצבעה צריך להיות דף מידע, ולקראת דיון מועמדות, דף קורות חיים.
יורם ברנע: צריך להצביע על יוסי באסיפה ולא רק בקלפי.
גבי קרדוש: נוכחים באסיפה 20 איש. יש שידור חוזר אחד בוידאו, אני לא יודע כמה אנשים צופים בו. על יושב ראש האסיפה לדאוג שיהיו יותר שידורים חוזרים או לדאוג לחלוקת דף מידע עם קורות חיים של הגזבר המיועד וחוות הדעת וההמלצות של צוות האיתור.
יעל ס"ט רשף – צריך להקפיד שהדברים שנאמרו באסיפה מתפרסמים ביומן לפני ההצבעה, ולהוסיף את מה שנאמר כאן. ואז החברים לא יצביעו באופן עיוור.
שלמה מורן – מצטרף לברכות לאמיר לכניסתו לתפקיד. מהדיון עולה שוב הבעיה שאנחנו לא רק לא מקיימים החלטות, אלא שאנחנו אפילו לא יודעים שהן ישנן, שמישהו החליט עליהן. שני תקנונים היו צריכים להיות מובאים כאן היום לפנינו, הראשון, נוהלי החלטות בקלפי ביגור ממאי 2019 צריך להכיר אותו ולהישען עליו. (לפני כמה שבועות שמנו לב ברגע האחרון שאנו מצביעים בניגוד לתקנון!) לא בטוח שהרכב ההנהלות שלנו עומד בהחלטות שקיבלנו ב 2021 ביחס לשינוי הארגוני ביגור, ושהוא בכלל תקין. שני התקנונים קשורים לדיון הזה והיו צריכים להיות כאן.
הוחלט: להעביר את הסעיף להצבעה לקלפי.
ב. בניית ממ"דים ואיזונים, המשך דיון והצעת תוכנית חברים חלופית להצעת וועד ההנהלה.
רמי פלג: להצעת ועד ההנהלה שהובאה בדיון קודם שני חלקים, החלק המעשי: תכנון וביצוע הממ"דים, והחלק של האיזונים. מבחינת התכנון והביצוע, הצענו שימונה פרוייקטור, ותקום מינהלת, אלה יעשו תוכנית העמדה לכל הבתים בשיוך, כלומר היכן ניתן לבנות ממ"ד, ויעזרו בהשגת האישורים הנדרשים לכל ממ"ד מפיקוד העורף. החברים ייבנו את הממ"דים על חשבונם. לאחר שתיהיה רשימה מסודרת של כל החברים שהחליטו לבנות, תדון המינהלת בדרך היעילה והמעשית ביותר לבצע את מהלך הבניה, כדי שתתנהל בצורה מרוכזת.
אודי קינן: כאמור שלושת הגופים המעורבים בתהליך: ועד ההנהלה, הנהלת הקהילה וצוות השיוך, דנו והסכימו שנכון לשלב את מהלך הממ"דים במהלך האיזונים. אפשר לראות את הסימולציה באתר. האיזונים יהיו אך ורק על הממ"דים, בהתאם לעקרונות בחוברת השינוי. על פי המודל, כל אחד מקבל את הבית שיסומן לו, ולשלם על המגרש (לא על הבית!). חבר שיגור בנתה לו ממ"ד על חשבונה ויש לו מספיק וותק לא ישלם על הממ"ד, אם אין לו מספיק וותק יצטרך על חלק מהממ"ד לאיזונים. מהצד השני, חברים וותיקים, עם וותק מלא, שאין להם ממ"ד, יקבלו סכום כסף שיסייע להם בבניה, הסכום שנקבע הוא 150,000. הוותק לצורך הזכות לממ"ד מתחיל מהיום בו מלאו 20 שנים, ליום שבו נכנס האדם לחברות, ונגמר ב 31.12.2017 היום הקובע לשינוי. ההנחה היא שבעשרים השנים הראשונות, החבר "מרוויח" את ביתו. מי שאין להם את הוותק הנדרש, מקבלים בית שהם לא צריכים לשלם עליו, ואין הגיון לתת להם כסף לממ"ד כשעוד לא שילמו על הבית (בוותק).
