צומת יגור המקום של חברי יגור
אסיפה 20.8.2024
יו"ר: אמיר אלעד
ערעור בסעיף 5.2 בתוכנית השיוך
סעיף "גרושים" בהחלטת הסימון
5.1 חברים המתגוררים בדירות קבע יהיו זכאים לסמנן בהתאם להחלטת הזיקה.
5.2 חברים שהתגרשו החל מהמועד המקבע (1.5.2014) ועד למועד קבלת החלטת הזיקה (11.11.2022) ומתגוררים בדירות מעבר – יהיו רשאים לסמן דירה ביחד עם קבוצת החברים שטרם סומן להם בית קבע.
5.3 תבוצע התחשבנות בין הקיבוץ לבין החברים הגרושים בגין סימון המגרש הנוסף. ההתחשבנות תבוצע בהתאם לערך הדירה כפי שייקבע על ידי שמאי, שימונה על ידי הקיבוץ.
קרן אוחנה: בחוברת השינוי הוגדר ה-1.5.2014 כיום הקובע של קיבוץ יגור.
משמעות היום הקובע- קיבוע רשימת זכאים לזכויות מסוימות, במקרה זה שיוך דירות/מגרשים וקיבוע של הסטטוס המשפחתי (משפחה או יחיד).
בהחלטות רמ"י נכתב: "ככלל חברים זכאים יהיו זכאים לשיוך יחידת דיור אחת".
יום הזיקה (11.11.22) הוא לא יום קובע, למרות שנראה שצוות השיוך מתייחס אליו ככזה. הוא רק קושר בין חבר לבין דירתו. הוא לא מגדיר רשימת זכאים חדשה.
אנחנו מבקשים, כי בית אב שהתגרש לאחר המועד הקובע (5.14) ישייך מגרש אחד לבית האב.
הטיעונים לכך- פער בין יורשים
מצוקת דיור בתוך יגור
אין קשר לכללי אוגדן הדיור. אוגדן הדיור היה בתוקף עד קבלת ההחלטות על השיוך. לראייה, בוטלו מכרזי הדירות, אין ועדת דירות, ואודי מקצה דירות לחברים.
כל הדירות שנמסרו לחברים, נמסרו כפקדון. הן עדיין רכוש הקיבוץ, עד שהשיוך ייכנס לתוקף, כך שאין בעיה לשנות החלטות או לא לשייך דירה לחבר.
היום הקובע של יגור הוא 5.2014, אין קשר לרשימת הזכאים ממרץ 2007, עובדה שאנחנו לא נותנים מגרשים לכל בתי האב/יורשים לפי רשימה זו.
גרושים שחתמו על סימון מול יגור, לא מהווים בעיה משפטית, אפשר להחליט שזו הדירה/מגרש שבית האב זכאי לה לשיוך.
אין כל קשר לפתיחת פצעי הגירושים. לכולם ברור הקושי בפירוק של משפחה. להורים ולילדים. זה עדיין לא מקנה קבלת מגרש/דירה נוספת לשיוך.
אין מקום לאיים על הציבור בהסתבכות משפטית, כפי שנוקט הועד. יש ליגור עורכי דין ואפשר למצוא פתרונות גם ותהליך השיוך לא יתקע.
נכון שבחרנו הנהלה וצוות שיוך, אבל גם הם לא חפים מטעויות. ועדיף לתקן עכשיו, לפני שנכנסים יורשים ואחרים לתמונה.
גם ההחלטה שגרושים אחרי יום הזיקה ישלמו שכ"ד לפני שהשיוך נכנס לתוקף, לא במקומה. אבל זה כבר דיון אחר.
החלטות השיוך מורכבות ומשפיעות על החיים של כולנו. אחד הלקחים מהסיפור הזה, הוא שלא נכון להביא החלטות ארוכות ומורכבות, ללא שיקוף והסבר ההשלכות של כל מהלך לציבור. וראו מקרה הבנים, הקליטה ועוד
ההצעה לקלפי היא:
גרושים אחרי היום הקובע 1.5.2014
יוכלו לשייך רק בית אחד.
אודי קינן: תשובת הנהלות יגור
נושאיים ערכיים
קיבוץ יגור התייחס למי שהתגרש בתקופה שבין היום הקובע (1.5.2014) לבין מועד הזיקה (11.11.2022) באותה דרך שבה התייחס למי שהתגרש בכל שנותיו – עולה השאלה האם ברמה הערכית הוא יכול היום להעלות דרישות שהוא לא העלה לאורך השנים.
חלק גדול ממי שהתגרש בעבר בנה לעצמם משפחה חדשה. האם אנחנו יכולים להחזיר אותם לריבים ולקונפליקטים הישנים ? האם מי מאתנו היה רוצה להיות שם?
קבוצת הגרושים היא קבוצה קטנה וחלשה יחסית, 13 בתי אב, האם המקום שלנו כקיבוץ וכחברה סולידרית הוא להקשות עליהם?
