צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר אמיר: אלעד
א.נוהל קבורה ביגור
רמי פלג: הדיון הזה הוא חלק ממהלך של ההנהלה לעדכון והסדרת נוהלים שונים ביגור, שיהיה כמה שיותר תורה שבכתב וכמה שפחות תורה שבעל פה. הנוהל שלהלן פורסם לציבור והגיעו אלינו מספר תגובות, חלקן קיבלנו וחלקן לא. החלטה שכבר קיבלנו היתה לעצור קבורת אנשים שאינם חברי יגור כי עד היום אפשר היה לקבור ביגור בני משק או קרובים מדרגה ראשונה.
הנוהל החדש מגדיר שרשאים להיקבר ביגור תושבים הרשומים בת.ז כתושבי יגור ומי שאינם תושבים או חברים שהזמינו מקום ושילמו בעבר. כרגע ישנה כבר רשימה של 30 אנשים שחתמו על הסכם והזמינו מקום על פי הנוהל הקיים.
עצרנו לא רק בגלל מגבלת המקום אלא גם בגלל חוות דעת עורך הדין שלא חוקי לקבור ביגור מי שבתעודת הזהות לא מצויין שהם תושבי המקום אירועים חריגים שיובאו לאישור הנהלת הקהילה בהחלטה פה אחד. זאת אומרת כן אנחנו מבינים שיש מקרים שאנחנו לא יכולים לחשוב עליהם וכן צריך להתייחס לזה כחריג ושזה יבוא להנהלה בהחלטת פה אחד.
עד עכשיו היתה ביגור במידה רבה אחידות בעיצוב המצבות. והשאלה האם לשנות נוהל זה תעבור לקלפי.
קבורת חברי יגור – הקיבוץ יממן את כל ההוצאות הנלוות לתהליך האבלות והקבורה. המקור הכספי הוא מענק דמי קבורה וקצבת פטירה (המתקבלים מהביטוח הלאומי) וכן תקציב הקהילה. יש קיבוצים ששם הקבורה מופרטת לגמרי והמשפחה נדרשת להוצאות נוספות. אנו מציעים להמשיך את הנוהל הקיים.
ועדת אבלות והעיסוק בקבורה – צילה פז במזכירות, גדליה טולפין בשטח, וקרן אוחנה בועדת אבלות עושים עבודה נהדרת. צילה מופקדת על הרישום המדויק של כל הקברים והשמירה של המקומות לבני זוג, גדליה מנהל את בית העלמין וקרן אחראית על ניהול הלוויות וימי "השבעה". אנו מציעים שכל התפקידים האלה לא יהיו כפופים לנוהל קדנציות.
אנו מציעים ששינויים מהותיים (לדוגמה שינוי אופי המצבות) בנוהל יתקיימו באסיפה. החלטות תפעוליות (כמה אנשים או איזה חומרים דרושים לקבורה) יהיו בידי הנהלת קהילה וועדת אבלות.
אם הקלפי יחליט על ביטול האחידות בקבורה, נדרוש מכל מי שבונה מצבה פרטית לשמור על מידות מסויימות.
יעל סט: ההחלטה לא לאפשר קבורת אנשים שאינם תושבים, היא מלפני 8 שנים.
אני מציעה להחזיר את הסעיף לנוהל קבורה, המבוסס הן על חוקי הביטוח הלאומי והן על נהלי יגור, לפיו בן או חבר יגור לשעבר, יוכל להיקבר ביגור ובתנאי, שיש לו קרבה ראשונה ביגור בחיים. הדרישה של הביטוח הלאומי היא שהנקברים בבתי קברות קיבוציים, צריכים להיות בעלי קרוב משפחה חי מדרגה ראשונה החי בקיבוץ. בעבר הוחלט אצלנו שרק בן או חבר יגור לשעבר יוכלו להקבר ביגור, ללא ההתניה של קרוב מדרגה ראשונה שחי כאן. בנוסח שאני מציעה ישנם לכן, שני גידורים היכולים להתמודד עם חוסר מקום. אני סבורה שחשוב לאפשר אופציה כזאת לחברי יגור היכולים לאבד חס וחלילה מישהו קרוב מאד אליהם.
עטר רון: תודה לכל מי שעוסק בנושא המאוד כאוב. אני מבינה שלא רוצים להפריט את הקבורה. אבל לא ידעתי שמשלמים לנשים שנותנות את השירות במועדון, ולחברים שקוברים, ומאוד לא נוח לי מול כל מי שעזר לנו בהתנדבות כשאבא נפטר לא מזמן. האם כשקרן אוחנה מבקשת מחברים לעזור זה בתשלום? האם המשפחה יכולה להביא מתנדבים ולקבל את הכספים האלה. אם נשאר כסף כי המשפחה לא רצתה לעשות מצבה כזאת ועשתה אחרת, הוא הולך למשפחה? לפי המספרים שנאמרו כאן, יגור מקבלת מהביטוח הלאומי, יותר מעשרת אלפים ₪. אם נשאר מזה משהו, לזה הולך לקיבוץ או למשפחה?