דוגמה לשימוש בסימולטור באסיפה,
חבר עם וותק 32 שנה, שקיבל ממ"ד מיגור, ישלם לאיזונים 114,000, בלבד ולא 150,000.
משפחה ללא ממ"ד, סה"כ וותק לשני בני הזוג, נניח 85 שנים, יקבלו 135,000 ₪.
(בתשובה לשאלה) 150,000 מספיקים לממ"ד פשוט וסטנדרטי. ואשר נמצא במיקום נוח.
(בתשובה לשאלה), לדיירים בקומה שניה, ששכנם מלמטה לא רוצה לבנות, יש בעיה כי אי אפשר לבנות ממ"ד על עמודים. נצטרך למצוא פתרון. יש כבר מקרה ביגור, לדוגמה, בהרחבת דירה, שפיקוד העורף פטר חבר ממ"ד, ואפשר התקנת חדר ממוגן במקום.
הצעת חברים חלופית
נועם צוק: ההצעה שלנו לא מופיע כמצגת, חולקו גם דפים בתאי הדואר.
תמצית: הכרזה על פרוייקט קהילתי בעל עדיפות, הכנת תוכנית רב שנתית מתוקצבת, תכנון ובניה מהירים: בניה זריזה מוקפדת ורחבת היקף.
חזון: השלמת מיגון כל דירות הקבע ביגור תוך זמן קצר על ידי בניית ממ"דים.
השיטה: יגור תתחיל מיד בבנייה מואצת של ממ"דים, בכל דירות הקבע שבהן אין ממ"דים. תקן מחייב בכל דירה
ההקמה, בהתאם לחוברת השינוי על ידי חברה חיצונית בעלת ניסיון וכושר ביצוע מתאים, בהנחיית צוות היגוי ציבורי.
בשלב ראשון יבנו ממדים בשכונות הישנות שמדרום לכביש הכניסה ליגור ותושלם עד 2026. בשלב שני ייבנו ממ"דים, בדירות הקבע בשאר השכונות ביגור ותושלם עד 2028.
מימון, בשנים 2024-2026, תקצה יגור לבניה 10 מליון ₪ לשנה, שהן 3.5 מליון ₪ תוספת לתוכנית המשק הנוכחית, ולקיחת הלוואות על פי הצורך.
השתתפות החברים – תיקבע במסגרת האיזונים שייקבעו בעתיד, וללא קשר לתהליך הבניה ולא תעכב אותה בשום צורה.
סיכום: אנו מאמינים שיגור תתעלה לגודל השעה ולחומרת המצב ותנקוט בצעדים הנדרשים.
אהוד כוכבי: השלב הראשון כולל 218 דירות של חברים ותיקים ללא ממדים שנבנו לפני 1993, לפני שחוייב בחוק לבנות ממ"דים. זה עולה כ 30 מליון ₪, בחישוב שלי.
שלמה מורן: הרעיון לקחת שני נושאים כל כך מורכבים, ממ"דים, ואיזונים, ולהעמיד שתי הצעות אחת מול השניה באסיפה אחת, נראה לי לא רציני. ההבדל העקרוני בין שתי ההצעות, ביחס לחברים בעלי וותק מלא, שאין להם יכולת כספית לבנות בעצמם, הוא שקביעת חוברת השינוי היתה שיגור תבנה להם על חשבונה, וההצעה של ועד ההנהלה, שמובאת עכשיו, היא שיבנו בעצמם ועל חשבונם. יש הבדל תהומי בין שתי האופציות. מאיפה יכולים חברים שיצאו לפנסיה 5 שנים לפני השינוי לבנות לעצמם ממ"ד? ולמה הם צריכים לעשות זאת ולא יגור? בנושא המימון בהצעה החלופית, לא בטוח שצריך להתחייב עכשיו בקלפי להקצות 30 מליון בשלוש שנים, ולכן צריך להכריע קודם באיזה כיוון ללכת מבחינה מהותית ורק אחכ לדון במימון, בין אם בתוכנית המשק ובין אם על ידי האיזונים. יו"ר ועדת אסיפה צריך להיות מעורב בהכנת ההצעות ועל פיו לקבוע סדר יום לאסיפות הבאות בנושא הזה. בכל מקרה אני מתנגד ל"סגירת" עניין האיזונים דרך הממ"דים, מדובר בפרוייקט הרבה יותר גדול וכבד מאשר הממ"דים, מבחינה כספית. מציע "למפות" את ההבדלים העקרוניים בין שתי הצעות ולהביא אותם לדיון הבא.