העובדות היבשות
הקיבוץ המשיך לנהוג במי שהתגרש לאחר מאי 2014 באותה דרך שבה נהג במשפחות שהתגרשו לפני היום הקובע משום שלא התקבלה החלטה הגורעת מזכויותיהם.
חברים אלה קיבלו דירות בהתאם לכללים לאוגדן הדירות כולל עדיפות למספר הילדים, לרבות דירות קבע. המשמעות היא שלאותם חברים קיימת הסתמכות על פעילות הקיבוץ מאז ועד עתה, ולכן לא
ניתן לקבל החלטה בדיעבד.
הקיבוץ הגיש לרמ"י רשימה שמית של החברים ב 2007 ברשימה זו הם מופיעים כיחידים, ולכן גם על פי רמ"י קיימת להם זכאות למגרש ואין אפשרות לא לשייך להם.
חלק מהגרושים חתם עם הקיבוץ על הסכמים שונים כולל הסכמי סימון- המשמעות היא שהקיבוץ הכיר בזכאותם, וביטול הסימון כעת יגרור את הקיבוץ להליכים משפטיים שיכולים לעכב את תהליך השיוך במשך שנים ארוכות.
סיכונים משפטיים
נגד הקיבוץ והחלטה זו יוצאו צווי מניעה שונים והדיון עלול להתארך שנים. משמע תהליך השיוך ייעצר לזמן לא ידוע. עצירת התהליך תאלץ אותנו להקפיא את מעברי הדירות לחברים הצעירים ותדחה את חידוש הקליטה לזמן לא ידוע.
הקפאת התהליך עלולה לפגיע בעסקה עם רשויות המס.
הקפאת התהליך עלולה עלולה לגרום לרמ"י לדרוש מהמשפחות שבונות בבלוקונים ובבריכה לממש את הערבויות שנתנו המשפחות ובתרחישים מסויימים גם לדרוש מהם תשלום מלא 91% על הקרקע. חלקן לא יוכלו לעמוד בזה.
סיכון כלכלי
מחירי הקרקע עולים בכל שנה באופן מהותי. ככל שהתהליך יארך העלויות לכל בית אב תהינה גבוהות יותר. זה הוא מצב שבו כולם מפסידים.
הצעתנו:
אנחנו מציעים לקיים דיון בנושא במתכונת ציבורית שמובילים וועד ההנהלה וצוות שיוך, וביחד למצוא כלי מתאים שלא יעצור את התהליך. בואו נקיים פגישה ההנהלה, בעלי ההצעה ונציגי הגרושים.
אנחנו מבינים את התסכול כלפי מי שישייך שתי דירות. לא נצליח להשיג צדק מושלם. גם ככה יש דירות יקרות ודירות פחות. לא בטוח שיהיו איזונים. בחוברת השיוך נאמר שהדירה השניה המשוייכת למשפחת גרושים, לא תיהיה בתנאי השיוך. כלומר שהגרושים לא יזכו בהנחה על הקרקע.
אורלי מורן: גילוי נאות, הייתי נגד השיוך. הוא מביא רק צרות. מרגע שהתקבלה החלטה, ואני צוות השיוך, מנסה לעשות את המקסימום שיעבור טוב. מהביט המוסרי קשה לבוא היום למי שהתגרשו בשנים האחרונות שמשנים את הכללים, מה גם שבנו בית חדש, נגיד להם שיחיו בשכר דירה? נראה לי לא מוסרי. בסהכ מדובר על 13 משפחות. להכניס אותם לסיוט הזה. לא לעניין. צריך מנגנון איזונים מפותח. אפשר את הנושא הזה להכניס, וקבוע עבורם איזונים שלא נקבעו לאחרים. אם נשכיל לעשות מנגנון איזונים נכון, הנושא הזה כמו שאר הפערים האחרים בשיוך, ייכנס לתוך האיזונים, ונוציא את המיטב מאי השווין המובנה בתהליך ממילא.
אריאלה וולק: אני בצוות השיוך. גם אני התנגדתי לו. כי אני בת נען, והם נמצאים כבר 20 שנה בתהליך ועדיין לא סיימו. השאלה לקרן, מה הסיבה להצעה?
קרן אוחנה: לא נראה לי הוגן כלפי היורשים בכלל ביגור, שחלק יירשו שני נכסים וחלק אחד. בהצעה שלנו אין שום מילה להוציא מישהו מהבית. כולם נשארים איפה שהם. רק הבית לא ישוייך ליורשיהם. ונוכל להקצות את הבית לבנים חוזרים. לאודי, למה הגשתם רשימה שמית על בסיס 2007 ולא על בסיס 2014?