אם אנחנו מפריטים הקבורה, תנו לנו לבחור את המצבה ואת האנשים שיעזרו לנו במועדון ובקבורה. צריך שיהיה ביגור בעל תפקיד שאחראי על מיצוי זכויות משפחת הנפטר/ת שיגיד לנו מה לעשות ומה מגיע לנו.
אני גם רוצה להגיד שהחיבוק שקיבלנו מהקהילה ולדעתי מקבלת פה כל משפחה הוא חיבור אדיר אבל אם כבר עושים נוהל אז שיהיה משהו מאוד ברור גם לגבי שנייה אחרי שההלוויה הסתיימה.
רמי פלג: ליעל ס"ט רשף, אני מניח שמקרה שחס וחלילה שנפטר בן וההורים פה, הנהלת קהילה. לנסח שהזכות שמורה למי שקשור לחברים בקרבה ראשונה פותח את זה ללא מעט אנשים. מתישהו השטח המיועד לקברים לחברי יגור ייגמר. כרגע אין בחלקה המיועדת לאנשים מבחוץ מקום לכל השלושים שכבר רשומים. נכון שיש חלקה חדשה, שתספיק לעשרות שנים אבל צריך לראות את האינטרס של חברי יגור קדימה.
לעטר, אני לא חושב שנכון להעלות פה מקרה אישי. והיתה איתכם אי הבנה גדולה שכולנו מצרים עליה. דווקא לאור כל מה שאמרת חשוב לכתוב נוהל ברור. טבלת התשלומים נוצרה כי קשה למצוא מתנדבים ואין ברירה. לגבי התשלום של הביטוח הלאומי, על דעת הנהלת חשבונות וכל מי שעוסק בזה, אף אחד לא עושה פה קופה. הדו"חות של כל הסעיפים, כולל בית העלמין מוצגים פה באסיפה בתוכנית משק, ואפשר להיכנס לפרטים אם רוצים.
אמיר אלעד: אם הנפטר הוא מיגור אבל השארים שלו הם לא מיגור לאן זה הולכת קצבת הפטירה, ליגור או לשארים.
יורם ברנע: מה קרה עם ה"משתלה של בוב"? למה אין אותה יותר?
גדליה: המשתלה הוקמה על ידי בוב ולפני שנתיים החליט להפסיק את עבודתה. דעתי שאם נמשיך לקבור אנשים לא מיגור, יגמר השטח, ונקבור בתוך השורות של החברים. זה לא פסול אבל צריך ללדעת.
פניות מחברי יגור לקבורות אחים ואחיות שגרים בחוץ יש הרבה.
אודי קינן: הנושא הוא מאוד רציני. מגיעה סליחה מעומק הלב למשפחה שנפגעה. אני באופן אישי מתנדב להיות בצוות קרקע בלוויות. דרשתי שהעבודה הזאת תעשה ללא תשלום. לעיתים אנו מתקשים מאוד למצוא אנשים, ולכן משלמים.
לגבי קבורת אנשים מבחוץ, אנחנו צריכים לכבד את החוקים של המדינה. יש מקום נוסף בחלקה החדשה. אבל חייבים לנהוג באחריות לשנים קדימה. אני מציע לבדוק עוד הפעם את הסעיף שיעל הציעה ולראות אם הוא חוקי.
אמיר אלעד: כמו שרמי הציע, ההצעה של יעל תחזור להנהלת קהילה ויעל תוזמן לדין. ההזמנה הזאת פתוחה גם לעטר. לאחר הדיונים יובא הנוסח הסופי לקלפי.
ב. מועמד עצמאי לועדת ביקורת: יורם ברנע.
יורם ברנע: כששמעתי שהיו״ר פנה ואמר שמחפשים חברים לועדת ביקורת. הצעתי את עצמי.
רן אזנקוט (יו"ר ועדת ביקורת): יורם בן אדם אכפתי ואיש צוות ולזה אנו זקוקים בועדה. דווקא לאור הדברים שנאמרו קודם, כשמישהו רוצה להתנדב צריך לקבל אותו בידיים פתוחות. הלוואי שכמו יורם יהיו עוד אנשים שיצטרפו לועדות, ואולי נוכל להחזיר טיפה את רוח ההתנדבות.
הוחלט: להעביר את הנושא להצבעה בקלפי.