אודי קינן: מצד אחד אומרים שהממ"דים זה דחוף כדי לתת פתרון לבעיית הביטחון של החברים. מצד שני הפתרון הוא רב שנתי וההצעה החלופית עוסקת בדירות(!) ולא בחברים הותיקים (לפחות בשכונת הלול) זאת אומרת שחבר צעיר שגר בדירות האלה מקבל ממ"ד. אין בהצעה פתרון בטחוני לכל חברי יגור משום שביתר יגור הפתרון הוא לותיקים בלבד.
רמי פלג: תהליך השיוך ידרוש הוצאות כבדות מיגור, למשל רכישת 100 דירות קטנות. מדובר בהון עתק. סיווג הקיבוץ השתנה לאחרונה ל"מתחדש", ומקורות הקיבוץ יקטנו בכמה מיליונים כל שנה בגלל המיסוי. כבר היום יש ליגור הלוואות כבדות, בתנאים קשים מבעבר. ההבדל בין שתי ההצעות הוא מי צריך לשלם. הדברים בחוברת השינוי מעורפלים, לא ברור מה הם מחייבים. כבר עכשיו יש לחברים זכויות בבתים, שאי אפשר יהיה להשיגם אחור. הדירות כבר לא יחזרו לקיבוץ, אלא שייכות לחברים וליורשים. אני גר בקיבוץ שקרוב לגבול, לא אצלי ולא באף קיבוץ אחר, לידיעתי, הוחלט שעוצרים הכל ובונים ממ"דים. יגור שינתה אורחות חיים, חבריה יכולים לבנות ממ"דים מכספם, כמו בכל הקיבוצים. ריאלית לא בטוח שיהיו איזונים. ואם יהיו, הם לא יתייחסו לקרקע, אלא רק לבניה. כבר עכשיו אנחנו בהוצאות עתק על השכונות החדשות והתשתיות. יגור "חייבת" לחברים 70 מליון ₪. אין לזה אח ורע. זה סיכון כלכלי אדיר. המקורות הם שני שליש עסקים, ושליש מיסים. העסקים נסחטים עד הסוף כדי לממן את הוצאות הקהילה. יש פה סבסודים שספק אם אפשר יהיה להמשיך בהם. ההצעה החלופית מבקשת להגדיל את ההוצאות עוד יותר. אם יגור היתה רמת יוחנן או סאסא אולי היה אפשרי לעמוד בכל זה. כמות שהיא, זה לא אחראי.
גבי קרדוש: כל תוכנית שתיהיה צריכה להיות מבוססת על כסף שיש ליגור ולא על כסף שאין לה, ולכן כמו שאמרו לפני היא צריכה להיות רב שנתית וזהירה מאוד. לא תקין ששאלות עקרוניות וכלליות לפרוייקטור השינוי צריך לשאול בטלפון ושהוא לא זמין ונגיש, ובסוף לא מגיעות לחברים. אי אפשר לדון בשתי ההצעות אחת מול השניה. הצעת וועד ההנהלה היא מסמוס, ולעג לרש. חברים יתחילו לבנות בעצמם? ומה יהיה עם החברים בבתים המשותפים, ואחד לא רוצה?
שלמה מורן: קשה לקיים דיון כאשר אין הסכמה אפילו על העובדות. מבקש להביא לדיון הבא את דף הסדרי דיור בחוברת השינוי. ההסדרים שם ברורים ומפורטים. (קורא מחוברת השינוי). אי אפשר להתעלם מבעיית המימון, אין זה נכון שהחלטה אחת עונה על הבעיה והשניה לא. מציע לבנות ממ"דים על פי התור בחוברת השינוי ותוכנית תקציבית מסודרת. חברים שירצו להקדים את התור, ולבנות בעצמם, כספם יוחזר להם שיגיע תורם, על פי תקן שיקבע. יש פתרונות תקציביים גם אם הממ"דים ייבנו על ידי יגור.