אודי קינן: התאריך שמעניין את רמ"י הוא 27.3.2007. על פיו רשום אצלם מי "חבר ותיק" ומי "צעיר". הם דרשו שנביא רשימה של כל החברים ובתי אב שהיו חברים ב-2007 ואלו שהתקבלו אח"כ. יחד עם ברית פיקוח ערכנו את הרשימות האלה. אני רשמתי את כל הזוגות כשני בתי אב גם אם הם התגרשו מאז. הערך של זה ליגור קרוב ל 100 מליון ₪, כי בזכות זה יש לנו היום 780 מגרשים מוטבים ולא 691. אם אנחנו קהילה שחפצה לקנות את הבתים שלה ורוצה לראות את הבנים פה זה מאוד משמעותי. עדיף שלא נבקש מרמ"י שום תיקון לעניין הזה כי יש לנו הרבה מה להפסיד.
קרן אוחנה: סיבה נוספת לערעור שהם ייבחרו בשכבת הגיל שלי, כי יש להם עדיפות עלי בהצעת ההנהלה.
יעל ס"ט רשף: גילוי נאות, התגרשתי ב 1993. בן הזוג שלי לא ביגור. אין לי אינטרסים. אבל אני יודעת מה זה להיות גרושה בחברה משפחתית, כשמתפרק בית אב עוברים תהליך מטלטל וקשה, ולוקח זמן רב וכאבים לבנות בית חדש. הדיון כאן ערכי, לא משפטי. גם האמירה שזה לא פייר שיהיו שיקבלו 2 דירות היא ערכית לא משפטית, אז אין מה להתפלפל משפטית. השאלה היא איזה חברה אנחנו רוצים להיות, והאם אנחנו עדיין רוצם להיות קהילה שיתופים ערכית הבוחרת כל יום מחדש את הדרך ומתלבטת בשאלות ערכיות. קהילה כזאת צריכה לראות גם את זכויות המיעוט. מדובר בקבוצה קטנה. אנחנו כחברה צריכים להתעלות על "פייר" או לא. צריך להכיל את הקבוצה הזאת, שעוברת טלטלה. הילדים משלמים מחיר גדול. סוגיית התור פתירה, הגרוש לא חייב להיות בעדיפות העליונה ולא ידחוק אחרים אלא יהיה בקבוצת עדיפות אחרת, נמוכה יותר, יש תקדים ביגור שגרושים לא מקבלים דירת קבע יד ראשונה. בכל מקרה, שיוך הדירה הנוספת יידרוש הרבה כסף. לא לכולם יהיה הכסף הזה, וההוצאה הגדולה תתקזז מזכויות אחרות.
בעניין אחר, תאריך 1.5.2014 לא קשור לסוגיות הזוגות הגרושים.
רמי פלג: בתקנון הקיבוץ יש אפשרות ל 10 אחוז מהחברים להביא החלטות לאסיפה. עדיין, חבל שבעלי ההצעה לא נפגשו עם ההנהלה לפני שבאו לאסיפה. המנגנון הזה צריך לפעול רק לאחר שמוצו כל ההליכים האחרים הנובעים מהמבנה הארגוני של יגור. בשביל זה יש הנהלות. בעניין תשובת הועד שיצאה האחרון, עורך דין היה במילואים ולקח לנו זמן להבין את כל המשמעויות. לא רצינו לדחות את האסיפה. אודי התעקש שנעמוד בתקנון של דיון תוך 30 יום. אבל נראה לנו קריטי שהחברים יבינו את המשמעויות של הדיון.
לעצם הנושא, בקיבוץ יש אבולוציה של החלטות. בדורות הקודמים קיבלו דירות חינם, אח"כ שלמו קצת, היום משלמים כמעט מלא. ההחלטות הן תמיד קדימה ולא אחורה. יש לנו שלוש קבוצת גרושים. הקבוצה השניה עד 2022 מונה 13משפחות אבל יש קבוצה נוספת מ 2022 שם אפשר לשייך רק דירה אחת. ישנה החמרה אבל היא רק קדימה. כמו שיש יום קובע לכניסה לחברות וממנו חברים לא יקבלו אותו דבר כך גם בעניין הזה. הולכים קדימה ולא הולכים אחורה. עצירת השיוך יכולה לפגוע ב 640 משפחות.
שוקי שנער: מחכה לנו תהליך ארוך עתיר "מטעני צד". היום זה מוקשון. יש פוטנציאל אין סופי לסכסוכים. אני מבקש מכולם לשמור על תרבות דיבור. לזכור שגם לצד השני יש את הצדק וההגיון שלו. אין שחור ולבן.
קרן אוחנה: רמי לא דייק. נפגשנו שלושה נציגים עם אודי.
גבי קרדוש: חמור שנפסקו שידורי האסיפות. לא ייתכן שחומר לאסיפה יתפרסם 24 שעות לפני.
אמיר אלעד: אפנה לועד הנהלה לארגן מפגש של שלושת הצדדים.
