יו"ר: אמנון מאירי
א. קבלה לחברות: עדי קרדוש, מעין ואור ליבנה
מיכל שמיר מציגה את המועמדים.
ב.בחירת מרכזים לוועדת בנים
בועז אוחנה: תודה לאילון דורפמן ומוטי ברשח, ולכל החברים בוועדה היוצאת. התפרסם מכרז. תלמה זלינגר ושי ברנשטיין ביקשו למלא את התפקיד במשותף. אנו מביאים אותם לאישור החברים.
(בתשובה לשאלה): הוועדה מלווה את הבנים והבנות במסלול שפועל מסוף כיתה י"ב ועד גיל 30. המסלול מתחלק לשלוש תקופות: מסיום בית הספר ועד היציאה לשירות צבאי/לאומי, תקופת השירות הצבאי/הלאומי, מהשחרור ועד גיל 30. בתקופה האחרונה הם יכולה לעבוד כבמב"חים, ללמוד, וגם להיכנס לחברות ביגור. בגיל 30 עליהם להחליט אם להתנתק מיגור או להתקבל כחברים. תפקיד הוועדה לשמור איתם על הקשר במטרה שירצו לחיות ביגור כחברים.
ג. הקמת צוות לבחינת המבנה הארגוני של יגור
בועז אוחנה: הקמת הצוות היא המשך ותוצאה של הדיון הציבורי שהתקיים לפני שבועיים. בדיון הציג צוות שהורכב מחברי מזכירות וחברים נוספים את מסקנותיו על בסיס לימוד המצב ביגור ובקיבוצים אחרים. המסקנות שהוצגו הדגישו שמדובר בתהליך מורכב וכבד, גם לנוכח המצב של יגור היום וגם ביחס לגודל שלה ולהיקף העסקים והקהילה, ולכן ההמלצה היא להקים צוות:
הצעת המזכירות לתהליך בדיקת המבנה הארגוני של יגור
בבחירות הקרובות (באוגוסט) למזכירות, אנו ממליצים על השארת המבנה הארגוני הקיים, תוך התאמות קלות שיאושרו באסיפה בהמשך השנה (הגדלת נציגי הציבור במזכירות, הקמת גוף לגישור פנימי, שינוי כפיפויות של ענפים/תאגידים שונים).
במקביל, הקמת צוות ציבורי בשיתוף המזכירות, אשר יבחן את שינוי המבנה הארגוני של יגור ויציג את מסקנותיו לאסיפה. הצוות יורכב מחמישה נציגי ציבור וחמישה חברי מזכירות.
אביהו קול: בדיון על המבנה הארגוני הצעתי כמה הצעות: ביחס לתפקידים חדשים הדרושים ביגור ולגבי הצורך בהעברת חלק גדול מעבודת האסיפה לפורום "מזכירות רחבה". לא קיבלתי תשובה והתייחסות. אם המזכירות תתחלף, כל המהלך ייתקע לכמה חודשים ונאבד את הידע והניסיון של המזכירות הזאת. דווקא לעת הזאת נראה לי מתאים ונכון להקים מזכירות רחבה. מציע שהמזכירות הנוכחית, במגרת המזכירות הרחבה, תמשיך לעסוק בעניין המבנה הארגוני. יכול להיות שצריך לעצור את בחירת נציגי הציבור למזכירות החדשה, ולקיים דיון בהצעה הזאת.
יורם ברנע: לדעתי, אנחנו מתקדמים מהר מדי. רותמים את העגלה לפני הסוסים. אולי הציבור לא מעוניין עדיין. עברה רק שנה וחצי מההפרטה. אנחנו עדיין לומדים את העסק. יפה שעשו דיון ציבורי, אבל הדיון העיקרי צריך להיות באסיפה.
בועז אוחנה: אין טעם לעשות דיון באסיפה, אם אין הצעה ונייר לפני העיניים. צריך להקים צוות שייכנס בעובי הקורה, ילמד את החומר, ינתח את יגור, יבדוק תפקידים ועיסוקים ויביא הצעה מסודרת. בדגניה הקטנה בהרבה ביגור זה לקח שלוש שנים. לבוא היום לדון בהקמת מזכירות רחבה או מועצה לא יכול להיות מנותק מההקשר הכללי היגורי. לכן צריך לבדוק את זה במסגרת תהליך רחב ומקיף ולהביא הצעה מפורטת בפני הציבור.