אהוד ס"ט: יש פה שתי גישות מנוגדות, קבוצת החברים הבאה בגישה שבניית הממ"דים היא מהלך קהילתי בזמן חירום, והיא מבוססת על מציאות חיינו שבה ממ"ד הוא חלק בלתי נפרד מהדירה. הגישה השניה מנוגדת לחוברת השינוי, (ומותנית על כן ברוב שני שלישים מהחברים) ומפריטה את הביטחון האישי. מצד אחד מודל בטחוני חברתי, ומצד שני מודל עסקי שמסתכל על הבטחון דרך החור של הגרוש. אל תפחידו אותנו עם המימון. יש לזה פתרון סבירים ואחראיים. ההצעה שלנו מדברת על בניית ממ"דים בדירות הקבע, בכל יגור, כפי שמתחייב אלמנטרית במדינת ישראל בכל דירה חדשה. הלוואה זה לא מילה גסה, ו 3.5 מליון ₪ זה סכום שיגור יכולה לעמוד בו.
אודי קינן: ישבתי עם יוסי בקר בדקנו את החוב של יגור בעשור האחרון וניתחנו את הצפוי בשנים הקרובות. בשנת 2018 שנכנסנו לשינוי, החוב לחברים ולבנקים ביחד 35 מליון ₪, (לא כולל שטרי הון). זה גם היקף החוב ב 2023. הרבה חברים מחזיקים כאן סכומים משמעותיים ונהנים מהריבית. יחס הכיסוי, כלומר, סה"כ החוב לחברים, מול הכסף שיש, הוא מעט מעל 90%. כל שנה אנחנו בודקים שהיחס הזה לא גדל. אנו שואפים שהחוב ילך ויקטן עד שיגיע לאפס. היות שיחס הכיסוי מעל 90% מרבית החוב הוא לבנקים. גם בהצעת הועד, השמרנית, בסוף 2027, בהנחה שיתר הדברים קבועים, יגדל החוב של יגור ל 53 מליון ₪, הצעת החברים לעומת זאת, תביא אותו ל 76 מליון ₪, וזאת, בשני המקרים, לפני ששילמנו על קניית 100 יחידות דיור קטנות, ועל האיזונים לנפטרים. להערכתי המספר שיווסף, בכל מקרה זה 50 מליון ₪. הצעת החוב של הוועד מעלה את החוב ב 60% והצעת החברים ב 120%, תשלומי הריבית בהתאם. בשנה הבאה המיסוי יעלה ב 3 מליון ₪, ושנה ב 2027 זה כבר יהיה 6 מליון ₪. לדעתי הצעת החברים תעלה 40 מליון בשלוש שנים ולא שלוש שנים, תביא אותנו ל 76 מליון ₪ עם החזר שנתי לבנקים של 10 מליון ₪. ועל זה עוד עשרות מליונים שיעלה השיוך. בהצעת הוועד, על בסיס ההנחה שיהיו איזונים, ויכללו כ 10 מליון ₪. אנחנו רוצים להשקיע בשלוש השנים 6 מליון ₪, ובשנה הרביעית 3 מליון. החזר החוב הוא כ 7 מליון ₪ שאפשר לחיות איתו. להיכנס להרפתקה של קבוצת החברים זה משהו שאני חושש ממנו. חשיבות ההצעה האיזונים שהיא ערכית, חברים עם ממ"ד ובלי וותק מלא, ישלמו לממ"ד של ההורים שלהם, כלומר אותם חברים שיש להם וותק מלא ואין להם ממ"ד. חברים צעירים בלי ממ"ד יבנו לעצמם בעזרתנו. יגור תתכנן תתכלל, תשקיע בתשתיות. אם אין איזונים, יגור תצטרך להגדיל את החוב ב 10 מליון או להקטין את עלות ההשקעה בממ"דים, אנחנו מציעים משהו שהוא אחראי. גם בשינוי היו שאמרו שאין לזה ייתכנות כלכלית, העזנו ועמדנו בזה. זה אותו המצב, מותר לנו להעיז אבל אסור לנו להגזים. האלטרנטיבה היחידה היא כמו ששלמה הציע, ללכת לפי החוברת, אבל זה יהיה הרבה יותר לאט.
