האסון  הוא לא הדיבור על המעיק ,אלא השתיקה/ אבישי שורש

עכשיו שהים מתחיל לנוח מזעפו והלהבות הולכות ושוככות וכל מי שרצה הביע דעתו ,בדרכו שלו ,על המעשה של כתיבת המכתב האנונימי (שבאמת הביא איתו שיאים חדשים של שנאה ורע לב) ואף חלק ממביעי דעתם אף הציעו הצעות שלהערכתי לא תפתורנהארוע כזה בעתיד (מי כתב ? למה אין מצלמות ?ולא להצביע עד שנגלה מי כתב את ,הן חלק מההצעות)לכן מן הראוי שנביט על העינין בראש קר ונבחן כיצד רעה כזו באה עלינו. האם זה מקרה יחידי או ראשון שבו חבר או חברים משתלחים באחר או אחרים ולאו דוקא באמצעות מכתב שמונח בתא הדואר אלא ,למשל,במהלך אסיפה  שלא כולם נחשפים אליה .האם זה שיא או כפי שכל שיא עבר שנשבר ישבר גם בעתיד?

והאם התגובות שנתנו כאן גם ניתנות בארועים דומים אם בכלל

לפני כן נבדוק מי אנו כחברה ומה מחזיק אותנו כקהילה כיצד ואיך אוכלוסית יגור הנוכחית מורכבת ומה הביא אותה להיות מי שהיא על חוזקותיה וחולשותיה .רוב מרכיביה של אוכלוסיות יגור הם אנשים שנולדו כאן ,חלקם הם בני/בנות זוג של אותם החברים/ות שהצטרפו לבני/בנות זוגם ולקהילתנו חלקם נקלטים שקשה לי לזהות אם באו מאידיאליזם לקיבוץ או שקיבוץ היה ברירת המחדל שלהם . אני מניח שמעט מחברינו הצטרפו לכאן מסיבות אידאולוגיות בלבד

ברור שמבנה אוכלוסיה כזה שגם החליט על אורח חיים חדש ויחסי קהילה יותר פרומים מבעבר (ואני תומך בכך)ושונה משל דור ההורים באופן טבעי. השונות שהיתה חבויה כביכול שבה והרימה ראש, בראש חוצות

יש לזכור שדור ההורים אף הוא קיים מאבקים פנימיים אפילו קשים מהארוע הנוכחי, שכל כך רגשה את חברתנו, והגיעו אף לתגרות ידים ופרידה מחברים על רקע תפיסת עולם אידיאולוגית אך גם על עיניני דיומא

נודה על האמת,אין אנו חברה ערכית או חברת מופת, כפי שיש אנשים שחושבים וכותבים ,שאנו אמנם כאלו ,וכפי שחלקנו רוצים שנהיה כך .ולכן, לדעתנו,מקרה כזה ממש אבל ממש לא יתכן שיקרה אצלנו .לצערי הרב המקרה הזה וארועים אחרים דומים ,אולי לא בסגנון זה(בשלב זה?) כבר ארעו כאמור לעיל ומכתבי רוע כבר נשלחו בעבר  לתאי החברים רק התגובה היתה שונה או שלא היתה תגובה כלל

לפני זמן קצר צפיתי בנטפליקס בסרט ״פרטיות ופוליטיקה״ על חברת ״קיימברידג׳ אנליטיקה״ שהוציאה חומר מפייסבוק על אנשים ובעזרת מניפולציות פילחה קבוצות אנשים אלו והשתמשה בנתוניהם וגם בפחדיהם ,כפי שנחשפו, לשינוי דעת קהל ותהליכים מדיניים(ברקזיט בריטניה ובחירת טראמפ בארהב למשל)

כותבי מכתב השיטנה אינם כלכך מתוחכמים אך המכתב הזה שחרר לא מעט חרדות קהילתיות ואף אישיות  כפי שעולה מתגובות חלק מהחברים למכתב.

כל שרציתי לומר שכחברה אקראית מבחינת הרכבה צפויים לנו ,לצערי,עוד ארועים מבישים כאלו או שאולי השיא(ככל שיא) עוד ישבר והחכמה שלנו, ללמוד להכיל גם ארועים כאלו לעבור ולא לתת לכך  לשבור את אורחות חיינו  .לא לתת לפרנס את האש מחדש וליצור מצב כפי שלאה גולדברג כתבה בספר השירים הזרים ובדרכה הצינית ״כמה יפה עלו הקוצים שזרעת״ ,ובכך אנו אמורים להשרד בעתיד ולשמור על מה שהחלטנו לשמור באורח חיינו

אני מניח שעל דברי אלו תבואנה תגובות  אשמח לקרוא .סגנונן של תגובות אלו תהיה ההוכחה אם למדנו מארוע זה משהו או שאנחנו בדרך לשיא חדש