אבישי שורש: אני לא מקבל את הגישה שלא עבר מספיק זמן, ועל סמך זה להמליץ לדחות את הטיפול וגם שאם בדגניה הקטנה זה לקח שלוש שנים אז אצלנו בוודאי יקח הרבה זמן. אני מכיר קיבוצים בגודל של יגור שעשו את השינוי הארגוני די מהר. דגניה ואפיקים אינם דוגמה מקבילה ליגור, נען היא דוגמה. בכל מקרה, לפני שעושים שינוי ארגוני צריך לנסח את המטרות של השינוי הזה. הנייר שהובא בפני האסיפה סותר את עצמו, כתוב: "ההפרדה בין המערכת החברתית והעסקית חשובה וצריך לחדד אותה", אבל כתוב גם "נראה כי ההפרדה בין ועד ההנהלה להנהלת הקהילה חדה מדי ועלולה ליצור ניתוק של נבחרי הציבור מהציבור".לא ברור לי מה זה ואיזה הפרדה קיימת בין גוף שלא קיים ביגור
בנייר כתוב "נדרשת פרספקטיבה יותר רחבה" ומביאים דוגמאות. אני חושב שבלי קשר לזה, צריך להקים צוות שיתחיל לעבוד ולהתקדם. בנייר קודם היה כתוב שצריך להתחיל ב-2021 ואני אומר שצריך לגמור ב-2021! נכון שהמזכירות מתחלפת, אבל צריך להתחיל עכשיו, וצריך ליידע את האנשים שיעמידו את עצמם לבחירה לתפקידים באוגוסט שתפקידם עשוי להיות מבוטל או מקוצץ במהלך הקדנציה.
נייר של אי-עשייה לא מקובל עלי. בצוות צריכים להיות יותר נציגי ציבור מאשר בעלי תפקידים. הם צריכים להוביל, לאו דווקא המזכירות. התהליך צריך להתגלגל עם נציגי ציבור ושני חברי מזכירות. כל פעם שתיפול בצוות החלטה יביא בפני האסיפה, ולא יחכה להשלמת התוכנית המלאה. העיקר שיראה לנגד עיניו את המטרה שהגדרנו לעצמנו והיא הרווחה לכלל החברים. ככל שהמבנה יהיה מנופח יותר תהיה פחות רווחה לציבור וגם ההחלטות תהיינה פחות אפקטיביות.
אהוד ס"ט: מסכים בהחלט עם הדברים של אבישי .
- ראשית, המבנה הארגוני הוא אמצעי ולא מטרה, וכשדנים עליו צריך להבין את מגבלותיו. זהו "השלד" של המבנה הארגוני, שאליו נכנס "התוכן" – הגוף והנשמה. התוכן הוא הסגנון הניהולי והתרבות הניהולית. בלב הסגנון הניהולי צריכה להיות מנהיגות מכילה, היוצרת פשרות והסכמות, ולא מלבה ומעמיקה מחלוקות.
זה מה שחסר לי היום, יותר מכל, ביגור.
- לדעתי, אותה אמרתי גם בעבר, את הצוות צריך היה לבחור כבר מזמן, ולא לחכות עם הדיון עד היום. אולי אפילו צריך להיות צוות קבוע שיעסוק בשינויים ארגוניים באופן שוטף.
- בהתאם לכך, הצוות צריך לפעול בצורה דינמית ומתגלגלת ולהביא הצעות קונקרטיות בעניינים דחופים בזמן אמיתי, ולא להשאיר אותן "בהמתנה" עד להגשת נייר כללי עוד זמן רב. לצורך זה, יהיה עליו להגיש דו"ח ביניים והמלצות, כל חצי שנה.
- באשר להרכב הצוות, צריך להבין כי למזכירות יש "ניגוד עניינים מובנה" בנושא, בגלל הנטייה לאינרציה, ובגלל התיגמול לממלאי תפקידים מרכזיים – במונחים כלכליים ובמונחי כוח ושליטה. תפקיד שהיה בעבר "שליחות", הפך היום ל"משרה", למקצוע.
לאור זאת, הצוות צריך להיות צוות ציבורי, שיפעל אמנם בשיתוף המזכירות, אבל שלא יהיה מובל על ידי המזכירות. אני מציע, לכן, שיהיו בצוות 5 "נציגי ציבור" ו-2 חברי מזכירות. היו"ר יהיה חבר "נציג ציבור" שאינו חבר מזכירות. כך מורכבת ופועלת אצלנו, בהתאם לתקנון, "ועדת הפנסיה", משום שגם בה יש חשש לניגוד עניינים בין שיקולי הפנסיה, לבין שיקולי הניהול הכספי השוטף.
- ולבסוף, בסמכויות הצוות צריכה להיכלל הבדיקה של "תקנון הקדנציות" והתאמה שלו למבנה הארגוני. זאת, בדגש על הגבלת מספר הקדנציות האפשרי.
הלל לויתן: חשוב לי שהצוות יזמין את החברים להשתתף בדיון. כל חבר שיש לו הצעות ורעיונות צריך לקבל את ההזדמנות להביא את דבריו בפני הצוות.
מומיש קרדוש: מבחינה מספרית המזכירות חלשה מדי ונציגי הציבור חלשים מדי. במקביל לבחירת צוות השינוי הארגוני צריך להרחיב את המזכירות שתכלול 5 נציגי ציבור, כדי שיהיה יותר ייצוג לציבור. (בתגובה להערה) כמובן שהעיקר שיהיו בעלי דעה, עמדה ומשקל. איכותם ומשקלם חשוב, לא מספרם.