(בתשובה להערה) תשלום "איזונים" של 150,000 בהצעת וועד ההנהלה, נראה לנו מעשי, ערכי ומוסרי. ביגור שבה בתי אב רבים כבר בונים לעצמם, במיוחד בדור הצעיר ולא מפחדים לקחת הלוואות לתקופות ארוכות, הגיוני לבקש ממי שקיבל ממ"ד מיגור, והוא כבר מוגן, לשלם למי שעבדו בשבילו ואיפשר לו להגיע למה שהיגיע, 150,000 ₪. מעבר לזה להערכתי לא יהיו איזונים ביגור. לכן זה כדאי בעת הזאת, וטוב שבזה יסתיים עניין האיזונים.
יעל ס"ט רשף: הצעת וועד ההנהלה היא ערכית וחברתית. בשתי ההצעות יש דחיפות ואחריות של הקיבוץ ליצירת שוויון במוגנות, לכל הגילאים. בשתיהן ראיית ההכרח בפתרון בעיית הממדים ובאחריות הקיבוץ. נשארת סוגיית המימון. לנגד עיני הוועד עמדו עוד כמה סוגיות שעומדות לפתח יגור. כבר בחוברת השינוי כתוב שהדרך להעלאת ערך דירות הקבע הישנות הוא בהוספת מיגון וחיזוק הדירות. מדובר בשתי מטרות חברתיות. הן לא חייבות לעמוד זו מול זו. בשילוב שתיהן יחד נצליח לקדם את המיגון. אחרת, לא בטוח. צריך לראות את הצרכים של כלל האוכלוסיה ביגור. לא בטוח שנצליח לעשות איזון פערי דיור בצורה מושלמת. כי זה לא עולה בקנה אחד עם הצרכים של כולם, ויהיו כאלו שלא יוכלו או יתנגדו. הצעת ועד ההנהלה מציע פתרון מיגון לרוב החברים, חלקם ללא תשלום, וגם מאפשרת לזוגות הצעירים להשתתף במעגל האיזונים. זה מה שאפשר לעשות כרגע. יגור מכירה בחובתה להגן על החברים, אבל עושה את זה בדרך זהירה ואפשרית מבחינה חברתית וכלכלית. זה הויין ויין בסיטואציה הזאת, בעזרת ערבות הדדית ושותפות של כולם.
אביהו קול: יגור מחוייבת למגן את חבריה. לא בכל המקומות אפשר ממ"דים. יש מקומות שאפשר רק חדר ממוגן. אני בעד איזונים אבל במקרה הזה. החברה הצעירים לא ישתתפו ולא יתגייסו לאיזונים. לכן אין מנוס מלחזור למודל הלינה המשותפת כפרוייקט קהילתי גדול ומשותף. כמו שידענו לתת את התשתיות לדירות החדשות לדור הצעיר, נקצה את הסכום לדור המבוגר. אני מניח שתוך כדי פעולה נצליח גם להוריד חלק מהעלויות.
אבשלום שוחר: כמנהל ועדת ביקורת הייתי מנוע מלהיות חבר בצוותים ובעבדים. יכולנו בעבר להתגבר על אתגרים וקשיים גדולים. ניתן לגייס כמעט כל סכום, בעיקר מול הבנקים. צריך להגדיר את הסיכון ולצאת לדרך. במעבר ללינה המשפחתית התחייבנו לכל חבר שבנה לבד שכספם יוחזר. יגור עמדה במשימה הכפולה, לבנות ולהחזיר למי שצריך. צריך לקבל את ההחלטה מהר. לקחנו סיכון בדחיית בניית הממ"דים. היום הם חיוניים יותר מאי פעם. אני באופן אישי יכולתי לבנות לפני חודשיים. לא העזתי לבנות כי לא קיבלתי התחייבות מיגור שכשיגיע התור שלי, אקבל את כספי בחזרה.
גלית חגי: חורה לי מאוד שהצעת וועד ההנהלה הוצגה כ"לא קהילתית". צריך להציע עזרה ולקדם תכנון ואישורים לאנשים, שיוכלו לבנות כמה שיותר מהר. המינהלת תחסוך כספים וריבים, ותעזור בבירוקרטיה. כחברת וועד אני לא מוכנה להתחייב התחייבות כספית כל כך גדולה לטווח קצר כמו הצעת החברים, זה לא אחראי. מאמינה שחלק גדול יקבלו החזר מלא או חלקי מעלות הבנייה בעתיד. אבל אי אפשר להגיד למשפחות תחכו שש שנים עם הבניה ואי אפשר להבטיח מימון מלא על חשבון יגור. צריך לעשות שילוב של הדברים של אבשלום ויעל. יגור תוכל להחזיר "כמידת האפשר" ובינתיים תעודד משפחות לבנות בעצמן. ההצעה החלופית מקדמת קבוצה מסויימת, שיש לה אולי, את כל הזכות לקבל ממ"ד על חשבון יגור, אבל אומרת לקבוצה אחרת, "תמתינו" ויחד עם זאת גם מסכנת את יגור בהבטחות לא אפשריות.
יפתח שחר: השונה בין ההצעות ולא הדומה, הוא העיקר. הצעת ועד ההנהלה היא הפרטה של הבטחון האישי והצעת החברים היא אחריות מלאה של יגור לבטחון הזה. צריך לדבר על מסגרת תקציבית אבל היא צריכה להיות אותה מסגרת לשתי ההצעות. אומרים שהצעירים לא מוכנים להשתתף באיזונים צריך להבין שאז המבוגרים יטענו שהם לא צריכים לסבסד את החינוך ושירותים נוספים. צריך להבין שהמשמעות היא פירוק רעיון הערבות ההדדית גם בתחומים אחרים בחיינו. ברור שזה לא מקור מימון פשוט וקל, ומי שכולל אותו בהצעתו צריך להוכיח שהוא קיים. יגור הרימה משימות לא פחות גדולות ועמדה בהן בכבוד. אבל קודם כל צריך להחליט על עקרון בסיסי, האם יגור עדיין אחראית לבטחון האישי של החברים, או שזה עניינו וכספו של החבר
.אמיר אלעד: מבקש לדבר באסיפות בצורה מכובדת וראויה.
ושוב חוזרים על ההצהרות הלא מדוייקות בלשון המעטה שחוברת השינוי מחייבת אותנו לממן ממ"דים מעבר ל12 מיליון ש"ח שחצי מהם כבר הושקעו.
אין צורך בשום 2/3. מספיק רוב רגיל להפיל את ההצעה ה,סליחה על הביטוי, מופקרת פיננסית, הקוראת לנו לקחת הלוואות מנופחות בשנה עם מלחמה וסביבת ריבית גבוהה מאוד (!).
זאת אומרת שלממן ממ"דים לא יעלה ליגור 70 מיליון ש"ח, יעלה לנו 100-140 מיליון ש"ח בגלל הריבית.
חזרו וקראו את החוברת בבקשה, ה"חוב" של יגור בעקבות חוברת השינוי מסתכם בכחצי מ12 מיליון הש"ח המקוריים שתוקצבו לנושא. זהו. 6 מיליון הש"ח שנכנסו השנה לתקציב המשק סוגר את העניין הזה מבחינת חוברת השינוי.
כל השאר זה משאלות לב, הסטת דיונים, מניפולציות רגשיות וכ"ו.
אנונימאוס,
רק לדייק את עניין העלויות,
בין תחילת שנות ה-2000 ל-2010 הריבית בארץ היתה גבוה מזו שנוהגה כיום. (היתה פי 2 והחלה לרדת רק לאחר משבר הסאב-פריים).
יגור בנתה בזמן הזה מעל 70 דירות. (היחידות שיש בהן ממ"ד, כמעט).
עכשיו ובמיוחד לאור המצב, לקרוא מנפולציה רגשית לצורך בביטחון אישי ….
אני חושב שזה טיפה לא הוגן.
יש פה בעיקר סוגיה של מימון ולא חוברת או תחבולות.
מצטרף לאנונימוס.. תפתחו את העיניים.מלחמה. קריסת עסקים. מאיפה יהיה כסף לממדים…אין כסף ליגור ובטח שאין כסף לחברים. תבטלו את ההצעות.ונמשיך לרוץ למקלט…ואת ההצעה אפשר להפיל ברוב רגיל לא צריך 2 שליש.
איזה טעון הזוי: במלחמה לא צריך להשקיע בממדים. להפך! במלחמה עדיפות ראשונה להשקעות לצרכי ביטחון ובתוכן ממדים. אם יש צורך אז להקטין השקעות והוצאות אחרות ולהוסיף לממדים. במלחמה צריך להשקיע בממדים בעדיפות ראשונה.